טיפ(ת) לחיים

מאת: מנוחה רחל זקס

המצפן שלנו להתקשרות אמיתית לרבי, בתוך ההעלם וההסתר.

לעיתים, דווקא מול ילדינו, אנו תוהות לעצמינו. עיניהם שואלות שאלות ישירות, ואנחנו מתלבטות מה נענה: למה לא רואים את הרבי כעת? מדוע נוסעים ל-770 ועדיין לא זוכים לראותו בעיניים גשמיות?

חשוב לומר לילדים שזהו ניסיון, והרבי הכין אותנו לכך. לכן לא נטעה, חלילה, כמו בחטא העגל – בו הראה השטן לעם ישראל מיטה בשמים שעליה דמותו של משה רבנו. והרי חזר כעבור שש שעות! ניתן לספר להם את שאלת הגמרא על הנאמר "יעקב אבינו לא מת": אם כך, איך ייתכן שספדו וחנטו אותו? מסביר המהרש"א: "נדמה להם שמת". הרבי מתבטא על כך שאלו "דברים מבהילים"! כדאי לתאר להם איך רבי יהודה הנשיא, לאחר הסתלקותו, הגיע לביתו מידי שבת ועשה קידוש למשפחתו והוציא אותם ידי חובה, כי בא באמת, בגוף גשמי. הילדים מקבלים ללא ערעור את העיקרון שהמציאות הרוחנית גוברת על מראה העיניים – אם היא חדורה בתוכנו.

 ילדה הגיעה מהגן בוכיה. "הגננת אמרה שכשהרבי יתגלה ניסע ישר מהגן על עננים לביהמ"ק. איך אמצא אותך שם?" הבטיחה לה אימה שיחליטו על מקום מפגש מוסכם בעזרת הנשים… ילדינו מאמינים בפשטות. מי שצריך חיזוק – זה אולי אנחנו.

בעולם הגשמי שבו אנו חיות, התרגלנו שישנם דברים בטוחים ודברים שמעליהם מרחף סימן שאלה. נבדוק איפה אנחנו ממקמות את סימן השאלה שלנו? האם על מראה העיניים הגשמי המוגבל, או על הבטחתו הברורה של הרבי? הרבי אמר לנו במפורש שאנחנו הדור השביעי – הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה. זוהי האמת המוחלטת ואין בלתה. את סימני השאלה נשאיר ל'תשבי', שיתרץ לנו את הקושיות.

הרי כך מצווה התורה "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", ורש"י מסביר: אפילו אם הנביא אומר לך על ימין שהוא שמאל – תאמין. קל וחומר כשהנביא אומר לנו שהגאולה כאן.

נתלו המאורות, לא נטלו

בשונה מהסתלקות הרבי הקודם, אז השתמשו בביטוי "נטלו המאורות", הרבי לימדנו שבדורנו "נתלו המאורות". המנהיגות היא נצחית ואנו ממשיכים ישירות לגאולה. הרבי הדגיש שבדורנו אין מושג של "ובא השמש וזרח השמש" והוא ממשיך להנהיגנו אל הגאולה.

ומה לגבי הקושי העצום שחווים מאז ג' תמוז? איך מצליחים להחזיק באמונה הנצחית יחד עם ההסתר? חסידות חב"ד מחנכת אותנו ללמוד ולהבין, ויחד עם זאת, לדעת שיש דברים שאיננו מבינות, ומצליחות לחיות עם זה בשלמות. הרבי חזר ואמר שמשיח ונשיא הדור חייב להיות בגוף גשמי, ואנו רואים בפשטות כיצד הוא ממשיך להנהיגנו יום-יום ושעה-שעה. נשיא הדור אינו מוגבל כלל, כפי שנאמר על משה רבנו, "איש האלוקים" – חציו אדם וחציו אלוקים.

חסידים מספרים על עשיר גדול שהיה משתכר בלילות, מאבד את דעתו ושובר דברים ברחבי העיר. למחרת, מזכירו היה מגיש לו רשימת נזקים, והעשיר היה משלם. בוקר אחד כשפגה שכרותו והביט בחלון, חשכו עיניו: חלקים גדולים של עיר היו הרוסים! תהה העשיר: מנין אקח כסף לשלם על הנזקים? הוא לא ידע שבאותו לילה התרחשה רעידת אדמה, וההרס כלל לא קשור אליו!

את "רעידת האדמה" של ג' תמוז חולל הקב"ה. בתוכניתו האלוקית קבע שנחווה תקופה של העלם לקראת הרגע הגדול, והוא יגן על ילדינו שלא יינזקו. תפקידנו הוא לחזקם ולאמצם להישען על ההבטחות הברורות ש"הנה זה" עומד להסתיים בקרוב ממש, בגאולה שלמה.

בן נאמן

דרשן הודיע בעיירה שמשיח עומד להגיע. אנשי העיירה הנרגשים הציבו שומר בשער העיר, כדי שיוכל להודיע מיד עם בואו, ויספיקו להתארגן. שאלוהו: "איך הסכמת לעבוד בשכר זעום כ"כ, יום ולילה, חורף וקיץ?" ענה להם: "השכר אולי נמוך, אבל זו עבודה לשנים רבות… עד שמשיח יבוא, ייקח זמן".

באחת השיחות, הרבי דיבר בבכי קורע לב ש"הבן הנאמן צריך לחפש את אביו". הרבי בוכה עלינו, מצפה שאנחנו, הבנים/ות הנאמנים, לא נתייאש, לא נשלים עם ההסתר, ונמשיך לחפש ולזעוק מתוך אמונה יוקדת.

כשאנו מחדירות את האמונה הטהורה הזו לעצמנו, אנו מחיות את הבית כולו. לא נבהלות , לא מתרשמות מסימני השאלה של העולם, ויודעות בוודאות שהרבי איתנו, מנהיג אותנו, והנה הוא מתגלה לעינינו ממש.

באדיבות מגזין עטרת חיה