אין שאלה: הרבי חי!

באחת השנים, ביקרה אצל הרבנית חנה אישה מצרפת שהגיעה לרבי, לחודש החגים. הרבנית ראתה שהיא עצובה ושאלה מדוע, והאישה השיבה: "אני עומדת לחזור לעיר מולדתי. לצערי לא למדתי בחב"ד, ולא הבנתי מאומה מדברי הרבי כאן בחגים. איני יודעת עם מה ואיך אחזור". סיפרה לה הרבנית שבשמחת תורה עמדו שתי קיבוצניקיות והתבוננו ברבי בשעת ההתוועדות. לא היה נראה שהן שומרות מצוות לע"ע. אחת מהן מיהרה ללכת וזרזה את חברתה, באומרה: "מה את נתקעת?" ענתה חברתה: "לא יודעת מה לומר לך. העיניים של הרבי הזה לא נותנות לי לעזוב". סיימה הרבנית חנה ואמרה: "הוא לא נותן לך לעזוב, זה מספיק".

כשנמצאים ב770 מרגישים שהרבי חי בכל רגע ורגע! קשה מאד להסביר את זה למי שלא נוכחת, בדומה לאישה שחזרה בתשובה ומנסה להסביר לאנשים מבחוץ שלא זכו לאור הגדול לע"ע – את עוצמת האור הגדול! על כן כל אישה צריכה לבוא ולקבל חיות בעצמה!

הרבי מכיר אותי!

הרב גרשוביץ בהיותו צעיר, הגיע אל הרבי לשמחת תורה. הוא עמד ב-770 מאחור, וחשב לעצמו: מי יודע אם הרבי מכירני? לפתע פונים אליו, שהרבי מחכה לו, ומעבירים אותו מעל ראשי החסידים עד לרבי. הרבי אומר לו: אתה היית בצה"ל, לא? ומגישים לו ספר תורה. מסתבר שהרבי הכריז על הקפה שבה יחזיקו ס"ת אלו ששירתו בצה"ל, והמתין לו, ומשלא הגיע, קרא לו.

כשאישה זוכרת שהרבי איתה בכל רגע: ברגעי השמחה, באתגרים, במחשבות ובהתלבטויות – הכל נהיה קל יותר. ואז, כאחת מ"הנשים הצדקניות" – ברצונה לגרום לו נחת רוח. 

לקבל מהקירות של 770

השליח הרב הענדל הגיע אל הרבי הריי"ץ לשבועיים, אך הרבי לא יצא מחדרו במשך שבוע שלם. הרב הענדל תהה האם יש לו בעבור מה להמשיך להתעכב ב-770, או לחזור לשליחותו. את תהייתו העלה בפני הרבי מלך המשיח שהיה אז חתן צעיר, וביקשו לשאול את הריי"ץ אם עוד יזכה לחזות בפניו? השיב הרבי הריי"ץ: "הגיע הזמן להתחיל לקבל מהקירות של 770".

זכינו בזמן הגלות לקבל קדושה וחיות מהמקום בו שכינה שורה, מהמקום בו תתרחש ההתגלות, וזה אף המקום שיתחבר לבית המקדש. זה העידוד לנשים שמגיעות ל-770 ולא מצליחות לחוות ולהרגיש את האור והקדושה, או לחוות כמו שהיו רוצות. ב-770 אצל הרבי, מקבלים כבר מהקירות, מעצם השהות. אשרינו!

להצטופף בין החסידים

השליח הרב מענדל רסקין עמד בשמחת תורה קרוב לרבי כדי לשמוע את השיחה. למחרת החג עמד בהתוועדות קרוב לרמקול שתחת עזרת הנשים. כשנכנס ליחידות לקראת חזרתו, הרבי שאלו היכן היה בשיחה שלאחר החג? והשיב שעמד מאחור כדי להצליח לשמוע. ענה לו הרבי: "הייתה לך הזדמנות להצטופף בין החסידים והפסדת אותה?"

בלי ספק, להצטופף עם מאות נשים ובנות, שהשקיעו מכספן ומזמנן ובאו אל הרבי. לא פספסו תפילה, התוועדות ועוד – פעמים רבות בלי שראו/ שמעו עקב הצפיפות, זוהי זכות עצומה!

אלול – זה נסיעה לרבי!

אחד המשפיעים נאנח פעם ושאל בהתרפקות: "איפה הזמן שבו בליובאוויטש היה מורגש 'אלול'?". ענה לו ר' מענדל פוטרפס בפשטות: "ב'אלול' שלי, עבדו כדי לאסוף כל גרוש לנסיעה לרבי! זה כמובן לא מוריד משאר העניינים של החודש, אבל אלול – זה נסיעה לרבי!". עצם ההתארגנות והמאמץ להגיע, הם חלק בלתי נפרד מהעבודה הפנימית שלנו.

זכיתי להצטופף אצל הרבי ב-770 בחג החנוכה, יחד עם מאות נשים ובנות. זו פעם 14 עבורי, אך הפעם הראשונה שבה חשתי שאני באה ללא בקשות, אלא רק במטרה אחת: לפעול את ההתגלות!

אני פונה אלייך: בין אם את זוכה לטוס בעצמך – אשריך! בין אם את שולחת את ילדייך ומסתדרת בלי עזרתם בחגים, ובין אם את שולחת את בעלך ונשארת לנהל את הבית – דעי שהמסירות שלך נחשבת ממש כאילו טסת בעצמך.

הרבי בחר לתת לנו את הזכות להיות שותפות בתהליך הגאולה, והטיסה למקור החיות היא חלק מהעניין. יהי רצון שנושפע כולנו בשפע טוב, נוריד את ה'אורות' למעשה בפועל ונפעל יחד את הגאולה השלימה!

באדיבות מגזין עטרת חיה