שִׁיר שֶׁל יוֹם #206

חֲרוּזִים עֲלֵי חוּת

כְּתִיבָה: וועלוועל׳ה קריצ׳בסקי

לחן: קצבי

נָטָה הָעֶרֶב יָרְדָה לַחוּת

תּוֹפֵס תְּנוּמָה שְׁנַת אֵיכוּת

הַטֵּלֵפוֹן בְּקוֹל בָּכוּת

מַתְרִיעַ אַזְעָקָה בַּחוּץ

אוֹיְבִים פְּחוּתִים וּנְחוּתִים

נְקַלִּים שְׁפָלִים וּמֻשְׁחָתִים

מְכֻתָּתִים אַךְ אֵינָם חַתִּים

פָנָאטִים וּמוּסָתִים

וְאָנוּ כְּבֻבּוֹת חֻתִּים

שׁוֹעֲטִים לַמִּקְלָטִים

עִם תִּינוֹקוֹת וּפְעוּטִים

וְלֵילוֹתֵינוּ בִּעוּתִים

וּכְשֶׁאֲנִי עָיֵף סָחוּט

עָלָה לִי בְּדֶרֶךְ צַחוּת

שֶׁאִם נְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת

מִיָּד נִזְכֶּה נִרְאֶה אַלְחוּת

אֶלֹקׇּה יָבוֹא מִתֵּימָן

וְחָתוּ גִּבּוֹרֵי צִנְּעָן

יָשׁוּבוּ יִשְׁמְרוּ מִצְווֹת

יַעַבְדוּ בְּנֵי שָׁלוֹשׁ אָבוֹת

מגיעים לאבא ומתוועדים

בעיצומם של ימי הסליחות, לפני ראש השנה נערכה לכל בנות הסמינר התוועדות גדולה, כהכנה לימים הנוראים ולתשרי בכלל. עם המשתתפות התוועד הרה"ח מנחם מענדל דב יוזביץ שיחי', שדיבר בלהט על מעלתו הגדולה של 770 – בית חיינו, על הזכות הגדולה לשהות בד' אמות של הרבי במשך זמן כה ארוך ועל הכוחות שאפשר לשאוב מכל חוויה בתשרי לחיים בכלל ולחיי שליחות בפרט.

ההתוועדות היוותה למעשה מעין "יריית פתיחה" לשורה של אירועים מיוחדים, המשתלבים בשגרה המרוממת של סדרי לימוד, תפילות ב-770 וסעודות משותפות.

חיות מיוחדת בין כסה לעשור

במוצאי שבת שובה נערכה התוועדות נוספת, בה התוועדו עם הבנות וצוות המורות של הסמינר. בדבריהן עמדו המורות  על נקודה משמעותית במיוחד, כיצד כל אחת שמה את עצמה לפני הרבי. הן בימים אלה והן בכלל. המשתתפות הנרגשות לא הפסיקו להודות ולספר לצוות ולחברותיהן על החוויה החסידית המרוממת.

מילים שמגיעות מבית שמש ונכנסות אל הלב…

לקראת חודש תשרי עמל צוות הסמינר במשך שבועות ארוכים על הכנת קובץ לימוד עשיר במיוחד. בכתיבת הקובץ לקחו חלק צוות הריכוז החברתי, תלמידות הסמינר ורבנים מורי הוראה שעמלו על התוכן ההלכתי. החוברת המכובדת מכילה תוכן רב ומסודר בשלל נושאים: הלכות הימים הנוראים והמועדים, מאמרי חסידות, שיחות והתוועדויות של הרבי, סיפורים חסידיים, וגם "פרק גאולתי" שבו הלכות הקשורות לגאולה העתידה.

אפשר לומר כי "מי שלא היה בעזרת הנשים כאשר הגיע אל 770 משלוח הקבצים, לא ראה התרגשות מימיו"… מסתבר שלצד בנות הסמינר היו אורחות רבות נוספות שהתלהבו מהקובץ האיכותי וביקשו אף הן לעיין בו ("לו רק יכולנו להפיק אלפי חוברות, עבור כל אחת מהאורחות ב-770…" אמרה אחת האחראיות). השמחה הרבה וה"רעש החיובי" שעשו הקבצים היו בלתי נשכחים!

לחיות רבי בכל מקום

הנהלת הסמינר המקפידה על השקעה לאורך כל השנה, עמלה רבות כדי ליצור חוויה רוחנית גם בימי תשרי – הן לנוסעות והן לנשארות בארץ. התלמידות ששוהות בארץ בחודש החגים נהנות מתוכנית ייחודית, המאפשרת לכל אחת לחוות תשרי חסידי לשנה של צמיחה בכל ההיבטים.

אגרת ה'קלא

ב"ה, ח"י שבט, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מי"א שבט (והקודמו) וממהר הנני לענות עליו שלא בתור אפילו של מכתבים התכופים מפני ענין הזריקות לחיסון, אף שלפלא שאלתו בזה שהרי כמה מאה"ק כבר שאלוני ועניתי להם בחיוב כיון שכאן עושים זה רובם ככולם ובהצלחה, ומובן שבאם ישנם זריקות מתוצרת בתי סממני רפואה שונים צריך להשתמש בזו הבדוקה ומנוסה.

——-

אגרת ה'קטו

[ט' שבט, תשי"ז]

…במ"ש אודות הזריקות חיסון ומה שקרה ל"ע ול"ע בארצוה"ב מלפנים בכגון דא, – הנה המאורע בארצוה"ב הי' בתחלת ההשתמשות בזריקות אלו קודם שקבעו בדיוק אופן הכנת התרכיבים וכו' משא"כ עתה שכבר ישנם כו"כ חדשים של נסיון בזה, ולכן לאחרי שיבררו סמכות תוצרת התרכיב אין חשש כלל לעשות הזריקות ואדרבה…

——

אגרת ד'תתקצח

ב"ה, ב' טבת, תשי"ז

ברוקלין.

ארגון נשי ובנות חב"ד

באה"ק ת"ו,

ה' עליהן תחיינה

ברכה ושלום!

במענה למכתבן אודות יחסי לזריקות תרכיב סאלק, בשביל חיסון הילדים שליט"א.

כבר נהגו בזה בכמה מדינות, ובארצוה"ב נעשה זה ע"י רובם ככולם ובהצלחה, ולכן נכונה עשי' זו.

ובשאלתן אם לעשות זה בתרכיב סאלק מתוצרות חוץ או תוצרת הארץ, מובן שתלוי זה בסמכות המייצרים שכמה מהם ישנם כאן, ובטח גם באה"ק ת"ו, ולכן יחליטו בזה אחרי שידעו הפרטים בזה ואיזה מהם עדיף, ואיך שיחליטו יהי' להצלחה בטוב הנראה והנגלה ולגדל את כל ילידיהם שי' בתוך שאר ילדי ישראל שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה לשם ולתהלה ולתפארת.

בברכה והצלחה בעל עניניהן

בקשו פני: חפשו וגלו את פנימיותכם ואת זו של העולם ושל אלוקים

שִׁיר שֶׁל יוֹם #205

אם ישוב..

כְּתִיבָה: וועלוועל׳ה קריצ׳בסקי

תְּשׁוּבָה אֶל הַנָּאִיבִיּוּת, תְּשׁוּבָה אֶל הַתְּמִימוּת

תְּשׁוּבָה כֵּנָה אֶל הָעַצְמִי, תְּשׁוּבָה אֶל הַשְּׁלֵמוּת

תְּשׁוּבָה לְנֶפֶשׁ, רוּחַ וּנְשָׁמָה

בְּלִי קְלִפּוֹת, מַסֵּכוֹת עִם פְּגִיעוּת מַקְסִימָה

תְּשׁוּבָה אֶל הָרֵיחַ, תְּשׁוּבָה אֶל הַטַּעַם

תְּשׁוּבָה אֶל סִגְנוֹן שֶׁל דִּבּוּר מִפַּעַם

תְּשׁוּבָה לְכֵלִים כְּבֵדִים וּשְׁבִירִים

שֶׁדּוֹרְשִׁים הַשְׁקָעָה, אֲבָל גַּם מַחְזִירִים

תְּשׁוּבָה אֶל סְפָרִים וְאֶל הָאֲנָשִׁים

תְּשׁוּבָה לַמְּצִיאוּת הַמְּלֵאָה חִדּוּשִׁים

תְּשׁוּבָה לְאֵמוּן בְּעַצְמִי בַּזוּלַת

בַּתּוֹרָה, בַּבּוֹרֵא, בָּאֱמֶת הָאַחַת

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, קְרוֹבָה הִיא מְאוֹד

לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם, לֹא צָרִיךְ סֻלָּמוֹת

רַק בְּרֶגַע אֶחָד לְהֵיטִיב הַמִּשְׁקָף

הָאוֹר וְהַטֹּהַר אֵלַי שׁוּב נִשְׁקָף

כָּל הַזְּכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת (c)

לְהִצְטָרְפוּת לִקְבוּצָה שְׁקֵטָה – 'שִׁיר שֶׁל יוֹם'

הַשְׁרָאָה וְאֶנֵרְגִּיָּה יוֹמְיוֹמִית בְּשִׁירָה מְקוֹרִית

https://chat.whatsapp.com/Cweyopk3UcLJBLiXaEL3pT 

תודה לה', לרבי מה"מ

ולשליחיו הנאמנים

נציגי חב"ד בעירייה

הרב יורם מעודה

והרב שניאור ליפסקר שיחי'

ולכל אחת ואחת מחברות הקהילה

הנאמנות שלקחו ולוקחות חלק

בפרויקט הייחודי.

לאחר תקופה של תכנון מעמיק ע"י האדריכל ומעצב הפנים המקצועי

ר' אוריאל רוזנבאום

עברנו כעת, לשלב הביצוע בפועל, בעזרת הקבלן ר' ירון צינדר.

זו דרך מבורכת שכולה עשייה למען נשי הקהילה – ואנחנו שמחות שאתן שותפות בה.

בברכת גמר חתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

נשי חב"ד צפת

יחי אדוננו מורנו ורבינו

מלך המשיח לעולם ועד

מצ"ב סרטונים מהתקדמות הבניה וכן סרטון הדמיה של הפרויקט הייחודי.

לסרטונים לחצי כאן

חברה יקרה,

זכות גדולה לתרום לקרן חנה – ארגון נשי חבד

בימים מסוגלים אלה – ובסמיכות ליום היארצייט של הרבנית –

שהכל לעילוי נשמתה.

https://www.charidy.com/nashei

קישור לשידור חוזר לצפייה בעצרת –

https://www.youtube.com/live/7GK_aHdVX0Y?si=oElXRgAVullEBPfU

זום-

https://us02web.zoom.us/j/86461793162?pwd=Hsxmo3cngVHxFzi2aJGZaOVSjm9I4U.1

Meeting ID: 864 6179 3162

Passcode: 955476

יוטיוב-

https://www.youtube.com/live/7GK_aHdVX0Y

שימי לב

למגיעות לארוע בבית זלטה –

פתיחת דלתות ב 19:30

*תחילת ארוע ב 20:00 בדיוק*

יש גם בר עשיר להספיק לפני הארוע

בואי בזמן. מחכות לך!

במסגרת המבצע:

הופק סרטון ביוגרפי ייחודי על חייה של הרבנית

לצפייה בסרטון לחצי כאן

חולקה חוברת לימוד הכוללת:

– קטע נבחר משיחת הרבי על הרבנית

– סיפורים אישיים ומרגשים על הקשר ביניהם

בנוסף, הסמינר מכריז על *הגרלה שווה במיוחד!*

בין כל הלומדות שיחה לעילוי נשמתה של הרבנית, תיערך *הגרלה על שובר בסך 200 ש"ח לרכישה ב"מגנוליה".*

*ההשתתפות פתוחה לכולן!*

גם את מוזמנת להצטרף, ללמוד ולהיכנס להגרלה בקישור המצורף.

לומדת – זוכה!🎁

לומדת משהו קצר לעילוי נשמת הרבנית חנה, מעדכנת בקישור ונכנסת להגרלה🔥.

https://docs.google.com/forms/d/1F-dSWyO_msLn_Pj-Akl5CeKEc9Uai51A17vWEotsMLY/viewform

פרשת וילך-שבת (ת)שובה/ אסתי פרקש

תשובה

המילה הזו מרטיטה

מלחיצה, מרירה, משביתה

ו..אני סה"כ אישה פשוטה

המתפללת על שיפוטה

שבת

או …זו מילה שמחה

מלאת עונג ומנוחה

ואני…אותה אישה,מטבלת הארוחה

לסעודת שבת שמחה בחיק המשפחה

איך מאחדים הניגודים?

שבת/תשובה/ימים נוראים

צער ושמחה מולי רוקדים

בצעדים ממש חדים

התשובה טמונה בפרשה

*'וילך' זה ענין גישה*

הליכה והתקדמות

מחברת לה' -לעצמות

במקום לשקוע בעבר

תתקדמי אל המחר

זה במרחק של פסיעה

שעל חייך משפיעה

*שבת – תשובה*

מעניקה הכח לשוב בתשובה

מתוך חיבור עמוק וקרבה

פועלת על עבודת ה' בשמחה

ואני מ-וילך צועדת.. בביטחה!

לשנה טובה ומתוקה מידו הפתוחה

שנזכה השבת לשיבה הגדולה "קהל גדול ישובו הנה" בגאולה האמיתית והשלימה!

שבת שלום

גמר חתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה!!

אסתי

קישור:

https://us06web.zoom.us/j/87433890784

קוד: 770

לקניית כרטיס:

https://tickchak.co.il/90510

ראש השנה-הפטרת חנה/אסתי פרקש

"ויהי איש אחד מן-הרמתיים,

צופים–מהר אפריים"

שמו אלקנה ולו נשים שתיים

שם האחת חנה

והשנית פנינה

לפנינה עשרה ילדים

וחנה מצפה עשר שנים

וחנה בראש השנה

לבית ה' בשילה עולה

ממררת בבכי מתפללת מרה

שפתיה נעות וקולה לא נשמע

וחשבה הכהן עלי לשיכורה

"הסירי יינך מה לך תשתכרי"

וחנה עונה אשה קשת רוח אנוכי

יין ושכר לא שתיתי-שפכתי שיחי

ויען לה עלי -לכי לשלום

תפילתך התקבלה יתגשם החלום

"יתן לך שאלתך אשר שאלת מעימו "

בן זכר נולד- שמואל שמו

ושמואל אשר נדרה אימו

כאשר נגמל מעלי אימו

הוקדש לה'- לשרת במקדשו

"כאשר שאלתי מעימו"

ואותה 'שיכורה'- הנשמה

ביום הדין מתחננת על נפשה

מבקשת ברכה לזרע קיימא

נחת,פרנסה ומשאלה כמוסה

והכהן תוהה גשמיות את חפצה

יום הדין, מה את רוצה?

בקשי עומקים

דרשי אלוקים

המליכי ה' למלך

הבקשות שלך חסרות ערך

וחנה מתחננת, הגשמיות שלי

היא הרוחניות שלך- זו אני!

עומקים הבאים ממעמקים

קשת רוח אנכי-דורשת קרבת אלוקים

ילדים כדי להקדישם לעבודתך

נחת מהם שילכו בדרכך

אתה מבין מה אני רוצה ממך?

בריאות והצלחה- לקדש שמך

פיסות אור של שקט ושלווה

כח לבית המקדש -למערכה

ופרנסה לעבודת ה' בשמחה

*אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה*

אני לא שיכורה!

אני חנה❤️

שפתי נעות – דורשת קרבתך!

בגאולה שלמה!

כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

אסתי

שליחות של ריפוי וחיים בברכת הרבי

פראדי כהנא, בת 58, מיילדת בפנסיה, אימא לחמישה ילדים, ברוך ה', וסבתא לשבעה־עשר נכדים, כן ירבו. מתגוררת בנתניה. גדלה בבית חסידי־חב"די, ומהיסודי ועד סוף העל־יסודי התחנכה ב"בית חנה" בירושלים.

כבר בגיל צעיר הרגישה פראדי שהשליחות שלה אינה להיות מורה כמו כולן, אלא דווקא להיות אחות. "סבתא שלי הייתה מיילדת", היא מספרת. "היא נפטרה הרבה לפני שנולדתי, אבל העיסוק שלה תמיד הלך איתי. כבר בבית הספר היסודי ידעתי שזו השליחות העתידית שלי. הייתי אחראית על תיק עזרה ראשונה בכיתה עם עוד חברה".

הלב משך אותה לעולם הרפואה. אבל ההסללה באותן שנים הייתה חד־משמעית להוראה. נוכח ההתלבטות הגדולה פנתה פראדי אל הרבי מה"מ שליט"א ושאלה מה עליה לעשות. תשובתו של הרבי הייתה: "להתייעץ עם רב בירושלים". פראדי אכן פנתה אל הרב רלב"ג, בעלה של המנהלת היקרה, הרבנית סימה רלב"ג. הוא הקשיב ואמר לה ללכת ללמוד לימודי אחיות בבית הרפואה "לניאדו" שהיה אז המקום הדתי ביותר.

כך פראדי למדה סיעוד בברכת הרבי מה"מ. עם השנים בחרה להתמקד במיילדות, וזכתה ללוות אלפי נשים ברגעי החיים המשמעותיים ביותר. מאז היא ובעלה קיבלו גם ברכה מהרבי מה"מ להישאר בנתניה, ושם הם מתגוררים עד היום.

השראה מהסיפור על אדמו"ר הזקן

ביום כיפור כולנו נמצאות בבית הכנסת, מתפללות, אוחזות במחזור, ומבקשות להיטהר ולהתחדש, לזכות לסליחה ומחילה ולהתקרב מחדש. גם אלו שאינן מצליחות להגיע לכל התפילות, מגיעות לפחות לזמן קצר, לגעת בקדושה ובאווירה המיוחדת.

כל זה שונה כשאת צריכה להסתובב בין מכשירים מצפצפים, אינפוזיות וקריאות לעזרה. אם יתמזל מזלך, אולי תוכלי להחזיק במחזור לכמה דקות, להציץ בו בין לבין, וגם זה לא בטוח… אבל זו עבודתן של המיילדות. אין יום של שביתה ממלאכה, ברוך ה'. ילדים נולדים בכל יום, לאורך כל היממה. כן, זה קורה גם ביום הכיפורים…

עבודת המיילדות וכל הצוות הרפואי ביום כיפור היא לא רק אתגר מקצועי, אלא גם מסע רוחני. נשים מגיעות לחדרי הלידה, לעיתים לבדן, לעיתים לחוצות מאוד. ודווקא ברגעים שבהם עם ישראל כולו עוסק בתשובה ובתפילה, הנס הגדול המתרחש בחדרי הלידה מעורר התרגשות מיוחדת.

ביקשתי מפארדי שתספר לי על חוויה מעצימה שנחקקה בזיכרונה. "קשה לבחור חוויה מעצימה אחת מתוך כל השנים בחדר לידה, משום שכל לידה היא ייחודית, וכל אחת מהן היא חוויה מעצימה בפני עצמה, הן בעבור היולדת הן בעבור המיילדת. ובכל זאת, יש רגעים שנצרבים במיוחד. למשל, לידה המתרחשת ביום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים. ברגעים כאלה, כשהשתדלתי לעשות כל מה שצריך בשביל היולדת ובשביל הילוד, ליווה אותי הסיפור המפורסם על אדמו"ר הזקן, שסעד את היולדת ביום כיפור. הוא עשה הכול בעצמו, ולא על ידי שליח. הסיפור הזה נתן לי כוח עצום לעבוד ביום הזה, תוך כדי צום, בלי ללכת לבית הכנסת להשתתף בתפילות. בעומק הלב הרגשתי שהעבודה בחדר לידה אפילו נעלית מתפילה, היא שליחות אמיתית, שלא נעשית למעני או לפרנסתי בלבד, אלא למען הבורא, למען היולדת ולמען הילוד שהגיח לעולם".

האתגר: עבודה בצום

"בלידה ביום כיפור הכול אחרת", משתפת פראדי. "הקדושה מורגשת בכל פינה. אנחנו, המיילדות, רואות בעבודה ביום הזה שליחות אמיתית; התחושה היא שאת חלק ממשהו גדול יותר".

פראדי מספרת על האתגרים המיוחדים של לידות ביום הזה: "יש יולדות שמגיעות לבד, בלי משפחה או תמיכה. המיילדות משתדלות לסייע להן מעל ומעבר, לתמוך בהן ברמה הרגשית. לפעמים יש גם נשים שלא מכירות את ההלכה ומסרבות לאכול אחרי הלידה בגלל הצום, ואז צריך לקרוא לרב כדי להורות להן לאכול. זה חלק מההתמודדות שלנו, מתוך רצון לשמור עליהן ועל התינוקות שלהן".

העבודה ביום כיפור דורשת מהמיילדות התמודדות מיוחדת. "מכיוון שהיה קשה לי לצום תוך כדי העבודה, הייתי מקבלת מראש אישור מרב לשתות לשיעורים או אפילו לשים לעצמי אינפוזיה. הצום עם הלחץ של היולדות הופך את האווירה לאינטנסיבית הרבה יותר. הצום, הלחץ והמתח מורגשים אצל כולם – אצל היולדות וגם אצלנו".

מוצאי יום כיפור – "הפיצוץ הגדול"

"בית הרפואה לניאדו בנתניה הוא מקום עם אופי ייחודי, במיוחד ביום כיפור", מספרת פראדי. "זהו בית רפואה בעל צביון שומר מצוות, ומשום כך, בחדר הלידה אנחנו שומעות את קול התפילה שעולה מהמחלקה, וזה מכניס את כולנו לאווירה מיוחדת. בסיום הצום תוקעים בשופר, וכשמגיעה ההבדלה במחלקת היולדות – זה רגע שאין לתאר במילים".

"הרגעים העמוסים ביותר הם דווקא בסיום הצום", צוחקת פראדי. "הצום גורם לצירים להתגבר, ולכן במוצאי יום כיפור תמיד נערכים אצלנו עם צוות מתוגבר. התחושה היא של התפרצות – גם פיזית וגם רגשית – כי זה רגע שבו הכול משתחרר".

פראדי מסכמת בתחושת סיפוק עמוקה: "ביום כיפור יש תחושה חזקה של קדושה ושל חיבור לקדוש ברוך הוא. כשזוכים ללוות יולדת ביום כזה, ועוד להביא חיים חדשים לעולם, מרגישים שזו לא רק עבודה אלא שליחות ממש. לא חייבים להיות בבית כנסת כדי להרגיש את העוצמה של היום הזה".

גם ביום הקדוש ביותר ממשיך העם היהודי לחיות, לגדול ולצמוח. המיילדות, הרופאים והאחיות מתמסרים לשליחות שלהם בחדרי הלידה מתוך אהבת ישראל וחיבור לקדושת היום.

באדיבות מגזין עטרת חיה

הסלוגן שליווה את האירוע היה "המלך בשדה החינוך" – נקודה ייחודית המלכדת את ימי אלול וההכנה לימים הנוראים, יחד עם השליחות המיוחדת בשדה החינוך, אליה מכשיר הסמינר את תלמידותיו. המסר שאותו מעביר הצוות לאורך כל השנה הוא שסמינר אינו רק מקום לרכישת מקצוע או תואר, אלא מסע שכולו הכנה לשליחות ובו הרבי צועד עם התלמידה והשליחה לעתיד, צעד אחר צעד.

היום נפתח במפגש בין כלל הבנות שבאו מקרוב ומרחוק. מנהלת הסמינר הגב' מושקי לרנר פתחה את התוכנית עצמה בהודיה לה' על התפתחותו של הסמינר בשנים האחרונות באופן שהוא למעלה מדרך הטבע ממש בברכותיו המופלאות של הרבי מה"מ, ולאחר מכן התמקדה בדבריה בנושא המרכזי של היום "יהי רצון" – גילוי הרצון האמיתי שקיים בכל אחת: הרצון להיות מקושרת בלב ונפש לרבי מה"מ, הרצון לצמוח כאשה חסידית והרצון העז לגאולה.

כבכל אירוע ב"בנות ליובאוויטש" גם כאן התוכן המוקפד שהופק לאירוע היה ברמה בלתי נשכחת. לקראת היום הופק סרט וידאו מושקע ועמוק שעסק באנשי החינוך, והוקרן בשני חלקים. לאחר החלק הראשון צפו המשתתפות גם בוידאו נדיר מהרבי שסחף את כולן בעוצמתו. לב לבו של מושב הבוקר הייתה ההתוועדות החסידית בהשתתפות רבני ההנהלה הרוחנית של הסמינר – הרה"ח משה לידר שליט"א ראש הישיבה הקטנה תות"ל בית שמש, והרה"ח נחמן לרנר שליט"א ראש הישיבה הגדולה תות"ל בית שמש. בדבריהם העמיקו המשפיעים על נושא הרצון וכוחו המיוחד.

הבוקר הסתיים בפאנל מרתק, בו הציגו בנות הסמינר את נקודת המבט האישית שלהן על החיים בו: מהפן החברתי והחיבור האישי, דרך החוויה הלימודית במכללת הרצוג ועד לנושא המרכזי והעיקרי – הפן הרוחני והחסידי. חברות הפאנל שהינן מה"וותיקות" שבחבורה, שיתפו כי הנושא הרוחני מתחיל במעשה בפועל כמו תפילה, אהבת ישראל והנהגות חסידיות, אולם משפיע באופן מעמיק ומשנה ממש את המהות של כל תלמידה!

הפסקת הצהריים היוותה הזדמנות נוספת לכל אחת להתרשם מרמת ההשקעה ביום המיוחד גם בגשמיות, כאשר כולן ישבו לארוחה עשירה ומפנקת. גם החלק הזה לווה בלימוד חסידי בנושא המוביל של היום, וכך זכו המשתתפות "לקדש את החומר" בפועל ממש.

חלקו השני של היום החל במשחק מגבש שהמחיש את חשיבותה של כל אחת וחלקה הייחודי שהיא תורמת למרקם החברתי והחסידי בסמינר. בהמשך נערכו הגרלות על פרסים יקרי ערך ולקראת הסיום נחשף מבצע תשרי מיוחד.

המשתתפות יצאו בהתרוממות רוח נדירה, ולמעשה המשיכו בעצמן את הסיפורים המעוררים שנשמעו בפאנל הבוקר: עוד ועוד בנות סיפרו עד כמה האירוע נגע בהן, וכיצד העשייה בסמינר משפיעה עליהן באופן עמוק ופנימי שילווה אותן לכל חייהן!

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

השנה הייתה שנת תשמ"ה.

הדרך אליך הייתה מפחידה ומרגשת באותה נשימה – לנערה צעירה שחלמה וחלמה ואספה שנה שלמה שקל לשקל כדי להגיע להסתופף בצילך…

הדרך מהשדה אליך הייתה חוויה בפני עצמה. באותם רגעים חוויתי התנפצות של אשליה, ועדיין הם היו מהולים בהתרגשות שאין לתארה.

המונית משדה התעופה ניוארק נסעה ונסעה, כשמהחלון ניבטים אליי רחובות ניו־יורק, בתים אדומים ואנשים כהי עור. ככל שהתקרבנו ליעד, לברוקלין, נחשפתי למראות של עוני ודלות. רק כדי לשבר את האוזן מה התנפץ לי שם, אספר שכשהיינו קטנים חשבנו שאמריקה היא ארץ החלומות, והזהב מתגלגל ברחובותיה, ובאותם רגעים המציאות גברה על החלום והדמיונות.

"התוראס נדורים נו, נו"

המונית החליקה ברחוב איסטערן־פארקווי. ירדתי עם המזוודה המרופטת והדולרים הבודדים בכיסי, אלו שהצלחתי לאסוף לנסיעה משעות בייביסיטר והדרכה שעשיתי בקייטנות רק כדי להגיע לרגע הזה…

ידעתי שאם אבא שולח אותי לבד כדי לפגוש את הרבי למרות גילי הצעיר ובתנאים האלו, יש לכך חשיבות עליונה. רק לא ידעתי כמה… (זכיתי בשנים הראשונות שלי אצל המלך להתארח אצל תלמידיו של אבא – אלו שעליהם הוא סמך שייתנו לי בית חם בקרב משפחתם; היום אני יודעת שרק בגלל זה הוא שלח אותי בלב שקט).

נכנסתי לבניין 770, לעזרת הנשים, וגיליתי עולם בפני עצמו, עולם שהשפיע על  דמותי ועל מי שאני היום. נרגשת כולי פילסתי את דרכי עם המזוודה בינות לספסלים הישנים. היה נדמה לי שהם עברו את גלות רוסיה, והועתקו לכאן, לבית הזה, בשכונה טיפוסית בברוקלין…

לפתע פתאום משכה אותי אישה רחומה ומבוגרת לקדמת הספסלים, בעודה מפטירה לעברי במבטא רוסי: "התוראס נדורים נו, נו"… כאומרת עוד דקה ואת מחמיצה. התרת נדרים… הרמתי את עיניי, הישרתי מבט, וראיתי אור, אור חזק ובהיר. ומסביב לאור הרבה אנשים שנראים כמו אבא שיחי'. לא היה סידור בידיי, והאישה חלקה איתי את הרגעים האלו עם סידורה.

חזרתי הביתה

באותה שנה לא באמת עקבתי אחר מילות הסידור בהתרת נדרים. הייתי נטועה ומהופנטת למקומי, נשאבתי לעולמות אחרים… באותה שנה הנשמה שלי כאילו נדרה בלי לשאול אותי שנפשה קשורה באור הזה. הנשמה הרגישה שכאן הוא ביתה ומשכנה.

פני ההוד של הרבי חשמלו את הווייתי החיצונית והפנימית כאחד. האור שקרן מפניו חדר לעצם נשמתי. מאז בכל שנה חזרתי הביתה שוב ושוב (מלבד שנת תשמ"ט, שבה היו לי הרבה בגרויות ונשארתי בארץ ישראל, והייתה לי שנה לא פשוטה בכל המובנים).

מכיוון שלא היה לי שקל לבזבוזים ולקניות בניו־יורק של מטה, הייתי כל היום ב־770. בלילה הייתי פורשת לישון בבתים של מארחים מופלאים שאין כמותם.

בהמשך היו שנים שהצפיפות הראתה את אותותיה בשכונה. משפחות התלמידים של אבא התרחבו, ואני כבר הייתי בת בית בשכונת המלך ונעשיתי מחוספסת יותר… בלית ברירה מצאתי אכסניה ולינה בבייסמנטים שאבק וקורי עכביש ואפילו עכברים היו מצויים בהם. אבל כל זה לא נגע בי בהיותי ילדה ונערה מתבגרת. באותם ימים גיליתי יסודות איתנים ומוארים לחיי, והשאר היה תפאורה טפלה…

לימים הבנתי שהעובדה שלא היה לי כסף לקניות במנהטן או בבורו־פארק הייתה לטובתי. כך זכיתי לראות הרבה את הרבי ולהיות במחיצתו גם בתפילות מנחה וערבית, זכיתי לחלוקות דולרים פתאומיות ולא מתוכננות, זכיתי להסתופף בצילו ממש.

אומנם אז לא ידעתי שיהיו אלו רגעים שיונצחו וייצרבו בנשמתי, וייתנו לי כוח בהמשך, ברגעים מאתגרים, ברגעים של שאלות, ברגעי רגרסיה וזינוק בעלייה, רגעי משבר… והיו כאלה…

התרוממתי תמיד, כי הרבי היה איתי, הושיט לי יד מכוונת, עזר לי לפלס דרך בנתיבי החיים ופיתוליהם. הרבי כיוון אותי להבין ש"אין עוד מלבדו", ולא בקלישאות ובסיסמאות שהעולם החרדי מדקלם, אלא להפנים זאת, בתוך הוורידים.

מדמותו ומהנהגתו הבנתי שעבודת ה' היא לא במוסר ובחרדה. זו יראה מסוג אחר…

יראה שאתה חפץ בה, והיא מתעוררת מעצמה, מעצם העוצמה והגדלות שלו יתברך, שאתה חווה על בשרך במוחש יום־יום, שעה־שעה.

היחידות הראשונה

מבחינתי, מעמד 'התרת נדרים' הנ"ל, בערב ראש השנה תשמ"ו, היה ה'יחידות' הראשונה שלי עם הרבי. מעולם לא הצלחתי לתאר במילים יפות וגדולות מהו רבי, אבל אני יודעת שבלעדיו החיים שלי היום היו שונים בתכלית ממש. ואני לא מפסיקה להודות לה' יתברך שהביא את הוריי שיחיו במסע מיוחד בפני עצמו לדלתו, לפתחו ולאורו הגדול, ואני הקטנה זכיתי בזכות שאינה מובנת מאליה כלל.

הייתה שם התרת נדרים של מי שהייתה קודם ולפני כן, ונרקמה באותם רגעים ברית איתנה עם הרבי, ברית שתוביל אותי עם השנים לאן שאני, ותשפיע לא רק עליי אלא גם על כל הדמויות שיפגשו אותי במהלך החיים. כך היה והווה עכשיו, האור שלו ממשיך להאיר אותי, את סביבתי, את כל המעגלים שבחיי הפרטיים והכלליים.

זאת היא נשמה של רבי, גנרטור פרטי וכללי.

רבי, ראשי תיבות "ראש בני ישראל".

מעניק לי כוחות ומכוון אותי לעבודת ה' שלי ולשליחות הנשמה שלי כאן בעולם בהתמסרות ובאהבה אין־סופיות.

רועה נאמן שמפלס לי, הכבשה הקטנה והפשוטה, ולכל העדר דרך בטוחה ונכונה למעיין החיים.

תודה לה' יתברך ששלח אותך לגאול אותנו!

תודה אין־סופית, רבי, על שבחרת בנשמתי, להיות חיילת בצבא שלך.

באדיבות מגזין עטרת חיה