• ר' אליעזר ניסילעוויטש ז"ל • גולשת משתפת

    הגדלה

    "הוא מצא את עצמו נוסע ברכבת עם עוף חי בתוך סל, בדרכו אל השוחט. העוף היה מוסתר ומכוסה היטב, על מנת שלא ישמעו קולות בוקעים מתוך הסל. ומאידך היה צריך למצוא את הדרך, שייכנס אוויר על מנת שהעוף לא ימות בדרך..." • מרתק

    ב"ה אור לי"א סיון תשפ"ב
    אבד חסיד מן הארץ
    השבוע, ביום שלישי ח' סיון תשפ"ב, התקבלה ידיעה מצמררת, שהכתה בצער עמוק ובתדהמה את כלל אנ"ש הן בארץ הקודש והן בחו"ל, על הסתלקותו הפתאומית  לשמי רום במיטב שנותיו  של שליח הרבי באובערוויליה – בצרפת. הרה"ח הרה"ת ר' אליעזר ניסילעוויטש ז"ל.
    ר' לייזר  נולד לתוך מציאות של מסירות נפש וגדל והתחנך על ברכי מסירות נפש של הוריו, הרה"ח הרה"ת ר' משה ומרת מארה ע"ה. הוא הי' מספר לא אחת על החיים בשחר נעוריו בסמרקנד, כשבין השאר,  הי' מתאר את התהליך המורכב והמסוכן שהי'  כרוך בהשגת עוף כשר; הוא מצא את עצמו נוסע ברכבת עם עוף חי בתוך סל, בדרכו אל השוחט. העוף היה מוסתר ומכוסה היטב, על מנת שלא ישמעו קולות בוקעים מתוך הסל. ומאידך הי' צריך למצוא את הדרך, שייכנס אוויר על מנת שהעוף לא ימות בדרך…
    לאחר נישואיו בשנת תשמ"ב לפני 40 שנה,  עם רעייתו בת הרה"ח הרה"ת הרב שלום מענדל  קלמנסון ז"ל, ( שליח הרבי ומקים מוסדות "שניאור" באובערוויליה  בצרפת),  הצטרף לסייע בשליחות באותו מקום.  שליחות שגדלה והתפתחה בכל מיני ערוצים עם מרוץ השנים.
    בשנים האחרונות ממש, לאחר שחמיו  הרב קלמנסון הסתלק, לקח על עצמו יוזמה להכניס כמה שיותר ילדים יהודיים למוסדות חינוך שלנו, על מנת שיקבלו חינוך יהודי. מדובר בפרוייקט ענק מאחר ויש באיזור המון המון ילדים יהודיים,  שאינם זוכים לקבל חינוך יהודי.  לייזר ז"ל  התמסר לענין בכל כחו ומאודו מבלי לחסוך מעצמו כל מאמץ.
    הוא דאג להעמיד מערך רחב של הסעות ואוטובוסים,  שיסיעו את הילדים אל בית הספר מכל קצוות האיזור.  דאג לסדר סבסוד משמעותי ביותר,  על מנת שאכן כל ילד יהודי יוכל לקבל את המגיע לו. לצורך כך הי' מכתת רגליים ממקום למקום, מדבר עם גבירים, עם העירייה ועם כל מי שצריך, על מנת לבנות את כל המערך הזה. ואכן, רבים רבים הם הילדים שזכו בזכות התמסרותו  בשנים האחרונות להכיר לראשונה את מי שאמר והי' העולם.
    ההתמסרות האמיתית והלא מצויה שלו, מעוררת התפעלות והשתאות. משפט מרכזי היה בפיו:" כל ילד יהודי זכאי לחינוך יהודי". רק לאחרונה, עם מלאות 120 שנה להולדת הרבי מלך המשיח, לקח על עצמו ר' לייזר להביא ולהכניס עוד 120 ילדים לחינוך יהודי כשר. משימה שלא הספיק לסיימה…
    מלבד כל זאת, הי' ר' לייזר,  ששימש כנשיא קהילת  "שניאור", קהילת חב"ד  – מחזק את הקהילה בעיסוקיו בשלום בית,  בשיעוריו התוססים והמלאי חיות חסידית, כשבעיקר היו אלו שיעורי תניא. מבין שיעוריו היו גם שיעורים שמסר לנשים בזום באופן קבוע.
    בכלל הי' ר' לייזר דמות קורנת אור, חמימה, אוהבת ומכבדת כל אחד והי' מגדלור של ממש לכל מי שבא עמו במגע.  תמיד היתה לו מילה טובה להגיד לכל יהודי שפגש. יודגש, שאף הגויים שבסביבתו ידעו להעריך אותו ולהמתין למוצא פיו. גם כעת כשנפטר, ניתן לשמוע אפילו מהגויים שבסביבה, את הכאב והצער על הסתלקותו מאיתנו.
    מתי ניכרת גדלותו של אדם? לאחר לכתו מעמנו.
    אין זה  פלא שללווייתו, שהתקיימה מיד  לאחר פטירתו, הגיעו המוני אנשים שהרגישו צורך אמיתי לחלוק לו כבוד אחרון. תושבי המקום מציינים שזו פעם ראשונה בהיסטוריה,  ואיננה זכורה מהעבר  לוויה כה גדולה. קהל גדול מאד צועד רגלית ומציף בהמוניו את כל רוחב הרחובות וממשיך לכל אורך הדרך במהלך כמה וכמה רחובות, מבית הרפואה עד בית הספר "שניאור". דבר נדיר שלא ראו בעיר אובערוויליה קודם לכן.
    מספר האחיין שיבדל לחיים טובים ולשלום, ר' לוי שיחי' ניסילביץ, על דודו ר' לייזר ניסילעוויטש ז"ל:
    1. עד לפני כ-10 שנים, ר' לייזר הי' עובד גם כשוחט לצד עבודת השליחות העניפה בה הי' עסוק. בוקר אחד ראוהו חבריו השוחטים כשהגיע למשחטה, כשהוא עם נעליים אך ללא גרביים. מה זאת? שאלוהו חבריו בתמיהה. והשיב ר' לייזר: כשהתלבשתי הבוקר לצאת מהבית, רעייתי עדיין ישנה ולא רציתי להעירה ולהפריעה משנתה,  כדי לשאלה היכן הגרביים… (אשתו תיבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום ידועה בשם: "המורה חיה". היא המנהלת הרוחנית ואלפי רבבות התלמידים וההורים קוראים לה כך בהערצה).
    2. מספר אחיו – יבדלחט"א – ר' יוסף יצחק: לפני כחצי שנה הגיע לייזר לביקור בארץ. כשפגשתיו,  סיפרתי לו על משפחה כלשהי שידעתי שיש להם קשיים משמעותיים בניהול הבית.  הדבר העיב להם על האוירה הטובה. בלי הרבה חשבונות, הלך ר' לייזר לבית אותה משפחה, ישב עם אבי המשפחה ושוחח איתו. לאחמ"כ ישב עם האמא ודיבר עמה. כך השתדל  בכל כוחו וניסה להציל את המצב ככל שיכל,  על-מנת להציע להם כוון נכון להתנהלות נכונה וטובה יותר.
    אך בזה לא מסתיים הסיפור: במשך החודשים שלאחמ"כ,  קיבלתי ממנו פעמיים צלצול טלפון. לתומי חשבתי, שהוא מתקשר על מנת להתעניין בשלומי, אך לא.  הוא שאל-דחף: נו יוסף יצחק, אתה בקשר איתם? אתה דואג להמשיך לעזור להם? אתה יודע מה שלומם? וכך דחף והניע אותי לפעולה לדאוג לאותה משפחה, עליה חשב גם אחרי שחזר לשגרת חייו בצרפת. הגם שלפני כן לא הכיר ולא ידע מהם.
    3. במשך השנים גידלו הוא ורעייתו תבדלחט"א ילדים מאומצים, אותם החזיקו וגידלו כבני משפחה  אחת ממש. כך הם חינכו את ילדיהם שלהם,  וזו האווירה שהם השרו בבית. ללא הבדל ביחס  בין בני הבית הטבעיים לבין החדשים. בכלל, ביתם פתוח לרווחה תמיד, עד שביטא אחד האנשים שביקר אצלם, שקשה הי' להבחין מיהו בעל-הבית…
    יהי רצון שמילים אלו יהיו לעילוי נישמתו הטהורה,  ויזכה להיות שליח במרומים,  לעורר רחמים על כלל החסידים בתוך כלל עם ישראל  להטות את כף הזכות,  ולהביא להתגלות הרבי בגאולה האמיתית והשלמה ממש ממש עתה.
    תודתנו נתונה לאחיינים:  הרה"ח הרה"ת הרב בנימין שלמה  שיחי' גאנזבורג שליח הרבי באובערוויליה – צרפת על העזרה בהכנת הכתבה ולאחיין,  הרה"ח הרה"ת הרב לוי שיחי' ניסילעוויטש על הכתיבה.
    מובן שהסיפורים הנ"ל  הינם מעט מיזער ממסכת חייו ושליחותו הענפה והפורה.
    ת. נ. צ. ב. ה
    "והחי יתן אל ליבו" – שכולנו ניזכה להיות מסורים בכל ליבנו, כדי  להביא להתגלות  הרבי . הן במחשבות טובות, הן בדיבורים  טובים  והן במעשים טובים,  במאור פנים ובאהבת ישראל כפי המסופר לעיל.
    טמה חורושוכין

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.