• בחירה חופשית: זכות ואחריות

    הגדלה

    ילדים הם ילדים והם חורגים מדי פעם מהכללים, איך נגיב לחריגה שמגיעה ל"חריקה"? מאת: הני אלישביץ, עטרת חיה. לקריאה  

    נושא הבחירה מתקשר לאחד הציטוטים היותר מפורסמים מה"דבר מלכות" של השבוע: "צריכים לפרסם לכל אנשי הדור שזכינו והקב"ה בחר ומינה בעל בחירה"… אם הרבי מה"מ מציין זאת, משמע שיש מעלה מיוחדת בזה שנשיא הדור, משיח שבדור, הוא "בעל בחירה".

    למי ש'זכתה' כמוני לגור בשכנות למוקד הפגנה שבועית זה נשמע כאילו ככה:

    ד-מו-קרט-י'ה! חשבתי על כך שהסיסמא אשר הפכה לסמל מחאת השמאל בארץ ישראל, למעשה מביעה צעקה פנימית של הנשמה שרוצה שיאפשרו לה את הבחירה החופשית באלוקות "שאין על גביו אלא ה' אלוקיו".

     

    בחירה עם אחריות

    במבט כולל, אפשר לראות איך ככל שמתקרבים לגאולה – עניין יכולת הבחירה הולך ונעשה משמעותי יותר ויותר עד שהוא תופס מקום בראש הסולם.

    מעניין לשים לב, שבאותו ציטוט עצמו, לאחר התיאור על מעלתו ("שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור"), תפקידיו ("שיהיה ה"שופטייך", "יועצייך" ונביא הדור") ומעשיו ("שיורה הוראות וייתן עצות") של נשיא הדור, ואפילו נבואתו אלינו כמשיח דורנו ("עד הנבואה העיקרית – הנבואה [לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא, שזהו בוודאות] ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה [משיח] בא".) – מגיעה תזכורת נוספת, עקיפה, לעניין הבחירה החופשית:

    "וביחד עם הזכות – יש לכל אחד מאנשי דורנו את האחריות לקבל על עצמו את ה"שופטייך" ו"יועצייך" ולציית להוראות ועצות טובות שלו"…

    אופס…

    הרבי מה"מ אומר: נכון, בחירה חופשית היא עניין נעלה וחשוב ביותר, אבל בבקשה לא להתבלבל… יש בה זכויות ויש אחריות!

    לפעמים אנחנו שוכחים את ה'אחריות', מרוב שימת דגש והתלהבות מהזכות הגדולה שכרוכה בבחירה החופשית שלנו. הרי ‘זכות' מעצם טבעה היא דבר המותנה גם בבחירה ולא מהווה 'חובה'.

    לעניות דעתי אפשר לראות את זה בהרבה מאד תחומים, ולא רק בנושא המאוד מרכזי הזה של קבלת מרותו של הרבי מה"מ והצורך לפרסם זאת.

     

    בחירה בטוב

    אציג נקודה אחת למחשבה בתחום:

    ילדים הם ילדים והם חורגים מדי פעם מהכללים, איך נגיב לחריגה שמגיעה ל"חריקה", חריגה שעברה קו אדום כלשהו? האם עדיין הזכות ה'מקודשת' לבחירה חפשית ולהכלה של הילד תקפה כאן, או שצריך לדעת ואף לפעול בצורה אסרטיבית וחד משמעית?

    בעיניי התשובה טמונה כבר בשתי ההוראות הראשונות המובאת בשיחה:

    לקבל על עצמנו ולציית לכל ההוראות והעצות אותן נביא הדור מדבר בהתוועדויות, בשיחות, באגרות ועוד.

    להנהיג את כל הבית וכן את שבעת שערי האדם – עיניים, אוזניים, אף ופה – על פי הוראות התורה, ובפרט כפי שנמסרו על ידי נשיא דורנו.

    בקיצור: בחירה חופשית כדי לבחור בטוב…

    ונסיים בהוראה האחרונה "מסיימים בטוב": לאחל, כמנהג ישראל, לכל אחד ואחת ולכולם יחד כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ובפרט את הגאולה תיכף ומיד ממש.

     

    באדיבות: מגזין עטרת חיה

    תגיות: ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.