נשים ובנות שלא רשומות לתוכנית אחותשרי
מראות, ריחות
קולות, אנשים
עולם כמנהגו נוהג
שכרון חושים
שגרה
לימודים, מבחנים
נתיב ידוע
לילה, ויום
מסלול קבוע
שלווה
אולי השקט שלפני הסערה
ואז-
מגיפה
בלבול, תדהמה
כפפות, מסיכות,
בידוד, מהומה
איבוד שליטה
חולים, מתים
אלפי נדבקים
בית ספר נסגר
מסתגרים, מתרחקים
ואין מילים
יושבת בבית
שעמום עד צוואר
סדר יום נורמלי
הפך כבר עבר
שבירה
ייאוש מציף
מאיים להפיל
ואי אפשר לראות
לאן כל זה מוביל
קריסה
ואז-
"וכבר בא"
וזה לא סתם מבצע
אחו"ת מעמיד אותי על קרקע יציבה
פיסת אדמה
איתנה, בטוחה
אי של שקט
של שפיות, רגיעה
ואני–
כבר לא לבד
יש מי שתומך
גם כשהכל מסביבי מתהפך
נוסך בי חיות
כוחות ועוצמה
מעניק משמעות
תוכן, מטרה
מצית להבה
וחמימות שפושטת
את הלב ממלאת
מבשרת על רגע מדליק באמת
