מיכל, תלמידת כיתה ד', עמדה מול משימת כתיבה שהכילה עשר שאלות. ברגע הראשון היא ניסתה להתחיל – אך בתוך חמש דקות היא השליכה את העט בצער, חיכתה שהמורה תתערב והצהירה: "אני לא יכולה!" מה שקרה כאן אינו חוסר רצון ללמוד, אלא חומת הגנה פנימית שמתרוממת ברגעים של עומס, תסכול או חוסר הצלחה מצטבר. חומה זו מונעת מילדים עם קשב וריכוז להתמודד עם האתגר, אבל גם היא אינה בלתי שבירה.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים לפתח "חומת הגנה" – תגובות של נסיגה, כעס או דה־מוטיבציה שנועדו להגן על העצמי מול לחצי הכיתה או תחושת חוסר ההצלחה. החומה איננה חוצץ מזיק; היא ניסיון של הילד להגן על עצמו רגשית.

מה יוצר את החסם?

חוויות כישלון מצטברות – מטלות שאינן מותאמות מובילות לתחושת חוסר יכולת.

עומס רגשי ותחושת תסכול – קשיים בוויסות רגשי הופכים אירועים יום־יומיים לאיום.

הסחות חיצוניות ותסכול קוגניטיבי – הסחות סביבתיות מחלישות יכולת להמשיך.

משוב שלילי בלתי מותאם – הדגשה של טעויות מחזקת נסיגה והגנה.

חוסר כלים להתמודדות – ללא אסטרטגיות פשוטות לנשימה, הפסקה ותכנון, החומה נותרת יציבה.

איך לפרוץ את החומה?

משימות קטנות וברורות – כל שלב הוא הצלחה קטנה שמביאה ביטחון.

משוב חיובי ומיידי – לחגוג ניסיונות ולא רק תוצאות.

סביבה מותאמת – פינות שקטות, חומרים מסודרים והגבלת הסחות.

כלים מוחשיים ויזואליים – לוחות משימות, טיימרים, סולמות וחבלים.

הפרדה בין זהות לתוצאה – משפטים כמו "נפלו? זה לא אומר עליי כלום".

תרגול רגשי מובנה – נשימות, הפסקות תנועה קצרות ומשחקים לשיתוף הרגשות.

חיזוק מערכתי – שיתוף הורים, צוות טיפולי ומוסדות חינוך ליצירת מסגרת עקבית.

סיכום

החומה אינה חסם בלתי עביר; היא הזדמנות ללמידת כישורי חיים. כל הצלחה קטנה היא סולם בחומה, וכל אכזבה היא שיעור להתמודדות. מורות ערות יודעות להניח את הסולמות הנכונים, ולהוביל את הילד לחוויות הצלחה וביטחון עצמי.

ריקי שפיצר היא יועצת חינוכית MA ומאמנת מומחית לקשב ותקשורת, מנהלת "פוטנציאל" – בוטיק להכשרת מאמנות קשב ותהליכי ליווי לשיפור תפקודי.

באדיבות מגזין עטרת חיה