בימים שבהם נושבות הרוחות והעולם סוער, הנוער מתחזק ומחפש את האמת – התורה.

כבר לפני שנים הרבי דרש להשקיע בנוער, ואף התבטא ביחידות עם העיתונאי שלמה נקדימון: "הלא שעה של נעורים היא שעה שאפשר לחולל בה נפלאות, שקולה כנגד כל השעות… הנוער בישראל לא אוהב פשרות". עדות לתופעה רואים לאחרונה אצל נערות חסידיות, למדניות ופעילות, האומרות: "למה נגרע? גם אנו רוצות לימודים על טהרת הקודש בלבד".

לשם כך הוקם לו מוסד ייחודי, כב'ליובאוויטש' מקדם, מואר באור הדור השביעי. מקום בו תוכנית הלימודים על טהרת הקודש, ומטרתה לחנך לשליחות ולמנהיגות. כעת זו השנה השניה מאז פתיחת המוסד.

שלוש אימהות הסכימו לשבת איתנו לריאיון, ולדבר בכנות על הכול:

גב' רוחי מיכאלשווילי, מנטורית לריפוי וצמיחה, מתגוררת בלוד.

גב' קרן בבלי, גננת ושליחה בשערי תקוה.

גב' נועה מחפוץ, גננת ושליחה בשכונת נווה עופר, תל אביב.

שלושתן אימהות לתלמידות בכיתה י' הלומדות ב"תפארת חיה מושקא", כפר חב"ד.

איך את מתרשמת מהמוסד ומהשפעת הלימודים על טהרת הקודש?

הגב' רוחי מיכאלשווילי משתפת מהווי השגרה: "הבת שלי חוזרת הביתה ומספרת בשמחה כיצד המחנכות לוקחות סוגיות יומיומיות ומכניסות בהן את השקפת הרבי, ומלמדות כל דבר בהרחבה. היא מרגישה שהעולם הפנימי שלה מתעשר והשקפת העולם מתבססת".

הגב' קרן בבלי מרחיבה: "ליוויתי אותן בטיול והייתי איתן בשבת, וראיתי כיצד הכול מושקע מבחינת התוכן והאווירה. הצוות מדהים ומפרגן, הבנות איכותיות ויש להן קשר נהדר זו עם זו. לצד הרוחניות, אכפת לצוות מאוד גם מהגשמיות של הבנות, שיהיה להן הכל".

הגב' נועה מחפוץ מוסיפה זווית נוספת: "בשולחן השבת, אני נהנית לראות את השיח, הדיונים הסוערים בין בתי לאחֶיה על מאמרים ושיחות. גם עם בעלי היא מתפלפלת ביום־יום, ומדהים לראות שבחורה שוחה בנושאים כאלו".

הדילמה והתשובה של הרבי

אני מבינה שבעצם זהו מוסד פרטי, שמן הסתם דורש מכן השקעה כספית, מה גרם לך לבחור ב"תפארת"? זו בוודאי לא הייתה החלטה פשוטה…

"תמיד היה לי רצון כזה", מצהירה רוחי מיכאלשווילי וממחישה: "כמו שכל אימא רוצה לתת לילד שלה את האוכל הבריא, הטעים והמפתח ביותר. גם ברוחניות השאיפה היא לתת לילד את הקדוש והנאמן ביותר למקור. העולם עצמו מספיק חושף ומשבש. בתי קיבלה שנה שלמה מכתבים מהרבי ללמוד על טהרת הקודש, ובהתייעצות עם משפיעה הוחלט שתעבור".

נועה מחפוץ עונה חד וחלק: "תשובה של הרבי! לא אסתיר שהיה לי קשה לשלוח אותה לבית ספר בלי בגרויות. רק משום שהרבי כתב ובעלי והילדה רצו – הסכמתי. כיום אני מרוצה מאוד. הבת שלי אוהבת את המקום ונהנית מאוד".

קרן בבלי משתפת: " ביתי למדה ביסודי על טהרת הקודש ודאגתי מה יהיה הלאה. העל־יסודי הזה פשוט היה לה ככפפה ליד – חמימות המסגרת, כמו המשך ישיר למסגרת הקודמת, עם אותן חברות והמון ברכות מהרבי מה"מ. צוות המורות מסור מאוד, אכפתי, יש חשיבה רבה שלבנות יהיה טוב וחווייתי: מתקיימות התוועדויות מיוחדות, התפילה בראשי חודשים נערכת ב־770 בכפר, ויש עוד הרבה פעילויות ומבצעים שממש מקשרים לרבי".

מהו, לדעתך, העיקרון המרכזי של בית־הספר?

נועה: "לחיות 'רבי', בכל המובנים. אורות בכלים ממש – איך לחיות גאולה ולממש את הוראת הרבי ללמוד על טהרת הקודש. אני נהנית לראות כיצד משלבים להן את התוכן התורני־חסידי עם כלים לחיים – מלמדים אותן בריאות לפי הרמב"ם, מחול ואיור דיגיטלי, הלכות פרקטיות לחיי היום־יום מבית "למען ילמדו", והכול כמובן תוספת לעיקר, לימוד התורה לשמה בעיון, לעומקה ולרוחבה.

קרן: "יש פתגם ב'יום יום' על חובת נשי ובנות החסידים לעמוד בשורה ראשונה. בעיניי, זו המסגרת. מלאת חיות חסידית וניצבת בפרונט. זה מה שהיה צריך להיות מאז ומקדם בחינוך המתבגרות.

"למרבה הצער, לכולם ברור שבנים צריכים ללמוד רק קודש, והבנות צריכות לעבוד ובשביל זה צריך בגרויות. חז"ל כבר לימדו אותנו שלא לחכמים לחם, ואדם אינו יודע במה ישתכר. הרבי הדגיש כמה חשוב להשקיע בחינוך הבנות, ושלימוד התורה ופנימיותה הוא העיקר. ומתי השנים החשובות והגורליות ביותר? עכשיו, כשהן בלימודים, פנויות ואינן צריכות לדאוג לפרנסה, לניהול בית ולגידול ילדים '.

"על ציווי פרעה 'כל הבת תחיון' – מבאר הרבי, שהכוונה להחיות את הבנות בדרך המצרית, לא בקדושה. ושצריך להשקיע גם בבנות. האישה הרי עקרת הבית ובונה את בית ישראל, והיא צריכה להיות הכי חזקה וחדורה.

"זה בעיניי הדבר הגדול שעשו פה, שהקימו במסירות גדולה והרבה מחשבה דרך חינוכית שכולם צריכים לאמץ. יש פה רצון להתמקד בעיקר ולהכין את הבנות לתפקידן האמיתי".

הכנה אמיתית לחיים

האם זה לא מנותק קצת מהמציאות? הרי בפועל גדלים, מתחתנים, צריך פרנסה. במה את רואה שבית הספר מכין את התלמידות לחיים?

רוחי: "הילדים היום פקחים ומרגישים את השטח, וחשופים להרבה מידע שאינו אלוקי. הם נוגעים בחיים, קולטים מידע לא אמין, ורואים איך העולם נוהג לפי עיניו ופחות לפי עיני הבורא והתורה. הדבר שבאמת מכין אותם לחיים הוא לימוד על טהרת הקודש. לא לחינם הרבי אומר שבחורים צריכים להיות תחילה בישיבה כדי להתכונן לחיים. כמו אדם שצריך לעלות על במה, לפני שעולה הוא צריך לדעת מה העלילה, מה התפאורה, ומה תכל'ס התפקיד שלו בתוך כל זה.

באותה מידה חשוב שיספרו לנו את העלילה הנכונה, ואת התפקיד שלנו כדי שנשחק נכון במשחק החיים.

במסגרת על טהרת הקודש יש בהירות גדולה המוענקת כצידה לחיים. נותנים לך את ההשקפה האמיתית לחיים ומכינים אותך עם כלים טובים להתמודדות נכונה מול העולם"…

נועה: "הלימודים מקנים לתלמידות כישורים לחיים – עצמאות, בגרות, אחריות, כישורי חברה – יחסים בין־אישיים. הבנות מגובשות, נותנים להן כלים לזה. בכל שבוע יש מבצעים המכינים אותן לשליחותן. פעם בחודש התוועדות עם המחנכת, פעילות מגבשת, שמירה על קשר קרוב ואישי. אפילו הטיולים הם ממש עם ערך לנשמה, לכל טיול – משמעות, משלבים בו התוועדות, חיבור לארץ הקודש ומסע בעקבות שליח שנותן השראה לעתיד.

"אני אוהבת את החמימות, היחס האישי והאכפתיות כלפי כל אחת ממש. המורות והמנהלת מתייחסות ברצינות לבנות, דואגות להן כאילו הן בנותיהן".

קרן: "בית הספר מכין את הבנות לחיים באמת! אמרה לי פעם מנהלת אחת שקורס באנגלית ובמתמטיקה אפשר תמיד לעשות, אבל לקנות מידות טובות מורכב בהרבה; או שמקנים אותן בתחילת הדרך או שיקרה נס והאדם יעשה תשובה ויצטרך לעבוד על זה קשה. פנימיות התורה גורמת לאדם להיות מהלך, זה מה שבונה אותך באמת.

"יש לי תואר שני מהטכניון, ואינני מזלזלת באקדמיה. יש שיגידו: 'מה? כשהיא תהיה נשואה עם ילדים אז היא תצא ללימודים?!' אני בטוחה שייפתחו תקנים, כמו שכבר נפתחים. צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא הוא הזן ומפרנס לכול, ואם נדאג שלבנות שלנו לא יבלבלו את הראש בדברים מיותרים – הוא כבר ידאג להן לפרנסה הנכונה.

"אחרי כיתה י"ב, כשסיימתי 32 יחידות בגרות, יצאתי עם תחושה שרימו אותי – כי מה יצא לי מכל ההשקעה המטורפת הזאת? ולהן יש אופציה כעת ללמוד רק תורה, דברים שחשובים לחיים, דברים שלא ילכו לאיבוד".

לפתוח את הראש, להתחבר לערכים

איך הבת שלך תקיים את הוראת הרבי לעסוק בחינוך?

נועה: "בתי פחות רוצה להיות מורה… היא מתחברת יותר לעיצוב הגרפי. כבר היום היא המעצבת את הפליירים להתוועדויות, מכינה לוגו למבצעים, עושה עיצובים למגוון תוכניות יצירתיות. היום זה חלק מהמערך החינוכי, והיא משתמשת כבר בכלים הדיגיטליים בבית חב"ד".

קרן: "אני לא דואגת. גם אינני יודעת אם בתי תרצה להיות מורה דווקא. היא אוהבת מאוד את תחום הקונדיטוריה. רק בקיץ האחרון היא עשתה 'קייטנת קונדיטוריה' לילדות כאן בשליחות. מצד הנהגתה האישית, היא כבר מלמדת ומשפיעה".

רוחי: "אני חושבת שההנהלה נותנת על זה את הדעת, והיא תדאג לעשות את ההשתדלות האפשרית. עם זאת, חשוב לזכור את כל המכתבים שיש מהרבי בנוגע ללימודים על טהרת הקודש.

בכל מה שקשור לפרנסה אנחנו רואים שהעולם החרדי מסתדר יפה בלי לעשות מסלול שלם של לימודי חול.

אני לא חושבת שהבגרויות הן  הדבר שיעצור את הפרנסה, זה משהו שתמיד אפשר להשלים אם צריך.

בואי לא נשכח שהדילמות האלו לא התחילו  בימינו,

עם ישראל מורגל להתמודד מול השקפות שונות מאז ומתמיד.

היו מתייוונים, היו משכילים היו קומוניסטים, ועוד. תמיד מצאנו את הפתרון וניצחנו.

אספר לך קוריוז בנימה אישית: גדלתי בשליחות בארגנטינה. שם ידענו שלימודי הקודש הם חיינו ואורך ימינו, ולימודי החול הם סוג של בלית ברירה – בשביל לעשות 'טובה' לגויים. כשבאתי לארץ הייתי בכיתה י"א, הגעתי ישר לבגרויות. בתור עולה חדשה קיבלתי הקלות בלימודי קודש ולא בלימודי חול. למרות שבפועל בלימודי קודש הייתי ברמה טובה יותר מהישראליות ובלימודי חול ברמה פחות טובה…

לפעמים חוששים שמסגרת על טהרת הקודש באה לזלזל בכל העניין של ממסד. וזו נקודה שחשוב לי להבהיר

לתת את הדעת לחנך את הילדים לקבלת עול, התנהגות מתאימה ומשמעת – זה יסוד בחינוך. ילד צריך לקום בבוקר ושיהיה לו סדר, מסגרת. החינוך בטהרת הקודש זו לא שאלה של מסגרת או לא, אלא אחרי שיש מסגרת – מה יהיה התוכן שלה. להכניס לילד כמה שיותר קדושה לראש".

הרב–שיח הזה מציף הרבה נקודות למחשבה, ובעיקר פותח דברים שנראים מובנים מאליהם ש"ככה זה וזהו". הריאיון מזמין למחשבה שונה, אחרת, גאולתית, שמכינה כראוי את הדור שיקבל את פני הרבי מלך המשיח שליט"א, דור שבו "נקבה תסובב גבר" ו"בת קמה באמה" למעליותא. בידיים שלנו לדאוג לבנותינו, שראשן יהיה מונח בעיקר, והן יזכו להיות "אשת חיל עטרת בעלה".

באדיבות מגזין עטרת חיה