• העצמה שמחלישה

    הגדלה

    דעה לא פופולרית >> נתינה שהיא תרומה לזוגיות. אלונה שפיגל - מלווה נשים לשינוי עמוק ומרפא במערכות יחסים ובחיים, עטרת חיה. לקריאה

    קוראות יקרות,

    אני חייבת לשתף אתכן במשהו שיושב לי כבר הרבה זמן על הלב.

    באחת מקבוצות הזוגיות שלי ישבה אישה מתוקה ואמרה בתסכול:

    "בעלי רוצה ממני דברים… לבשל לו, להגיש לו… אני מבינה את זה, אבל לא בא לי. אני מרגישה מושפלת. כמו שפחה. אז אני לא עושה – והוא מתעצבן."

    שאלתי אותה שאלה פשוטה: "זה תמיד היה ככה?"

    היא אמרה שלא. שנים היא בישלה, הכינה, נתנה – והכול היה טוב,

    עד שהשתתפה ב"סדנת העצמה", והמנחה הסבירה לה שהיא טיפוס מרצה, ושזה לא טוב, זה מוחק אותה. מאז הכול השתבש ביניהם.

    שאלתי: "מתי היה לך טוב יותר? אז או עכשיו?"

    והיא ענתה בכנות: "אז".

    והאמת? זה לא סיפור חריג. אני שומעת אותו שוב ושוב, באין–ספור גרסאות.

     

    מה קרה פה?

    מצד אחד, אנו מבינות שזוגיות טובה נבנית מנתינה. מצד אחר, אנחנו חיות בעידן שבו כולם סביבנו צועקים משפטי "העצמה נשית": את לפני הכול! תדאגי לעצמך! אל תוותרי על עצמך! חלילה וחס, אל תרַצי! וזה מבלבל כל כך. בלי שנשים לב, אנחנו מתרחקות מעצמנו ומה"ביחד" שאנו רוצות כל כך.

    אז מה אני חושבת על זה?

    זו דעה לא פופולרית… אבל שימי לב, כי יש פה דיוק: זוגיות אינה משחק של מי מעל ומי מתחת. זוגיות היא עמדה נפשית של שוויון, של חברות. וחיבור נבנה מתנועה של נתינה וקבלה.

    הבעיה היא לא הנתינה. הבעיה היא העמדה שממנה את נותנת. כשאני נותנת מתוך תחושה שאני "חייבת", אני מרגישה קטנה או שפחה. ואילו הצד השני מקבל ממני תחושה שהוא "רודן" או "שתלטן", ואין זוגיות. כשאני נותנת מתוך בחירה לתת, אני מתמלאת ומרגישה סיפוק וחיבור מעצם הנתינה, והצד השני מרגיש אהוב ומלא, ורוצה להעניק לי בחזרה.

    ומה עם ה"אני" שלי? איך לתת בלי להרגיש חסרה? אם עומדת לפניי עוגה, ואתן חתיכה למישהו, יישאר לי פחות… אבל ה"אני" שלי אינו "עוגה". כשאני נותנת מעצמי מתוך בחירה, האני שלי אינו מצטמצם; הוא מתרחב גם אל האחר, ושם נוצר חיבור אמיתי.

     

    את מי מעצימים?

    ובאופן אישי, בנוגע ל"העצמה נשית", אני לא סובלת את צמד המילים הזה.  כי את מי מעצימים? את החלש, הפחות. אבל נשים אינן חלשות ואינן זקוקות להעצמה. לא צריך להעצים אישה; צריך רק להפסיק לבלבל אותה… בכל אישה יש הכול – כוחות, יכולות, עוצמות.

    אישה וגבר שווים בערך, אך שונים בתפקיד, כמו לב וראש בגוף אחד, אין חשוב יותר ופחות. עוצמה אמיתית היא לא לשים את עצמי מעליו, אלא החירות לבחור: לתת בלי פחד, להזדקק בלי בושה, לתת לו מקום, בלי להתקטן.

     

     

    אלונה שפיגל – מלווה נשים לשינוי עמוק ומרפא במערכות יחסים ובחיים. לתגובות, או הצטרפות לרשימת התפוצה של אלונה שלחי מייל: moc.legiphsanola@sanolaאו בוואטסאפ – 3012599550

     

    באדיבות מגזין עטרת חיה

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.