נקודת המבט שלי:

אני זוכה לקום בכל בוקר לשליחות של חיבור לבבות. דרך הארגון "נפלאות גיבורות" אני מלווה אלמנות בגיל השלישי ומעניקה להן בית של חברות וצמיחה. לצד זה אני מרצה ומלווה נשים מכל המגזרים בעזרת כלים מתוך שיטת אית"ן, על פי התניא, כדי לגלות את הכוחות שהקדוש ברוך הוא הטמין בהן. אני מאמינה שכל אישה היא שליחה, אך לפעמים היא צריכה שמישהי תראה אותה באמת ותאמין בה, כדי שהיא תתחיל להאמין בעצמה.

איך הרבי היה מסתכל?

אני פוגשת את הרבי מה"מ בכל פעם שאני בוחרת לראות את הנשמה לפני הסיפור. אני חווה את זה בכיתות שאני מלמדת במרחבים ליטאיים, כלל־חסידיים ודתיים־לאומיים. כשהאסימון נופל לנשים שבעבר לא הכירו את חב"ד, והן מתמלאות התפעלות והערצה ל'מבצעים' של הרבי, זה מעורר השראה. הרבי מלמד אותנו להביט על כל יהודייה מתוך אמונה בכוחותיה. כשאני יושבת עם אלמנה שמרגישה בודדה או עם אישה שמחפשת כיוון, אני שואלת את עצמי: איך הרבי היה מסתכל עליה? מה הוא רואה בה? המחשבה הזו מכוונת אותי שוב ושוב.

מקרה שריגש אותי

 לאחרונה אחת האלמנות מבני ברק חיבקה אותי ואמרה: "לפני שהגעתי לכאן הרגשתי שאני רק שורדת. היום אני שוב מחכה למחר". המשמעות והשייכות שחזרו לחייה הן הנס האמיתי. בנופש האחרון שלנו בכינר פגשתי את שולה עם בעלה הטרי. שולה, אישה חרדית מבני ברק, התאלמנה לפני עשור, ולפני שלוש שנים יצאה באומץ למסע של "נפלאות גיבורות" לרבי, שם התפללה מעומק הלב לפרק ב'. כשהיא התקשרה לבשר לי שהיא מתחתנת ונקבה בתאריך – י"ד בכסלו, מעיניי זלגו דמעות. באותו רגע הבנתי מחדש שהשליחות היא להדליק עוד אור קטן, עד שהלב שוב מאיר.

פתגם שמניע

המשפט שמלווה אותי במיוחד הוא: "אישה משנה סביבה". במשך שנים חשבתי שהשליחות שלי היא רק בעשייה הגדולה בחוץ – להקים ארגון, להרצות ולהוביל מיזמים. אבל דווקא בתקופה האחרונה הקדוש ברוך הוא מלמד אותי שיעור חדש.

החלטתי להפחית מהעשייה בחוץ כדי להיות נוכחת בבית אימי בראשון לציון, לאורך ימים ושנים. פשוט להיות איתה, להקשיב ולעזור (ופשוט זה לא…). בעידן שבו הנייד גונב לנו את החיים, אני מגלה שלפעמים אחת השליחויות הגדולות היא להניח את הטלפון בצד ופשוט להיות. אישה משנה סביבה לא רק על במות; היא משנה את העולם גם כשהיא ממלאת את הבית באהבה ובכבוד להורים. המעשים הקטנים שאיש אינו רואה הם שמאירים את הסביבה כולה.

התמונה שלי:

התמונה היקרה לי מכול היא התמונה שלי עם הרבי כשהייתי נערה בת 15, כשזכיתי לקבל דולר לברכה. מבחינתי, באותו מעמד קיבלתי שליחות. בכל פעם שאני מביטה בתמונה, אני פוגשת מחדש את המבט של הרבי – מבט שרואה את העתיד ומבקש מאיתנו להיות מנהיגות ומשפיעות. כשאני עומדת מול נשים, מרצה או מלווה אלמנות, אני מרגישה שאני ממשיכה למלא את הבקשה שבמבט הזה. התמונה הזו מזכירה לי בכל יום שלא שואלים אם אני ראויה, אלא איך אני יכולה להוסיף עוד אור בעולם.

באדיבות מגזין עטרת חיה