• תתעוררי מהשנה הישנה – פורים היום!

    הגדלה

    פורים אשתקד היה הפעם האחרונה שהתאספנו כאילו אין נגיף בעולם, אין מחלות, אין מוות, אין פחדים כלכליים. התאספנו לקריאת מגילה ברוב עם. עוד יבוא יום וישאלו אותך מה היה האירוע האחרון ללא מסכות שהשתתפת בו, ואת תזכרי שהתקופה הזו היא חלק מההיסטוריה של היקום, של עם ישראל, ושלך... • מאת מירי שניאורסון • לקריאה

    מירי שניאורסון

     פורים אשתקד היה הפעם האחרונה שהתאספנו כאילו אין נגיף בעולם, אין מחלות, אין מוות, אין פחדים כלכליים. התאספנו לקריאת מגילה ברוב עם. עוד יבוא יום וישאלו אותך מה היה האירוע האחרון ללא מסכות שהשתתפת בו, ואת תזכרי שהתקופה הזו היא חלק מההיסטוריה של היקום, של עם ישראל, ושלך… ואולי יבוא יום ותחליטי ללקט את אוסף התמונות מהסגר, מהבידוד, מהמלונית בירושלים הבירה, ותצרי אלבום תמונות או חוברת המאגדת את חוויותייך וכך תוכלי להעניק את תובנותייך כהשראה לבני משפחתך, לנכדייך ולנינייך וכן לדורות הבאים בעזרת השם. יבוא יום והכל יירשם על דפי ההיסטוריה.

    הקורונה היא זמנית ותעבור בסופו של דבר, ואילו פורים הוא נצחי, הוא זה שיירשם בדפי ההיסטוריה של עם ישראל️. בפורים אנחנו מתחפשים, לובשים בגדים שיציגו אותנו באור אחר. מסופר על ר' זושא, שכל חייו היו פשטות ועומק וזכות, שיצא פעם בראש השנה מבית הכנסת וראה ילד יהודי עני בלוי בגדים ויחף. פנה אליו ר' זושא באהבה גדולה ושאל: "אינך מקנא בילדי הגויים שהם שבעים, לבושים היטב ומדושני עונג?" והילד השיב: "חלילה! מה לי בזה? ילד יהודי אני, ה' הוא שמחתי ואין לי חפץ בשמחה של גויים". ר' זושא רץ לבית הכנסת ואמר: "ריבונו של עולם, מי כעמך ישראל. זוכרנו לחיים".

    ולמי שחושב שסיפור המגילה אירע בעבר, אומר הבעל שם טוב: "הקורא את המגילה למפרע לא יצא". בכל דבר צריך את ההתחזקות בהתקשרות לקב"ה על ידי לימוד תורה וקיום מצוות, ורק אחרי זה יש לחפש את ההצלה בלבוש טבעי, וכשנוהגים כך – ההצלה הניסית שמעל הטבע נאחזת בכל לבוש טבעי שייעשה. הנס היה שאסתר המלכה נשאה חן לפני המלך, והזמינה את המלך אחשוורוש לסעודה וביקשה והתחננה לפניו להציל את עמה. אבל עיקרו ותוקפו של הנס הוא "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" –

    שנדדה שנת המלך – זה מלכו של עולם. לכן קורא המגילה מגביה את קולו בקריאת פסוק זה, להזכיר לנו את גודל הנס. אומנם אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ובאמת שנת המלך אחשוורוש למטה נדדה, אלא שנדודי השינה של המלך כאן למטה השתלשלו מזה שנדדה שנת מלכו של עולם.

    אם כן, נס פורים מתחיל בלילה ההוא, כשנדדה שנת המלך. באותה עת עם ישראל היה במצב של שינה.  "ישנו עם אחד" – ש"ישנו מן המצוות". וכאשר המצב למטה הוא בבחינת שינה, זה פועל גם למעלה את עניין השינה, וכתורת הרב המגיד "דע מה למעלה ממך" – כל מה שקורה למעלה הוא ממך, ובך הדבר תלוי. לכאורה, איך ייתכן לומר עניין של שינה כלפי מעלה, הרי "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"? אלא ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", וכמו בשינה של אדם, שכוחות הנפש הנעלים כמו השכל הם בהעלם ואז אין האדם מבחין בין טוב לרע, כך הקב"ה עושה עצמו כישן…

    בשבת זו המסכמת את חג הפורים, כשנשב בבית הכנסת ונשמע את קריאת התורה בפרשת תצווה, לא נתגעגע לפורים של השנה שעברה אלא נתבונן במבט רחב יותר ונתמלא געגועים לבית המקדש, לראות את הכוהן גדול בתפארת בגדי מלכותו.

    *

    הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

    מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: mirisch1@gmail.com   טלפון 054-9292901

    254

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה