הברכות המופלאות

היום הקדוש י' שבט תשפ"ב

מודה אני להשם יתברך, שנתן ונותן לי את הרצון, היוזמה, ההתעקשות והכח, להיות שליחה של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. להיות דוורית, לקשר יהודים עם הרבי, ולזכות לראות אותם יוצאים מאפילה לאור גדול, לאחר שנושעו מברכותיו הקדושות. הסיפור שלפנינו הינו סיפור אמיתי, מופלא ומרגש, תחילתו בשנת תשס"ג.

בריינדל היא ידידתי. למרות הפרשי השנים שבינינו – אנחנו חברות. היא אשה נמרצת, רצינית, יעילה, עם מידה גדושה של יראת שמים. הקשר הנפשי, שזורם ומקשר אותנו זו לזו, מאפשר לה להתייעץ איתי, ולקבל ברצון את תשובותי. מבחינתי, אני מרגישה הערכה רבה אליה, קירבה ונינוחות, לנקוש על דלתה ולהתעניין בשלומה. באחת הפעמים שנכנסתי לביתה, סימנה לי באצבעה על פיה שרחש תפילה. "ארבעים נשים אומרות עכשיו פרקי תהילים, לזכות חנה שתחי',  אחותי הבכורה" , הסבירה לי בריינדל.

"ארבעים נשים" ?

"כן", והיא מסבירה; "יש לי אחות שנשואה זה ארבע עשרה שנים, ועדיין לא ניפקדה ! בעוד כמה ימים, עשרות נשים תקיימנה מצות הפרשת חלה לזכות אחותי הבכורה". וכך הצטברו החודשים לשנים של עשיה ברוכה, בהן עשרות נשים חברו אשה לרעותה, בקיום מצוות רבות לזכות חנה העקרה. כל הסגולות הידועות נוסו – לא פעם אחת, אלא כמה וכמה פעמים, אך הישועה בוששה מלהגיע.

יום אחד פניה של ידידתי ניראות היו עצורות וכאובות במיוחד. הטיפולים הרפואיים שאחותה עברה, גרמו להתנפחות הבטן. כל הידידות הטובות כבר שמחו והתרגשו מאד מאד, שהנה  הנה  מגיע ה"מזל טוב". אך "נשיאים ורוח וגשם – אין". לחנה כבר אין פנים לצאת לרחוב. הצער והכאב המצטברים, הביאו אותה לדכדוך נפשי עמוק. וכמו לא די בכך – צרה חדשה נחתה על ראשה.  היא נפלה ברחוב כמה פעמים, והרופא חשד במשהו חמור  שמקנן לה בראש, והפנה אותה לצילום דחוף  סי.טי. מוח. הסבל הרב של עקרות רבת –  שנים, הצטרף לפחד הנוראי של עצם המשך קיום החיים. חנה היא אשה חסידית, מחצר חסידית גדולה ושורשית בארץ הקודש. בעלה פנה כנהוג, לבקש מהאדמו"ר שלהם את הסכמתו לבדיקה  שהטילה אימה על שניהם. ההורים של חנה, ראו את בתם האומללה, והחליטו לשמח אותה בחנוכה המתקרב ( שנת תשס"ג),  לשהות בנופש במלון,  בכשרות למהדרין בנתניה.

אני נזכרת בדמותה הכבויה של חנה הבכורה, שהכרתיה בעת שהשתתפה בשמחת ברית המילה, של בנה הבכור של בריינדי, האחות הצעירה… בריינדי מספרת לי כל זאת, והחדשות הקשות הללו כמו מכות בי. אני מוצאת את עצמי לפתע חושבת, הרי הבעל שם טוב הקדוש הסביר, שכל מה שרואים או שומעים – צריכים ללמוד מזה הוראה בעבודת ה'. אני שומעת כעת סיפור עצוב. למה ה' משמיע לי את הסיפור? מה אני נדרשת לעשות? אני הרי חסידה של הרבי מליובאוויטש, ומן הראוי היה לקשר את האחות לברכותיו הקדושות של הרבי.

"אבל יש להם כבר את הרבי שלהם", קול שני מזמר בתוכי… אני מחליטה לראשונה, לספר לידידתי על השליחות שקיבלתי מהרבי. על הסכמתו וברכתו הקדושה עבורי, להיות יו"ר ארגון ידידי בית חב"ד אבן יהודה. אני מתארת לה ניסים שהתרחשו ליהודים בעקבות ברכות הרבי, ובקשות ברכה שהונחו ב"איגרות קודש", ומציעה שאבקש את ברכתו הקדושה עבור אחותה. היא מסרבת בתקיפות. הם חסידים  נאמנים של הרבי "שלהם" , ולא יפנו לקבל ברכות מרבי אחר…

אני מתדיינת עם עצמי, האם אוותר על הרצון לעזור לאחותה?! אני מחליטה לא להיבהל, וממשיכה לספר לה על כל האדמו"רים וגדולי ישראל, שהטריחו את עצמם והגיעו ל- 770 להתברך ממנו. ניסיתי להסביר כמיטב יכולתי, שהרבי מליובאוויטש הוא נשיא ישראל, הוא נשמה כללית,  שאליה קשורות כל הנשמות שבדור. פירטתי עוד דוגמאות על נסים גדולים שאירעו לאנשים שפנו אליו.

אני מותשת מלהמשיך לספר, לפרט, להתעקש. ובכל זאת אני מוסיפה : " אמנם איננו רואים את הרבי כעת, אך הברכות הקדושות שלו ב"איגרות קודש" מחוללות נסים". בריינדל עונה שאחותה עצבנית מאד מכל העצות והסגולות שכולם הרעיפו עליה מכל הכיוונים. את הכל היא עשתה. לא פעם אחת אלא מספר פעמים…כעת, היא אינה מוכנה לשמוע שום עצה נוספת, חשובה ככל שתהיה. " הדבר היחידי שאני מוכנה לעשות הוא, לדבר עם אמא", מוסיפה בריינדל. (בזכות האמא ז"ל שלהן,  שהעיזה למרות היותה חסידה של רבי מחוג אחר, להתקשר בבקשת ברכה לכ"ק הרבי מליובאוויטש. זכו בברכתו הקדושה. וניראה בהמשך את ההתפתחויות המפתיעות .. היא,  שאבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום,  אמרה לי מישפט  מרטיט, עוצמתי  ומחמם את הלב : " לו יהי חלקי עמכם".)

"בסדר גמור" , עניתי. "אז מה את בעצם מציעה" ? ביררה שוב. "צריך לבדוק את התפילין והמזוזות,  בלשכה של הרב לנדא שליט"א בבני ברק. כמו כן אני מציעה לתת צדקה לבית חב"ד אבן יהודה. הרבי הריי"צ נ"ע הבטיח,  למי שיעזור לרבי בענייניו, שהוא יהפוך אותו לצינור של  ברכה. על השולחן הבחנתי באלבום תמונות מיום נישואיה של ידידתי. פניה ניראות עצורות ורציניות, כמו שמתאים להיראות ביום חורבן בית המיקדש. את תפילותיה ככלה, הקדישה מעומק ליבה למען תיפקד אחותה העקרה. מי יכול להבין ללב אשה אומללה כמו אחיות מבטן ומלידה?

כעבור כמה ימים מאותתת לי ידידתי, שהתקבלה הסכמתה של חנה אחותה, לבקש ברכה מהרבי בצירוף תרומה לפעילות בית חב"ד  אבן יהודה. הצער העמוק, שנישקף מעיניה של בריינדל, חלחל בתוכי. הייתי נתונה בכאב לב גדול.  הרהרתי בדמותה של חנה החסידית, בת השלושים ושלוש, שניסתה את כל הסגולות הידועות, שספגה טיפולים רפואיים מתישים, ומתפללת עם בעלה ועם כל בני המישפחה הענפה,  להוושע בפרי בטן זה ארבע עשרה שנים.!

וכעת הנפילות…וה – סי.טי.  מוח שהיא צריכה לעבור… מתי כבר יגיע האור? בריינדל ואני התיישבנו בכובד ראש , לאמירת כל שיעורי החת"ת היומי. שילשלנו מטבעות בקופת הצדקה, נטלנו ידיים כנהוג לפני כתיבת פ"נ. הדרכתי אותה איך לכתוב פ"נ לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש מ"ה. הסברתי, שאנחנו עכשיו כמו ביחידות עם הרבי, ולכן צריך להתקשר עמו במחשבה ע"י התבוננות בפני הצדיק, בתמונתו שתלויה בביתנו.

המכתב הוכנס לכרך "איגרות קודש" כרך ח',  שניפתח באקראי בעמודים קי – קיא. בעמוד הימני מכתב באידיש מתאריך י"ז טבת, החודש בו כתבנו את המכתב, שפותח במילים "ברכה ושלום". כלומר, הרבי פונה לאשה. בהמשך הרבי כתב, שיזכיר אותם על ה"ציון" הקדוש של כ"ק הרבי הריי"צ נבג"מ. ומוסיף, שהוא מתפלא, שלאחר שדיברה במרירות עם הרבי כמה פעמים בנוגע לשידוך לבתה, והסתכלה על זה בפסימיות, ועכשיו, שה' יתברך הראה לה ניסים, ועשתה שידוך טוב, ואינה מזכירה אפילו מלה בקשר לכך, ואיננה מסתכלת על כך שזהו אושר לכל החיים לבתה, ובמילא אושר גם לה ולבעלה, ורואים חסדים מה' יתברך, כאלה שלא התכוננו אליהם.

לכן ראשית צריך להודות להשם יתברך מעומק הלב על כך, ורק לאחר מכן להתלונן על הדברים שלעת עתה אינם כפי שרוצים. מובן מאליו, שהעסק אינו צריך להתנהל באיטיות, וכן הלאה, מפני שהקב"ה רוצה לתת ליהודי כל מה שהוא זקוק לו…וכשמודים לו על הניסים שהראה לנו עד עתה, התודה מתבטאת בכך שמתחזקים בתורה ומצוות, וזה עצמו מזרז לקבלת תוספת ברכות מהשם יתברך. וה' יתברך יעזור לכם, שתוכלו לבשר בשורות טובות ממך עצמך, מבעלך ומכולם שיחיו."
העמוד השמאלי בתשובת הרבי,  עוסק בנושא הבריאותי. …"בברכה לרפואה קרובה ומחכה לבשורות טובות".

כעבור כמה ימים, חנה מתבשרת, שצילום ה- סי.טי.  מוח, ב"ה   תקין לחלוטין.   ברוך ה' ! ימים ספורים לאחר מכן, שוב פונה בריינדי ומבקשת ממני ברכה נוספת מהרבי ב"איגרות קודש" עבור אחותה,  שהינה אם לתינוקת כבת שלוש וחצי שנים, אך טרם זכתה להיפקד בילדים נוספים. כתבתי בקשת ברכה  נוספת מהרבי, והנחתי ב"איגרות קודש". עברו עשרה וחצי חודשים. הטלפון בביתי מצלצל. בריינדי מבקשת ממני, שאכתוב כעת מכתב לרבי ואבקש ברכה עבור….
חנה,   שנמצאת עכשיו ב…חדר לידה !!! שהלידה תעבור בשלום ובמהירות.

איך אפשר לבטא במילים, שמחה כ"כ גדולה,  שעקרה עומדת להפוך לאם לאחר חמש עשרה שנות ציפיה? כתבתי לרבי… בהמשך היום התבשרתי מבריינדי, שברוך השם לחנה נולדו תאומים, בן ובת בלידה רגילה, בריאים ושלמים למזל – טוב ! התאריך היה כ"ב חשוון תשס'ד.. עשרה וחצי חודשים מבקשת הברכה מהרבי,  ועד לנס הגדול של לידת התאומים.

שלושה חודשים לאחר מכן, שבט תשס"ד, מירי האחות הנוספת של בריינדי, שעבורה ביקשנו את ברכת הרבי, נושעה אף היא וילדה בן בריא ושלם למזל – טוב !בריינדל מצלצלת אלי שוב. המישפחה שלהם  מתרגשת  מברכות הרבי מליובאוויטש. השוויגער של חנה, מבקשת אף היא לבקש את ברכתו הקדושה של הרבי. יש לה שני בנים בוגרים בבית. האחד גרוש ל"ע, והשני רווק מבוגר. אין לה יותר כח לסבול את העובדה, שעדיין לא מצאו את זיווגם הנכון והמתאים. האם אני מסכימה, שואלת בריינדי שהיא תצלצל אלי? אני מסכימה. כמובן.

השוויגער מתקשרת, ומבקשת בנוסף על בניה, ברכה מהרבי את ברכתו הקדושה גם עבורה, למציאת עבודה מתאימה. ב"ה. יום אחד בלבד,  לאחר בקשת הברכה מהרבי דרך ה"איגרות קודש", היא התקבלה לעבודה כלבבה. לאחר תקופה קצרה, הבן הגרוש נשא אישה,  והשוויגער מעידה עליה שהיא  מקסימה.

הקשר עם בריינדל נותק שוב.

הנה הגיע כ"ב חשוון תשס"ז. שלוש  שנים חלפו ביעף. מגיע זמן התספורת לתינוק ( מהתאומים) של חנה.!  אני מתקשרת לבריינדי לאחל "מזל טוב" , ומתבשרת שהבן ( הגרוש לשעבר), של השוויגער  של חנה, נושע בבן ובבת, האח השני השתדך ועומד להתחתן . וחנה עצמה נפקדה שוב…ובנוסף לתאומים, זכתה בבן נוסף שנולד בחודש אלול תשס"ה. איך ברך אותה   הרבי ב"איגרות קודש"…? "וה' יתברך יעזור לכם, שתוכלו לבשר בשורות טובות, ממך עצמך, מבעלך ומכולכם שיחיו."

לפני כשנתיים הוזמנתי לחתונה של… הבן הבכור של בריינדי.  בהגיעי לאולם, זיכה אותי השם יתברך,  לראות  במו עיני את  הנס המהלך,  שהתרחש בעקבות בקשת הברכה שכתבתי עבור חנה…האחות הבכורה. הנערה הנאה  כבת השבע עשרה שעמדה לפני,  היא  בתה של חנה.  מזוג   התאומים שנולדו בברכת הרבי  לאחר חמש עשרה שנות ציפיה!

בדידי הווה עובדא.

*השמות שונו לבקשת המישפחה.