בס"ד

שירה פולון

תקציר השיעור: שאדם מחובר ליסודות, לשורשים שלו הוא מסוגל ביתר קלות להתמודד עם קשיים שבאים אליו. הוא לא נופל או נשבר מכל משב רוח. יש לו בסיס איתן עליו הוא יכול להישען, הוא מחובר לקרקע, למציאות. כתוב "איזהו הגיבור? הכובש את יצרו". התמודדות מול קושי דורשת מאמץ, לכבוש עיר זה לא דבר פשוט. אבל אנחנו מסוגלים לעשות זאת, בגבורה. להתמודד עם הנטייה שלנו לכעס או לחוסר סבלנות או עם אתגרים אחרים שהחיים מזמנים לנו (חינוך ילדים למשל) דורשת עבודה פנימית. כאשר הבסיס שלנו איתן שאנחנו מחוברים לקב"ה מקור כל הכוחות אז יש לנו יכולת טובה יותר להתגבר על המכשולים שמגעים. ולראות בהם אתגר במקום קושי.

הכלי החזק ביותר להתחבר למקור הכל הוא תפילה. יצחק משול לספירת הגבורה. כאשר הוא רצה להתחתן הוא יצא "לשוח בשדה" להתפלל לה' והנה רבקה מגיע אליו בגמל.

משימה יומית: חשבי על משהו/ מישהו שיש לך קושי עימו. הסתכלי על הקושי כאתגר, והתחברי למקור הכוח שלך, הקב"ה על ידי תפילה.

בברכה,

שירה פולון |M.A. בייעוץ חינוכי

מתמחה בטיפול CBT

050-652-4599

[email protected]

ביוזמת מרכז רבני אירופה וארגון "חנה" – יום עיון חוויתי לשלוחות הרבי מאוקראינה

מסדירות נשימה

כשישים שלוחות חב"ד מאוקראינה השוהות בימים אלו בישראל בשל המלחמה, השתתפו ביום שני ט"ו אייר, בכנס חיזוק והעצמה מיוחד שקים ארגון חנה, הפועל למענן של השלוחות במשך כל העת בשיתוף מרכז רבני אירופה.

הכינוס, שנערך במלון רמדה בירושלים, היה תחת הכותרת 'מסדירות נשימה'. הרעיון שמאחורי היה ברור: להעניק לשליחות שעברו חודשים  מטלטלים ורווי אתגרים יום גיבוש והחלפת כוח, שיעניקו להן כלים להתמודד עם המציאות המאתגרת בה הן נמצאות בימים אלו.

"הנשים הללו עזבו בפתאומיות את ביתן, כשהן לוקחות איתן רק מזוודה עם בגדים לימים ספורים", מתארות נחמי מיארה ופניני וובר מרכזות הפעילות של ארגון ׳חנה׳. "הן הטלטלו ברכבות עם תינוקות רכים ועמדו בתורים ארוכים בגבולות כשסכנת חיים מרחפת על ראשן. לארץ הן הגיעו כפליטות חסרות כל, ונחתו היישר לבית ההורים, שם הן נאלצות לתמרן בין הסיוע לקהילה שנותרה באוקראינה או התפזרה במקומות נוספים, וכמובן לסייע לבני הקהילה שהיגרו לארץ. ומעל הכל, יש להם גם מחויבות משפחתיות. הן צריכות לדאוג לילדים שנותרו חסרי מסגרת ולדאוג שההורים שלהם, שהם כבר מבוגרים בדרך כלל, לא יעבדו קשה מדי".

להשליחות הללו שבדרך כלל פחות עסוקות בלדאוג לעצמן, אבל גם החיים האישיים שלהן עברו טלטלה: הבית שלהן נותר באוקראינה, על תכולתו ופעילותו השוקקת. איש אינו יודע מתי ואיך תגמר המלחמה, והאם יהיה להן קהילה לשוב אליה. כשמדובר בערים שעברו חורבן אמיתי, אין גם בית לשוב אליו. במצב של חוסר ודאות, אליו מצטרפים גם קשיי פרנסה שחווים רבים ממשפחות השלוחים, התוצאה הקשה משפיע על תחומי החיים. הכנס, כשמו כן הוא, נועד לתת להן מרווח נשימה להתמודד עם טראומת העבר, קשיי ההווה והעתיד הלוט בערפל.

ואכן, קשה היה שלא להתרגש מקבלת הפנים הנרגשת שנערכה לשליחות שרבות מהן הגיעו בלווית תינוקות רכים,  כשהן נהנות מארוחת בוקר מושקעת ושמחות להיפגש עם חברותיהן לתפקיד, להחליף חויות ולהתרענן.

בעשר בבוקר נערך המושב הראשון, אותו פתחה השליחה חני מרגולין, מנהלת ארגון ׳חנה׳.

אחריה תפסה את המקרופון שושי וובר שליחה בעיר דנייפרופטרבוסק שציינה שרק הנשים היושבות כאן מבינות את הקשיים שעוברים בימים אלו על בני משפחות השלוחים מאוקראינה. "קשה לנו לתכנן את העתיד, מכיון שאנחנו עדיין תקופות באתמול. אם קודם היו לנו תוכניות וחלומות, הקב"ה הביא אותנו למצב הזה כדי שנבוא עם הצעקה והבכי לפני הקב"ה. הרבי לימד אותנו שכל הענין של פסח ושל פסח שני ושל בנות צלפחד הוא לאחר שהגיע הצעקה והשאלה 'למה ניגרע'

בהמשך היום, זכו השלוחות להשתתפותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי שחיזק את הנוכחות בסיפורים, בחוויות אישיות ובדברי תורה מתורתו של הרבי על ההתמודדות עם קשיים.

בדבריו, הביא הרב גלוכובסקי את אחד המכתבים של הרבי עוסק בנושא ל"ג בעומר והאבלות של ימי הספירה. "24 אלף תלמידים, פרי עבודה של 24 שים, מתו בתוך 33 ימים בלבד. לכאורה, מפעל חייו של רבי עקיבא ירד לטמיון, אבל הוא לא נשבר. העולם היה שמם, אבל בכוחות מחודשים הוא הלך ולימד עוד חמשה תלמידים שהם אלו שבנו מחדש את התורה שבעל פה.

"למדנו מרבי עקיבא שלא חשובה הכמות, אלא האיכות. מחמשה תלמידים צמח עם ישראל מחדש. כולנו עוברים משברים ועוגמת נפש, אבל יכולים בכח שיש לנו לצמוח מחדש".

אנחנו לא מבינים הכל, אבל כל יהודי עובר בחייו מ"ב מסעות. חושבים שהגענו למנוחה ולנחלה ופתאום דברים קורים. אבל אם נחשוב טוב יהיה טוב".

המושב הבא היה בנושא 'זוגיות בשעת משבר, אותו ניהלה יפעת קליין. בשלב הבא התפצלו השליחות לשתי קבוצות: חלק הצטרפו לחני ירס שהעבירה להן סדנת מודעות תחת הכותרת 'הקשבה לרגע הנוכחי'. קבוצה אחרת  האזינה לגב' חנה פרלמן שהעניקה למשתתפות כוחות חיצונים ופנימיים לצלוח את אתגרי התקופה. בהמשך, התחלפו הקבוצות כך שכל אחת מהמשתתפות קבלה מושלם של תובנות וכלים משתי המרצות.

אחרי ארוחת צהריים עשירה השלוחות ישבו לשעה של צחוק ושחרור עם הסטנדאפיסטית נויה מנדל. הגב׳ גלית גלבוע שתפסה את המקרופון אחריה סיפרה את ספור חייה המרגש – כיצד חזרה בתשובה ובנתה את חייה מחדש אחרי המשברים שעברה. בין לבין נהנו השלוחות לשבת בניחותא בלובי המפואר, לתאר את סיפורי הבריחה בצל ההפגזות, ולהחליף חוויות מהחיים החדשים במצב הזמני בו הן נמצאות.

את יום החיזוק המרגש חתמו השלוחות בנסיעה משותפת לקבר רחל, מקום ששליחות רבות לא זכו לבקר בו מזה שנים רבות.

"התגובות שקיבלנו מהשלוחות היו מרגשות ומחממות לב", חותמת חני מרגולין, מנהלת ארגון חנה את היום המרגש. "הן סיפרו שלראשונה מאז החלה המלחמה הן חשו סיפוק וקורת רוח, ובעיקר הרגשה של שחרור אמיתי. הסדנאות העניקו להן תובנות וכלים מקצועיים  להתמודדות, ובכלל עצם המפגש עם שלוחות שמתמודדות עם מציאות דומה היה העניק להן את התחשוה של ה'ביחד'.

המפגש הזה הגיע אחרי שתי שנות קורונה בהן לא נפגשנו, וכולנו תקווה שתמיד נוכל להעניק תמיכה וסיוע לנשות השלוחים. האתגרים לא פשוטים אך אנחנו צריכות ללמוד ליהנות גם מהמצב בהווה, כשהעתיד לא ברור. ידוע הסיפור על הרבנית חיה מושקא ע"ה שכאשר שאלו אותה מהו הרגע המאושר בחייה היא אמרה מיד 'הרגע הזה'. מכיון שרק על הרגע הזה יש לנו שליטה, ויש לנו בחירה. אנחנו לא יודעים מה יהיה וקשה לתכנן, אבל תמיד  צריך לחשב מסלול מחדש ולשאול את עצמנו מה השם רוצה מאיתנו ברגע הנוכחי".

בקיבוץ אשדות יעקב, התקיים ערב מיוחד. הגב׳ הנדל לימדה חסידות לכבוד ל"ג בעומר – מתוך התניא, והכניסה אור של גאולה. המשפיעה שמה דגש על חשיבות האישה ועיקרה בבית וחשיבות השמירה על טהרת המשפחה. הנשים היו מרותקות.

בנוסף סיפרה הגב' הנדל על סיפורה והקשר האישי שלה לקיבוץ אשדות יעקב ופעילותה האישית בקיבוץ ועל הקמת מניין ובית כנסת בקיבוץ.

מרוממות את השבוע עם חני שמולביץ!

שימי לב לשעה!

( הזזנו ל21:00 )

יום ראשון 21:00-21:30

והפעם מפגש עם אביגיל סלונים שליחת הרבי למצפה רמון – הקשר שלי לספר המצוות של הרמב"ם

בין המשתתפות הגרלה על ספר מצוות מהודר מעור

מחכות לכן בזום

לחצי לקישור לזום

מורן קורס, עטרת חיה

פעם הגיעה בחורה אל הרבי מלך המשיח, סיפרה שהיא מתקשה למצוא שידוך והציגה אבחונים המעידים שהיא אנוכית מאוד ואינה כשירה להתקדם לפרק הבא בחיים – חתונה.

הרבי הקשיב, אך לא התפעל מדי ממה שהיא סיפרה. הוא שאל אותה היכן היא לומדת, והיא ענתה שהיא לומדת ומתגוררת במכון לבעלות תשובה. הרבי שאל כיצד מתנהלות שם הארוחות, והבחורה ענתה שכל אחת לוקחת לעצמה את האוכל מהבר, וניגשת לשולחן.

הרבי אמר לה: "מהיום, בכל פעם שתיגשי לבר – אל תקחי אוכל לעצמך בלבד, אלא מלאי צלחת מרכזית לכל החברות שיושבות ליד השולחן שלך".

הבחורה לא הבינה את הקשר שבין הבקשה הפעוטה של הרבי לבעיה הגדולה שלה, אך צייתה מתוך הבנה שזה דבר ה' אליה. והנה, אט אט היא החלה להבחין שמשהו בה משתנה, מתפתח. ב"ה, לא עבר זמן רב עד שהיא הכירה את האחד שלה, והם התחתנו בשמחה.

מעשים קטנים – שינוי גדול!

תגידו לי אתן, איך חולל הרבי את השינוי האדיר הזה?

לעומת הפסיכולוגים שחתמו על האבחונים שמגדירים את הבעיות ה"קשות" שמהן היא סובלת, הרבי בפשטות ובגאונות רבה הוציא אותה מהמשבר שאליו היא נקלעה, ונתן לה דרך ריפוי על ידי פעולה אחת פשוטה ועקבית. כך יוצרים שינוי מהותי, בעקביות ובהתמדה.

בדרך לשינוי המיוחל – אין לנקוט צעדים מרחיקי לכת, אלא להתקדם בצעדים מדודים דווקא, קטנים אבל עקביים. דווקא הפעולות הקטנות הן שבונות את האדם. לכן, נייקר ונעריך את המעשים הקטנים האלה. נייקר את הרגעים האלו, שבהם התקדמנו עוד קצת. אומנם רגעים קצרים, מעשים קטנים – אך הם חלק מתהליך משמעותי וגדול בנפש.

ולא לחינם ייעץ הרבי לבחורה האנוכית לעסוק בנתינה. הנתינה מולידה אהבה. ככל שניתן יותר לזולת, נעניק לו מעצמנו – תגדל אהבתנו אליו. לא פלא אפוא שהורים אוהבים את ילדיהם יותר מאשר הילדים אוהבים את הוריהם. ההורה כל הזמן בעמדת נתינה לילדיו, ולכן הוא אוהב אותם כל כך. אם ניתן יותר – נאהב יותר.

כשלמדתי בסמינר בצפת, למדה איתי בחורה מקסימה. בכל פעם שאכלה משהו, היא חילקה לחברות. פעם אחת שאלתי אותה למה היא כל הזמן מחלקת משלה לאחרות. היא גילתה לי ששמעה את הסיפור הזה על הרבי מה"מ, והחליטה שכיוון שגם היא אנוכית מאוד – היא תנסה לפעול על פי ההכוונה שהרבי נתן לאותה בחורה, ותחלק משלה לאחרות.

אחרי שנה של נתינה מתמדת מהאוכל שלה לאחרות, היא התחתנה בשעה טובה ומוצלחת. כששאלתי אותה אם היא חושבת שהנתינה הועילה לה, היא אמרה שאילולי אותה פעולה פשוטה של נתינה, היא לא הייתה מסוגלת ליצור קשר אמיתי של שותפות ומסירות עם בעלה. עוד עדות לכך שפעולה קטנה ועקבית משפיעה על הנפש ומשנה את המידות.

גדולה העקביות

המדרש מספר על דיון בין שלושה חכמים – מהו העיקר הגדול שעליו התורה עומדת. החכם הראשון אמר שהאמונה חשובה מכל, השני טען שמצוות "ואהבת לרעך כמוך", והחכם השלישי אמר שקורבן התמיד – העקביות. בסיום המדרש מסופר שקם רבי פלוני על רגליו ואמר שההלכה כבן פזי – החכם השלישי. מרתק, לא? מהו הרעיון הכביר שטמון בעקביות? אלא שברגע שיש עקביות בפעולות, במחשבות ובדיבורים קדושים – יבואו גם האמונה והאהבה. אבל בלי עקביות – גם האמונה והאהבה לקדושה – עלולות להתפוגג ולהיעלם.

לכן, כדאי שכל אחת שקוראת את המילים הללו, תשאל את עצמה איזו פעולה עקבית היא רוצה להוסיף, כדי שהשכינה תיכנס יותר לביתה. פעולה אחת קטנה ועקבית, אפילו אמירת תודה לבעל בכל יום (ולא חסר על מה לומר תודה), יוצרת שינוי תודעתי גדול שמשפיע על טבע המידות.

תחשבו איך היום שלכן נראה כשאתן קמות בבוקר ומכוונות ב"מודה אני"; וממשיכות להודות לה' במשך כל היום כולו, ואיך היום שלכן נראה כשאינכן עושות זאת…

"תודה" – מילה אחת קטנה ועקבית, שאיתה פותחים את היום, משפיעה על כל היום כולו.

לכבוד ל”ג בעומר, אני רוצה להציע לכם מספר דרכים להבעיר בעזרתן את שלהבת האש שבכם – את המוטיבציה והדרייב לפעול וליצור, בעבודה ובחיים האישיים. אז בלי הקדמות מיותרות, קבלו שלושה טיפים מנצחים:

להיטען– כמו טלפון, גם בני אדם חייבים להיטען בשביל לא להיכבות. אנחנו עושים את זה בכל ערב, בעת השינה, אך פעמים רבות זה לא מספיק. אנשים רבים לא ישנים מספיק (זמן השינה המומלץ הוא 7 שעות בלילה), לא אוכלים מספיק ולא מאפשרים לגוף לנוח. פרט מעניינים שלא כולם מכירים, הוא שפעולת העיכול דורשת מהגוף אנרגיה רבה. לכן מומלץ לאכול במידה ולא לאכול בשעות הערב כדי לאפשר לגוף להתפנות למנוחה.

לפרגן לנפש– אני רוצה להזמין את עצמכם לעשות מה שעושה לכם טוב. אם זה בילוי, פגישה עם חברים או משפחה, תחביב, מוזיקה או כל דבר אחר שמשמח אתכם. זה יעניק לכם אנרגיות רבות.

להיזכר ב”למה”– למה אתם עושים את מה שאתם עושים, או במילים אחרות – מהם המטרות שלכם. עבור מה אתם פועלים. זו ההזדמנות לחשוב על מטרות שבועיות, חודשיות או שנתיות, להזכיר לעצמכם לאן אתם חותרים ואלו דברים אתם עומדים להשיג בהמשך. כל עוד מטרותיכם מדויקות, אני בטוח שתהיה לכם מוטיבציה רבה לחתור אליהן. כאן תוכלו לענות על שאלות שיעזרו לכם לדייק את הלמה שלכם.

מאחל לכם שתמיד תוסיף לבעור בכם אש של עשייה והצלחה,

שתמיד תבחרו את מה שנכון עבורכם,

שלכם,

שמואל הראל

עבודה מתוכננת מצליחה יותר – יעוץ. הגשמה. מנהיגות

ליצירת קשר: 054-5864030 או 055-9676023 כתבו לנו: [email protected]

אלומה שמלי, עטרת חיה

איתנו בדיון החשוב דסי קרמר, שדכנית ירושלמית חסידית עם רזומה עשיר, חנה בקרמן מצפת, שכהגדרתה, מתעסקת פה ושם בשידוכים, ושושי הורביץ מביתר שלמען התלמידות והמושפעות הרבות שלה, עסוקה בעבודת הבירורים שעות רבות.

יצאנו לדרך…

הכתובת לבירורים

כאשר עולה הצעה, והצדדים פונים לשלב הבירורים – אצל מי את ממליצה לברר – חברים? שכנים? מורים?

דסי קרמר: "כאשר עולה הצעה על הפרק, תמיד אתן את השמות אותם נתנה לי המשפחה כדי לברר אצלם. מבחינתי, כשדכנית, מדובר בהגינות בסיסית. כל אדם הוא שונה, לכל אחד יש אנשים שיותר בעדו ויש כאלה שפחות, לכן תמיד אתן לאנשים לבחור מי ימליצו עליהם. אך בתור אמא, לדעתי, עלייך להשתדל למצוא אנשים שונים שאת מכירה כדי לברר על המשודך. אי אפשר להסתמך רק על השמות שניתנו לי מהצד השני".

שושי הורביץ: "כשאני מבררת עבור בנות שפונות אליי, אני מחפשת מישהו שאני מכירה, אח או קרוב משפחה אחר שמכיר אותו ויכול לספר לי על הבחור.

חשוב להזדהות כשאת מבררת. אם האדם שמבררים אצלו מכיר אותך הוא עונה אחרת מאשר כשאת אנונימית".

חנה בקרמן: "בשלב הראשון אני מעבירה למשפחות את השמות שמשפחת המועמד נותנת כדי לברר אצלם, ומבקשת שיתנו כמה שמות של חברים וגם כמה דמויות של מבוגרים – משפיע, רב, מורה וכדומה. אני תמיד אמליץ על שמות של אנשים שאני מכירה ומכירים את המשפחה.

לא כדאי להסתמך רק על השמות שניתנו על ידי המשפחה. כדאי למצוא שמות של אנשים שמכירים אותי, מהמשפחה המורחבת או ידידים קרובים, אנשים שמחויבים לי ויתנו לי מידע אמין. לפעמים אני אגלה דברים שלא ידעתי ולא אשמע ממישהו אחר.

כאשר מבררים מכמה כיוונים מקבלים עוד נקודות מבט על המוצע".

חופרים לעומק

עד כמה לדעתך יש להעמיק בשלב הבירורים?

דסי קרמר: "יש לברר על מידות טובות ולהתחבר מהפנימי לחיצוני ולא מהחיצוני לפנימי. למה אני מתכוונת? יש אנשים שרואים תמונה של המועמד ומחליטים שזה לא בשבילם. אין ספק שתמונה אומרת הרבה, אבל יש לברר קודם על המידות והאופי של הבחור ורק אחר כך אפשר לבדוק תמונה.

אחד הזוגות שהפגשתי, החל לצאת לפגישות אחרי שצלחו את שלב הבירורים בשלום. בסיום הפגישה השנייה אצל הבחור התעורר ספק. מה קרה? הוא הרגיש שהוא לא מתחבר למראה החיצוני של המועמדת. המשפיע איתו התייעץ הציע להמשיך עוד כמה פגישות. לדבריו, אם לפנימיות של הבחורה התחברת, החיצוניות בדרך כלל מיטשטשת. היום הם נשואים באושר, ברוך ה'.

הבירורים צריכים להימשך כמה ימים או שבוע. לא יותר – אף פעם לא גומרים לברר. לכן חשוב לברר על הדברים העיקריים שהם מידות טובות ואישיות, איפה הבחור 'מונח'".

שושי הורביץ: "אנחנו מבררים המון מסביב – על המשפחה ועל מוסד הלימודים, ושוכחים שמי שבאמת מתחתנים איתו הוא האדם עצמו! נכון שכל פרט חשוב ומשפיע. אבל אחרי הכל, הבירור צריך להתמקד בעיקר באופי ובמידות של המועמד ובפחות בפרטים השוליים יותר של חייו".

חנה בקרמן: "כשמבררים, יש לדבר עם כמה וכמה אנשים ולכוון לאותן שאלות. כששומעים מכמה כיוונים את אותה תשובה או תשובה דומה, אפשר להבין שהמידע אמין. דבר שאת שומעת מכמה אנשים שונים, מקבל משנה תוקף. עוד חשוב לשמוע כמה זוויות כי כל אדם אפשר לראות מכמה היבטים ושמיעה מכמה זוויות תורמת להרחבת התמונה כמה שיותר.

חשוב להעמיק בבירורים, אבל להבדיל בין עיקר וטפל. לדעת על מה לשים את הדגש, עם מה אפשר להסתדר ומה מהותי. את זה נדע כמובן לפי ההוראות של הרבי מה"מ. העיקר הוא 'חסידישקייט', מידות טובות, יראת שמיים והתקשרות לרבי. כמובן שכל אחד מחפש מה שמתאים לרמה החסידית שלו. כשבודקים רמה חסידית צריך לשים לב לכוון לרמה המדויקת, שהפערים יהיו כמה שיותר קטנים.

כשמדברים, יש לבקש מידע ולא לשאול האם זה מתאים. קרוב משפחה לא יודע אם זה מתאים. הוא יכול לתת לי פרטים ואני, שמכירה את הבן או הבת שלי יכולה להחליט האם זה מתאים".

הבירור הקריטי

מה מבחינתך קריטי לברר לפני שהזוג נפגש, ומה יכול להתברר גם תוך כדי הפגישות?

דסי קרמר: "את המקום הבסיסי צריך לברר קודם, את השאר אפשר לברר בפגישות. ישנה גם שיטה לברר את המינימום ולצאת לפגישה ראשונה. ואז בודקים אם יש מה להמשיך לברר בכלל. לדעתי לא צריך לחפף לגמרי, אבל בטח לא לרדת לפרטי פרטים. אחרי פגישה ראשונה כשרואים שזה הכיוון, תמיד אפשר להמשיך לברר על פרטים מסוימים שלא ברורים לי. בכל מקרה, לצאת לפגישה בלי בירורים בכלל לא מתאים".

שושי הורביץ: "לפני הפגישות מספיק לברר את הבסיס, שמדובר בבחור טוב בלי בעיות מיוחדות. להתאים את יראת השמיים שלו, כפי שמתבטאת בסימנים חיצוניים של לבוש והקפדה על הנהגות, שתהיה תואמת ליראת השמיים של הבחורה. ובשביל זה צריך להכיר אותה היטב.

כמו כן, יש לברר שיש לו מידות טובות, שיש לו חברים – כששומעים על בחור שיושב ולומד תמיד לבד זה עלול להדליק נורה אדומה. צריך לברר שהרמה האינטלקטואלית שלו מתאימה לבחורה פחות או יותר.

אחרי הפגישה אפשר לברר את כל הפרטים הקטנים לפי מה שהתעורר בשיחה. הבחור לא דיבר? זה הזמן לבדוק עם ידידים, האם הוא שתקן בדרך כלל או שמדובר בסך־הכל בהתרגשות מהפגישה. התבטא בצורה מוזרה לגבי תפקיד האישה בבית? אפשר לבדוק איזה תפקוד משפחתי הוא ראה בביתו".

חנה בקרמן: "לדעתי חשוב קודם כל לברר את הרמה החסידית. זה דבר שחייבים לברר לפני, לבדוק ולהתאים. הרבה פעמים קשה לדייק בזה. כאשר הבחור או הבחורה ברמה חסידית גבוהה מאד, העבודה יותר קלה. הוא רוצה את המקסימום וזה מה שנחפש לו.

אצל כל אותן דרגות ביניים, המוגדרות 'חסידי פתוח' יותר מסובך לדייק את ההתאמה. יש כאלה שכלפי חוץ נראים יותר פתוחים אבל במהות שלהם יותר חסידיים ויש כאלה שהפוך. אפשר לנסות להתאים לפי דוגמאות, ירידה לפרטים וכדומה, אבל קשה בבירורים להגיע למכלול של אישיות המדובר. דיוקים אלו נעשים בדרך כלל בפגישה עצמה, כשנפגשים, אפשר לראות אם 'משדרים על אותו גל'.

דבר נוסף שחשוב לברר לפני הפגישה הם קווי האופי של המדובר. יש כאלו שלא מתאים להם אופי מסוים. לבחורה שקטה מאוד שבאופיה לא תסתדר עם בחור דומיננטי וקיצוני לצד השני, אין סיבה להביא אותה לפגישה עימו, יש לברר התאמה כזו קודם.

יש לברר לפני הפגישה את כל הנתונים המשפחתיים, לדעת אותם. אין בעיה לשים אותם כטפל, אבל שלא יתגלו לנו בפגישות דברים שיפתיעו אותנו. כל אחד צריך לעשות לו רשימה של קווים אדומים – 'על זה אני לא מוכן לוותר', את מה שחשוב לכם – תבררו לפני…

"את הנושא הבריאותי חשוב מאוד לבדוק לעומק קודם. ממש לשאול בפירוש האם יש או הייתה בעיה בריאותית. באחד השידוכים שהייתי מעורבת בו, בשלב הפגישות כבר, קיבלו ההורים של הבחור מכתב של הרבי העוסק בבעיות בריאות. הם פנו במפורש לאם הבחורה ושאלו האם יש בעיה בריאותית. התשובה הייתה: 'לא משהו שמפריע לתפקוד' בשלב זה עצרו את הפגישות ובדקו לעומק. מתברר שמדובר בבעיה גנטית שאמנם לא משפיעה על התפקוד, אך הם בהחלט לא היו מוכנים להיכנס לבעיות גנטיות והשידוך ירד מן הפרק".

לכמת את הבירור

האם לדעתך "כמה שיותר יותר טוב" או שיש פסול בבירורים מוגזמים שלא נגמרים?

דסי קרמר: "אין שום עניין לברר בלי סוף וגם לא יעזור… אפשר לברר על אדם עשרים שנה ולא באמת לדעת הכל. צריך לברר את הכיוון הכללי, האם זה נשמע לי, ואם זה אכן הכיוון והבירורים הראשונים עולים יפה, אפשר להיפגש ולבדוק".

שושי הורביץ: "בציבור שבו נפגשים רק פגישה אחת קצרה ומיד סוגרים את השידוך, ברור שצריך לברר לפרטי פרטים. מה שיבררו לפני השידוך זה מה שידעו. אבל אצלנו, כשיש כמה פגישות ויש לזוג הזדמנות לברר ביניהם כל מה שחשוב לשניהם, שליחות וסגנון בית, אין צורך לברר כל כך הרבה פרטים ולרדת לדקויות מיותרות".

חנה בקרמן: "הבירורים, בכל מקרה, לא יכולים להימשך יותר מדי זמן! אנשים לא מחכים, הצעות עולות ויורדות. צריך לעשות בירורים בזריזות. עד שבוע זה זמן סביר,

אין בירורים מוגזמים. חשוב לשמוע הרבה זוויות, לשמוע עוד מוסיף לי מידע, מחזק החלטה. אבל לשים לב לא לחטט בפרטים מיותרים. אם התקשרתי לישיבה קטנה ודיברתי עם איש צוות שאני סומכת עליו, לשאול באופן כללי אם לא היו דברים חריגים. לא צריך לרדת לפרטי פרטים.

"בנושא הבירורים רואים המון השגחה פרטית, כי בסופו של דבר מה שאתה צריך לדעת אתה תשמע, ומה שלא – הקדוש ברוך הוא יעלים ממך. צריך לעשות כלי בדרך הטבע, אבל עם המון־המון אמונה בה' שיכוון אותנו בצורה הכי טובה. לפעמים נתון מסוים גרם לשידוך אחד לרדת ולשידוך אחר לצאת לפועל".

טיפ־טיפה

עצות טובות להורים שמגיעים לשלב הבירורים?

דסי קרמר: "דבר ראשון, תמצאו אנשים שאתם מכירים והם חלק מהקהילה של הצד השני. הם יכולים לראות אם יש איזו התאמה. חפשו עוד שמות ואל תבררו רק אצל אלו שנתנו לכם המועמדים.

ידוע שאפשר לשמוע מתוך ה'כן' את ה'לאו', אני הייתי ממליצה לשמוע גם מתוך את ה'לאו' את ה'כן'. חפשו את המעלות, לא רק בעיות וחסרונות. מה טוב לכם, למה אתם מתחברים במה ששמעתם על המועמד. אם המעלות נשמעות ומתאימות לכם, מצוין.

"דבר נוסף וחשוב מאד, תבדקו טוב את השמות שאתם נותנים לצד השני כדי שיבררו עליכם. האם הם באמת אומרים את מה שמתאים לכם שיאמרו? הכרתי כמה מקרים ששידוכים נפלו אחד אחרי השני והתברר שדווקא אחד מאלו שהמשפחה נתנה את המספר כדי שיבררו אצלו עליהם, הפיל להם את ההצעות במידע שהוא נתן".

שושי הורביץ: "אולי קצת מאוחר בשלב הזה, אבל צריך שיהיה לבחורה קשר טוב עם המשפיעה. קודם כל, זה נותן לה מקום להתייעץ ולשתף. וגם בשלב הבירורים, כאשר מבררים אצל המשפיעה, היא יכולה לדייק ולהתאים את הרמה החסידית של המשודך.

צריך לבדוק גם שלבחור יש משפיע. מישהו שהוא בטל אליו ומקבל ממנו. כשמתעוררות בעיות אחר כך, דמות כזו יכולה להיות ההבדל בין התמודדות אפשרית לקושי עצום.

הרבה הצעות מגיעות היום עם תמונה. עצה טובה, תסתכלו טוב על התמונה, היא יכולה לגלות לנו הרבה על המצב הרוחני של המועמד. בחור שבוחר להצטלם בלי כובע וחליפה, בחורה עם שיער פזור וכדומה. אבל, אל תראו את התמונה לבן שלכם! שלא תבלבל אותו לפני הפגישה.

"לנסות למצוא מישהו שמחויב אליכם, שיגיד לכם את האמת שחשובה לכם. כשמכר אומר, 'הבחור בסדר גמור', או 'תברחו מזה כמו מאש', זה נותן לך מידע יותר מעשר שיחות ברורים עם אנשים שאינך מכירה.

האחים של הבחורה אמורים להיות הכי טובים בברורים, אבל יש בעיה קטנה, הם בדרך כלל פוסלים המון… הם מחפשים איזה בחור מושלם שלא קיים! קבלו את הדעה שלהם, אבל אל תסתמכו רק עליה.

דעו את המקום שלכם. אם אתם מקורבים, או לא מספיק מעורים בקהילה ומציעים לכם בן או בת של משפחה מאוד מיוחסת ומפורסמת, תבדקו טוב למה".

חנה בקרמן: "דבר ראשון לבדוק במכתבים של הרבי, לסדר מה עיקר ומה טפל – קודם כל לעצמנו, שהדברים יהיו ברורים.

דבר שני, להתאזר בהרבה סבלנות. לדעת שיוצאים למסע לחפש את חציה השני של הנשמה, ובמסע הזה יש תחנות לעבור. כל שלב מקדם אותנו לשלב הבא ואנחנו לא יודעים מה אורכו של המסע. יכול להיות שאורכו כמה חודשים יכול להיות שאורכו כמה שנים, כשנזכור שכל מה שנעבור הם תחנות במסע, וכל הצעה מקדמת אותנו, גם הצעה שיורדת(!) נצא לדרך עם המון ביטחון ושמחה.

אורך המסע לא מעיד על איכות הבחור. אורכו תלוי רק בתוכנית האלוקית, מה נקבע לנשמה הזו לעבור בעולם במסעה למציאת בן הזוג. לכל אדם נקבעה תכנית שונה לכן אין לנו מה להשוות עם אח או אחות אחרים.

"שבו עם הילד שלכם, בדקו מה חשוב לו. יש לנו הרגשה שאנחנו מכירים את הילד שלנו ויודעים בדיוק מה מתאים לו, אך חשוב לשמוע אותו, לדעת מה קריטי מבחינתו ועל מה הוא מוכן לוותר. שתפו אותו במה חשוב לכם, כהורים. על מה לא תסכימו להתפשר, לפחות לא בשלב הראשון.

היו מלאי ביטחון ושמחה שבן הזוג ישנו, מחכה, ועוד נמצא אותו בעזרת ה'. וזכרו שצריך להתעסק בזה והרבה, כאדם שמחפש אחרי אבידתו.

כאשר מקבלים תשובה שלילית, אין לקחת ללב. תשובה שלילית משמעה שהשידוך לא מתאים. אין היא פוסלת, לא אתכם כמשפחה ולא את הבן שלכם כאדם".

בין הפטיש לסדן

כשמתקשרים אליי לברר אצלי – למי אני מחויבת? למברר – לספק לו כמה שיותר מידע אמין? או לזה שמבררים עליו – לדאוג להציג אותו טוב? (בלי לשקר כמובן)

דסי קרמר: "בדיוק הגענו מפרשת קדושים, מה הפירוש של 'ואהבת לרעך כמוך'? קודם כל, לא לעשות רע לשני. דרגה גבוהה יותר: 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך', ויותר מכך, על פי החסידות, להסתכל על הנשמה האלוקית שמחברת בינינו.

בבירורים ממש לא צריך להגיד את כל האמת בכל מחיר, מותר להגיד 'לא יודע'. את יכולה להמליץ לברר אצל אנשים אחרים. כשמבררים אצלך על מועמד, תתמקדי בטוב, תמיד תחשבי איך היית רוצה שיענו אם היה מדובר בך או בבן שלך ומשם תפעלי. אם יש לך שאלה לגבי מידע ממש קריטי שעלול להזיק לצד המברר – תשאלי רב מה בדיוק מותר לך להגיד. תמיד תשתדלי לא להיות האדם הרע, לא לזה שביררו עליו ולא למשפחה שמבררת.

לזכור שבכל מילה שאמרתי, אני יכולה להרוס. אל תסתירי נקודות לא נעימות, אבל להגיד אותן דבר ראשון ולהדגיש אותן, גם לא".

שושי הורביץ: "חייבים לספר הכל. אבל צריך לדעת איך ומתי. אפשר תמיד להתייעץ עם רב. יש דברים שמספרים אותם אחרי כמה פגישות למשל. כאשר כבר הכירו ומעוניינים בשידוך, ואז מקבל המידע פרופורציה אחרת. מאשר כששומעים עליו עוד לפני שמכירים, ומעדיפים לשמור מרחק ליתר ביטחון.

בדור הקודם גירושים היו משהו של 'יהרג ועל יעבור'. לכן אימהות יכלו לחשוב על רעיון כמו להסתיר מידע על בריאות נפשית לקויה וכדומה, והעיקר שהבן שלהן יתחתן. הסתרה של מידע היא עוול וכאב לב לשני הצדדים!"

חנה בקרמן: "תלוי מי מתקשר. כשמתקשרת אליי חברה טובה, וכמובן כשבן משפחה מברר דרכי, תהיה לי מחויבות לתת את המידע הכי אמין והכי מדויק.

אם מדובר במישהו שאני לא מכירה, אציג את התמונה הכי יפה שאני יכולה. לדוגמה: על בחורה רעשנית אגיד שהיא פעילה ודומיננטית. אין כאן דבר חיובי או שלילי, מדובר באופי. אתמקד באישיות ולא בפרשנות שלה. החלק של הצד המברר הוא לבדוק את ההתאמה אליהם. אני אדגיש את מה שחיובי. אתן תיאור כמה שיותר אובייקטיבי, כמה שיותר ניטרלי, ללא קונוטציות וללא פרשנות".

שושי הורביץ מבקשת להוסיף משהו לסיום – קריאה לכל המשפיעים והמשפיעות: "תעזרו למקורבים והמושפעים שלכם בבירורים. תרימו בעצמכם טלפונים למשפיע של הצד שכנגד, תענו לשיחות בירורים בפירוט ובהרחבה. אפשר למנוע כך כל־כך הרבה עוגמת נפש מזוגות והורים שלא יודעים איך ואצל מי לברר".

היה מסע מרתק, מלא אמונה, תובנות, חכמת חיים וניסיון. המון הצלחה ותודה למרואיינות שהסכימו לחלוק איתנו את ניסיונן ואת זמנן, המון מזל טוב למשודכים ולהוריהם ולכל המבררים והמבררות, והעיקר – בימים שבהם נסתיימה עבודת הבירורים – שנזכה כבר לראות את החתונה האמיתית, השידוך המושלם שאין מה לברר בו, בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא, ועכשיו!

אריאלה דאשיף, עטרת חיה

סוגי חברים

בפירוש הרמב"ם על המשנה, הוא מבאר את דברי פרקי–אבות, בפרק א': "וקנה לך חבר": קיימים שלושה סוגי חברים. כל אחד מסוגי החברים הללו, אדם קונה לעצמו מסיבה שונה: הסוג הראשון הוא המכונה בפי הרמב"ם 'חבר לתועלת'. הסיבה שקיימת החברות הזו היא כדי שאפשר יהיה להפיק תועלת גשמית ממנה. למשל: שכנים, שותפים לעסק, יועצים למיניהם ועוד. הסוג השני נחלק לשניים: 'חבר לתענוג וחבר לביטחון'. כאן מספקת החברות צורך נפשי; החבר  לתענוג הוא חבר שאיתו יהיה כיף לצאת לטיול–שטח או לשבת ולעשות איתו 'צחוקות'. לעומתו החבר לביטחון הוא אותו אחד שאיתו אני מרגיש בטוח, הוא איש שיחי וסודי, הוא מכיר אותי מבפנים, ויש בינינו ברית נאמנות.

החברות מן הסוג השלישי היא אותה החברות שכל מטרתה היא ההתעלות וההתקדמות אל מטרה של עשיית טוב, תיקון העולם והנפש, והיא המכונה בפי הרמב"ם 'חבר לדבר הנעלה'. ההבדל בין החבר לביטחון לחבר לדבר הנעלה, הוא, שעם היות שהחבר לביטחון מספק צורך נפשי גבוה, עם כל זה, בחברות הזו עדיין אדם מרוכז בצרכיו האישיים, ועדיין לא פרץ אל המרחב של עשיית הטוב לשמה. אם נרצה – הרי החברות לדבר הנעלה היא זו שבין החסידים האמיתיים. ועל סוג זה של חבר, אומר הרמב"ם, מדברת משנה זו.

השביל אל החברות הנאמנה

כבר שמנו לב, שסוגי הידידות האלה תלויים מאוד ברמת ההתפתחות הנפשית של האדם. ככל שאדם פחות מרוכז בעצמו כך תהיה רמת החברויות שלו נוטה יותר אל הרוחני, ואל מה ומי שמחוץ לתועלת האגוצנטרית שלו.

ההבנות האלה הן המפתח למודעות ולחינוך בתחום הזה של חברויות. הילד, בתהליך הגדילה שלו צריך לחוות חברות אמיתית מהי, והראשונים שיכולים לספק לו את החוויה הזו הם ההורים ובני המשפחה הקרובה. כיצד? כמובן שהחברות הראשונה של הילד עם ההורים היא חברות לתועלת – הילד זקוק להורה שיספק לו את צרכיו הבסיסיים ביותר. כשההורה דואג לצרכי הילד באכפתיות בהתמסרות ובתשומת לב, הילד לומד שני דברים מאד יסודיים לחיים: כיצד לבטוח בזולת, וכיצד נותנים מעצמנו.

ככל שהילד גדל, הופכת החברות עם ההורה גם לחברות של תענוג מסוגים שונים – ההורה משתעשע עם הילד ונהנה מן ה'קונצים' שלו, המשפחה יוצאת לטיולים יחד, עושים יחד צחוקים במיטה בשבת בבוקר, וכך הופכים ההורים למי שמספקים לילד ולנער את הצורך לתענוג והנאה מן החיים. תוך כדי סיפוק הנאות ותענוגים, מפתחים ההורים עם הילד קשרים בטוחים ונאמנים. הפן הזה של היחסים הוא העדין והשברירי ביותר. כשנכנסים אל הנפש פנימה צריך להיות מאוד זהירים לא לדרוך, לא לשבור, לא לרמוס את האישיות של הילד גם אם הכיוון בו הוא צועד אינו נכון. הזהירות הזו, מתחילה מדברים בסיסיים ופשוטים ביותר, והיא בונה את הביטחון שבוטח הילד בהוריו.

ביקשנו–ציווינו על שלומי לפנות את שולחן השבת וכוס מלאה יין נשברה. היין נשפך. מהומה רבתי מתחוללת כשהקטנטנים המסוקרנים צועדים היישר אל היין והשברים. הדבר היחידי שמעניין אותנו כרגע הוא אי־הנוחות, הסכנה והלכלוך. ואיפה שלומי בכל הסיפור? זו ההזדמנות לבנות או להרוס את בניין החברות הנאמנה. אם לא נשכח את שלומי, נתמוך בו ברגע הלא נעים הזה, ננחם אותו, ונתגייס לנקות איתו יחד, לימדנו אותו להיות חבר נאמן. לימדנו אותו לעבור ולעמוד לצד הזולת בזמן הקשה. אם נאשים, נגער ונשלח אותו לנקות לבד, לימדנו אותו כיצד בוגדים בביטחון שהזולת בוטח בנו. יצרנו במו ידינו, נער בסיכון. ככל שנקדים להיות חברים נאמנים של ילדינו, כך נציל אותם מן הקשיים של העולם החיצוני – עד כדי כך חשובה החברות של ההורים עם הילד!

אבל למזלנו, נותן לנו ה' שפע של הזדמנויות לתקן ולשפר. בשלבים מתקדמים יותר, כשהילד ילמד שאנחנו מבינים לליבו, ונזהרים שלא לפגוע בנפשו, הוא יפתח אלינו, ויספר לנו את נגעי לבבו. זה שלב שבו צריך ממש משנה זהירות.

גילה מחסירה כבר פעמים רבות מבית הספר, בכל פעם מסיבה חדשה ומעניינת. כבר ניסינו כל מיני דרכים להעיר אותה: שעון מעורר, קולות של צרצרים, טלפון מחברה, ואפילו קנינו שכוי–בעל–בינה–לעיתים, כלומר תרנגול, שיעמוד על החלון בשעת הבוקר – ולשווא! קלטנו עכשיו שהבעיה עמוקה יותר, ומצריכה שיחה. נשים לב שהשיחה תהיה נינוחה, חסרת האשמות, ושנחפש בה דרך להבין איתה את שורש הבעיה, ולמצוא יחד את הדרך לפתרון.

בדרך כלל אין ההורים מהווים 'חברים לדבר הנעלה' עבור ילדיהם, אבל שמץ מן העניין הזה יכול להיות קיים גם בין הורים לילדים. התוועדויות חסידיות משפחתיות הן ההזדמנות של ההורים לחלוק עם ילדיהם לבטים מסויימים שיש להם עצמם בעבודת ה', ולדון איתם על הדרך לצאת מן הקשיים האלה כדוגמא אישית.

חבר שהוא רע?

במשנה בפרקי אבות, שואל רבי יוחנן בן זכאי את תלמידיו המובהקים: "איזוהי דרך רעה שירחק ממנה האדם", ורבי יהושע עונה – "חבר רע". איך יכול להיות שאותו אחד הוא גם חבר לאדם וגם רע לו? את התשובה ניתן אולי להבין מתוך דברי הרמב"ם למעלה. כשהציר סביבו סובבת החברות הוא האנוכיות וקטנות המוחין, כשהאדם רוצה את התועלת והתענוג האישי שלו בחברות, החברות עשויה להוביל למקום לא טוב. ומה עושים אז?

כבר גלוי הדבר שגערות, השפלות האשמות ו"ברוגז" מסוגים שונים אינם פותרים את הבעיה, אלא בדרך כלל מעצימים אותה; או אם הנער נכנע ללחץ המופעל עליו, הבעיה תעלם אל מחוזות פחות גלויים בנפש, ששם היא עשויה להזיק הרבה יותר. אם נהגנו בילדינו מנהג חברים נאמנים, חזקה על הנער שתהיה בו העוצמה להבין את המקום בו הוא נמצא, ולחזור אל מקומו הטוב במשך הזמן. במכתב של הרבי מה"מ בו הוא מייעץ להורים מה ניתן לעשות עם נער במצב דומה, מציין הרבי שעם המשך הקשר החם של ההורים עם הנער, יש גם מקום לומר לו בעדינות מהי הדרך הנכונה להתנהג. לא לרמוז, אלא לומר דברים ברורים, אבל בעדינות. בעדינות הכוונה באופן שלא פוגע, באופן שניכרת האהבה הרכה של ההורה אל הנער. לעניות דעתי, הרגש הזה הוא מה שמאפשר שהדברים שיוצאים מלב ההורה יכנסו ללב הנער.

אבל אם חסר לנער החוסן שמעניק לו הבית, המצב צריך ריפוי. הדרך הפשוטה והאמיתית ביותר למנוע מן הילדים חברים שאינם טובים להם, היא פשוט לנהוג בהם כחברים נאמנים. דרך הבעל–שם–טוב הקדוש באהבת ישראל הייתה קודם כל לדאוג לצדדים הגשמיים של הזולת ורק אחר כך – לרוחניים. המשיכה אל חברה מסוימת היא עניין של תדרים אנרגטיים. כשאדם נמצא בתדר נמוך, הישרדותי, הוא דואג לצרכים הגופניים המיידיים שלו. שיהיה לו אוכל, שירגיש טוב בעניינים חומריים וגופניים. התדר ההישרדותי הוא תדר של טראומה, של מאבק על החיים. כשאדם נמצא בתדר הזה, העניינים הרוחניים אינם יכולים להעסיק אותו.

כך קורה שהחברים אותם הוא בוחר יהיו חברים שמספקים לו את הצרכים האלה – כסף מזומן במיידי, הגנה מפני מריבות, מקום של כבוד בחברה וכו'. ובלשון הרמב"ם – חברים לתועלת ולתענוג. אמנם, ה' יתברך נתן בנו נשמה, והנשמה הזו מזהה אהבה אמיתית מהי. חברה לא טובה מספקת צרכים מיידיים אבל ללא התוכן של האהבה. היתרון הגדול שלנו ההורים הוא באהבה הטבעית והעוצמתית שיש לנו כלפי ילדינו. אם נספק אנו לילדינו את הצרכים היסודיים האלה מתוך אהבה, כבוד ואכפתיות (חבר לתועלת), נהנה מנוכחותם, וניצור חוויות נעימות ומעשירות איתם (חבר לתענוג) ונדאג ליצור איתם קשרים נפשיים חזקים של אהבה, נאמנות וכבוד (חבר לביטחון), באופן טבעי ישתנה ה'תדר' שלהם, והם יעזבו את החברים שאינם טובים להם וישובו הביתה, אל המשפחה, שבה נמצאים החברים הנאמנים האמיתיים שלהם.

הדבר הזה נכון לכל גיל ומצב. אמנם יש מקום לשיחה אודות הנזק שבחברים לא טובים, והתועלת שבחברים טובים יותר, יש גם מקום להשתדל להרחיק ילדים צעירים מחברת חברים לא הגונים כל־כך (החבר יכול לבוא לבקר אבל אתה אינך רשאי לבקר בביתו – לשים לב שהילד יהיה במקום שבו הוא המשפיע ולא המושפע), אבל עיקר הריפוי הוא בשינוי התדר של הילד, שיבוא מתוך שינוי ביחס שבין ההורים לבין הילד.

"חברים כל ישראל – ונאמר אמן!"

בס"ד

שירה פולון

תקציר השיעור: מהי ענווה? מצד אחד, לא להתפאר בכישרונות, בחוכמה או ביכולות שלי. לזכור כי הם כולם ברכה מאת ה'. מצד שני, להיות מודעת לכל הכוחות שה' נתן לי, לא להוזיל או להמעיט בערך שלהם. להכיר בכך שה' נתן יכולות מסוימים, כישרונות מיוחדים זה לא בושה. עלי לקחת אותם בשתי ידיים ולהשתמש בהם בכדי לעשות את השליחות שלי בעולם. עם זאת, אסור להתפאר ולהגיד היכולות והכישרונות הן בזכות העבודה הקשה שלי, אלה עלי להודות לה' שנתן לי אותם ולהוקיר לו תודה עליהם.

היום אני רוצה להכיר בכוחות שלי, לדעת שאני מסוגלת בעזרתם להשפיע בעולם, להשתמש בהם בתור אנרגיה לעשות את השליחות שלי בתוקף. ענווה אינה אומרת אני לא שווה כלום, אלא אני שווה ומסוגלת אבל יודעת שזה הכל מאיתו ובזכותו. וכל מה שאני עושה זה כדי לפאר את שמו.

משימה יומית: כתבי כישרון אחד, משהו שאת טובה בהו. חישבי כיצד את יכולה להביא לפחות אחד מהם לידי ביטוי? מתוך ענווה, לקדש בעזרתו שם שמים. מספיק שזה יהיה משהו קטן, לעזור בשקט בלי שאף אחד ידע או ישים לב, למעשה כזה יש הוד ופאר מיוחד. בהצלחה!

בברכה,

שירה פולון |M.A. בייעוץ חינוכי

מתמחה בטיפול CBT

050-652-4599

[email protected]

ערב הפרשת חלה לנשים משכונת הרכס (שכונה חדשה בעתלית). כל אישה קיבלה ערכת הפרשת חלה אישית ושי יוקרתי. דיברנו על מעלת האישה במיוחד סביב שלושת המצות המיוחדות לנו הנשים, עם העוצמה היחודית לנו, כמו שהרבי מדגיש.
הערב היה בביתה של אחת המקורבות מהשכונה, הגיעו הרבה נשים לא דתיות והן יצאו בהתפעלות והתרגשות.

סיכמנו את הערב בציפיה להפגש עוד הלילה בבית המקדש השלישי ☺️

לאור הצלחת מוסדות בנות חנה חב"ד בבני ברק ולאור הביקוש הגדול הוחלט לפתוח לשנה הבאה כיתת סמינר בבני ברק. הסמינר ישלב לימודי הוראה עם מספר מגמות וכן לימודי קודש והבית היהודי לצד פעילות חברתית באווירה חסידית.

להרשמה לסמינר החדש