שושי בקשי

אני זוכרת י”ט כסלו אחד כשהילדים היו קטנים. הלבשתי אותם במיטב מחלצותיהם ויצאנו לסבב של פיזור בגנים ובמעון, ובליבי תפילה: “אנא השם, שאף שכן או שכנה לא יעברו דווקא עכשיו”… ניסיתי להיבלע בקירות, מסתכלת בחשש לכל עבר…

אם ילד אחד לבוש חגיגי, מסתמא יתארו לעצמם שהוא חוגג יומולדת היום, וזו הסיבה למסיבה. אבל כולם יחד? בסתם יום של “חול”?

ואז, כשהם ישאלו, מה אענה להם? שהאדמו”ר הראשון של חב”ד השתחרר מבית הסוהר לפני מאתיים שנה?!

מה יעבור להם בראש על תשובה שכזו?

הם בטח יחשבו: 'את חוגגת היום, שמנהיג יהודי, דגול ככל שיהיה, יצא מבית הסוהר לפני מאות שנים? הזויה אחת. איזו הגזמה!'

ואז הבנתי שאני חייבת תשובה. לעצמי.

ישבתי עם עצמי ושזרתי את המאורעות עם המשמעות האמיתית הפנימית שלהם.

התוצר היה כל כך חזק שהשאיר אותי עם סימן קריאה אחד ענק.

המשפט כמו שכולנו יודעות לא היה על אדמו"ר הזקן כאדם פרטי, אלא על המשך הפצת תורת החסידות. ו"אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעינותך חוצה". הערעור, האור האדום נגע ואיים על תכלית בריאת העולם וכל העולמות כולם! ביאת המשיח תלויה ומותנית בהפצת מעיינות החסידות, היא זו שמכינה את העולם וסוללת את הדרך לביאת משיח. כך שבעצם על המאזניים התנדנד כל תהליך הגאולה ממש!!! מה נוגע יותר מתכלית הבריאה??? יש יותר מזה?

בי"ט כסלו ניתן היה סוף כל סוף לנשום לרווחה: הוסר הקטרוג, אור ירוק לתהליך הגאולה, וביתר שאת וביתר עוז. הרי לא דומה 'לפני פטרבורג' ל'אחרי פטרבורג'. לאין ערוך!

בפול גז לגאולה, עם כל הכוח

רק אז רפתה בי הדריכות. מאז חוגגת את י"ט כסלו בלב שלם ובראש מורם, וכך גם כל התאריכים החסידיים, שכולם ללא יוצא מן הכלל מהווים ציוני דרך בתהליך, ומקרבים אותנו עוד צעד בדרך אל היעד.

אז נכון, מגילת י"ט כסלו לא פותחת מהדורות חדשות וכותרות עיתונים. אבל אין אירוע בקנה מידה עולמי, יותר מדויק רב־עולמי שנוגע לכל סדר ההשתלשלות, לכל רובד בבריאה: מגוי באלסקה ועד קוף באוסטרליה. גם הזבוב שמזמזם לי באוזניים כעת… כולם! הגאולה נוגעת לכולם, בכולם.

לפעמים נראה לנו שהחדשות העולמיות: התחממות גלובלית, חילופי שלטון דרמטיים או שחדשות פוליטיות הן החדשות המסעירות – מה הוא אמר, מה הוא עשה, מה הייתה התגובה שלו. כמה רעש יש סביב זה (לאמיתו של דבר הכל קשור ומוביל לגאולה, זו ההסתכלות החסידית).

אבל חסידות דורשת פנימיות. לנטרל את ההשפעה של רעשי הרקע, ולהסתכל במבט פנימי. מבט של תכלית. זה המדד האמיתי לקבוע סדר גודל של אירועים.

ליובאוויטש מרכז העולם

קראתי לאחרונה סיפור מהרב מרדכי גורליק, שלמד בילדותו עם כמה מילדי אנ"ש בבית ספר ממשלתי. הם שמעו רבות בבית על העיירה ליובאוויטש, היא הוזכרה בגעגועים, בערגה.

בבית הספר הייתה תלויה מפה של רוסיה. באחת ההפסקות אחד מהילדים העלה רעיון: "בואו נחפש את ליובאוויטש במפה!" כולם הסכימו בהתלהבות. הם כל כך הרבה שמעו עליה, הם היו בטוחים שמדובר בלא פחות מעיר בירה…

הם מחפשים דקות ארוכות ולא מוצאים. עבר לידם המורה לגאוגרפיה שהתלהב מאוד שנשארו עוד ילדים שמתעניינים במקצוע המשעמם שלו… והוא שמח להתגייס לעזרתם, אבל לאחר דקות ארוכות של חיפוש גם הוא הרים ידיים. הילדים היו מאוכזבים מאוד.

"אתם יודעים מה? אמר להם המורה, בואו לחדר שלי, יש לי שם אטלס בו מצוינות כל הערים והעיירות ברוסיה, שם בטוח נמצא את ליובאוויטש שלכם". כולם הלכו אחריו בשיירה. המורה מחפש ארוכות, ואז מצביע בתרועת ניצחון על נקודה זעירה שבקושי אפשר להבחין בה ומכריז: "מצאתי! הנה, זו ליובאוויטש!"

הילדים לא האמינו למראה עיניהם. זו ליובאוויטש? זה לא יתכן! הם ראו ערים גדולות שמסומנות בכוכב, ערים קטנות יותר מסומנות בעיגול גדול, וליובאוויטש בנקודה כל־כך זעירה!

המורה חשב לרגע ואמר: "תראו, יש ערים גדולות, אבל למרות זאת מסמנים אותן בקטן בגלל שיש בהן מפעלים סודיים." כעת נחה דעתם של הילדים. בטוח שבליובאוויטש יש מפעל סודי. זה העניין.

הם החליטו בסיום הלימודים ללכת לביתו של אחד מזקני החסידים שלמד בצעירותו בליובאוויטש ולברר אצלו, וכך עשו. הם דפקו בביתו ושאלו אותו ללא שהיות: "איזה מפעל סודי היה בליובאוויטש?" החסיד שהיה פיקח, הבין מיד לאן הם חותרים. "כן, בליובאוויטש יש מפעל סודי". "איזה מפעל?" הם שאלו מרוגשים? "מפעל לליטוש יהלומים", הוא ענה במבט רב משמעות. הם הסתכלו על ביתו הדל ושאלו: "היית, ביקרת שם?" – "פעמים רבות" ענה החסיד. "ולמה לא לקחת קצת, זה יכול היה לעזור לך… היית אז צעיר", "לא הבנתי עד כמה זה יקר", ענה כשבעיניו דמעות.

כן, על המפה ליובאוויטש יכולה להיות נקודה זעירה, אבל לאמיתו של דבר היא מרכז העולם!!! שלא ניתן לחיצוניות להשתלט עלינו, לקבוע לנו מה עיקר ומה טפל. היו יהודים שכשבאו לראשונה ל–770 הופתעו לראות מקום פשוט, לא הוד לו ולא הדר. 'בייסמנט'… אבל איך אמר מזכירו של הרבי הרב חודקוב: זה המנוע של העולם!!! משם יוצאת אורה לכל העולם, מקום המקדש ממש.

החדשות המסעירות שלנו הן השיחות של הרבי, הכותרות הדרמטיות לקוחות מתוך ה"דבר מלכות". אלו החדשות האמיתיות, הנוגעות ביותר. האירועים הגדולים אלו התאריכים החסידיים, והמקום של הרבי הוא מרכז העולם.

לחיים!