רויטל מרקוספלד, מאמנת ויועצת לכלכלת משפחה ואימון אישי, באדיבות מגזין 'עטרת חיה'

לפני כחודש, בלי שקיבלנו שום רמז לכך בערב, הניידים העירו אותנו באמצע הלילה בצרמוניה, ופיקוד העורף הורה לנו להיכנס בזריזות למרחבים מוגנים. הכותרות הראשיות באתרי החדשות הכריזו: נפתחה מערכה באיראן, "עם כלביא".

נראה כי בשנים האחרונות אנו חווים רצף של הפתעות מטלטלות: קורונה, מבצעים צבאיים, ולפני קרוב לשנתיים נפתחה מלחמת "חרבות ברזל". המבצע האחרון, שהוא חלק מהמלחמה הגדולה הזו, הוביל את המשק הישראלי למצב שבו רק עסקים חיוניים הורשו להמשיך לפעול. עסקים ומקומות עבודה רבים נסגרו, ושוב אזרחי ישראל מצאו עצמם ספונים בבתיהם, ועצמאים ושכירים כאחד נפגעו בהכנסותיהם. אומנם מדברים על מענקים מהמדינה ועל פיצויים, אבל בארצנו, כידוע, הבירוקרטיה חוגגת.

אומנם מצבי חירום כמו אלה שהוזכרו אינם תדירים כל כך (טוב, ארצנו הקטנטונת קצת יוצאת דופן גם מהבחינה הזו…), אבל ייתכנו עוד משברים, כמו פיטורין, ירידה בהכנסות העסק או התרסקות מוחלטת שלו, חולי ומוות ל"ע, ועוד.

אומנם קשה לצפות הכול מראש, ודברים רבים אינם בשליטתנו, אבל יש דרך להכין את עצמנו לתקופות קשות, על כל צרה שלא תבוא. נוכל להתכונן למצבים לא פשוטים בחיים, אם רק נתנהל נכון מבחינה כלכלית.

הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להתכונן למצבי חירום ולהפתעות למיניהן.

חייבים לחסוך

חשוב שיהיו לנו שני סוגים של חסכונות: בלת"מ (בלתי מתוכנן) וקרן חירום. אסביר מהם ולמה הם משמשים:

1. בלת"מ הוא חיסכון שנועד להוצאות בלתי מתוכננות. מחקרים מראים כי די בהוצאה אחת בלתי צפויה בסכום של 8,000 ש"ח כדי למוטט את המשפחה, לא עלינו. חיסכון זה משמש אותנו כשהמצבר מתקלקל, המשקפיים נשברים או דוד שמש ומכונת הכביסה שובקים חיים (לי שניהם התקלקלו באותו הזמן ממש) ובעוד שלל ניסיונות לא נעימים. כלל האצבע אומר שכדאי להפריש לקרן בלת"מ כ–3 עד 5 אחוזים מתוך ההכנסות של הבית. אביא לכן דוגמה: אם כלל הכנסות המשפחה הן 20,000 ש"ח, יש להפריש בין 600 ל–1,000 ש"ח לקרן זו. אנו חוסכים שלושה, ארבעה או חמישה חודשים, ולפתע, ממש לפני פסח, עלינו להחליף כרטיס אלקטרוני במקרר, ולשלם כ–1,000 ש"ח. יום או יומיים אחר כך עלינו לתקן את הרכב – 1,500 ש"ח. בבת אחת אנו מוצאים עצמנו עם הוצאות של 2,500 ש"ח, אבל מכיוון שחסכנו כמה חודשים, נוכל להתמודד עם הסיטואציה ללא הלוואות וללא חלוקה לתשלומים. מה קורה אם לא חסכנו די, וההוצאה גדולה מהחיסכון? נסו לחשוב בעצמכן: איך קל יותר להתמודד – כשמכסים חלק מההוצאה על ידי חיסכון הבלת"מ, או כשמשלמים את כל הסכום בבת אחת (או בתשלומים) מעובר ושב?

2. קרן חירום היא חיסכון שמטרתו לאפשר לנו לישון בשקט כאשר נוחת עלינו מצב חירום, לא עלינו. למעשה היא נועדה לשמש תחליף זמני להכנסות שנפגעות בעקבות פיטורין, בעיות בעסק, חולי, ובארצנו גם מלחמות וכהנה וכהנה. הקרן הזו מומלצת עוד יותר כאשר ההתנהלות הכלכלית שלנו משתדרגת, וברצוננו להשקיע את הכסף בנכסים כלשהם בשוק ההון והנדל"ן. החיסכון אמור להספיק לנו לשלושה חודשים לפחות, והמחמירים אומרים לשישה חודשים.

כמה רצוי לחסוך? כמה שיותר, אך העיקר לוודא שהסכום בחיסכון יספיק למחיה בסיסית: תשלומי מוסדות חינוך, מזון, חשמל, מים, ארנונה ועוד.

איך בונים את הקרן הזו? גם פה יש כלל אצבע: כדאי שבין 10 ל–20 אחוזים מההכנסות יופרשו לטובת חסכונות לבניית נכסים. חלק מהחסכונות האלה נועדו לקרן החירום. יש לשאוף להגדיל את הקרן הזו כמה שיותר (ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שתמשיך לתפוח).

לסיכום: חיסכון בלת"מ נועד לכסות הוצאות בלתי צפויות, וקרן החירום נועדה לאפשר לנו לחיות ברוגע בתקופה של פגיעה בלתי צפויה בהכנסות. היכן חוסכים וכיצד? פיקדון בבנק, קרן כספית (שיכולה על הדרך להניב לנו עוד כמה שקלים). כדאי לעשות הוראת קבע, אך אפשר גם להפריש ידנית.

ביטוחים

ביטוח חיים, ביטוחים רפואיים, ביטוח מבנה ורכוש (כמובן גם ביטוחי הרכב, שהם חובה, ואי אפשר לוותר עליהם כלל, ולא נדון בהם כאן).

1. ביטוח חיים נועד למצבים שבהם אחד מבני הזוג (או שניהם) נפטר, לא עלינו. במקרה של פטירה בני המשפחה מקבלים את הסכום של הביטוח בבת אחת.

כמה מבטחים? תלוי ברמת החיים שלנו. הביטוח הזה חשוב במיוחד כאשר יש קטינים בבית. אין צורך לבטח את עצמנו אם אנו רווקים או ללא ילדים, שכן מטרת הביטוח הזה לעזור למשפחה להתמודד עם הכנסה שנפגעה לתמיד.

עד מתי מבטחים? לפחות עד שהילדים נהיים בני שמונה־עשרה ואפילו עשרים ואחת. כמובן, אפשר להמשיך לשלם ביטוח זה, אך ייתכן שכדאי להקטין את גובה הכיסוי הביטוחי כאשר כבר אין ילדים קטינים ברקע. לא דומות הוצאות של משפחה עם כמה ילדים שהם קטינים להוצאות משפחה שבה הגוזלים בגרו ואט־אט עוזבים את הקן, ויכולים להסתדר בכוחות עצמם.

2. ביטוח בריאות פרטי הוא תוספת חשובה לביטוחי הבריאות של הקופות, המכסים רק חלק מהמקרים הרפואיים. הביטוח הרפואי הפרטי נועד לכסות אותנו יותר. עליו לכסות לפחות ניתוחים בחו"ל, השתלות ותרופות מחוץ לסל. יש לבטח גם את הילדים, מכיוון שכאשר ילד חולה, היה לא תהיה, הכנסת ההורים נפגעת. חשוב להתייעץ עם סוכן ביטוח מומחה ואמין.

3. ביטוח מבנה ורכוש נועד לכסות מקרים של שרפה, רעידת אדמה וכל כוח עליון.  האמת, ביטוח מבנה הוא חובה כחלק מתנאי קבלת המשכנתא. עשו סקר שוק מי נותן את המחיר הטוב ואת הכיסוי המתאים ביותר לצורך שלכם. בארץ אפשר לבצע ביטוח רכוש במלחמה דרך מס רכוש (ונראה שמצב כזה די נפוץ פה, למרבה הצער). ביטוח כזה אינו חובה, אבל מי שגר בקווי העימות ועוטף עזה – כדאי שישקול.

נקלענו למשבר, מצב חירום. איך מתנהלים? 

יש להכניס את הבית למתכונת של תקציב חירום. מהו "תקציב חירום"? תקציב שמטרתו לשמור את הראש מעל המים, ולמנוע הידרדרות כלכלית. אם אנחנו באוברדראפט, לא ניתן לו לגדול. אם אנחנו במצב מאוזן, נשמור עליו, ואם אנחנו, ברוך ה', בפלוס, נעשה את התלוי בנו שלא נצלול למינוס.

מה עושים? עלינו לבחון את מצבנו מכל הזוויות – מה ההכנסות שלנו כרגע, אילו חסכונות יש לנו, אילו נכסים יש לנו, ואילו הוצאות צפויות לנו. הוצאות שאינן הכרחיות כדאי לצמצם ואף לבטל. למשל, חוגים ומנויים לחדר כושר. אפילו כדאי לשקול לעצור זמנית את ההפרשה לחסכונות, או לפחות להקטין אותה. המטרה, כמו בתקציב שבשגרה, שגובה ההכנסות יהיה לפחות שקל מעל ההוצאות. הוצאות הכרחיות ממש כמו אוכל, חשמל, מים וכו', עלינו לנסות לצמצם, אם אפשר. צרכנות נבונה נכנסת חזק לתמונה.

נתחיל בהוצאות הכרחיות שאי אפשר לוותר עליהן, כמו ביטוחים, ארנונה, תשלומי מוסדות חינוך, ואחר כך נמשיך בהוצאות המשתנות ועד להוצאות שכרגע אינן הכרחיות כלל. עם זאת, אני ממליצה להשאיר קצת אוויר לנשימה. אם חשוב לכם מאוד לצאת קצת לנשום אוויר, לשבת לפעמים במסעדה או לצאת לנופש, אל תוותרו לחלוטין, אך חשבו במה אפשר לחסוך. גם בתקופות קשות המשיכו לחסוך לבלת"מ, אך תוכלו להקטין קצת את ההוצאה הזו.

החיים בלתי צפויים, ודברים רבים אינם בשליטתנו. גלגל חוזר בעולם, היושב במרומים מסובב את העולם, משפיל ומרומם כרצונו, אך אין זה אומר כי אי אפשר להתמודד עם הניסיונות שהוא מציב לנו – אם רק נקדיש עוד שנייה למחשבה על כלכלת הבית, ונשכיל להבין כי את הבלתי צפוי אפשר להפוך לצפוי. לא נותר לי אלא לאחל לכולנו שהקדוש ברוך הוא יחוס על ממונם של ישראל, ולא נשתמש בביטוחים או בחסכונות האלה לעולם.

לתגובות: [email protected] / 0544562647.