מאת הרב מנחם מענדל הראל, מו"צ בצפת עיה"ק, חבר מכון הלכה חב"ד

הגישה לדפוס: מנוחה רחל זקס

זכינו שהרבי ייסד את ארגון נשי חב"ד והעניק לנו זכות בלימוד התורה. בבואינו מחג מתן תורה, זהו הזמן להתחזק ולרענן את החיבור האישי שלנו כלפיי לימוד התורה של הבעל והילדים:

א. מה מצופה ממני בקשר לחובת לימוד התורה של בעלי?

ב. מבחינה הלכתית וחינוכית מה מצופה ממני כאמא בכל הקשור ללימוד התורה של

ילדיי? (האם חובתי גם לבחון אותם ולשבת ללמוד איתם, או שעיקר התפקיד מתבטא

באחריות ובדאגה לחינוכם במוסדות?)

ג. איזו אחריות נדרשת ממני ליישם כדי שהבית שלנו ישדר בית של תורה?

שאלות נוספות למדור: [email protected]

חידוש ופלא יש בנוסח הברכה אותו נוהגים חסידי חב"ד לברך בעת לידת בת "שתזכו לגדלה לתורה ולחופה ולמעשים טובים". "לתורה"?! מרימים השומעים שאינם חסידי חב"ד גבה, הרי נשים אינן מצוות במצוות תלמוד תורה?!

כמו בכל דבר זכינו שהקב"ה נתן לנו מתנה נפלאה – הרבי מלך המשיח, בתורתו הרחבה עוסק ומבאר כל עניין, ובפרט עניינים שיש בהם משום חידוש במנהגי חב"ד. בספרו הק' היום יום (ועוד) נתן מענה לתמיהה האמורה "שמעתי בשם כבוד קדושת אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, שגם על בת צריך לומר "לתורה ולחופה ומעשים טובים", על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל: "נשי במאי זכיין? באיקרוי כו', ובאתנוי כו', ונטרין כו'", נשים כיצד זוכות הן לשכר תורה? בהבאת בניהן ללימוד בתלמוד תורה, בשליחת בעליהן ללמוד תורה בבתי החכמים, ובכך שמחכות לבעליהן שיחזרו מבית המדרש.

הרבי מבאר בדרכו הנפלאה, לימוד התורה של נשים שהן מחויבות בו (כפי שכתבנו בפעם הקודמת), אינו מצד מצוות תלמוד תורה, אלא מצד ידיעת המעשה אשר יעשון. אך ב"מצוות תלמוד תורה" כשלעצמה, הן זוכות דרך שותפותן בשידול הבנים, בעידוד הבעל ללימוד תורה ובציפייה לשובו, בזה הן מתחברות לגוף המצווה.

מי לנו גדולה מרחל אשת רבי עקיבא, בשכותה זכו הדורות כולם, ורבי עקיבא אמר והעיד עליה – שלי ושלכם (ובעצם של כל עם ישראל לדורות עולם) – שלה (של רעייתי רחל) היא. שותפות נצחית של רעייתו במצוות תלמוד תורה שלו, קניין התורה ובהנחלתה, שותפות נצחית במצוות תלמוד תורה של כלל ישראל.

מכאן נלמד שכל אשה יכולה להגיע לזכות ושותפות זו עם בעלה וילדיה, ובאחת משיחות קודשו מבאר הרבי על יסוד דברי חז"ל שזכותן ושכרן של הנשים על שותפות זו, גדול משל בעליהן.

לכן מברכים אותן בברכה המיוחדת הזו, שיזכו לגדלה 'לתורה'  – קיום מצות תלמוד תורה שהיא נוחלת בה בזכות השותפות עם בעלה וילדיה. שיהיה חלק במצוה הגדולה של תלמוד תורה כשלעצמה, שנעלית היא מלימוד התורה שהן מחויבות בה לצורך קיום מצוותיהן.

ומכאן נבוא לענות על שאלותיכן:

א. אכן זכותה וחובתה של האשה "'אשה כשרה עושה רצון בעלה", ליצור אצלו רצון גדול יותר וקביעות ברורה שלימוד התורה, שבזה זכותה עם זכותו. ובעניין זה עודד הרבי גם את הלימוד בחברותא של האשה עם בעלה, שבזה יש ברכה גדולה כשלעצמה, וזהו השדר הטוב ביותר לילדים שהדבר שחשוב לאבא ואמא כזוג וכהורים זה לימוד התורה וזה הדבר שאכן נמצא בראש מעייניהם.

ב. ילדים זקוקים מחד למסגרת ברורה ומאידך ליד מלטפת ומרוממת, והקב"ה הטביע בטבע האמא את החום המיוחד שבכוח העידוד שלה להגביר את הרצון והחשק של ילדיה ללמוד תורה ולעסוק בה לכן על האמא להתעניין ולכוון, ובזמננו שנשים ב"ה גם 'למדניות' ללמוד עם ילדיהן ולראות שאכן מבינים הם כראוי את התורה שלומדים.

ג. ילדים הרואים את אמם המסורה לענייני הבית, מקדישה את זמנה לשמור על הקביעות בשיעורים היומיים שלה, מתעניינת בכנות במצב הלימוד של בעלה וילדיה, מעודדת ומחזקת. תרומם את האוויר והאווירה בית שאכן יהיה בעהי"ת בית של תורה.

(מקורות: ברכות יז. סנהדרין פו. נדרים נ. הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק א, יד. שיחת פרשת לך לך תשי"א, י"ט כסלו תשכ"ד,  ו' תשרי תשכ"ח, אג"ק חי"ב עמ' שמ"ב ובעוד שיחות קודש בנדו"ד).

באדיבות מגזין עטרת חיה