8 תגובות

1. 

   מושקא

   כ״ו בסיון ה׳תשע״ג (04/06/2013) בשעה 0:14

   רחלי היקרה!
   נראלי אתם כל כך מבולבלים עד כדי כך שהופכים השקר לאמת…
   אנחנו צריכים ביום זה לעשות הרבה חשבון נפש ולבדוק מה מעכב בנו שמשיח עדיין לא פה!!!
   לזעוק עד מתי?! רוצים גאולה!!
   מה מגיע לנו להיות כבר 19 שנים ככה????
   הרבי העביר לנו את התפקיד עשית עם זה משו???

   התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
   • 

     גיטי

     כ״ו בסיון ה׳תשע״ג (04/06/2013) בשעה 2:57

     ב"ה
     מושקא היקרה!
     כלשון הזוהר הק' חדוה תקיעה בסטרא דא ובכיה תקיעה בסטרא דא. זאת אומרת החשבון נפש צריך להיות כל דקה ורגע ולזעוק עד מתי אבל צריך וחייב להיות באותו זמן שמחה על הגאולה וימות המשיח שאנו נמצאים בו כלשון קדשו של מלכנו משיחנו.
     לגבי ג' תמוז כדי לדעת מהי האמת ומהו היפוכו צריך להתבונן בשיחותיו של הרבי שקובע חד משמעי שאין אצלו ח"ו הסתלקות תעייני שש"פ בא ה'תשנ"ב ושש"פ האזינו ה'תש"נ וליקוטי שיחות חכ"ו פר' שמות.
     יחי המלך המשיח
2. 

   עטי

   כ״ה בסיון ה׳תשע״ג (03/06/2013) בשעה 16:00

   ????

   התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
3. 

   רחלי

   כ״ה בסיון ה׳תשע״ג (03/06/2013) בשעה 14:32

   לפי דעתי ג תמוז זה תאריך מאוד שמח!
   א) חג הגאולה של הרבי הרייץ!
   ב) זה תחילת הנסיון שלנו שבסופו ( כלומר עכשיו!) נגיע לגאולה!
   אולי זה נשמע מוזר… אבל אנחנו במשפחה מודים לקב"ה ולרבי שלא בלבל אותנו בניסיון הקשה ושאנחנו יודעים תאמת…
   שנזכה לראות את הרבי בעניים גשמיות! יחי המלך!

   התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
   • 

     חיה מושקא

     כ״ו בסיון ה׳תשע״ג (04/06/2013) בשעה 0:52

     רחלי, אהבתי את הגישה הפשוטה הזאת!
     קבלתי!
4. 

   tz

   כ״ג בסיון ה׳תשע״ג (01/06/2013) בשעה 22:40

   אבל אולי זה יום רציני מדי לצחוקים?!
   ככה אני חושבת, מה אתן אומרות?

   קצת חשבון נפש מעצמינו…!

   התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
   • 

     גיטי

     כ״ה בסיון ה׳תשע״ג (03/06/2013) בשעה 20:44

     ב"ה
     יום ג' תמוז הרבי כבר הודיע לנו מראש מהו הגדרתו של היום וכלש"ק יום אתחלתא דגאולה.
     וביום של גאולה שמחים.
     יחי המלך המשיח
   • 

     מושקא

     כ״ו בסיון ה׳תשע״ג (04/06/2013) בשעה 19:30

     זה יום ל מ ע ש י ם שיביאו את ההתגלות. וזהו בדיוק המבחן: אם ה"צחוקים" מסייעים להעברת והפנמת המסר, ומביאים לעשי'ה- אדרבה! זו המטרה. מה שקובע הוא מבחן המציאות- המעשה בפועל שמגיע אחרי הענין. (עד"ז כל מיני 'טקסים' שמביאים לפרצי געגועים וכו'…- המבחן הוא מה עושים עם זה אח"כ! בגעגועים ובאנחות בלבד לא נוושע…)