1
מה עושים כאשר לא כל הילדים מתיישרים עם הקו של ההורים סביב שולחן החג?
המשפחה כולה בסוכה, סביב שולחן ערוך בחגיגיות. אבא רוצה לומר דברי תורה, אימא רוצה שכל ילד יקבל את המקום שלו וישתף במה שלמד בגן, בכיתה או בישיבה. אך לא תמיד ההורים מצליחים לחבר את כולם, ולגרום לכל הילדים להקשיב. יש ילדים מאותגרי קשב, יש ילדים שאינם מחוברים לגמרי לקו של הבית, ויש אפילו כאלו שבחרו בקו אחר. איך מסתדרים כאשר כולם יושבים בסוכה אחת – ויש מגוון גילים, מגוון מצבי רוח, מגוון סגנונות אישיות? לכל לאחד צרכים משלו, ולפעמים הם מנוגדים ומתנגשים. איך שומרים על אווירה טובה בסוכה?
האוהל של אברהם אבינו היה פתוח מכל כיוון ונגיש מאוד לכולם. אברהם קיבל את כולם בלבביות ובחמימות, ועם זאת הוא לא חשש לומר את האמת. גם אתם, ההורים, תביאו את הקו שלכם, אך ללא כעס. התמקדו במה שיאפשר לכולם להתחבר. למשל: אפשרו לצאת להתאוורר, נסו לקצר, השקיעו בהכנת דבר תורה המוגש בצורה מרתקת, בליווי סיפורים שפותחים את הלב.
2
מה עושים כשהילדים אינם מתגייסים לעזור?
החג מלא בסעודות משפחתיות. צריך להגיש, לפנות, לנקות. בכל משפחה יש ילדים שיתגייסו בקלות, וכאלה שלא. הם יכולים להיות דחיינים, מחפפים, איטיים, או סתם ילדים שנגמר להם החשק עוד לפני שהתחיל…
יצחק אבינו חפר בארות. כשהגיע למקום שהיה נראה יבש, לא הביא מים ממקום אחר, אלא חפר, הוריד את כל המחיצות ואת כל השכבות המסתירות, וגילה את המים החיים שבמעבה האדמה. חפירת בארות רומזת לגילוי הקדושה שמסתתרת בעולם הגשמי עצמו, יצחק נאבק בהסתר שקיים בעולם.
גם בבית צריך לזכור שחפירה לתוך הנשמה של הילד דורשת זמן, אבל אפשרית בהחלט. אין להתפעל מהעצלות ומכל מה שמציג הילד כלפי חוץ, יש להאמין בו שהוא יכול להתגבר, להראות לו את הדרך לנצח בכל רגע מחדש, ולשבח את המאמץ שלו לפי הקושי שבו הוא נמצא.
3
מה עושים כשהילדים 'מוציאים מהכלים'?
החג נפלא, מרגש ומשמח, אך גם מביא עימו אתגרים. מצד אחד, איננו רוצים לקלקל את אווירת החג. מצד אחר, כמו שאומרים, יש גבול לכל תעלול…
האמצע של יעקב אבינו אינו פשרנות והתקפלות, אלא חיבור של קווים וגישות, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" – האמת של יעקב הייתה רחמים, מידת התפארת – שאינה אומרת ש"לכולם מגיע" כמו החסד, ואינה אומרת ש"אם לא מגיע לך לא תקבל" כמו הגבורה, אלא אומרת ש"אף על פי שלא מגיע לו, תרחם עליו ותיתן לו".
כדי שלא לקלקל את אווירת החג בבית כדאי לנהוג במידת התפארת.
4
מה עושים כשהמתבגרים מתלוננים שהקטנים מפריעים להם ולא מאפשרים פרטיות?
משה רבנו היה מנהיג סבלן, הקשיב באורח רוח ובסבלנות וקיבל כל אחד, אף שהיו לו סיבות טובות לנהוג אחרת. בני ישראל לא הפסיקו להתלונן ולפקפק, למרות כל הטובות והחסדים שעשה בעבורם. למרות הכול המשיך משה בשתדלנות שלו אצל הקדוש ברוך הוא.
זו הזדמנות טובה להסביר לגדולים שעם הזכות מגיעה גם אחריות שדורשת התבגרות. "אומנם לא תמיד מתחשק לך להתייחס לבקשה של אחיך הקטן, ולא תמיד מעניין אותך לשמוע את ה'שטויות' שלו. אבל עיניהם של הקטנים נשואות אליכם, הגדולים, הם מעריכים ומעריצים אתכם, ולכן רוצים בקרבתכם". כאשר הגדול מכבד את הקטן ומקדיש לו זמן, נבנים קשרים נכונים במשפחה. עכשיו הזמן לבנות את התשתית שתחזיק את החברות ואת הכבוד בין האחים לכל החיים.
5
מה עושים אם דווקא בחג מתגלעים בין בני הזוג חילוקי דעות, ואפילו מתפתחות מריבות בשל סוגיות שלא טופלו עד עכשיו?
בשגרה לא תמיד מוצאים זמן לשבת יחד ולפתור דברים. יש עומס, החיים אינטנסיביים, ולא תמיד יש פניות. אבל כמו שאנחנו יודעים, הדברים בדרך כלל אינם נפתרים מאליהם. הם יושבים וממתינים לשעת כושר, ואז הם צצים. בחג, כשיש זמן פנוי, מתעוררים כל הדברים החבויים שלא נגענו בהם.
אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, והיה אומר דברים טובים על אדם באוזני רעהו כדי שיתרצו ויתפייסו. אולי לא תצליחו לגשר על חילוקי הדעות, אולי אתם צריכים גורם שלישי שיסייע לכם, וכעת לא הזמן המתאים לכך. בינתיים תוכלו להיכנס לקליניקה של אהרן הכהן וליישם את דרכו. אמרו דברים טובים זה על זה, הודו זה לזה על המאמצים, הוקירו זה את זה. אינכם מתעלמים מהדברים הלא פתורים, אתם פשוט מסכימים שכעת לא הזמן המתאים להציף אותם, נושמים עמוק ונרגעים.
6
מה עושים כשעוברים תקופה לא קלה בדיוק כעת, ומגיעים לחג מותשים?
אי־אפשר לדחות את החגים לזמן שיתאים לנו… החג כבר כאן, ולא תמיד מרגישים ששון בלב. איך מקבלים כוח כשמרגישים שנמצאים בתחתית?
יוסף הצדיק היה בגלות במקום הנמוך ביותר, אחרי שהמשפחה שלו מכרה אותו. הוא היה בודד בעולם, הרגיש שאין לו סיכוי, ואז גם נכנס לכלא על לא עוול בכפו, והיה אסור בתנאים קשים. היו לו כל הסיבות להתייאש, אך הוא לא התייאש, ודווקא במקום שנראה שאין נמוך ממנו הוא התחיל לצמוח, עד שבסוף נעשה למלך ושליט. העמדה הנפשית שלו הייתה לפעול עם הנתונים העכשוויים, בלי להיכנס יותר מדי למחשבות ובלי לשקוע בדיכאון, פשוט לעשות. יוסף הצדיק מלמד אותנו לנוע, להתקדם, לטפס למדרגה הבאה, בלי לדעת מה יקרה בסוף. לכל צעד יש ערך, ולבסוף הצעדים הקטנים מצטרפים ומובילים להצלחה למעלה מן המשוער.
אז אם את עכשיו בתקופה לא קלה, נסי להתחבר לעשייה. אפילו צעד קטן יכול להוציא אותך ולמשוך אותך למקום טוב יותר.
7
מה עושים כשמתקשים לבטא שמחה בגלוי, בריקוד או בשירה?
חג הסוכות ושמחת תורה הם זמנים לששון, הזמן לאסוף שמחה לכל השנה.
אך לא תמיד אנשים מרגישים בנוח לבטא את השמחה שלהם בגלוי, לעיני כול. הקושי יכול לנבוע מכל מיני סיבות: חוסר ביטחון עצמי, סגנון אישיות מופנם ועוד… אז איך מתגברים על זה?
כתוב שדוד המלך היה מפזז ומכרכר לפני כלל העם. לכאורה הנהגה זו לא התאימה למעמדו. הוא היה מלך ישראל, והיה מצופה ממנו להתנהל באצילות ובכבוד. איך הוא הסכים לנהוג כאחד היהודים הפשוטים?! אפילו אשתו מיכל לא אהבה את זה…
מוסבר שדוד המלך רצה להביא לפני השם שמחה ללא גבולות, בלי לחשוב 'איך אני נראה?' ו'מה יגידו עליי?', פשוט לתת לשמחה להתפרץ מהלב. ועל ידי כך, כמובן, גם לזכות להשראת השכינה.
אז אם אתם מרגישים קצת נבוכים, או שזה נראה לכם שטותי… תזכרו ששמחה אמיתית מהלב מחברת אתכם למקור השפע והטוב. שמחה פורצת גדר, ושמחה מביאה להשראת השכינה בביתכם. הפעילו מוזיקה, רקדו עם הילדים והביאו שמחה שתדביק את הילדים ואת האורחים, שמחה שתיתן כוחות לכם ולמשפחה ותלווה אתכם כל השנה.
מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון!
יפה רייניץ MA, פסיכותרפיסטית CBT, מלווה בתהליכים אישיים, זוגיים והוריים. 050-9930770
באדיבות מגזין עטרת חיה
