אל האולם המרכזי נהרו כל תלמידות הסמינר, 300 במספר, כאשר עצם ההתכנסות המשותפת במקום אחד, בעיצומו של חודש אלול ופחות משבוע לפני שייפגשו שוב בבית רבינו שבבבל – מרגשת במיוחד. כמיטב המסורת, האולם עוצב בטוב טעם והשולחנות נערכו בקפידה, כשהצוות המתין למפגש המיוחד בין תלמידות שנה א' הפוגשות לראשונה את הסמינר, לבין התלמידות הוותיקות שכבר התגעגעו וחיכו לרגע שיחזרו שוב אליו.

אין לנו אלא דברי בן ישי

האירוע נפתח בוידאו מהרבי מה"מ ובקטעי מולטימדיה שהציגו את הקונספט המרכזי של האירוע "עצם הידיעה". בלב האירוע עמדה התובנה כי העובדה שאנו חיים משיח יום יום, מקבלים את מלכותו ומפיצים את בשורת הגאולה, יודעים שהנה הנה זה בא וכמובן לא מפסיקים לחכות ולבקש התגלות, היא המנוע לצמיחה רוחנית גבוהה במיוחד – כזו שרואים רק ב"בנות ליובאוויטש".

ממלכה של חסידישקייט

מנהלת הסמינר הגב' מושקי לרנר שתחי' פתחה את האירוע בדברים מרגשים ובסקירה על התפתחותו של הסמינר, שהפך תוך שנים ספורות לאימפריה של ממש: מקום המושך אליו את הבנות החסידיות והאיכותיות ששואפות הכי גבוה ולא עושות לעצמן הנחות: לא בהנהגות, לא בלימודים, לא במקצועיות ולא בהתפתחות אישית. בדבריה הזכירה את דברי הרבי "נחלה ללא מיצרים" והודתה על הזכות לקיים את האירוע ב"זאל" המפואר של הסמינר, כאשר כולן מתאספות בו יחד ושואבות כוחות זו מזו. בסיום הזכירה בהתרגשות את התגובות החמות שהיא מקבלת ממנהלות שכבר זכו כי "בנות ליובאוויטש" יעבדו אצלן כמורות, והן מוסיפות לכל בית ספר נופך ייחודי.

מקפצה לשנה חסידית

לאחר מכן התקיים משחק אינטראקטיבי שהמחיש את נושא האירוע "עצם הידיעה", והטמיע את המסר בצורה חווייתית. רבני הסמינר, הרה"ח משה לידר והרה"ח ישראל נחמן לרנר התוועדו עם הבנות ודיברו אף הן על כוחה של הידיעה כמנוע לעשייה והתפתחות רוחנית, כפי שמדבר הרבי באריכות ב"דבר מלכות" לפרשת וארא. החלק הראשון הסתיים בארוחת צהריים חגיגית ומפוארת בחדר האוכל.

המושב השני של האירוע נפתח אף הוא בוידאו מיוחד על נושא החינוך, שחיזק את הבנות לקראת השליחות החשובה שאליה הן מתכוננות בסמינר. תוכנית "גילוי כשרונות" חווייתית ומקורית עמדה במרכז המושב, והוא הסתיים בהשקת מבצע ההכנה לנסיעה לרבי.

"אלו פינו מלא שירה…"

לפני שיצאו לדרך קיבלו הבנות מזכרת אישית מושקעת, ו"ערכת התקשרות" מיוחדת שכללה חוברות לימוד והכנה רוחנית לנסיעה לרבי. המשתתפות לא הפסיקו להודות לצוות בהתרגשות, לשתף עד כמה התגעגעו למקום במשך כל חופשת הקיץ והביעו את הערכתן הרבה על ההשקעה הגשמית והרוחנית. "זה אף פעם לא מובן מאליו, ואף פעם אי אפשר להתרגל לכזו השקעה" סיכמה אחת מהן בעיניים נוצצות.