סימה איזנבאך, עטרת חיה

צירל פרנקל

"הרבי בירך אותנו שנבנה בית מאיר"

צירל פרנקל היא שליחה של הרבי מה"מ בלוס אנג'לס, קליפורניה. היא ובעלה, הרב שמחה פרנקל, שלוחים פעילים עד היום. ר' שמחה עוסק בחינוך. זכו, וכל ילדיהם שלוחים.

"אני שליחה ששואפת להשפיע לטובה על חייהם של אנשים, בזמן המתאים ובקצב המתאים, ולגרום להם להרגיש אהובים ולחוש בנוח", פותחת צירל ומציגה את עצמה. "בכל יום אני לומדת דברים חדשים על תקשורת, קבלת האחר, ועל מה שאנשים צריכים כדי להיות חופשיים לצמוח. אני גם אימא, רעיה, סבתא וחברה. אני אסירת תודה לנצח להשם על החיים שנתן לי ועל הברכות שאני משופעת בהן בחיי."

איך התקשרת לרבי ולחסידות חב"ד?

"הגעתי לארץ ישראל כשהייתי בת 16, ללמוד שלושה חודשים בתוכנית תיכון מיוחדת לתלמידים אמריקאים, שהתקיימה בחסות הפדרציה היהודית. התוכנית התמקדה בהיסטוריה יהודית. לאחר סיומה, הצלחתי לארגן לעצמי התנדבות בקיבוץ לכמה חודשים. מהר מאוד הבנתי שזה לא מתאים לי, שכן מדובר היה בקיבוצים מתנועת השומר הצעיר, קיבוץ דן וקיבוץ דפנה, שהיו רחוקים מאוד מהיהדות, אפילו לא בירכו שם על הדלקת נר חנוכה. באותה תקופה לא ידעתי מה האמונה שלי, אבל ידעתי שאיני מוכנה להצהיר שאני לא מאמינה בקדוש ברוך הוא.

"אז החלטתי שעדיף לחפש קיבוץ דתי. באותו יום נסעתי באוטובוס חזרה צפונה לקיבוץ, ארזתי את כל חפציי ואמרתי להם שאני עוזבת. עזבתי בתוך שעה…

"לאחר השבת הלכתי למשרדי סמינר 'נווה ירושלים'. אמרו לי שאני צעירה מדי לפנימייה, אבל אם אמצא משפחה לגור אצלה, אוכל להגיע לשיעורים בשעות היום. מצאתי את משפחת ריצ'י שאפשרה לי להישאר בביתה, ובתמורה עזרתי להם עם הילדים, כשבמשך היום למדתי בסמינר. נשארתי שם שלושה חודשים, ואז שמעתי על אולפן בערד. הצלחתי להירשם לשם ולבלות עוד חודשיים בלימודי עברית ויהדות.

"לאחר שהסמסטר הסתיים, נותרו לי עוד כמה שבועות בארץ ישראל עד למועד הטיסה לארצות־הברית ואת הזמן ניצלתי ללמוד בכמה מוסדות, כל אחד היה דתי יותר מקודמו. המורה שלי הייתה הגברת יהודית הלר שהזמינה אותי לגור בביתה בשבועות האחרונים. הבתים היהודיים היפים שנפתחו לפניי העניקו לי חינוך עמוק שלעולם לא הייתי יכולה לקבל בכיתה.

"חזרתי לאמריקה לכיתה י"ב, וכעבור זמן המשכתי את לימודיי ב'בית רבקה' בניו־יורק במטרה לסיים תיכון ולהירשם לסמינר. לא הייתה לי כל כוונה להפוך לחב"דניקית – אך כמובן, עם הזמן, הרבי כבש את ליבי!"

איך הרגשת אחרי ג' בתמוז? כיצד הצלחת להמשיך להיאחז באמונה?

"אחרי כ"ז באדר לא ידעתי מה יהיה. אנשים רבים אמרו שבוודאי הרבי עומד להתגלות ולגאול אותנו. באותה תקופה לא קיבלתי את זה, אבל לאט לאט הבנתי שזה המסלול הנכון ביותר. התחלתי להאמין באמת. אני מחכה לגאולה, מתפללת מכל הלב, זועקת ומבקשת משיח.

"גם היום, כמו לפני ג' בתמוז, אנחנו שואפים להיות טובים יותר, שותפים בהבאת משיח. אנחנו כמהים לראות את הרבי. מאמינים שהוא איתנו. אנחנו לומדים ומקיימים את תורתו, כותבים דו"ח על מעשינו הטובים ומבצעינו בכל חודש, כותבים לרבי דרך האגרות קודש… וממשיכים לאהוב בפועל את הרבי כשם שהוא אוהב אותנו."

מה את עונה לאנשים שרואים מהצד את ההתקשרות העמוקה שלך ולא תמיד מצליחים להבין אותה?

"כאשר אנו פוגשים אנשים שאינם מבינים את הקשר שלנו לרבי, אנחנו מספרים סיפורים ומסבירים על גדולת הרבי כמיטב יכולתנו. לפעמים כאשר דיברתי עם אנשים על הרבי, ממש זלגו דמעות מעיניי. אני בטוחה שיש לכך השפעה עמוקה יותר, כשאנשים רואים עד כמה אתה באמת מתגעגע ועד כמה אתה בוטח ברבי."

אילו מתנות הרבי נתן ונותן לך? מכתב, עצה, משהו שנוגע לליבך?

"בראש ובראשונה, הרבי נתן לי את בורא עולם! אני זוכרת את ה'יחידות' שהייתה לי ולשמחה בעלי לפני החתונה שלנו. הרבי איחל לנו שנבנה 'בית שמאיר'. אינני יכולה לשכוח עד היום, את עיניו הכחולות חודרות הנפש. הלוואי שנזכה לראותו שוב בקרוב ממש. כל מה שיש לנו, זה של הרבי."

במה היית מברכת את הרבי מה"מ ליום הולדתו?

"הייתי מברכת את הרבי שתהיה לו נחת חסידית מכל יהודי ואף מעבר לכך – מכל אדם על פני כדור הארץ. משיח!"

טליה ניימן

"אשרינו שזכינו!"

טליה ניימן היא אם לשלושה בנים, מטפלת רגשית בפסיכודרמה, שחקנית ומנהלת קבוצת תיאטרון הפלייבק "מידלע". היא עוסקת בחיבור בין עומק הנפש לאור החסידות. ירושלמית.

תוכלי, בבקשה, לספר כיצד התקשרת לרבי ולחסידות חב"ד?

"לאחר לימודי התיכון, לפני היציאה לשירות הלאומי, ביקשתי להתחזק רוחנית, ונרשמתי למדרשת 'שובה' בעופרה, מדרשה המשלבת זרמים שונים ביהדות. אחד השיעורים היה של הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, בנם של מקימי המדרשה, רבקה תבדל לחיים טובים והרב משה שפירא זצ"ל. הרב יהושע לימד אותנו תניא, ואני הרגשתי שסוף־סוף מצאתי ספר שנכתב בעבורי.

"הייתי אז בתקופה מבולבלת מאוד. הרגשתי שהלב רוצה את ה'עולם', והמוח רוצה קדושה והתעלות. הסתובבתי חצויה – נמשכת למעלה ולמטה, מחפשת מנוחה. ופתאום מצאתי בספר מישהו שמבין אותי, שמלמד על שדה הקרב, על טכסיסי המלחמה, ובעיקר מלמד אותי מי אני, למה אני שסועה, למה אני לא באמת נהנית מחומריות, וגם למה אני לא מתמסרת לגמרי לקדושה. אלו היו ימים של הארה.

"לאחר השירות הלאומי נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. כדי לקבל את התואר נדרשנו ללמוד גם שיעורי יהדות, והשיעור שחיכיתי לו כל השבוע היה שוב שיעור תניא במדרשה, בהובלת הרב יהושע. זה היה המשך מנחם ועמוק למה שחוויתי במדרשה בעפרה, אי של שקט בתוך עולם מבלבל.

"בשנה השנייה ללימודים הזמינה אותי חברה טובה מהמדרשה להתוועדויות שהתקיימו בדירה סמוכה למעונות. היינו נפגשות פעם בשבוע – כמה בחורות באחווה ובדבקות של לימוד וניגון, מבקשות קרבת השם. יוזמת המפגש הייתה חב"דניקית, והיא הביאה נקודות משיחות הרבי. ורק אז הבנתי את הקשר בין התניא שאהבתי כל כך ובין חב"ד והרבי.

"ספר התניא פתח לי שפה לנפש, אבל רק כשפגשתי בהתוועדויות ובשיחות של הרבי, הבנתי שמאחורי הספר עומד נשיא דור, שמדבר אליי ממש. כשישבנו יחד, שרנו ניגונים, למדנו שיחות, הרגשתי שאני לא רק לומדת רעיונות אלא שאני נקשרת. פתאום היה לי רבי.

"למעשה, אני הכרתי את הרבי אחרי ג' בתמוז. בהתחלה זה היה מאתגר מאוד. הייתי תמיד טיפוס רציונלי, ולכן שאלתי את עצמי: איך מתקשרים למי שאינו נראה לעין? אבל לאט לאט הבנתי שהתקשרות היא מציאות רוחנית אמיתית. הרבי איתנו, ואפשר להתקשר אליו דרך התורה שלו, דרך הוראותיו. דווקא העובדה שלא זכיתי לראות בעיניים חידדה אצלי את האמונה. למדתי להקשיב פנימה ולראות את ההשגחה הפרטית".

כיצד חייך היום־יומיים מושפעים מכך?

"אני עוסקת ברבדים הנסתרים והבלתי מודעים של הנפש, הן בקליניקה והן בתיאטרון, והצלחתי עם השנים לעשות חיבורים בין העולמות. ההבנה שיש מציאות פנימית עמוקה שאינה גלויה לעין מאפשרת לי גם ליישב על הדעת את מושג ההתקשרות. זה משפיע על האופן שבו אני מחנכת את ילדיי, מקשיבה, מתבוננת, ומחפשת עומק ומשמעות גם בתוך היום־יום. זה אולי נשמע 'רוחני מדי' ורחוק, אבל, זה מתאר בדיוק את מה שקורה בי".

איך את מתמודדת עם הפער שבין האמונה הבוערת שלך ובין המבט הספקני של העולם?

"בנושא הזה, ובכלל בחיי, אני משתדלת לדבוק בקו שהתווה הרבי הריי"צ, שלא להתפעל מהעולם. לעיתים אני מצטערת בעבור אלו שעוד לא זכו לנקודת האור הזו בחייהם, נקודת אור שנקראת רבי. אור שמתווה דרך, נותן כוחות, מעניק משמעות וממלא תוכן גם בזמנים של נפילה וחיפוש."

אילו מתנות קיבלת מהרבי מה"מ?

"אספר על אחת מהן, מובהקת ממש. מייד אחרי לידת בני הראשון עברתי ניתוח מסוכן. הרופאים הודיעו לי שלא אוכל ללדת שוב. זה היה שבר גדול. באותם ימים כתבנו לרבי באמצעות ה'אגרות קודש' וקיבלנו ברכה ועידוד. התייעצנו עם משפיעים, וקיבלנו מהרבי חיזוק עצום בשמחה ובביטחון. החזקנו בזה, וברוך ה', זכינו לאחר מכן לעוד ילדים. בשבילי זו הייתה חוויה מוחשית של הנהגה וברכה. ללא ספק."

מה הן תקוותייך?

"להעמיד דור של ילדים מחוברים לרבי, חדורי שליחות, ולזכות לראות את התגשמות הייעוד בפועל ממש!"

במה היית מברכת את הרבי מה"מ לרגל יום הולדתו?

"שנזכה לראות בפועל ממש את התגשמות שליחותו, 'יפוצו מעיינותיך חוצה', לכל פינה ומקום בעולם, שיותר ויותר יהודים יגלו את האור, את המשמעות ואת הכוח שהרבי מעניק, עד הגאולה האמיתית והשלמה. ושנזכה לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש".

אהובה נחמיאס

"זכיתי לנסוע אל המלך ולהתקשר אליו"

אהובה נחמיאס, אלמנה מהרצליה וכיום ירושלמית.

תוכלי, בבקשה, לספר כיצד התקשרת לרבי מה"מ ולחסידות חב"ד?

"לפני ארבעים שנה בערך התחלתי לשמור תורה ומצוות. גרתי בהרצליה. נשמתי לא מצאה למה להתחבר. השתתפתי באותם ימים בשיעורים שמסרה יונה אברהמי ע"ה, והיא המליצה לי להכיר את חב"ד. באותו זמן השליח הרב ישראל הלפרין ז"ל פתח בית חב"ד בהרצליה. אני ועוד מישהי מהשיעור של הגב' אברהמי ע"ה התחברנו ודי מהר הפכנו לפעילות בבית חב"ד. סחפתי איתי את בעלי ואת הילדים וגם ידידים ושכנים.

"הרב הלפרין ביקש שאכין אוכל להתוועדות ושמחתי להיענות. ביום ההתוועדות הייתי אצל המקובל הרב משה בן טוב, שהיה מביט במזוזות ורואה נסתרות. הוא אמר לי דברים מסעירים על עבודה זרה שמסתתרת אצלי בבית. כשחזרתי, אשת השליח, הרבנית אתי הלפרין תחי', נסעה איתי לביתי לקחת את האוכל. אמרתי לה שלא אצא מהבית עד שאמצא את העבודה הזרה שהרב בן טוב הזכיר בדבריו. אתי עזרה לי לחפש בכל הבית, ובסוף הבחינה בכניסה לבית בכף ובמזלג ענקיים מעץ ששימשו קישוט. היא קראה לי ויחד ראינו שיש דמויות של עבודה זרה על העץ. במהירות תלשנו אותם וזרקנו, ולמחרת שרפו זאת.

"חזרנו לבית חב"ד, אבל אני בכיתי כל זמן הסעודה. הרב הלפרין אמר לי: 'היום אוכיח לך מי זה הרבי שלנו'. בסוף הסעודה ערכנו הגרלה על כרטיס טיסה לרבי. הרב מביט על כולם, ומקריא לאט את שם הזוכה: "אהובה נחמיאס". זכיתי. אמרתי שאני חוששת מטיסות, אבל הרב התעקש. הוא סידר בעבורי הכול: אירוח, סעודות וכולי.

"הגעתי לשכונת המלך, אולם בהיותי חב"דניקית טרייה, לא ידעתי מה בדיוק עושים. כל הזמן הייתי מעורפלת. כאשר עברתי ליד הרבי בחלוקת דולרים, והזכרתי את שמו של אחד מבניי, הרבי לא ענה לי. באותם הימים כבר לא היו 'יחידויות' פרטיות, רק כלליות. לפני שנסעתי, הרב הלפרין אמר לי שאני השליחה של הרצליה בנסיעה הזו. כאשר עברתי לפני הרבי לקבלת 'לעקאח', לא יכולתי לפתוח את הפה, רעדתי כולי. אחרי שעברתי, הרבי קרא לי שאחזור, נתן לי ארבע פרוסות 'לעקאח' ואמר לי: 'כאשר תחזרי להרצליה, תאפי עוגה גדולה לכל הנשים'. כמעט התעלפתי מרוח קודשו.

"חזרתי ארצה ביום רביעי, לשבת בני הגיע מהישיבה. לאחר השבת נסע לישיבה חזרה, ואז קיבלנו בשורת איוב – הוא נהרג בתאונת דרכים. הקדוש ברוך הוא מקדים תרופה למכה. לא לחינם זכיתי לנסוע לרבי ולקבל ברכות וכוחות. הבנתי פתאום מדוע הרבי לא ענה לי כשביקשתי ברכה עבורו… עמדתי בניסיון קשה, חיזקתי אחרים וזכיתי לקדש שם שמיים. ברוך השם, אחרי שבע שנים נולד בני ישראל שי', 18 שנים אחרי הלידה הקודמת!

"למזלי גם בהעלם ובהסתר הייתי קשורה לרב ישראל הלפרין ז"ל. הוא נתן את ההרגשה שהרבי תמיד איתנו. הוא נתן לקהילה המון כוח. עד היום אני חזקה באמונה ברבי מלך המשיח שליט"א, איתנה בדרכי."

ספרי על מתנה שקיבלת מהרבי מה"מ.

"קיבלתי מתנות רבות, אחת מהן היא המתנה של המעבר לירושלים.

במשך תקופה רציתי מאוד לעבור לירושלים עיר הקודש, אולם לא קיבלתי מענה על כך מהרבי באגרות הקודש. התקשרתי למשפיעה שלי, שתמיד עודדה אותי, ואמרתי לה שאיני מקבלת תשובה. אמרתי לה שאני מקבלת עליי לפתוח שיעור חסידות אצלי בבית. מייד לאחר מכן היא חזרה אליי וסיפרה שכתבה בעבורי לרבי, ובתשובה היו המילים: 'ירושלים תבנה ותכונן'. בתוך חודש מכרתי את הבית שגרתי בו וקניתי את ביתי בירושלים.

"השיעור אצלי בבית מוצלח ממש. אנחנו לומדות שם תניא על פי ספריו של הרב נדב כהן. כל המשתתפות הן חסידות ברסלב, והן מתלהבות מאוד. לפעמים באה אלינו מיכל לביא, ומקרינה סרטונים של הרבי, וזה משמח מאוד את הנשים. התקווה העיקרית שלי היום היא לזכות להתגלות הרבי תכף ומייד ממש".

במה היית מברכת את הרבי מה"מ ליום הולדתו?

"אברך אותו שפשוט יתגלה, לא צריך יותר מזה."

חני רבינוביץ

"תודה על הניסים"

חני רבינוביץ, ירושלמית ועוסקת בשידוכים מזה 40 שנה.

"בגיל עשרים קיבלתי דולר מהרבי להצלחה בשידוכים, ומאז אני מבקשת בכל בוקר הצלחה בשליחות הזאת, שלא תצא מכשלה תחת ידי", היא מספרת.

ספרי על ההתקשרות שלך לרבי.

"אני באה ממשפחה חב"דית, וממילא ההתקשרות באה מבית הוריי. אחרי כ"ז אדר נסענו רבות לכותל המערבי לשאת תפילה שהרבי יבריא, והאמנתי שהרבי יתגלה תכף ומייד ממש. נדרש לי זמן להתאושש, ללמוד שיחות ולהבין שגם אחרי ג' בתמוז הרבי איתנו בכל עת. אנחנו צריכים לפקוח את העיניים ולהבין שאנחנו רגע לפני הגאולה השלמה. במיוחד בימים אלו של מלחמה נגד איראן, כשרואים את כל הניסים הגדולים, מבינים שהגאולה ממש בפתח. עלינו לעשות עוד מעשה טוב אחד כדי להכריע את הכף, ונראה את הרבי מתגלה.

"מכיוון שאני יודעת שהרבי ממשיך ללוות אותנו כל הזמן, אין שינוי מבחינתי בהנהגות. אני מקפידה לצאת ל"מבצעים" בכל שבוע בתחנה המרכזית בירושלים, ולקיים את הוראות הרבי בנוגע ללימוד החת"ת והרמב"ם. כמובן, מתמקדים במיוחד בלימוד בענייני גאולה ומשיח עם המשפחה, ובהתוועדויות עם המשפחה מספרים לילדים כל מה שאנחנו זוכרים מהרבי מלפני ג' בתמוז, והכול בחיות ובהתלהבות, כדי שיתחברו ויבינו. בשבע השנים האחרונות, בכל תשרי, אני נוסעת ל־770 עם הילדים שעוד נותרו בבית, כדי להתחבר לרבי ולחוש את העוצמה שהוא נותן לנו".

מה את עונה לאנשים שרואים מהצד את ההתקשרות העמוקה שלך ולא תמיד מצליחים להבין אותה?

"אם אנשים מטילים ספק ברגשותיי כלפי הרבי, אני מוכיחה להם ומספרת להם את המופתים והניסים הגלויים בעקבות תשובות באגרות קודש. יש לנו, ברוך ה', הרבה ניסים לספר… וכולם משתכנעים ומבקשים ממני לכתוב גם בשבילם…"

אילו מתנות את קיבלת ומקבלת מהרבי?

"הרבי נתן לי המון מתנות: קודם כול, הוא בירך אותי בילדים כשנסעתי אליו בהיותי בת עשרים, לאחר היריון ראשון שהסתיים בלידה מוקדמת מדי… וברוך ה' זכיתי ל־11 אוצרות.

"הבן העשירי שלי נולד בזכות הרבי: כל הרופאים טענו שאני חייבת להפסיק את ההיריון, אבל לאחר תשובת הרבי, נלחמתי כנגד כל התחזיות, וזכינו בבן בריא ושלם, ברוך ה'.

"כל השידוכים נעשו בברכת הרבי, וכל השינויים שעשינו אפילו בבנייה בבית היו בעקבות ברכות באגרות הקודש, וכמובן אנו מקבלים מהרבי הוראות ברורות בחיי היום־יום בענייני רפואה, פרנסה וכו'. תקוותי לראות את הרבי מה"מ בא וגואלנו עוד היום Now, כך שבפסח הקרוב נקריב את כל הקורבנות בבית המקדש."

סימה איזנבאך

"פתאום הבנתי שהרבי הוא המשיח"

האמת שאני כבר לא בגיל העמידה, אלא בגיל הישיבה. שנותיי מוזהבות בגדול. אני גרה עם בעלי יוסף יחי' בשכונת מאה שערים בירושלים, שכונת הילדות של בעלי. בעלי הוא צַ'לְמֶר (ירושלמי, בעגה), ואני חב"דניקית. רוב הילדים גרים בביתר עילית, ורק נכדה אחת ב"מעיינות" עם בעלה וילדיה, כן ירבו.

כך התחברתי

הרבי מה"מ תפס אותי כאשר התגוררתי במשך חצי שנה בסידני, אוסטרליה, בשנת תשמ"ג. משום מה רציתי לפגוש ישראליות, ומכרה נוכרית ביררה ואמרה שאוכל לפגוש ישראליות אם אלך לרקוד ריקודי עם או לשמוע הרצאה של רב.

בהיותי אנטי ציונית לא אהבתי לרקוד הורה, ואמרתי לעצמי 'לפחות רב הוא מישהו רוחני, ספיריטואלי'. וכך פגשתי עוד שבע ישראליות סקרניות. נאמר לנו שהרב לא ידבר אלא אשתו. אישה דתיה יודעת לדבר?!

להפתעתי היא סיפרה לנו על מושג טהרת המשפחה. נשארנו כולנו עם פה פתוח. בהמשך גם סיפרה על מפגש שהיה לה עם רב בברוקלין, הרבי מליובאוויטש. "מה?" שאלתי – "אז יש גם מנהיג רוחני יהודי?"

מתברר שזו הייתה הרבנית פנינה פלדמן, השליחה בסידני.

כך הרבי תפס אותי. זה היה בחודש מנחם אב תשמ"ג, וכבר בט"ו בשבט תשד"מ הייתי בקראון־הייטס, ניו־יורק. הבסיס שלי היה לוס אנג'לס, אצל השליחים צירל ור' שמחה פרנקל. חשבתי שדי בשישה שבועות כדי ללמוד יהדות, אבל מהר מאוד הבנתי "מה קורה", ונשארתי לגור שם עד חזרתי לארץ הקודש, במרחשוון תשמ"ח.

למדתי ב"מכון חנה", בניהולו של הרב שלמה מאייעסקי, שהוא בעיניי סמל ה"ביטול" החסידי לרבי. זכיתי. זכיתי להיות בהתוועדויות, לקבל מיד קודשו דולרים, להיות בחצרות הקודש.

הרבי מלך המשיח

זכיתי להיות נוכחת בהתוועדות מוצאי שבועות תשמ"ו, ופתאום, תוך כדי ההתוועדות, הבנתי לפתע שהרבי הוא מלך המשיח. הסתובבתי בין עזרות הנשים נפעמת מההתגלות, ובסוף עצרתי את ידידתי דורית, וסיפרתי לה את הסוד שהרבי הוא מלך המשיח, הוא ולא אחר. לאחר שחייכה אליי, הבנתי שזה סוד די גלוי.

ג' בתמוז היה רגע מורכב וכואב. הביטחון שלי בהיות הרבי מלך המשיח היה זקוק לאישוש, אותו קיבלתי בעזרת גב' צירי לבנוני.

בני משפחתי כבר רגילים לשמוע ממני את קריאות "משיח", והם חדלו מלהתווכח איתי. הרבי הכין אותנו לתקופה הזו בשיחותיו, כך שלא רק הרגש מדבר אלא ציטוטים תורניים גם כן.

המתנות שנתן לי הרבי

כל מה שיש לי הוא מהרבי: תובנות, משפחה, משפיעה, דרך חיים, תקוות, אומץ ועוד. אני זוכה לענות לנשים שפונות לרבי באמצעות אתר אגרות הקודש וזקוקות לביאור, וזה מחזק גם אותי.

ברוך השם, עוד ועוד אנשים יודעים היום שהרבי של כולנו. אפילו בני משפחה שהם חסידי בויאן, אמשינוב, ביאלה ועוד מבינים מיהו הרבי.

אשרינו, והלוואי שנזכה להתגלותו עוד היום.

מה אני מאחלת לרבי מה"מ ליום הולדתו?

אני מאחלת מקרב הלב לרבי מה"מ ליום הולדתו שאני, סימה, אחזור בתשובה. אומנם אני כבר 42 שנים שומרת שבת ומקיימת מצוות, אבל המתנה האמיתית היא שאחזור בתשובה.

באדיבות מגזין עטרת חיה