א. הגדרת ה"ייסורים" והחוויה הסובייקטיבית של האדם

כל בני האדם חווים קשיים ואתגרים בחיים בעוצמות שונות, אך החוויה האישית וההתמודדות עמן תלויות לחלוטין באופן שבו האדם תופס אותן בנפשו. ישנם אנשים שחווים ייסורים קשים כדבר פעוט, וישנם כאלו שכל דבר קטן מטלטל אותם.

הגמרא (ערכין טז:) מביאה דוגמה מעשית למצבים הנחשבים הלכתית לייסורים:

"היכי דמי יסורין? כגון שנהפך חלוקו וטורח להפכו, או שהיה רוצה להוציא מכיסו שתי פרוטות ולא יצאה אלא אחת, שהוצרך להחזיר ידו לכיסו".

הגדרה זו מוכיחה כי לא הפרטים הטכניים והחומריים של המציאות קובעים את השפעתה, אלא החוויה הפנימית ותשומת הלב של האדם. לדוגמה: ניתן לקחת אדם לטיול המושקע והמפואר ביותר, אך בסיומו כל מה שישמעו ממנו הוא ביטוי מאוכזב ומריר: "אוי, כמה הטריחו אותי היום בנסיעות ובטלטולים ממקום למקום!". ומנגד, אכילת פלאפל פשוטה בקרן רחוב עשויה להיחקק בזיכרון כחוויה נפלאה, שמחה ומרוממת נפש.

ב. כוחה של תשומת הלב בזוגיות: משל התכשיט מול הסופלה

לפני מספר שנים עסקתי בהשכנת שלום בית בין בני זוג שחוו אתגרים זוגיים מורכבים. באחת הפעמים שיתף אותי הבעל בסיפור שהטריד אותו מאוד, וממנו ניתן ללמוד יסוד עצום:

הבעל עבד קשה מאוד בעבודה צדדית, חסך סכום נכבד של 7,000 ש"ח והעניק אותו לאשתו כדי שתקנה לעצמה תכשיט מפואר לחג. היא ביקשה ממנו שיצטרף אליה לקנייה כדי לחוות זאת יחד, אך הוא סירב בשל עייפותו הרבה. במהלך הקנייה היא התלבטה והתקשרה אליו פעמים רבות כדי להתייעץ, אך הוא ישן ולא ענה לשיחותיה. בסופו של דבר היא קנתה תכשיט יקר ערך ואף חרגה מעבר לסכום המקורי בכרטיס האשראי, אך לאורך כל ימי החג חשה פגועה, מתוסכלת וכועסת – הן עליו והן על התכשיט עצמו.

באותו החורף, כשאשתו לא חשה בטוב, עבר הבעל בשעת ערב ליד מאפייה מקומית וקנה לה קינוח סופלה חם שהיא מאוד אוהבת, יחד עם שוקו חם מוקצף – מחווה קטנה שהעידה על כך שהוא מכיר את טעמה האישי וחושב עליה. ההשקעה הכוללת עמדה על כ-30 ש"ח בלבד. אולם, דווקא על מחווה פשוטה וזולה זו קיבל הבעל ברכות, חיוכים והכרת תודה מעודדת וחמה לאין שיעור.

ההבדל הדרמטי בין שני המקרים אינו טמון בשווי הכספי, אלא בתוכן החוויה: מתנת 7,000 השקלים התפרשה בנפשה כניסיון "להיפטר" ממנה – כאילו אמר לה: "קחי כסף, ותסתדרי לבד בלי להפריע לי". לעומת זאת, הסופלה הפשוט והחם העיד על מחשבה מקדימה, אכפתיות, אהבה ושותפות אמיתית ברגע הקושי והחולשה שלה.

ג. חוק הטרדות בבריאה וסוד הבחירה

אם כן, אנו רואים שהחוויה הפנימית היא שקובעת את פני המציאות. הבנה זו חיונית במיוחד, שכן טרדות החיים עצמן הן חלק בלתי נפרד מחבילת הבריאה שקיבל האדם בעולם. לכן, אין לאדם אפשרות להימלט כליל מן הטרדות, אך ניתנה לו הבחירה כיצד לקבל אותן ובאיזה אפיק לנתב אותן.

מסופר על גביר עשיר שהתגורר בשכונה יהודית צפופה והתעייף מכך שעניים דופקים על דלתו מדי יום ביומו לבקש צדקה. כדי לזכות בשלווה ובשקט המיוחלים, החליט למכור את ביתו ועבר להתגורר בפרוור מרוחק, שקט ומבודד שבו איש לא הכיר אותו. אולם, מיד עם מעברו, החלו לצוץ בעיות קשות ומתישויות עם השכנים החדשים, תקלות בנייה חמורות וטרדות משפטיות ממושכות.

כשפנה הגביר מיואש לצדיק לקבלת עצה וברכה, הסביר לו הצדיק יסוד רוחני עמוק:

"על כל אדם נגזר מן השמים כמות מסוימת של טרדות בחיים. אלא שניתנה לאדם הרשות והבחירה להחליט אילו טרדות אלו יהיו. כל עוד עסקת בצרכי צדקה וחסד, היו אלו טרדות חיוביות של מצווה. ברגע שברחת מהן, הוחלפו הטרדות בצרות עם שכנים ובמאבקים מיותרים".

ד. שלילת הייאוש ובירור שורש הבעיה

במכתב מיוחד ששלח הרבי לאישה שהתמודדה עם אתגרים שונים בחייה, שיתפה בקשייה וביקשה הדרכה, כותב לה הרבי יסוד חינוכי ורוחני כפול:

1. איזון תודעתי: כאשר ישנם חסרונות או קשיים בחיים, אין להעלים, להתעלם או להקטין אותם באופן מלאכותי. אך בו זמנית, אסור בשום אופן לתת לחסרונות הללו להקטין או לטשטש את תודעת ההודיה להשם על החלק הטוב והשפע הרב שמעניק לנו בכל יום.
2. עבודה מעשית ולא הדחקה: הדרך לתקן חסרונות אינה באמצעות ייאוש, ויתור או נפילת רוח – אלו רק מקשים על עבודת התיקון ומחלישים את כוחות הנפש. מנגד, גם הדחקה אינה פותרת את הבעיה. כדי לתקן באמת, יש להתבונן באומץ ולזהות את מקור הקושי האמיתי.

יסוד זה מתבאר היטב ממעשה שהיה עם חסיד של הרבי הצמח צדק, שנגנב ממנו ארגז נעול ובו כל שטרות החוב שלו, כספו ותכשיטי משפחתו. החסיד, שעמד בפני קריסה כלכלית וסכנת מאסר, פנה בבהלה ובבכי לצמח צדק. הרבי סירב להציע לו סגולה או פתרון קסם מיידי, ואמר לו מילים נוקבות:

"אתה מספר לי את הבעיות שלך, אך קודם כל עליך לספר לעצמך מה גרם לבעיה הזו. תתבונן היטב במה שהיה, ומתוך כך יימצא התיקון".

החסיד שמע לעצת הרבי, ישב והתבונן לעומק בשורש הדברים (הן במישור הגשמי והן במישור הרוחני) ותיקן את הטעון תיקון בנפשו. רק לאחר מכן, נתן לו הרבי הצמח צדק הנחיות מעשיות מפורטות וברכת הצלחה, ובדרך פלאית הושבו לו כל הרכוש והשטרות הגנובים.

בדומה לכך גם בענייננו: לכל אתגר וקושי יש מקור ושורש פנימי. על האדם להתבונן ולהבין את מהלך הדברים בנפשו, כדי להביא לתיקונם היסודי משורשם.

ה. השמחה ככלי הניצחון במלחמת החיים

אך כיצד ניתן להתבונן בקושי ולפעול לתיקונו מבלי ליפול למרה שחורה או לייאוש?

כאן נכנס היסוד המרכזי של עבודת השם. כדי לתקן ולשפר את ההתמודדות עם אתגרי החיים, מבאר הרבי באותו מכתב כי המפתח הוא השמחה וההסתכלות החיובית. הרבי מדגיש כי כאשר האדם נמצא במצב רוח שמח וטוב, עבודת השם שלו בכלל, ועבודת תיקון החסרונות בפרט, מצליחות בהצלחה רבה בהרבה. דאגה, עצבות ומצב רוח ירוד נוטלים מהאדם את החיות, ומעוורים את עיניו מלראות את הדברים נכוחה ולפעול נכון.

כדי להמחיש זאת, מביא הרבי את פתגמו של הרבי הריי"צ בשם אדמו"ר הצמח צדק: כאשר חייל יוצא אל חזית הקרב, עליו לצעוד דווקא במארש של שמחה, שכן השמחה היא שמנצחת את המלחמה ומגדילה את סיכויי ההצלחה.

פתגם זה נאמר במקור בעת ביקורו של הצמח צדק אצל קבוצת חיילים קנטוניסטים יהודים שנחטפו בילדותם לצבא הצאר הרוסי. למרות שנותקו מביתם ולא ידעו כמעט דבר וחצי דבר על יהדותם, הם שמרו על אמונה תמימה ומסרו את נפשם עליה. הם פנו אל הרבי ואמרו לו: "רבי! אותנו בצבא לימדו דבר אחד – שלקרב יוצאים תמיד במארש של שמחה!".

החיים עצמם הם סוג של מלחמה והתמודדות מתמדת – ברגעי עמידה, ברגעי נפילה ובהתמודדות עם אתגרים גשמיים ורוחניים כאחד. כשם שבמלחמה גשמית השמחה מביאה לניצחון, כך ועל אחת כמה וכמה במלחמה הרוחנית והנפשית, שבה מובטח לנו בסופו של דבר ניצחון הטוב.

ו. סיכום: מהפכת השמחה של חודש אלול וימי הרחמים

ברוח ימים אלו – ימי חודש אלול, שהם ימי חשבון הנפש, ההתבוננות והתיקון – באה תורת החסידות ומחוללת מהפך תפיסתי עצום.

החל מאדמו"ר הזקן וביתר שאת אצל הרבי, הפכה חסידות חב"ד את ימי אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור מימי פחד משתק לימים של שמחה עצומה והתקרבות פנימית. אלו ימים שבהם המלך בשדה, והקדוש ברוך הוא מגלה את חפצו העמוק בנו וברצוננו להצליח במבחן החיים ובעבודת השם.

ידיעה נפלאה זו נוסכת באדם חיות, אנרגיה ורוח חיובית המאפשרות לו לגשת לחשבון הנפש מתוך ביטחון ושמחה, ומתוכן להגיע להצלחה מרובה והתמודדות נכונה עם כל אתגרי החיים.

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!

מתוך שיעור הבית היהודי

י"א אלול ה'תשפ"ו

הרב מנחם מענדל הראל

לקריאת מאמרים נוספים: https://taharaonline.com/blog