• איך נראית גיבורה?

    הגדלה

    מכל הפרשה הענקית הזו: קריעת ים סוף, טביעת המצרים, שירת הים, ירידת המן, מים מסלע, מלחמת עמלק. במה חז"ל היו רוצים שנתרכז? לטור המלא

    שלום לך נפלאה!

    איך יודעים מה הכי חשוב בפרשה?

    שאלה קצת מעצבנת,

    מה זאת אומרת, הכל חשוב?!

     

    אבל בכל זאת,

    תפסת מרובה לא תפסת,

    לפעמים כדאי להתמקד בתובנה יסודית ומרכזית אחת

    ואיתה "ללכת" ולהפנים.

     

    אז מכל הפרשה הענקית הזו:

    קריעת ים סוף,

    טביעת המצרים,

    שירת הים,

    ירידת המן,

    מים מסלע,

    מלחמת עמלק.

    במה חז"ל היו רוצים שנתרכז?

     

    אומר לכן איך אפשר לדעת: ההפטרה.

    אותו קטע מהתנ"ך שקוראים אחרי הפרשה,

    תקנה שמקורה בזמנים שלא הייתה אפשרות לקרוא בתורה.

    חכמינו היו צריכים להתבונן בכל פרשה – ולהחליט מה יהיה תחליף הולם.

     

    אז מהי הפטרת בשלח?
    נכון מאוד- שירת דבורה!

    שירה של אישה מיוחדת, שופטת ומנהיגה

    שהובילה את ברק בן אבינועם למלחמת ניצחון וישועה.

     

    אז מה זה מלמד על פרשת בשלח?

    לאילו פסוקים באופן מיוחד זה שולח אותנו?

    נכון מאוד, התשובה מתבקשת:

    אחרי שירת הים – שירתה של מרים.

     

    המילים מדברות בעד עצמן,

    פסוקים כל כך מרגשים!!!

     

    וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ

    וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.

    וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה

    סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.





    הנשים מלאות האמונה, שידע בוודאות גמורה

    שעוד יהיו ניסים מטורפים- וארזו לדרך תופים!

    הנשים שתמיד האמינו, ועכשיו שאגו יחד שירה.

    אצלן זה ממש "כל עצמותי תאמרנה" ריקודים! מחולות!

     

    גם לנו יש את הכוח הזה,

    את האמונה החזקה הזו.

    גם אנחנו מפנימות, יותר מאי פעם.

    שהנה זה בא, בקרוב אצלנו.

     

    ואולי אפשר לחשוב בטעות,

    שהגברים עסוקים בדברים גדולים,

    והנשים איך נאמר, עסוקות בקטנות.

    הבעל הגיבור לוחם – והאמא בעורף, טיטולים וזה.

     

    אז חוץ מהעובדה הפשוטה,

    שאין משימה 'קטנה' וכל אחד עושה תפקיד עצום,

    צריך לזכור שיש לנו תפקיד בפני עצמנו.

    לא *בגלל* הגברים, או בעקבותיהם.

     

    שירת מרים והנשים מופיעה אחרי שירת הים,

    אבל התופים הרי שם כבר מזמן, נכון?

    ההתעוררות של מרים לשיר

    היא מתוכה, בצורה עצמאית לחלוטין.

     

    הרבי מליובאוויטש ממש מדגיש את זה:

    "מרים התעוררה מעצמה לומר שירה,
    ומזה הוראה גם לזמן שאחרי מתן תורה-

    יש עניינים שהנשים לא צריכות את בעליהן אלא מתעוררות מעצמן"

     

    מתעוררות מ ע צ מ ן!

    שמעת חברה יקרה?

    ככה זה בכל ענייני השיר, העליות, והגאולה.

    אז אל תחכי לאף אחד שישיר לך.

     

    השירה שלנו בוקעת מהלב,

    ותביא את הגאולה בקרוב.

     

    שבת שלום!

    מירי שניאורסון וצוות נפלאו"ת.

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.