בפרשתינו אנו לומדים

שֶׁבְּמִצְווֹת יֵשׁ שְׁנֵי סוּגִים.

מִשְׁפָּטִים – מִצְווֹת שֶׁאָנוּ מְבִינִים

וְחֻקִּים – מִצְווֹת בְּלִי הֶסְבֵּרִים.

לָאָדָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל

לְקַיֵּם אֶת הַמִּשְׁפָּטִים יוֹתֵר קַל

אֲבָל הַחֻקִּים מְקַיֵּם מִתּוֹךְ כְּפִיָּה

כִּי הוּא לֹא מֵבִין מָה הַסִּבָּה

הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵהָאָדָם לְקַיֵּם חֻקִּים

בְּאוֹתוֹ רָצוֹן וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל הַמִּשְׁפָּטִים

לָכֵן בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים

כְּתוּבִים גַּם הַחֻקִּים

אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוָה

שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים מָה הַסִּבָּה

כְּשֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים מִצְוָה

אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם הִיא חִבְּרָה

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים זֹאת

נְקַיְּים אֶת כָּל הַמִּצְווֹת

בְּחֵשֶׁק וְהִתְּלַּהָבוּת עֲצוּמָה

וְנָבִיא לַגְּאֻלָּה הַשְׁלֵמָה