• כל אחת יכולה ללמד תניא

    הגדלה

    שלוש נשים שאזרו אומץ והחלו ללמד תניא, מספרות איך הן עושות זאת > מוגש בעקבות כ״ד בטבת, יום הילולת אדמו״ר הזקן. מאת: אריאלה אלהרר דאשיף  • לקריאה

    הכתבה הזו מיועדת לך,
    ללמד תניא? לא מופרך.
    זה נראה לך קשה ומסובך?
    דעי שיש לך כלים ועזרת שמים, והוא דבר מבורך,
    וכדי להביא משיח – מאוד נצרך.

    חזון אחרית הימים מתממש מול עינינו בלא שיגרום להתרגשות גדולה מידי, אבל הוא עצום ממש!
    היהלום שבכתרו של מלך מלכי המלכים- תורת החסידות, שעד לדורות האחרונים הייתה נחלתם של מעטים – הפכה היום לאופן חשיבה שנקל להגיע אליו, ללמוד אותו ולנהוג על פיו.
    אחד העוצמתיים שביניהם: הוראת התניא, מפת הנפש של היהודי וכלי העבודה שלו, לכל מי שיודע צורת אות. גם בתחום הזה, מקומן של הנשים לא נפקד, לא בלמידה ולא בהוראה.
    שורה של נשים מן השורה, כמוני וכמוך, החלו לייסד שיעור תניא, והן מלמדות תניא לנשים המבקשות לשמוע ולהתעצם. כמה מהן מספרות על השיעורים שהקימו, ועל התוצאות הנפלאות שבעקבותיהם.

    הגב' מטילדה חיות
    לימוד התניא צריך להיות מתורגם לחיי היום יום
    הגב' חיות מלמדת תניא מזה כ–15 שנה. מאז שהחלה ללמוד תניא עם הגב' שטערנא אלפרוביץ', כבר בערה בה התשוקה ללמד תניא. שנים בודדות לאחר שהחלה ללמוד בעצמה, החלה ללמד קבוצה של בנות תיכון מחוגים דתיים–לאומים. הלימוד עם הבנות חידד בתוכה את ההבנה של התניא, משום שמעבר לתוכן הידוע לה, כל אימת שנתקלה בבעיה, פנתה אל מורתה הגב' אלפרוביץ', לקבלת הסבר והכוונה.
    למרות שהגב' חיות הייתה צעירה, היא הבינה היטב את גודל האחריות שבהוראת התניא כמו שצריך – לכוון אל אמיתת הדברים. כדי שחס ושלום לא תטעה, למדה לעומק את פירושי התניא השונים (בכל פעם שמתפרסם ביאור חדש על התניא, מטילדה ממהרת לרוכשו וללמוד מתוכו לצורך הרחבת הידע והכנת השיעורים) ועמדה בקשר מתמיד עם מורתה לצורך התייעצות והכוונה. עם זה – גם הרבתה בתפילה לה' שיסייע בידה.
    כשלומדים חסידות – זה על מנת ליישם בפועל. יש להבין את משמעות הנלמד, ואת הרלוונטיות לחיי התלמידות, ולראות כיצד מיישמים את השינוי – בחיי היום יום שלנו. בכל שיעור שהכינה, השקיעה מחשבה מרובה כדי למצוא את הדרך להוריד את הנושאים הנשגבים והמופשטים לדוגמאות בחיי הבנות. היא ביקשה להראות שהתהליכים קורים גם אצלן, שהמושגים רלוונטיים גם להן.
    למשל, כשלומדים את נושא הצדיק, לראות באילו עניינים אנחנו כבר בשלב שמעבר למאבק התמידי עם הנפש הבהמית – בחינת 'צדיק', למשל בנושא של שלילת נסיעה ברכב בשבת.
    הנה למדנו: 1. גם נערה יכולה ללמד תניא. 2. צריך תמיד לראות איך לקשור את הלימוד לעבודה בפועל. 3.למידה וייעוץ תמידיים הם דבר נצרך.

    הגב' אורלי כהן
    לא הרגשתי קשר לתניא
    אורלי מאז ומעולם אהבה ללמוד. גם תהליך ההתחזקות שלה כלל, איך לא, העמקה בלימוד.
    היא החלה את דרכה ב"מכון ברוריה" השייך לזרם הדתי לאומי, שם לומדות הבנות גם גמרא. כשנסעה להודו והגיעה לבית חב"ד, למדה עם השליחים שם מאמרים של הרביים השונים: הצמח–צדק, האדמו"ר הזקן, ליקוטי שיחות –אבל לא תניא. התניא היה נראה לה כקשה לפיצוח ומאיים. הוא נראה בעיניה כאוסף רעיונות שקשה עד בלתי אפשרי להבין את הקשר ביניהם.
    גם אחרי נישואיה, כשבעלה, הרב נדב כהן, חיבר פרקים של רב–המכר "מודעות יהודית", העוסק בהבנת התניא, ומסר לה אותם כדי לקרוא, היא לא ממש התלהבה מהספר…
    את המפנה הגדול אצלה חוותה לאחר ערב נשים שארגנו היא ובעלה, בו הופיעה מתופפת–מרקידה, שלא הפסיקה לדבר על התניא. הדבר עורר אצל אחת הנשים בקהל את הרצון ללמוד תניא, והיא ביקשה מאורלי לקבוע איתה חברותא. אורלי הסכימה באי חשק ועם הרבה חשש, ובסופו של דבר הטתה את הלימוד לליקוטי שיחות, כי בעיניה היה נראה ש"תניא זה לא מעניין".
    אולם אותה אישה הוסיפה להתעקש, ולבסוף הן קבעו חברותא בספר "מודעות יהודית". הן למדו יחד, תוך שהיא מחפשת נקודות חיבור בין חיי היום–יום ובין החומר בפעולות מעשיות – מה שנקרא ה"בכן".
    בתקופת הקורונה פתחו הזוג כהן מדרשה דיגיטלית לנשים בה למדו באמצעות ה'זום' נושאים כמו: שיחות, מאמרים, נשים בתנ"ך ועוד.
    באחד מהשיעורים הללו, ביקשה אחת הנשים שאורלי תלמד תניא. נשים נוספות הצטרפו לבקשה, והיא חשה שאינה יכולה לסרב. אמנם, ההסכמה הייתה מלווה בחשש גדול מפני טעויות. אם עד עכשיו היא לימדה מתוך ספר המבוסס על רעיונות התניא, מעתה יהיה עליה ללמד מתוך התניא עצמו, ובנוסף, השיעורים הנמסרים בזום במסגרת המדרשה הדיגיטלית תמיד מוקלטים ומועלים להאזנה חוזרת.
    כדי לעודד אותה לקפוץ למים, הציע בעלה, שבשלב הראשוני השיעור לא יוקלט. לזה אורלי הסכימה והשיעור יצא לדרך…
    ההכנה לשיעור ארכה זמן רב, ונעשתה בעיקר על פי סדרת הספרים "חסידות מבוארת", שכן היא רוצה להיות בטוחה "שלא יתפסו אותי לא מוכנה", כלשונה. היא החליטה שתדבר רצוף וצפוף, "כדי שלא יהיו שאלות", ואם בכל זאת יהיו – היא תאמר שתברר…
    אפשר לומר בפה מלא שזה הצליח. בשיעור משתתפות כ–40 נשים מידי שבוע. מאוחר יותר גם החלה ללמוד את החת"ת היומי עם נשים, לימוד הכולל ביאור מתומצת של התניא היומי. בשיעור זה משתתפות כ–45 נשים באופן קבוע. כאן האתגר הוא שונה, משום שצריך להעביר את מנת החומר היומית בצורה מתומצתת, אך ברורה לכל.
    הצורך בהכנה של השיעורים, הביא את אורלי להעמקה בספר התניא. ההעמקה הזו ברעיונות על מנת ללמדם לאחרים, התהליך של הבנה, ההשלכה לחיים ולחיי הלומד בפרט, הביא גם אותה להיפתח סוף־סוף אל תכני ספר התניא. את המהלך הזה, שאורלי חוותה, היא מכנה לא פחות מאשר בשם 'מהפך'.
    "התניא מסודר ושיטתי, לכן הוא מכונה 'התורה שבכתב של החסידות', הוא הבסיס, הוא המבנה שעליו מושתת הכל. כשיודעים תניא, כל לימוד אחר בתורת החסידות מקבל גוון ואופי שונים. מבחינת הידע, הכל נעשה מסודר בראש; יודעים מי אני, מה אני וכיצד אני פועל. היכן למקם כל דבר בנפש, מה בא לפני ומה אחרי. זה פשוט הכרחי לדעת תניא.
    הנה למדנו: 1. גם מי שאין לה רקע בתניא יכולה להתחיל ללמד, בעזרת ספרי־עזר, התמדה ועקביות 2. לימוד מתמיד והתייעצות הם הכרחיים 3. מותר לחשוש ולפחד, אבל מוכרחים ללמד!

    דלית
    "אם אתה יודע א', תלמד א'!"
    דלית היא מורה צעירה למתמטיקה וחוזרת בתשובה. גם אצלה הלימוד הוא אהבה גדולה.
    בראשית הדרך להתחזקות היא אמנם למדה תורה – אבל בפועל לא קיימה את אשר למדה אודותיו. התודעה והמעשה היו מנותקים, עד שהחלה ללמוד תניא וחסידות. התניא הביא איתו מהפך. דלית הבינה סוף־סוף מתוך לימוד התניא, את העצמה והחשיבות שבמעשה המצוות. אפשר לומר שביום בהיר אחד החליטה שהיא הולכת "על כל הקופה", למרות שהתהליך של לימוד ויישום בפועל ארך כשנתיים.
    כששמעה על הקורס להכשרת מורים לתניא של "מרכז התניא", היא הצטרפה מתוך רצון להעביר את האור הזה גם לאחרים. מה שנתן לה את עיקר הדחיפה לקום ולעשות מעשה, למרות שהיא בתחילת דרכה בעולם החב"די, היה כשבאחד השיעורים בקורס שמעה על כך שהרבי מה"מ אמר, ש"אם אתה יודע א', אז תלמד א'".
    העובדה שדלית היא מורה למתמטיקה, סייעה בידה להיכנס אל הוראת התניא ביתרון מסוים, אולם החשש מפני טעויות או "תקיעוּת" בזמן ההוראה, עדיין היה קיים.
    בכל זאת החליטה דלית לקפוץ למים.
    והנס קרה: בזמן שלימדה, הרגישה שהשיעור פשוט "זורם", ההוראה קולחת והראש נפתח. הידע, הסיפורים, המילים הנכונות כמו עלו מאליהם. היא הרגישה שיש סייעתא דשמיא מיוחדת למלמדי התניא.
    הנה למדנו: 1. כל אחד שיש בידו ידע – יכול. גם מי שאינו משכיל גדול, או חסידה ותיקה. 2. קיימת סייעתא דשמיא מיוחדת שפותחת את הראש להוציא מתוכו את הידע הרלוונטי. 3. את התניא כל אחד יכול להבין, באופן שאפשר להעביר הלאה גם לאחרים, כל אחד לפי הרמה הנדרשת.

    הסיפורים עוד רבים והיריעה קצרה.
    שנסו מותניים, נשים יקרות, וקחו חלק במהפכה!

     

    באדיבות מגזין עטרת חיה

     

    160

    תגיות: , ,

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה