החופש הגדול

גדול?? כן, מאוד ארוך

כמו מסטיק נמתח, כמו שרוך

חופש?? למי?? עובדת מהבית במשרה מלאה

אפילו שתי משרות בצורה מקבילה

אחד כעצמאית בעבודתי הקבועה

השניה כאמא לילדים בחופשה

הראשון בספטמבר

התאריך עליו חלמנו

השתוקקנו, ייחלנו

שהוא כבר יגיע

בפתחנו יופיע

או אז הילדים ללימודים יחזרו

שקט ושלווה במשכננו יהיו

עבודה רצופה

ללא הפרעה

בלי טיולים

משחקים

יצירות

ארוחות

הלילה יהיה זמן שינה

לא שעות השלמה עבודה

כי הלקוחות לחופשה לא יצאו

את עבודותיהם בזמן יצטרכו

והנה, הוא כאן

8 בבוקר, לעבודה הכל מוכן

הילדים כבר במוסדות

גנים ומעונות

אבל השקט….

ללב פתאום מזחל געגוע

לרעש, לבכיות

לילדים, למריבות

למשחקים, לציורים

לימוד אותיות

חוברת משימות

השקט הוא מתנה –

אבל גם שואל שאלה:

מי אני עכשיו, בלי כל ההמולה?

בין דוחות, מיילים ומשימות

מתגנב חיוך עם זיכרונות –

טיולים ספונטניים, ריצה בגינה,

צחוק מתגלגל, יום בריכה

אז אני אוספת את הרגע הזה,

שקט ועבודה רציפה,

ויודעת – כשיחזרו הביתה

הבית שוב יתמלא באהבה.

ובינתיים –

אני נהנית מהרוגע, מהשקט, מהשלווה,

עד שתגיע שוב חופשה,

ונחזור לאותה חוויה…

ובלב אני צוחקת –

נו, כמה זמן זה יחזיק?

עוד מעט יבואו חגים,

וחופשים בלי סוף יצדיק.

אבל המהומה מול השממה

מדגישים לי את המטרה

בבוקר לעבוד, בשקט בשלווה

בצהרים לשמוח מול ההמולה

לתגובות ופניות לכתיבת עבודות ועריכת טקסטים: [email protected]