-
רלוונטי: טיפ מהתניא לחיים יותר טובים
... כך הדיאלוג התקיים בבית חב"ד בהודו, ואצילנו? היכן אנו מגלים את אותה אהבת ה' ביום יום? רק במצבי קיצון הנדרשת מסירות נפש היא תתגלה? • לקטע המלא
טיפ מהתניא לחיים יותר טובים / מאת מורן קורס
היא בכלל לא התלבטה, ישר אמרה את כל מה שנמצא על ליבה: "אני בכלל לא מאמינה בה'!!". תוך כדי שיעור תניא בבית חבד בהודו, השליח אמר למטיילת:"אני מבין, אם כך, בטח לא תהיה לך בעיה לזרוק את ספר התורה על הרצפה", למשפט כזה היא לא ציפתה,"לא.. תראה,אני מכבדת אתכם- אז ברור שאני לא אעשה זאת, למרות שלי- אין בעיה". השליח ישר טען למולה: "אם זה בגלל הכבוד אלינו- אל תחוסי על כבודינו, אני מאשר לך". "אבל לא נעים משאר המטיילים והמשפחה שלך.." ניסתה המטיילת להשתחרר מהמשימה שהוטלה עליה באחת. "תראי את יכולה להכנס לחדר, אין שם חלונות, נסגור את הדלת- אף אחד לא יראה אותך, תזרקי את ספר התורה ותצאי. רק תאמרי לי שעשית זאת. מה את אומרת?" אחרי שתיקה ארוכה המטיילת ענתה: "לא.. אני לא מסוגלת". ענה לה השליח בחיוך: "נכון, לא רק את לא מסוגלת, אלא שום יהודי- רחוק ככל שיגדיר את עצמו- כ"אתאיסט גמור" לא יהיה מסוגל להשליך את ספר תורה לרצפה."
"אבל למה? איך זה הגיוני? הרי אני באמת לא מאמינה" שאלה המטיילת ברצון עז להבין.
"כי יש דברים שהם מעל ההגיון, "כי קרוב אליך הדבר מאד" כפי שכותב האדמור הזקן בתניא, עבודת ה' נגישה לכל יהודי, אפשר להגיע אליה על ידי עבודת התבוננות, לימוד מעמיק – בהבנה שכלית עמוקה, ואפשר בדרך קצרה יותר- לעורר את אהבת ה' המוסתרת עמוק בלב של כל יהודי, דרך זו איננה מתבססת על הבנה שכלית. יש בכל יהודי חלק קשור,מחובר,דבוק ואוהב את ה' לנצח. לכן שביקשתי ממך לזרוק את ספר התורה- למרות שהגדרת את עצמך "כלא מאמינה"- החלק הזה התעורר בך, ולכן אפילו לעצמך- לא מצאת הסבר, כיוון שאין הסבר, זה למעלה מהבנותייך. זה עמוק בתוכך."
"ומתי החלק הזה מתעורר בי? איך זה שעד אותו הרגע לא הבחנתי בו כלל?" שאלה המטיילת בסקרנות,
"שאלה טובה כל פעם שיהודי נדרש לבחור באופן מוחלט בין האמונה בה' ובין כפירה בה'- או אז מתגלה בנפש תחושת שייכות בהירה מאד-אהבת ה' המוסתרת בלב- מתגלה ומאירה בו- במלוא עוצמתה." ענה לה השליח.
כך הדיאלוג התקיים בבית חבד בהודו, ואצילנו? היכן אנו מגלים את אותה אהבת ה' ביום יום? רק במצבי קיצון הנדרשת מסירות נפש היא תתגלה?
אז זהו.. אל תדאגו, ה' לא היה משאיר אותנו כך, זאת ההשתקפות של אהבתו אלינו. אותה אהבה יכולה להתגלות בעוד דרכים, אחת מהן היא כאשר אנו מבחינים בעובדה שכל ניסיון זה בחירה בה' או חלילה בכפירה. מה עד כדי כך? בטח תשאלו.. בואו ננסה להבין יחדיו. כאשר יש לי בחירה ביום יום- נניח לבחור לחכות שש שעות בין בשרי לחלבי- ואני עומדת בו- בחרתי בה' ואם לא- בחרתי ח"ו בכפירה בו. כלומר כל בחירה שלנו לכאן או לכאן- זאת בחירה בה' או בכפירה. אלא מה? ישנה רוח שטות שכל תפקידה הוא לטשטש את הבהירות של בחירתי. היא אומרת לי כל מיני משפטים כמו:" אפשר לחשוב.." "מה כבר יקרה.." נו, באמת.." "אז מחר תתחילי דיאטה/תחזרי בתשובה על המעשה שלך ועוד.." היא מסיתה אותנו מדרך הישר. ואם נבין- שכל ניסיון, כל התמודדות עם הנפש הבהמית היא הזדמנות לבחור בדבקות בה' ולא לתת לרוח השטות כח- שכן איננו רוצים להיפרד מה' ולו לרגע אחד. אז יהיה לנו יותר קל לשאוב כח ולנצח אותה!
ואם נתביע את ההבנה הזאת על לוח ליבינו נוכל לגייס את הכח העצום של מסירות נפש לתוך ההתמודדות היום יומית.
בנוסף, מתוך האהבה אפשר להגיע ליראה- המביאה לחשש מכך שאותה רוח שטות עלולה להפריד ביננו לבין ה'.
דעו- נוכל להתגבר על רוח השטות!! הכל תלוי בידיעתי ובבחירתי.
זכרו- האהבה- היא כח מניע שממלא אותנו חשק ורצון לדבקות בה'.
היראה-נותנת לנו כח להתגבר על תאוות ורצונות לא ראויים.
וכדי להגיע אליהן- עלינו לדעת שיש בתוכנו כח עצום – חלק אינסופי, שיכול להסיט את רוח השטות מאיתנו ולבחור בה' בכל רגע ורגע ממש.
טיפ:
אם אשאל את עצמי בכל התמודדות- "מה עלי לבחור כדי שה' ישמח?"
אקבל כח וחיות- לבחור נכון.
איזה זכות יש לנו- שאנחנו יכולים לשמח את ה'!
שנוותר על הזכות הזאת רק בגלל איזה רוח שטות?
לא ניתן לה! אנחנו יותר חזקות ממנה!
