ב"ה, החורף הגיע ואיתו תוכנית לימודים ופעילות מגוונת ומיוחדת לכל תלמידות המדרשה, תלמידות מן המניין ותלמידות חוץ וכל מי שחפצה להעניק לעצמה זמן איכות קסום בעומקי החסידות בבית מדרש הנשי של פנימיות.

השבוע ביום ראשון, ח' טבת נפתח בהצלחה "בוקר לימוד", התוכנית הייחודית לבוגרות המדרשה, בוקר שכולו עבורן: על סדר היום, לימוד משותף של דבר מלכות, סדרת הרצאות בנושא טהרת המשפחה ושלום בית עם הרבנית ברוריה אשכנזי שתחי' והתוועדות שמחה ומרגשת על כל מה שבוער (גם בבית 😁), מלווה בארוחת בוקר ביתית בריאה וטעימה.

לפרטים על הצטרפות ללימוד בתוכניות השונות, ניתן לפנות לאורנה: 0524500444

כתובתנו רח' חיים לבנון 45 רמת אביב

בברכת חורף בריא ושמח

פרשת ויחי

בבית המקדש הראשון והשני שנחרבו לנו,
לא היה ברזל, והיה אסור לבנות אותו מברזל !
כיון שברזל הוא מקצר את החיים – על ידי ברזל מכינים כל מיני דברים שמיועדים לקצר חיים…

לעומת זאת בית המקדש הוא עניין של חיים, וזה סותר .

אך, הפלא ופלא , בבית המקדש השלישי דוקא יבנו אותו עם ברזל!

וזה למה? כיון שבית המקדש השלישי הוא דבר נצחי, משהו שלא יכול להיות בו ענין של חורבן של הפסק. זה דבר אמיתי באמת..

אז יש ברזל שלילי – שאיתו מקצרים ח"ו חיים.

אך , אומר הרבי,
יש ברזל דקדושה!!
מה הוא ?
תוקף ,ונצחיות , ואמת שלא משתנה בשום נסיבות .

כמו שאומרים 'הוא ברזל, אותו אי אפשר להזיז'

ככה בדיוק אנו צריכים להיות בנוגע לעקרונות שלנו בעניני תורה והמצוות!
שום דבר חיצוני, שום יצר הרע ושום לעג שהוא לועג לנו, דרכנו בתוך הלב או דרך אחרים, ושום נסיון שהוא יעמיד לנו כדי שנכנע לו ונוותר ,

לא יזיז אותנו מהאמת . אנחנו ברזל דקדושה נגדו! ולא משנים, ולא זזים , מהאמת.

בדיוק כמו יעקב אבינו,
שהוא דבר נצחי ואמיתי. ולכן 'ויחי יעקב'
הוא חי תמיד,
וזה מתבטא בנו – הילדים שלו, כשאנחנו הולכים בדרכו וממשיכים אותה,
ככה מתבטאת ההמשך והנצחיות של יעקב, שלעולם לא פגה.

ויחי יעקב, שנחיה גם אנו, כל רגע ורגע, ולעולם לא נפסיק, כי אנו ברזל דקדושה! כי בחרנו, באמת.

מ.שהינו

16-12-2021-19-27-55-ויחי

16-12-2021-19-27-58-ויחי-מוגה

16-12-2021-19-28-07-12ויחי

היי אני מושקא, בת 21.
כבר מגיל קטן ידעתי שאני אצא לשליחות. כמובן שבשלב הפגישות החלטנו שנצא, עוד לא ידענו לאן, אבל ידענו שזה יקרה, ובשנה שנתיים הקרובות.
בינתיים הספקתי לסיים את הלימודים, ובאמצע אלול נולדה דבורה לאה הקטנה שלנו. מכאן, האפשרויות פתוחות, צריך רק למצוא מקום מתאים, ואנחנו שם.
קצת נחתי בחודש שאחרי הלידה, עם ארוחות מפנקות משפרה ופועה כפר חב"ד ועוזרת פעם-פעמיים בשבוע.
ברקע בעלי מחפש הצעות למקומות, חשבנו בהתחלה הודו, אבל היא סגורה כרגע למטיילים, ולא ברור מתי בדיוק תיפתח, הצפי כל פעם נדחה ונדחה.
בכל אופן מגיע יום כיפור ואני מחליטה שאני לא מסוגלת להישאר בארץ בחגים. אני רוצה מאוד לטוס לרבי, נכון, בקושי חודש אחרי הלידה, אבל אני מרגישה טוב, והיתה לי לידה מדהימה (בזכות ההכנה של נחמי סגל המדהימה, חייבת לציין) וגם אם לא אהיה כל הזמן ב770, עצם השהות שם תעשה לי טוב, במיוחד לפני היציאה לשליחות.

באמת היה לי מאוד טוב שם, אבל זה סיפור לפעם אחרת. בכל אופן שמענו על המדינה שאף פעם לא היה בית חב"ד והחלטנו שחייבים לכתוב על זה לרבי לפני הטיסה חזרה לארץ. בום תשובה מדהימה מהרבי באיגרות קודש, לאדם שהרבי הריי"ץ אמר עליו שיש לו כישרונות מיוחדים וממילא חייב לנצל אותם כי עצם זה שהרבי אמר עליו, זה נותן לו תוספת כוח ואפשרות לנצל את הכישרונות שלו.. ועוד עניין, של מסירות נפש, שהיום היא לא מסירת החיים, אלא מסירת הרצון, לעשות משהו שהוא קשה.

זהו, מכאן, חזרנו לארץ ותוך חודש(!) ארזנו את הדברים, מכרנו את הרהיטים שקיבלנו בחתונה, עשינו קניות של מוצרים כשרים, נפרדנו מבני המשפחה והחברים, וטאק-אנחנו על המטוס ל-אתיופיה, ומשם ל-וינדהוק, בירת נמיביה. מדינה בדרום מערב אפריקה.
ידענו שיש כאן קהילה יהודית, שלא מקיימת פעילות יהודית כל כך, עקב עזיבת משפחות רבות את המקום, ועקב הקורונה אפילו הבית כנסת המקומי סגור.
ידענו שבשנים האחרונות המדינה הפכה ליעד מבוקש לתיירים, יש כאן ספארי גדול ומיוחד, דיונות חול נדירות ועוד נופים מרהיבים.
אבל לא ידענו מה קורה במדינה מבחינת אוכל כשר, כמה יהודים באמת יש כאן ואיך זה מבחינת מקווה טהרה. ידענו רק שכאן צריך להקים בית של הרבי שליט"א מלך המשיח ולהביא לכאן את אור הגאולה.
נחתנו הישר לתוך החום המדברי של נמיביה ל"גסטהאוס" פשוט ומכאן התחלנו לחפש דירה מתאימה לבית חב"ד.
בגלל שיש כאן איזורי פשע, היינו צריכים להתמקד רק על שכונות בטוחות, בהחלה חיפשנו רק בשכונה אחת, לאט לאט התברר שיש עוד כמה. דיברנו עם עשרות מתווכים כדי למצוא בית שיתאים לבית חב"ד, עם מקום מרווח לסעודות שבת ואירועים, ועם קומה נפרדת למשפחה. והגענו למבוי סתום, נראה ששום דבר לא מתקדם.
ובדיוק אז הכרנו יהודי יקר, שהוא ומשפחתו כל כך שמחו שנפתח כאן בית חב"ד עד שהאמא לא נרדמה בלילה מרוב התרגשות, מפה לשם מצאנו את עצמנו אחרי ארבעה ימים חותמים חוזה על הבית תוך כדי שהם מסדרים את כל הניירת האפשרית שהחוזה יעבור בשלום..
בין לבין, במקומות שהיינו, עם תנור טוסטר אובן קטן, התחלתי להכין חלות בשישי, ובעלי יצא לחלק אותן ליהודים שגרים כאן, כשכל שבוע הכמות רק גדלה, אנשים קיבלו את זה בדמעות בעיניים.

ברוך השם כשנכנסו לבית חב"ד היינו צריכים לרהט אותו מאפס ממש, זה היה שבוע שבו רצנו מחנות לחנות כדי שיהיה בבית הכל לפני חנוכה. ותוך כדי גם הזמנו כמה אנשים אלינו הביתה להכיר אותם.

ביום שישי נחתו אצלינו שני תמימים אלופים שבאו לעזור בפעילות. מייד אחרי הנחיתה החלו בהטבלת כלים במשך מספר שעות בנהר הסמוך לעיר בשמש הקופחת.

ביום ראשון ערב חג החנוכה הם נסעו לעיר החוף במדינה שגם בה מתגוררים יהודים, שבעה משפחות יהודיות נוספות להביא להם חנוכיות. ולדאוג שגם להם יגיע אור הגאולה.
כשאנחנו מוודאים שבעיר הבירה כמובן, וינדהוק, לא ישאר יהודי אחד שלא קיבל חנוכייה ונרות.
היה חנוכה עמוס פעילות ברוך ה', בכל יום משהו.
מסיבת חנוכה לקהילה המקומית, דוברי אנגלית.
מסיבת חנוכה ועל האש לישראלים.
הדלקות בבתים של משפחות כאן.
והשיא ביום האחרון של החג, כשקיבלנו סוף סוף אישור, שעבדנו עליו מאז שהגענו, להדליק חנוכייה ברחוב העיר, כמו שהרבי רוצה. הגיעו להדלקה כ50 איש!!
חנוכה נגמר, אבל הפעילות רק התחילה, ככל שהפעילות גדלה, רואים רק כמה צריך יותר..
המטרה הבאה שלנו היא להקים כאן מקווה מפואר, שיעודד את הנשים היהודיות כאן לטבול בו, (בינתיים הן טובלות בנהר קר במרחק למעלה משעה נסיעה)
במקביל אנחנו עובדים על שחיטה כשרה וחלב ישראל שיהיה ליהודים כאן אפשרות להשיג אוכל כשר.
והדבר הכי חשוב על יצירת קשר עם כל יהודי שנמצא כאן, בין אם זו מטיילת שנמצאת פה לטיול, בין אם זה איש עסקים או אשת השגריר.. וכל יהודיה שגרה כאן.
כי בדיוק בשביל זה הרבי שליט"א מלך המשיח שלח אותנו.

מצורפות תמונות מהמסע שלנו —

מסיבת חנוכה לישראלים

מוצאים יהודים בסוופקמונד

הדלקה מרכזית בפארק בעיר בנר שמיני

מסיבת חנוכה לקהילה היהודית

מבנה הבית חב"ד

בצפת נערך במעמד מרגש וחגיגי טקס חנוכת הבית למרכז "בנות יצחק", שנתרם ע"י משפחת מייקל ובאבי לוקסנברג לע"נ הוריהם ר' יצחק יהודה לוקסנברג ור' יצחק רסקין ע"ה.

בהשתתפות משפחת לוקסנברג שהגיעו מארצות הברית, שליח הרבי ומנהל המוסד הק' כולל חב"ד העולמי הרב שלום דוכמן, שליח הרבי מנהל כולל חב"ד ומנהל סמינר בית חנה הרב יוסף יצחק חיטריק, מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש הרב מענדי בלוי, רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, רב קהילת חבד בצפת הרב מרדכי ביסטרצקי, רבנים, מנהלי מוסדות, שלוחי הרבי בצפת והסביבה, חברי מועצת העיר, עובדי כולל חבד בצפת, עובדי המרכז החדש לילד ולמשפחה בית צבי וחיה של כולל חבד לצד אישי ציבור נוספים, נקבעו מזוזות והוסר הלוט.

מרכז "בנות יצחק"  – הינו מרכז העצמה לבנות המגיעות לאחר סיום הלימודים ממוסדות חינוך שונים בעיר צפת, ומקבלות במקום פעילויות העשרה, פנאי וחוגים, תמיכה לימודית תורנית וחסידית, מעגלי שיח, ופרוייקטים של נתינה לטובת אוכלוסיות שונות בעיר ובסביבת המרכז, ארוחות ועוד עוד.

הרב יורם מעודה מנהל כולל חב"ד בצפת מציין כי המוטו של המרכז הוא חיזוק השמחה ועידוד פעולות הנתינה של הבנות.

המרכז נפתח לפני כעשר שנים והיה במקלט טחוב ועכשיו זוכות הבנות לשהות במרכז מרווח חדש ומפואר תוצאותיו רבות הממדים של המרכז ניכרת לאורך השנים, ובוגרות המרכז מציינות את השנים ששהו במרכז לשנים שהקנו להם יסוד ובסיס איתן לחיים.

מרכז זה מצטרף לשאר המיזמים של כולל חב"ד בצפת, ובפרט למיזמים החדשים: בית צבי וחיה מרכז מפואר ומקצועי לילד ולמשפחה עם אנשי מקצוע מן השורה הראשונה, מרכז מאור לאמהות חד הוריות אשר נמצא בשלבי גמר והפתיחה מתוכננת בקרוב.

מעתה זה בהישג ידך! אחרי שנים רבות, אתר טהרת המשפחה המיתולוגי מקווה.אורג עולה לאויר בעברית

אתר האינטרנט החדש מאפשר לנשים דוברות עברית ברחבי העולם לגשת לעולם תוכן עשיר, מושקע ורחב יריעה בנושאי טהרת המשפחה שמציע Mikvah.org במשך עשרות שנים ועד היום היה בשפה האנגלית בלבד.

מקווה.אורג שמח להכריז על השקת אתר העברית החדש mikvah.org.il – שמאפשר החל מהיום לקהילת דוברי העברית לגשת לתוכן המדהים ולעולמות ידע עשירים על טהרת המשפחה ש-מקווה.אורג הציע לעולם דובר האנגלית במשך עשרות שנים.

במהלך השנים אמנם תורגמו משאבי ידע נבחרים לעברית, כמו לוח המקווה שלי, וכן היו גם חלקים של עולמות תוכן בעברית שתורגמו לאנגלית, אבל הישג פורץ דרך זה מאפשר סקירת מצגות, רשימה של מאגר מקוואות, משחק Kahoot, חוברות, רשימת הכנה למקווה ואינספור מאמרים פופולרים ביותר, ואמצעי תקשורת שיהיו נגישים מהיום בקלות לצרכן דובר עברית, הן בארץ והן בעולם.

"אנו אסירי תודה לחני בלוי מביתר על ביצוע הפרויקט המונומנטלי הזה" אומרת אסתי שניאורסון, מפתחת תוכניות לימודים במקווה.אורג. "חני פנתה אליי לפני מספר שנים, מלאת השראה ונלהבת, ושאלה אותי מה היא יכולה לעשות למען מצוות טה"מ. ביחד הגענו לרעיון של אתר הבית בעברית, וחני הפכה את החלום למציאות".

"קיום אתר משותף חושף את היתרון של תרגום מהיר של משאבים אחרונים והופכים לזמינים עבור הקהל דובר העברית, לרבות חוברת "כוח המקווה" ומצגות ההלכה" אמרה חסי רבקין. "פרויקט תרגום שבעבר היה לוקח חודשים להשלמתו היה זמין תוך מספר שבועות קצרים, הודות לשיתוף הפעולה המדהים עם הצוות הדובר עברית שלנו״.

בשלב ראשון ובתור התחלה, האתר הושק עם חלק קטן מכל המשאבים שיהיו זמינים בעתיד, מכיוון שהצוות ממשיך לעבוד על תרגום המשאבים הפופולריים ביותר של מקווה.אורג. על מנת להנגיש את מצוות טהרת המשפחה לכמה שיותר זוגות בעולם כולו.

לכניסה לאתר

אריאלה אלהרר דאשיף, עטרת חיה

היהודי והספר

דורות רבים מכונה עם ישראל בשם “עם הספר”. בפשטות הסיבה לכך היא שקיבלנו את “הספר”, כלומר, התורה הקדושה מן השם יתברך בהר סיני, גלוי לעיני כל העמים, אבל גם הרווחנו את הכינוי הזה ביושר: יהודים ושקידה על ספרים הם דבר אחד – בכל מקום ובכל מצב.

לימוד התורה הוא עצם החיים, ומתחילים בו ממש מינקות: מורי בתימן מכותר בתינוקות שלומדים מתוך ספר – ישר והפוך; באחד הסקואולות בגטו העתיק והצפוף של רומא, בצל הותיקן, בתנאי עוני מחפיר, יושבים נינירלי (נערים צעירים – בדיאלקט של יהודי רומא) מול המורה ושוקדים על התורה; שלג כבד בחוץ, בחדר צדדי בבית המדרש של קרקא, יושב המלמד עם צעירי הצאן ומשנן איתם עיברי–טייטש (חומש ותרגום ליידיש); יהודי וספר – “תרין ריעין דלא מתפרדין”.

מרכזיות הלימוד בתודעה הקולקטיבית של עם ישראל העמידה תלמידי חכמים רבים, ולהבדיל, אנשי מדע וידע, וממציאים, לכל אורך הדורות – בזכות הרגלי השקידה, בזכות העידוד המתמיד ללמידה, ובזכות המתנה הנפלאה של אינטליגנציה גבוהה במיוחד, המוטבעת על ידי בורא העולם, בגנום היהודי: “הן עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”.

מהפכת הדפוס והעלייה הכללית ברמת החיים הביאו את הספר אל הבית פנימה – ספרי לימוד, קריאה, פנאי וידע כללי היו לנחלת כל בית.

והנה הגיעה המהפכה הדיגיטלית. הספר הוחלף במחשב, והסמארטפון היה לנחלת הכלל… אז זה טוב או רע ליהודים? האם עדיין יש מקום לספר? מהן יתרונות הקריאה? איך מחזירים את עטרתם של הספרים ליושנה? מה ייתן לנו ולילדינו את המוטיבציה להתקלף מן המסך ולחזור אל דפי הספר?

 למה? יתרונות הקריאה

עד כמה כדאי להשקיע בחינוך ילדים, בני נוער ומבוגרים לקריאת ספרים? הרבה! הרבה מאד!!! אין כמעט פעילות פנאי קוגניטיבית התורמת כל כך הרבה, ובכל כך הרבה תחומים כקריאה.

מיומנויות רבות מאד חוברות יחד כדי לאפשר קריאה בכלל וקריאה משמעותית בפרט, מהן מיומנויות פשוטות, ומהן גבוהות ומורכבות יותר:

מיומנויות פיזיות, כגון תיאום בין העיניים, יכולת תירגום סימני הכתב לצלילים ומשם למילים, צירוף המילים למשמעויות ובחירת המשמעות המתאימה למשפט השלם, ולשאר הטקסט.

ועוד: ברמת ידיעת השפה מוסיפה הקריאה, לעושר השפה – אוצר המילים, מילים נרדפות, חרוזות, שדות סמנטיים (תחומים בעלי יחס של משמעות כגון הפוכה, נרדפת או בעלת הקשר) לפירוש המילה הנבחרת, למשל: ‘באר’ היא מילה בשדה הסמנטי של המילה ‘מים’) ביטויים נאים, פתגמים (שאגב כך מגרים את החשיבה המעמיקה, את חכמת החיים, את החיבור אל העבר, אל השורשים, ואת ההבנה שיש מה ללמוד מבעל ניסיון…) וידע כללי נרחב.

הספר מותאם לאדם הקורא: כל אחד יכול לקרוא בקצב שלו, יכול לחזור על פיסקה או משפט וכמה פעמים שהוא מרגיש בכך צורך, כדי להעמיק בהבנתם. ומעניין לגלות שעל פי מחקרים, הספר מעורר בנו יותר כבוד אל התוכן הנכתב בו.

בניגוד לסרט או לתמונה, המילים אינן מגבילות את הדימיון, אלא פותחות לו פתח להתרחב ולהתגדל. תחום קרוב לדמיון, החשיבה המופשטת, מתפתח מאד בתהליך הקריאה. ואמנם מחקרים מוכיחים, שהקריאה, יותר מפתרון תשבצים למשל, מסייעת למנוע דמנציה בגיל מבוגר, משום שהיא מפתחת קישוריות עצביות חדשות במוח, ועושה שימוש בפונקציות חשיבה מרובות כל כך. כל אלה מעלים באופן משמעותי את מנת המשכל, ואת חדות החשיבה.

נראה שכלל אין  צורך להוכיח את הקשר שבין קריאה לאינטליגנציה רגשית. החוויה הרגשית המועברת בספר, גורמת לנו להיכנס לנעליים של הדמויות בסיפור, פותחת בפנינו את עולמו הפנימי והלא מוכר של הזולת, ומעמיקה בנו את יכולת ההבנה וההכלה שלו. רובנו קראנו את “ספר הזיכרונות” של אדמו”ר הריי”צ, שהוא יצירת ספרות ראשונה במעלה. כמה כוחות של מסירות נפש, ושל לימוד כיצד להתמודד עם לבטי נפש שאבנו מרבי ברוך בדרכו לגלות את החיבור האישי־הפנימי שלו לקיום רצון הבורא!

גם חז”ל, בספרות המדרשים והאגדה משכילים לקפל תחושה עמוקה, נקודת חכמה נסתרת או גדלות נפש במילים בודדות; הנה למשל  מדרש זה: “’וידגו לרוב בקרב הארץ’ – מה דגים הללו גדלים במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה, מקבלים אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם, כך הן ישראל: גדלים במים, בתורה, כיון שהן שומעים דבר חדש מן התורה, הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם” (בראשית רבה צז, ג).

איזה הלך רוח ושבח גדול לעם ישראל, ואיזו תחושה ברורה מקנה המדרש הזה, שבלא מימי התורה – חיי היהודי פשוט אינם חיים, והכל – במילים בודדות בלבד.

והנה יתרון מפתיע, מחקרים מוכיחים, שהקריאה תורמת תרומה נכבדת לשלוות הנפש של הקורא, ולא זו בלבד, אלא שממוצע הגיל של מבוגרים קוראים גבוה משל אלה שאינם עוסקים בקריאה!

נכון הדבר שאנחנו, כחברה, קוראים הרבה יותר מאז נכנסו לחיינו הסמארטפון והמחשב, אבל קריאה זו היא בדרך כלל שטחית מבחינת תכנים ועושר לשוני, ומבחינת הצורך בריכוז ובהעמקה. היא לא נותנת לנו את כל היתרונות הנפלאים שבקריאת ספר. על בשרנו אנו חשים את ההבדל, אין צורך במחקרים כדי לדעת עובדה פשוטה זו, אבל נחמד לשמוע מתוך המחקר המדעי, עד כמה נכונים הדברים.

איך? נעודד קריאה!

טוב, השתכנענו! יש צורך לעודד קריאה, אבל איך עושים את זה? יש כאן סור מרע ויש כאן גם עשה טוב.

נתחיל ב”סור מרע”. כשכלו כל הקיצים, והוחלט רשמית וסופית לעשות דיאטה, הדבר הראשון שנעשה זה לצמצם, אם לא לבטל לחלוטין, את קניית הממתקים. בנוסף, כדאי לשנן לעצמנו את חשיבות האכילה הבריאה, והנזק שנגרם מאכילה לא נכונה. לא! זו לא פסקה שנפלה בטעות לכתבה לא–לה.

כשרוצים להגביר שימוש בספרים בהכרח יש להגביל ולצמצם את זמן השימוש במחשב. סמארטפון לא כדאי לתת בכלל בידי ילדים ובני נוער! וכן חשוב ללמד את ילדינו את חסרונות השימוש באמצעים דיגיטליים.

ובנוגע ל”עשה טוב”? הימצאות ספרים בבית, ‘בית מלא ספרים’, כבר מעודדת לקריאה. גם בנושא זה הדוגמא האישית חשובה מאד. בית שקוראים בו הוא בית שמייצר כבוד לקריאה וללמידה עצמאית. כמובן שהתלהבות רכישת הספרים והשימוש בהם סביב ה’ טבת היא דחיפה רצינית לכיוון קשר טוב עם הספרים.

הקריאה המשותפת – הקדשת זמן משפחתי לקריאת ספרים, סבתא או אמא או אבא שמקריאים לילדים, או גם להיפך – ילד שמקריא באוזני המבוגרים שבבית, הן הזדמנויות לפתח את יכולות הקריאה של ילדים קטנים, משום ששם הם רואים איך בפועל משתנה הטון, נוצרות הפסקות וקצב הקריאה מותאם לסימני הפיסוק והשינויים בעלילה. אגב, קריאה משותפת היא כלי מצויין לחיזוק הקשר הרגשי, לדיון משותף בנושאים חשובים שרצינו להעלות בפני הילדים והיינו זקוקים להזדמנות מתאימה לכך, ולהתייחסות נכונה ובריאה למצבים שונים בחיי היום–יום שאיתם נתקלים במהלך הקריאה. לכן קריאה משותפת, או שעת סיפור של לפני השינה, מתאימות גם לבני נוער ולא רק לילדים.

אם ראינו בבית ילד שקורא, נמצא הזדמנות לשבח אותו, ולבקש ממנו לחלוק עימנו את החוויה, וגם אנחנו, אם קראנו מידע או סיפור שנגע בנו, נחלוק אותו עם בני הבית.

עצות למתקשים

ולסיום, הנה כמה עצות למתקשים בקריאה: קודם כל, אם קשייו של הילד מעוררים בנו רגשות שאינם חיוביים. כדאי גם לבדוק את עצמנו כדי להבין מניין נובעים רגשות אלה, ולטפל בהם, כדי שהילד יהיה חופשי להתקדמות וללימוד. יש לחפש דרכים יעילות שיעזרו לילד בקשייו.

ההדרגתיות והסבלנות הן סוד ההצלחה בכל התקדמות: קריאת מילים בודדות, קריאת ספרים בהם מופיעים ציורים במקום מילים מסוימות, ספרי קומיקס של עלילות קצרצרות, ואחר כך ארוכות יותר, קריאת סיפורים עם תמונות וכן הלאה – עם ניקוד, ללא ניקוד, ספרים על נושאים פשוטים ולאחר מכן על נושאים מורכבים יותר עד מופשטים – הכל לפי רמת הקורא.

חשוב להכיר את הילד ולראות מה עשוי לסייע לו: אולי הוא זקוק לשקט, אולי לנוע בזמן הקריאה, אולי להשמיע לאוזניו או לאוזני זולתו. יתכן ששינוי זווית ההנחה של הספר תסייע לו – אם הספר יהיה מולו או מונח על השולחן, אולי מוטה ימינה או ישר? יש מקרים שהקושי נמצא בראייה או במיקוד שלה – בדיקת הנושא עשויה לחסוך תיסכולים רבים… ובגדול, אם רואים שהקושי עולה על הממוצע, כדאי לפנות לייעוץ.

(לצורך הכתבה רואיינו הגב’ מרים בר-ששת, קלינאית תקשורת שיקומית, והגב’ סימונה אבן דנאן – מורה להוראה מתקנת. כמו כן נעשה שימוש בראיון בנושא הקריאה הדיגיטלית של חוקר הספרים מר ואן-דר-ויל ובעבודת המחקר שלו בשיתוף פרופסורים עמיתים מרחבי העולם, ובאתר פורטל ההורים של משרד החינוך)

כך כותבת מארגנת הארוחות של שפרה ופועה בהדר גנים, פ"ת:

בחסדי ה' השבוע זכינו לפנק את נשות הדר גנים היקרות המתנדבות לבשל ארוחות בוקר וצהריים ליולדות בערב עשיר ומיוחד.

הנשים נהנו מכיבוד מפנק, מגשי סושי ,מרקים שונים ובר ירקות טריים…

בנוסף השתתפו בסדנא מיוחדת שהעבירה הגב' חנה זוננפלד מנחה"ח
בה למדו לרקוח שמנים ארומופאתיים, מסכות לפנים ולהכין שייקים טעימים..

זו הזכות שלנו לפנק בחזרה את אלה שרגילות לתת מעצמן!

מירי שניאורסון

"לרגע אחד הרגשתי ממש, שהינה הגיעה הגאולה!"

ביום ראשון האחרון, נר ראשון של חנוכה, התקיים אירוע של ארגון נפלאו"ת בכפר חב"ד, בסלון ביתם של חגי ונעמה חסין. ארגון נפלאו"ת, בראשותה של אשת התקשורת מירי שניאורסון,  חגג השנה את חג החנוכה באירוע מיוחד שבו חגגו יחד כ-70 נשים שהגיעו מקצוות וסגנונות שונים של החברה הישראלית, וזאת כדי להיזכר שהדומה הוא הרבה יותר מהשונה שביננו. האירוע נערך בשיתוף פעולה בין נשות נפלא"ות, שנפגשות בקביעות ללימוד תניא ופרשת השבוע, לבין נשות עמותת "פנים חדשות", נשים שאינן שומרות תורה ומצוות העוסקות בפרויקטים מיוחדים לקידום נשים בישראל.

לאירוע נבנתה תכנית מיוחדת שהביאה את מהות חג החנוכה כגורם מלכד ומחבר, וזאת בכדי ליצור תחושה של חיבור בקהל הנשים המגוון, ולהביא חוויה של קירוב לבבות, ושייכות למורשת העם היהודי.

את האירוע כיבד הרב שניאור אשכנזי, שהביא עימו סיפורי נסים והשראה מעולם השליחים, ביניהם סיפור מרגש במיוחד על הדלקת נרות חנוכה שנערכה סמוך לחוף הים, ברוח ובגשם, עבור קבוצת לוחמי שייטת שהיו באמצע תרגול, ועל רגע אחד שבו עמדו החיילים עם חליפות הצלילה, רטובים ודומעים מהתרגשות, מול חנוכיה ונרות החנוכה דולקים, במיוחד עבורם, על חוף הים.

לאירוע הוזמן גם אורח מכובד, דן אוריין, שגריר מקדוניה לשעבר, שסיפר בהתרגשות כי הוא הגיע הערב בשמה של הקהילה היהודית המקדונית, קהילה שלמה, שלצערנו ברובה, לא שרדה את השואה האיומה. סיפורו קיבל עוצמה נוספת, כשעלתה לבמה ניצולת שואה, בת 88, שהביאה את סיפור תקומתה. הדברים המרגשים עוררו בקהל תחושות של סולידריות וחיבור סביב גורל משותף של העם שלנו, שעבר מסעות של גבורות ומסירות נפש, והכול כדי לשמור על המורשת היהודית עתיקת היומין.

בין סיפורי ההשראה לדברי החיזוק, הנעימה את הערב הזמרת יפוש ברכהן, עם קול עוצמתי ומרטיט ומחרוזת שירים שעוסקים כולם באחדות ואהבת ישראל. בשלב מסוים, השירה העוצמתית גרמה לקהל הנשים המגוון פשוט לקום על הרגליים ולרקוד. הכיסאות הוזזו הצידה וסלון ביתם של מש' חסין הוסב באופן ספונטני לרחבת ריקודים. בשלב זה, כבר לא הורגשו הפער בקהל והשונות החיצונית, כולן רקדו יחד, נהנו, מחוויה של חיבור פשוט, מתוך שמחה של חיבור לבבות, ללא מלים, אך עם הרבה כוונת הלב.

בסופו של האירוע, יצאו הנשים עם מארזי מתנה מפנקים ובעיקר עם תחושות של תקווה אמיתית ובשורת גאולה, שמעט מן האור אכן דוחה הרבה מן החושך.

וכך סיכמה את האירוע חלי פרידמן, העומדת בראש ארגון "פנים חדשות":

"נשים שונות, מעולמות תוכן רחוקים,

שמצאו ביחד שכזה, שמח,

שמתכתב עם המורשת היהודית, אשר אחת היא לכולנו".

נשיאת נפלאו"ת, מירי שניאורסון, אינה נוהגת לנוח על זרי דפנה, וכבר מתכננת את האירוע הבא, לקראת חודש שבט הבע"לט, מוזמנים לעקוב אחר הפרסומים.

שנזכה להוסיף ולהרבות אור של שלום, אחדות וקירוב לבבות, בכל עם ישראל!