• "לולא הייתי שם, לא הייתי מאמין!" • עובדא

    הגדלה

    " הסבא אסף מצרכי מזון וחלות טריות לכבוד שבת, והניח  בשקיות הניילון שלו ושל הנכדים. הם חיכו בתור וכבר הגיעו כמעט לקופה. הנכדים התחילו להרגיש במתח פנימי שגואה בם. הרי כסף לשלם עבור הקניה, לא היה בידי אף אחד מהם... " • מרתק

    ב"ה יב' אלול תשפ"ב

    ביטחון ! ביטחון !

    הסיפור שלפנינו סיפור אמיתי ומרגש,   שהתרחש לפני שנים רבות בארץ ישראל. ב"ה זכיתי לשמוע את הסיפור מידידתי,  שביקשה לשמור על פרטיותה ולא לחשוף את שמה. היא אמרה, שתיבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום,  שאביה ז"ל  לא היה אוהב,  שיפרסמו  ברבים את מעשיו הטובים. היה לי מאד לא קל לשמע  בקשתה,  אך לא היתה לי ברירה אלא להסכים.  כדי שהסיפור יכתב ויגיע לעיני הקוראים, כדי שכולנו נילמד מכך  מוסר השכל,  ביטחון בהשם  ומידות טרומיות  של אהבת ישראל נדירה.

    וכך מספרת היא,  שתיבדל לחיים טובים ארוכים , את הסיפור שהתרחש עם אביה. החסיד, ירא השמים, הלמדן והצדיק ז"ל. אחד מחסידי חב"ד המופלאים הנדירים ברוחב ליבם,  ובהתקשרותם לרבי בלב ובנפש.

    תודה להשם יתברך,  שזכינו גם אנו( שניבדל לחיים טובים …)להכירו. ב"ה זכינו  להנות כמה וכמה פעמים מטוב ליבו,  לפני שנים רבות. כשהבאנו לו תרומה כהכרת הטוב,  העביר התרומה למבצע נש"ק ( חלוקת נרות לכבוד שבת קודש. אחד מהמבצעים הקדושים של כ"ק הרבי מליובאוויטש). ושלח הקבלה במעטפה ( השמורה עד היום)… לביתנו.

    חברתי מספרת,  שהאחיין שלה כשסיפר את הסיפור – שיסופר להלן – ציין, שאם הוא לא היה נוכח באותו מעמד, הוא בעצמו לא  היה מאמין.

    האחיין ( שיבדל לחיים טובים..) היה  בביקור בבית  סביו ז"ל  יחד עם נכד נוסף , באחד מימי שישי לפני שנים רבות.  הבית היה ריק ממצרכים,  וחלות לשבת. לפתע  התנער הסבא ע"ה, ואמר בעוצמה בשפת אידיש ; "ביטוחן.! ביטוחן"! (הכוונה : ביטחון בהשם יתברך).

    הוא  נתן בידי  כל אחד משני נכדיו  שתי שקיות ניילון גדולות  וריקות . לקח אף הוא  שתי שקיות ניילון ריקות,  והם צעדו יחדיו  לחנות המכולת לא הרחק מביתם. הסבא אסף מצרכי מזון  וחלות טריות לכבוד שבת,  והניח  בשקיות הניילון  שלו ושל הנכדים. הם חיכו בתור וכבר הגיעו כמעט לקופה.

    הנכדים  התחילו  להרגיש במתח פנימי שגואה בם. הרי כסף לשלם עבור הקניה,  לא היה בידי אף אחד מהם.  'מה יהיה עכשיו'  חשבו  בליבם.

    לפתע ניגש יהודי ג'ינגי' לסבא. הגיש לסבא שלוש מאות  ש"ח באומרו ; " לקחתי ממך גמ"ח בסכום הרבה יותר גדול. אך אין לי להחזיר לך את מלוא הסכום. בינתיים קח את הסכום הזה."

    הסבא ז"ל  שילם לקופאי את כל סכום הקניה  בסך קצת למעלה משבעים ש"ח. ואף נותר בידיו עודף של קרוב ל – מאתיים שלושים  ש"ח. את הכסף הזה ביום שישי,  הוא לא השאיר בידיו.

    כשיצאו מהמכולת ניגשו לאחד הבתים. הסבא ביקש מהנכדים להמתין לו בכניסה לבניין. הוא לא רצה שהם ישמעו את השיחה. אך הם  כן זכו לשמוע את הסבא נוקש באחת מדלתות הבניין. הסבא  הגיש את כל הכסף שנותר בידיו, את כל המאתיים ושלושים ש"ח במלואם !!!  ליהודי  אותו הכיר משכבר הימים.  יהודי ל"ע ניזקק, כדי שיהי' לו לקנות את מלוא המיצרכים הנחוצים  לכבוד שבת  המלכה.

    באותם ימים,  סכום כסף כזה היה נחשב לסכום נכבד ביותר.

    ננסה להפנים את המסר. ננסה לחזק בתוכנו את המחשבה והידיעה שהשם עמנו  תמיד בכל רגע ורגע. נחזק את הקשר והביטחון בקדוש ברוך הוא. נילמד מהיהודי החסידי האמיתי,  שלא  התפעל  מקושי. היה בו  בטחון מלא בהשם יתברך שיושיע אותו.

    זכה לעזור לאלפי יהודים ומתוך ענווה.

    בדידי הווא עובדא

    טמה חורושוכין

    533

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה