שמי חיה אחדות, ואני גרה בתל ציון. אנחנו לא חב"דניקים מהבית, את חב"ד אנחנו מכירים בזכות אחות של סבתי הרבנית שמחה ע״ה שהתחתנה עם הרב יצחק ידגר ע״ה. אנחנו מקורבים לחב"ד, כותבים לרבי, משתתפים בפעילות ומרגישים 'שלוחים' בעצמנו. אנו מחוברים מאוד לאחת ממשפחות השליחים בתל ציון, משפחתם של אילה ור' לוי כהן.

היום, לאחר שנות ציפייה לא קלות, יש לנו, ברוך ה', שני ילדים מתוקים וצדיקים, ועוד אחד בדרך, בעזרת ה'.

אחזור מעט לאחור, כדי לספר על הניסים הגלויים שזכינו להם.

חלפו כמה שנים מאז נישאנו, וטרם זכינו לחבוק ילד. באותו זמן הייתי מורה בבית ספר ממ"ד, ושם בצהרון הכרתי אישה נחמדה, רחל שמה, שהתקרבה לחב"ד וסייענו לה להעביר את ילדיה לחינוך תורני. בשלב מסוים, דרכינו נפרדו.

באותה תקופה היו לנו שני עניינים מרכזיים בחיים שהעסיקו אותנו – היינו בטיפולים כדי לזכות לזרע של קיימא ובתהליך לקבלת משכנתא. בעוד שבנושא של ילדים – נפקדתי, ברוך ה', הרי שבכל הקשור לקבלת המשכנתא, היו קשיים.

במוצאי שבת אחד החלטתי שאיני רוצה עוד את הפאה היקרה שלי (הייתה לי עוד פאה, פשוטה יותר, ופתאום אהבתי אותה יותר), וחשבתי למי אתן אותה. נזכרתי ברחל והתקשרתי אליה. היא התרגשה מאוד מהרעיון ואמרה: "וואו, לא מזמן החלטתי שאני חובשת פאה, ונשות חב"ד נתנו לי במתנה פאה ישנה שלא אהבתי, וחבשתי אותה במסירות נפש. השבת הייתי בבית הכנסת, ובכיתי מול ארון הקודש שאני חייבת פאה יפה במידה שלי, שלא תכאיב לי ושאראה בה טוב!"

מייד כשסיימנו את השיחה, היא כתבה על כך לרבי, והתשובה שקיבלה הייתה מרגשת במיוחד. הרבי מה"מ בירך שההיריון יהיה תקין ושתהיה לנו הצלחה בדירה החדשה! וכך כותב הרבי במכתב: "הסברא להחליף הדירה שלו מפני ששכניו אינם כדבעי, נכונה היא, ויהי רצון מהשם יתברך שיהי' משנה מקום משנה מזל לטוב ולברכה ופרנסה כדי שיוכל לעבוד השם יתברך מתוך הרחבת הדעת". ממשיך הרבי מה"מ וכותב: "והשם יתברך ימלא ימי הריון זוגתו תחי' כשורה ובנקל ותלד זרעא חייא וקיימא בעתה ובזמנה כשורה ובקל".

כשרחל באה לקחת את הפאה, היא הודיעה לי שכפי הנראה מהמכתב אני בהיריון ושתהיה לנו הצלחה בנוגע לדירה…

באותו רגע הבנתי שתהיה לנו סייעתא דשמיא בעניין הדירה, אבל לא ידעתי איך זה יקרה.

כחודש – חודשיים אחרי, בתענית אסתר, בעלי התקשר אליי ואמר לי: "שבי, יש לי בשורה מרגשת, קיבלנו משכנתא!" לאחר מכן התברר כי באותו יום הייתה בבנק פקידה מחליפה שלא הבינה את כל מורכבות התיק, ואישרה משכנתא למעלה מדרך הטבע ממש.

בחג השבועות קיבלנו מתנה – נולד לנו בן צדיק ומתוק – מיכאל דוד.

נדהמנו לגלות שדוד ומיכאל הם השמות של שני הילדים של אותה אם חב"דית ואשר נולדו אף הם בקשיים ולאחר שנים!

מתנה מרשב"י

בהמשך ניסינו להיפקד שוב, אך הטיפולים לא צלחו. הייתי על סף ייאוש, ובהמלצת האדמו"ר מסאסוב החלטנו לנסוע למירון, להתפלל אצל ר' שמעון בל"ג בעומר ולהבטיח לקרוא לבן שייוולד שמעון (אף שבעבר התנגדתי לכך בתוקף). היה זה בל"ג בעומר שבו אירע האסון הנורא, במהלך הביקור ניצלנו, בחסדי שמיים, מהאירוע הנורא. בעלי היה בדיוק באזור האסון שבו הצטופפו האנשים, וקבענו שבשעה שתים–עשרה וחצי ניפגש. הוא רצה להישאר עוד קצת, אבל משום מה הרגיש שהוא חייב לרדת משם כי אני מחכה לו. כשנפגשנו למטה, ראינו שמתחיל בלגן ושוטרים רצים למעלה. הבנו שאירע משהו נורא, וכך בעצם ניצלנו.

שנה אחרי אותה נסיעה זכינו לעוד נס גדול – נולד לנו בן. כמובן קראנו לו שמעון, כמו שהבטחנו. במהלך ההיריון כבר ידעתי בליבי בוודאות שזה בן זכר, בגלל רבי שמעון.

הנס השלישי

שמעון שלנו גדל מעט, ורצינו לחבוק עוד ילד. ביקשנו ברכות והתייעצנו עם רבנים, ואמרו לנו לא לחזור לטיפולים. התערבתי עם חברה שגם התמודדה עם פריון שאינה שומרת תורה ומצוות שאכנס להיריון בזכות ברכה של רב. בסוף אותה שנה היא נכנסה להיריון מהטיפולים, אך אני טרם זכיתי להיפקד.

באזור חודש חשוון שאלנו את הרב מה לעשות, והוא אמר לחזור לטיפולים ושתהיה ברכה והצלחה. הייתי בהלם! אבל מכיוון שיש לי אמונת חכמים, אז צייתי.

זמן מה לאחר מכן, בכ"ט בכסלו, עשיתי את הבדיקה האחרונה לפני התחלת הטיפולים, ובדיוק אז החלו בחילות. נסעתי לכותל ורציתי לומר את כל התהילים, אך לא הרגשתי טוב. רק אחרי שבועיים–שלושה התברר שאני בהיריון – שנה בדיוק מאז בורכתי שאיכנס להיריון באופן טבעי!

למחרת, בל' בכסלו (זה היה בחנוכה), הגעתי לעבודה והחלטתי שאני רוצה לבקש ברכה מהרבי. התקשרתי לאיילה כהן השליחה שתכתוב לרבי בשבילי. שאלתי ארבע שאלות, והרבי ענה לי ארבע תשובות מסודרות. אחת מהן הייתה ברכה לרך הנולד.

הייתי בטוחה שהרבי מברך אותי לקראת הטיפול המתוכנן. ואולם, אחרי כשבועיים, כשגיליתי שאני בהיריון, הבנתי שהרבי כבר חזה זאת מראש.

באותו מכתב כתב הרבי בין השאר על כשרות המאכלים לילדים: "במענה למכתבה מח"י כסלו, בו כותבת אודות מצב הבריאות של הילדים שי', ומסיימת בשאלה כיצד לנהוג בנוגע למאכל לא מהודר, משערת שהמאכל יכול להוסיף לילדים תאבון… ובטח אפשר למצוא עצות ודרכים אחרות כיצד לחזק את התאבון, ולעשות את הילדים בריאים יותר, לא על חשבון כשרות והידור… בברכה לבשורות טובות".

כששמעתי זאת לא ידעתי מה לחשוב. לבסוף, לאחר מחשבה רבה, הבנו למה הרבי מתכוון. ה'מלטונין' הטבעי שקניתי לילדיי היה ללא הכשר. בעקבות דברי הרבי ביררנו לעומק, והבנו שהתוסף מכיל רכיבים טרפים ממש ואינו כשר כלל.

המסר לקוראות 

חשוב שתהיה לנו אמונת חכמים, ושנדייק במה שהרבי אומר לנו. כמו התורה ששום תג אינו מיותר בה, כך גם מכתבי הרבי מה"מ מדויקים בתכלית, ושום תג בהם אינו מיותר. וגם אם לא ברור לנו משהו, ונדמה שהדברים אינם מסתדרים עם המציאות – זה מעל ההשגה האנושית שלנו.

וכן, לא לשכוח להיות שליחה ושגרירה של אור בכל מקום בלי להתבייש – אני פרסמתי את הנס שלי לפרטיו ונגרם קידוש ה' עצום!

שנזכה לגאולה פרטית שבה כל החטופים יחזרו מהר בריאים לביתם, ולגאולה הכללית, האמיתית והשלמה ברחמים בקרוב.

באדיבות מגזין עטרת חיה