הנובר
  • טעימה לנשמה מתאילנד

    הגדלה

    אך לפתע הוא מגלה שהחללית נקלעה לכוח המשיכה של כוכב לכת אלמוני והיא מסתובבת סביבו מבלי שיצליח להחזירה למסלול הטיסה המקורי. רגשות חרטה מתחילים לפעם בו והוא מבין היטב • לקריאה

    אסטרונאוט חדש בשיגור

    ערב ראש חודש מנחם-אב זכינו לחגוג בר מצוה לבננו שניאור זלמן. אמנם אי אפשר היה לאכול
    בשר ולשתות יין בגלל תשעת הימים אך ב"ה היתה שמחה גדולה. הודו לה' כי טוב.
    יום של קבלת עול מצוות הוא יום מרגש מאוד, אך מהי השמחה הגדולה על העול החדש בחייו של שניאור? עד היום הכל היה ב'כאילו' והוא לא היה חייב במצוות, ופתאום, יחד עם הכובע שחובש עכשיו על הראש, הוא סוחב אתו עול רציני לת-מיד.
    הבוקר קיבלתי את התשובה במשל ישן שהרבי לימד בשיחה לפני כחמישים שנה. בחודש אב, נחת האדם הראשון, ניל ארמסטרונג על הירח. המילים הראשונות שאמר, "מנקודת המבט האלוקית' -כדבריו, היו: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"
    זמן קצר לאחר שארצות-הברית שיגרה את החללית הראשונה, המשיל הרבי מליובאוויטש משל מאלף משיגור החללית: לאחר סלקציה קפדנית במיוחד, נבחר האסטרונאוט שישמש כנציג האנושות במסע אל הירח. זמן קצר לאחר שהוא לבש את חליפת החלל שלו, הוא החל לקבל ממרכז השיגור הוראות בלתי פוסקות באמצעות מכשיר הקשר
    בכל תחום מחייו: על אלו כפתורים ללחוץ, מה עליו לאכול ולשתות וכיצד עליו לנוע.
    הבה נדמיין לעצמנו – תיאר הרבי – כי האסטרונאוט מביט מחלון החללית אל כדור הארץ הנראה ממרומי החלל החיצון ככדור קטנטן ובליבו הוא חש תחושת התנשאות: מי ידמה לו ומי ישווה לו! נמאס לו לקבל את רצף ההוראות ה'קטנוניות' והמטרידות וברוב שחצנות הוא מנתק את מכשיר הקשר כדי להשתחרר וליהנות מהעולם
    החדש שגילה…
    אך לפתע הוא מגלה שהחללית נקלעה לכוח המשיכה של כוכב לכת אלמוני והיא מסתובבת סביבו מבלי שיצליח להחזירה למסלול הטיסה המקורי. רגשות חרטה מתחילים לפעם בו והוא מבין היטב כי לא רק שמיליוני דולרים ירדו לטמיון בשל שחצנותו אלא חייו עלולים להגיע לקיצם טרם עת…
    וכעת נדמיין – ממשיך הרבי – שהוא הצליח ליצור קשר מחודש עם מרכז הבקרה. כמה אושר יציף אותו לשמוע את זרם הפקודות ה'טורדניות'! הוא מבין היטב כי בכך תלויים חייו.
    וממשל מדהים זה הפיק הרבי נמשל מדהים בפשטותו:

    כל יהודי הוא אסטרונאוט, ששוגר מ'למעלה למטה' אל כדור הארץ. בורא העולם שיגר את הנשמה האלוקית לעולמנו הגשמי כדי לקיים את מצוותיו. אך הנשמה הרוחנית צריכה ללבוש 'חליפת חלל', גוף גשמי, כדי לנחות באטמוספרה הפיזית הזרה לה. המצוות הם הפקודות התמידיות המגיעות ממרכז הבקרה, קרי: בורא העולמים.
    לעתים, האדם מואס בזרם הפקודות הבלתי-פוסק והוא מבקש לנתק את הקשר. "די, נמאס לי" הוא אומר. "תנו לי לחיות במנוחה. ברצוני ליהנות מהחיים בלי מטלות ומחויבויות!"
    יתכן ובתחילה הוא חש תחושת שחרור, אך למעשה הוא נקלע לכוח המשיכה של העולם הגשמי, והחומריות השלטת. מה שיכול להביא בסופו של דבר, מוות רוחני וניתוק הנשמה שלו ממקורה. אך עליו להתבונן: האם שיגרו אותי לעולם כדי לעשות כסף? או כדי לאכול, לשתות ולהתפנק במסז'? האם זו כל המטרה שלשמה הגענו לעולם?
    התבוננות נכונה עוזרת לנו להבין שכשאנחנו שומרים על חיבור וקשר למרכז הבקרה- יש לנו חיים. זרם הפקודות וההוראות היומיומיות. הוא זה שמקשר אותנו למטרה שבשבילה אנחנו פה ומביא לנו שמחה ואושר אמיתי. בכל רגע ורגע, אפשר להתחבר מחדש למרכז השידורים ולהזרים אלינו זרם פקודות מעניק חיים.
    כן, זה לא כזה פשוט לשניאור, לזכור את כל הפרטים, ולהקפיד על כל מה שצריך, אבל זה מביא לו חיים של משמעות, ומקדם אותו לסיום המשימה.
    השבת שלפני תשעה באב, נקראת 'שבת חזון' על שם מילות הפתיחה של ההפטרה. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב מספר לנו במשל מקסים שבשבת זו מראים לכל יהודי במחזה את בית המקדש השלישי. זהו רגע לחבר מחדש את מכשיר הקשר הפנימי שלנו ולזכור כמה אנחנו קרובים לסיום המשימה שבה העולם כולו יגיע לשלימותו בביאת
    משיח.
    שבת שלום, מחכה לפגוש אותך שם בשורה השלישית בעזרת הנשים בבית המקדש השלישי!

    נחמי, בית חב"ד בנגקוק

    224

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה