-
ראית את השמחה? טור מאת: אסתי פרקש


תגידי, ראית את שמחה? היא פשוט נעלמה וברחה. שמחההההה!, חיפשתי אותה ב"אושר עד", רצתי עם העגלה עד שכמעט מעדתי. כן. הלכתי ישר למאפים. חשבתי, זו בטח אכילה רגשית... לטור המלא
סוכות | זמן שמחתנו |
אסתי פרקש
תגידי, ראית את שמחה?
היא פשוט נעלמה וברחה.
שמחההההה!
חיפשתי אותה ב"אושר עד",
רצתי עם העגלה עד שכמעט מעדתי.
כן.
הלכתי ישר למאפים
חשבתי, זו בטח אכילה רגשית.
רצתי משם לשימורים
חיפשתי איזו חוויית ילדות.
משם עברתי לחומרי ניקיון
נראה שהיא נעלבה ממישהו…
שמחההההה!
חיפשתי בביגוד והנעלה
אולי יש לה קטע עם ההנהלה.
הפכתי את החד פעמי
נראה שהיא מחפשת יציבות.
רצתי למחלקת המצעים
אני יודעת שהיא אחת עם ציפיות.
שמחהההה! איפה את???
עברתי בין כל המחלקות,
רוקנתי מדפים ועגלות,
ולא מצאתי אותה בין השורות.
כמעט התייאשתי,
ופתאום אני רואה אותה, מחויכת.
שמחההה! איפה היית?
ממש נלחצתי!
הייתי שם, ליד המראות.
ראיתי שם אישה
עם פנים עצובות.
חייכתי אליה, עשיתי תנועות,
הזכרתי לה, מותר גם לטעות,
מחר מחכות התחלות חדשות,
תסמכי עליו, תקראי כוכביות,
בטוח יהיו מבצעים והנחות.
במיוחד בחג סוכות.
ואז היא חייכה אליי חזרה.
נרגעתי.
שמחתי.
שמעתי אותך ורצתי.
יואו… עכשיו גם את מחייכת.
שמחה לא נמצאת על המדפים,
לא בצלופנים מרשרשים,
בשקיות עם נצנצים,
ולא ברדיפה אחר ריגושים,
דימויים, כבוד וריצויים.
היא נמצאת אצלך, בפנים.
פשוטה.
נקייה.
מאירה.
אז עצרי רגע,
תסתכלי במראה
ותחייכי אליה חזרה.
חג שמח 

אסתי פרקש
שליחת הרבי בפתח תקוה
יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית.
לע"נ ר' ברוך בן חנה
אורי יוסף בן ברוך
גיא בן אן מרי






