יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
באופן יוצא דופן הרשה לעצמו הרבי להתייחס לחייו האישיים של ויזל, אל מול תפקידו הציבורי. זה קרה באמצע שנות השישים. ויזל פרסם את המאמר "והעולם שותק", עם זיכרונותיו הקשים מהשואה, טקסט שהפך אחר כך לספרו הראשון • הטור השבועי של סיון רהב-מאיר • לקריאה
קראי עוד1
צר לו לבן, ניטל מאור עיניו, רץ בכל כוחו, מחפש את האב, ונפשו תמיד תבכה במסתרים, כמהּ ונכסף הוא לימים אחרים • הגב' מאירה קאלו בשיר על אמונת החסידים • לשיר המלא
קראי עוד3
לקראת מחנות הקיץ המכונים 'קעמפים' הקרבים ובאים ובשל עיסוקי בתחום הפגיעות בילדים קבלתי פניות רבות מהורים מודאגים ומבולבלים הרושמים את ילדיהם למחנה קיץ, אך מוטרדים ועסוקים בשאלה: כיצד עלינו להתמודד עם העובדה שאנו שולחים ומפקידים את ילדינו בידיים טובות ובטוחות לתכנית חסידית ומושקעת המעצבת את עתיד חינוך ילדינו מצד אחד, אך עם חשש כבד בלב מצד שני כאשר הילדים חשופים לפגיעות כפי שכבר קרה בעבר במקומות שונים בעולם וגם בארץ? • ר' מישאל אלמלם בהנחיות חשובות לרגל עונת הקעמפים • לקריאה
הפעם הם באים, משלחת בכירה עם טענה חדשה, משה ואהרון, אתם הוצאתם אותנו מצרים והכל טוב ויפה, אבל הלו, מי קבע שאתם בעמדה הזאת לנצח? מה עם האחרים? מתי יגיע תורנו, ובכלל משה רבנו, מי קבע שזה דווקא אתה? מה הופך אותך, איש גדול לכל הדעות, למנהיג האולטימטיבי? איפה הדמקורטיה, בחירות, רצון העם? • קטנה לשבת
קראי עוד
ואז באחת, היא מושיבה אותי על הספה, כאילו העולם עצר מלכת, מרכזת את מבטי בה ומתחילה בקול חרישי לציין באוזניי, את השיחה שהתנהלה עם ביתה בת החמש. הבת: "אמא, מתי תמותי?" האמא: "לא יודעת". הבת: "מה, את לא יודעת מתי בערך תמותי?" (כנראה היא חשבה שהמבוגרים יודעים הכל...) האמא: "תראי, אדם חי בערך 85 שנה". הבת: "אז עוד כמה ימים יש לך לחיות?" • השליחה מורן קורס בטור אישי • לקריאה
הפעם היחידה שאמרתי לו: "אולי לא תיסע" היתה ביום האחרון שלו. הוא הרגיש כל כך רע וצריך היה לנסוע לצפת למסור שיעור בישיבה. אמרתי: "אולי צריך א.ק.ג.? אולי עדיף לפנות למרפאה?" והוא ענה: "איך אני יכול לא לנסוע? אנשים מחכים לי". זה תמיד היה המוטו שלו "אנשים מחכים לי". "אני צריך לעזור לאנשים". הוא לא חשב על עצמו ואני הייתי שותפה אתו בכל. יחד עם זאת הוא היה בעל כל כך מסור. אנשים אמרו לי אחרי הפטירה: "תחשבי שהוא נסע לרבי" • הרבנית סימה אשכנזי משתפת אותנו בזכות ובאחריות של רב ובחייה שלה כרבנית • לקריאה
קראי עוד2
פתגם אידישאי עתיק קובע: א שוויגער דארף פארמאגן פיר "ש": שלינגען, שווייגן, שמייכלן און שענקען". ובתרגום לעברית מדוברת: חמות צריכה לאמץ לעצמה ארבע "ל": לבלוע, להחריש, לחייך להעניק... לפניכן כמה משפטים מרעילים, שחלילה לחמות או לחותנת להשתמש בהם • לקריאה
תארו לכם שאתם יוצאים החוצה מחר בבוקר, ואתם מגלים מחוץ לבית תצוגת תכלית של אוכל: יוגורטים, גבינות, לחמים, ירקות, אומלטים שווים וכל מה שיעשה לכם את ארוחת הבוקר לחוויה בלתי נשכחת. בצהרים, תגלו שיש מנות עיקריות, תוספות וקינוח כלבבכם. לממהרים שבינכם תחכה שווארמה בלאפה, או ארוחה צמחונית כרצונכם. הכל חינם, הכל נגיש, רק לקחת. בערב תסגור לכם את הפינה ארוחה קלילה ושוב • נעמה טוכפלד
אנו שמחות להגיש להאזנה שיר נוסף מאחד מכנסי כ"ח ניסן מתוך דיסק התשורה שחולק בכנס האחרון שהתקיים בהאנגר 11 ת"א • להאזנה
סיפור על נערה מתבגרת עם עיני תכלת ושם נדוש לתפארת • מפגש מרתק בין ביצת כשלון וחרון לזרם אהבה והזדהות • מאת: קרן קפלן • באדיבות מגזין "עטרת חיה" • לקריאה
קראי עוד9
בראיון אישי, מגוללת הרבנית סימה אשכנזי פרק סוער מתקופת נעוריה, של התמודדותה עם הנפש-הבהמית בהיותה במסילה העולה בית א-ל -לקראת קבלת תורת החסידות והדרכותיה. מאבק קורע בין עולמות: ההשכלה והתרבות החיצונית מול עולם החסידות ועבודתה הפנימית. וויתורים, התקדשות והתעלות • הרבנית, כפי שמעולם לא הכרתן! • הכנה למתן תורה - לקריאה
בתיקון ליל–שבועות קוראים את מגילת רות בה נפרסת מול עיננו מערכת יחסים נפלאה ונדירה בין הכלה - רות, לחמותה - נעמי. זו ההזדמנות לתת מבט בקשר זה שבמשפחות הכי טובות נוטה להסתבך.. • הגב' רחל בולטון מאמנת אישית ומפתחת סדנת 'תעצומות' משיבה על שאלות בוערות בנושא; הכלה דבורה לאה, והחמות חנה (שמות בדויים) משתפות אותנו בדילמות, קשיים ודרכי התמודדות • חמותה בערה בה - לקריאה
זו השנה השלישית בה מתקיימת קריאת עשרת הדברות לילדי מערב בני ברק זאת במסגרת הפעילות השוטפת של נשות אנ"ש עם תושבות השכונה • לאור התמיהה מדוע צריכים לערוך קריאת עשרת הדברות לילדי עיר התורה בני ברק, פנינו ליעל אברהם, אחת הפעילות המרכזיות. והיא נתנה לנו הצצה לקמפיין המוצלח והסבר קצר • לקריאת הראיון
מידי שנה, לקראת חג השבועות, מתקיים כנס נשי ובנות חב"ד, במהלכו זוכות הנשים לשמוע שיחת קודש מכ"ק אד"ש מה"מ. לקראת הכינוס השנה, אנו מפרסמות גלריית תמונות מהכינוס בשנת תנש"א. לתמונות
פגשתי ארבע אמהות בשבוע האחרון, ארבע אימהות שגרמו לי לחשוב על אימהות בדור השביעי. האמא הראשונה הייתה אני - כמה מפתיע - עדיין מרוכזת בעצמי ומנסה לפצח את הגרעין הקשה שבפנים, האמא השניה הייתה אימי. היא באה לבקר בשבוע שעבר, עזרה עם הקניות, שיחקה עם הילדים, האכילה את הקטנים והייתה נחמדה. השלישית הייתה אם ל–17 ילדים שיהיו בריאים שבאה להתוועד איתנו בשבת והראתה לנו בפשטות ובצניעות שהכל אפשרי • לקריאה
למערכת האתר הגיע שיר שהוקלט לכבוד פסח שני שעניינו "אין מצב אבוד": עס איז ניטא קיין פארפאלן - תמיד אפשר לתקן. השיר הופק על ידי ארגון "השורה הראשונה" בכפר חב"ד • להאזנה
קראי עוד4
שום דבר בחזותה הצעירה, הנאה והחייכנית של נחמה דינה קאופמן לא מכין אותי להלם שיגיע כאשר אשמע את סיפורה. אילו הייתי קוראת למדור הזה "גיבורות בנות זמננו", אין ספק שפרלינה היתה נכנסת לקטגוריה הזו לכתבה המלאה
הסטנדאפיסטית החב"דית מיכל לויטין מספרת איך סיבך אותה ההומור שלה בילדותה, ואיך למדה מאביה שחלה בסרטן להיות בשמחה תמיד • "אני מופיעה בפני כל קהל נשי – חרדיות, דתיות וחילוניות. ואצל כולן אני יודעת שהקהל ייקרע מצחוק ברגע שאתחיל לדבר על הבעל, הילדים, החמות או הגיסה...לכל מערכות היחסים הללו יש צדדים מאתגרים והנשים תמיד מתחברות לזה" • לקריאה
זה נקרא: לצאת ממצרים. לא להתייחס לגינוני העולם הזה, להנחות העולם, לאיך שזה נראה או נשמע בעיני אחרים, אלא לרצות את האמת כמו שהיא. אפשר לחיות בגטו ולצאת ממצרים. ואפשר לחיות בדורנו, בו הכל פתוח, הכל אפשרי, כביכול אין שום מגבלה, אבל לחיות בשיא המוגבלות, לחיות במחשבה בתוך "גטו" . והבחירה - בידייך! תלוי במה תרצי לבחור...• השליחה מורן קורס בטור גאולתי לקריאה
במוסף חג הפסח של עיתון משפחה על העיר ירושלים נערכה כתבה מרתקת על חיהם של תלמידות 'אור חיה'- המרכז העולמי לאשה היהודיה ועל הגב' דניאלה גולן. בכתבה נחשפו הקוראות לקרן, תלמידת המרכז שנחשפה לראשונה לרבי אצל שליחי חב"ד בקאסול, משם המעבר למרכז הירושלמי היה קצר עד למקום שהיא נמצאת היום • לצפיה בכתבה