נפלאות בפרשת שופטים/מירי שניאורסון
אל תשפטי אחרים – רק את עצמך!
״כשאני רואה משהו שלא נראה לי אני מתפללת לקבל את הדבר כפי שהוא, ובמקום להתנגח בו – לעזור לו״. יעלי מדברת כאילו היא בתשובה שנים רבות, אך רק לפני שנה עשתה את ההחלטה לשוב כשהיא מצהירה: ״אני הולכת שבעים אחוזים מהדרך ורואה שמשהו נתקע, אני חוזרת בי ומודיעה לקב״ה: אתה תסדר הכול!" כבר בתחילת הטיפול יעלי מצהירה שהמטרה שלה היא להגיע לשלווה. מי שמונעת זאת ממנה לדבריה היא כלתה, אם נכדיה הבוגרים, שמאכזבת אותה מאוד בהחלטות החינוכיות בנוגע לגידולם. ״אני לא כופה עליה את הדת״ מתגוננת יעלי, "אבל אני פשוט רוצה לראות בעיניים שלי את הנכד שלי עם כיפה הכי קטנה״. אחרי שעתיים של הפלגה למחוזות רחוקים באמצעות הקלפים, המסע שלנו מסתיים ויעלי מרגישה בטוחה מתמיד לשתף אותי: ״עכשיו אני מבינה שיש בי דברים שליליים לכאורה, אבל החיובי שבי יכול להתגבר עליהם. ברגע שכלתי נכנסה לתמונה התחלתי להילחם בה, לשפוט ולבקר אותה, אבל עכשיו אני מבינה שבעצם אני מבקרת את עצמי ויורדת על עצמי".
״שופטים ושוטרים תיתן לך בכל בשעריך״: השערים שבהם צריך האדם לשים 'שופטים ושוטרים' הם גם שערי גוף האדם, כלומר חמשת החושים: ראייה, שמיעה, טעימה, ריח ומישוש (עיניים, אוזניים, נחיריים ופה הם שבעת שערי הפנים). על כל אחת לדאוג שהחושים הללו יונהגו על פי הוראות התורה והוראות שופטי הדור – לראות ולהסתכל רק בדברים המותרים, לא לשמוע דברים אסורים, לאכול מאכלים כשרים ובריאים וכמובן לדבר טובות זו על זו. כל אחת היא עולם מלא הדומה לעולם הגדול. כמו שבעולם יש ערים מחוזות (אזורים) כך גם בעולמה הפרטי יש אזורים שבהם היא פועלת וחיה, והם המחשבות שאדם חושב, הדיבורים שמדבר והמעשים שהוא פועל. בערים אלו מוכרחים להתקין שערים שדרכם נכנסים או מכניסים דברים. אפשר גם לסגור אותם בשעת הצורך כך שלא ניתן יהיה לעבור דרכם. מכאן אנו לומדים שקיבלנו את הציווי וגם את האפשרות להצליח במחשבה, בדיבור ובמעשה: כשמתעוררים לעשות מעשה טוב, לקיים מצווה, ללמוד או להתפלל וכמובן לעזור לאחר. ואם חס ושלום מגיע היצר הרע ומנסה להיכנס – עלינו לסגור את השער ולא לתת לו להיכנס, כיוון שאנו בנותיו של בורא עולם וזה הזמן להתנהג כרצון ה׳. וכמה זה משמח שאף על פי שאנחנו השופטים של עצמנו, הקב״ה סומך עלינו שנדע לשפוט נכון ונהיה גם שוטרים טובים לבצע את המוטל עלינו.
ראש חודש אלול שחל השבוע מזכיר לנו לצאת מעצמנו לשדה ולעזור, שכן בחודש אלול המלך (כלומר הקב״ה) נמצא בשדה ומקבל כל אחד בסבר פנים יפות. חודש אלול הוא הזדמנות נפלאה להכיר את האחרת והשונה, לקרב ולהתקרב לה׳, להתקין שערים לעצמנו – לא לאחרות. וכשכולנו נשפוט צדק ונקיים את הכתוב בתורה, נגיע למינוי שופטים ושוטרים בסנהדרין הגדולה בבית המקדש השלישי בקרוב, בגאולה האמיתית והשלמה עם משיח צדקנו.
הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.
מרצה מנחה ושליחה בתקשורת לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן mail: mirisch1@gmail.com טלפון 054-9292901
Error loading player:
No playable sources found
דבורה לאה אמיר / מגזין 'עטרת חיה'
השבוע נתבקשתי לכתוב בנושא פעילות גופנית. האמת? שמחתי ממש. לאחרונה התחלתי להתעניין בתזונה בריאה ולאכול בריא בתקווה שאעבור לתזונה בריאה לאורך ימים ושנים בעז"ה. כך שהנושא הגיע אליי בדיוק בזמן ואני שמחה להגיש לכן אותו עם כמה אלופות בתחום.
בלי בלוי (יוזביץ):
נשואה ואמא לשלושה ילדים, מביתר עילית. בוגרת לימודי כושר במגוון תחומים – אירובי ועיצוב, זומבה, אירובי דאנס, פילטיס ועוד. במקביל, בוגרת לימודי תזונה במכון "ווינגייט". משלבת בין שני התחומים: תזונה וכושר – שביחד הופכים לאורח חיים בריא.
עובדת כעשור בסטודיו בביתר, מאמנת קבוצות, מפעילה אימונים אישיים, קבוצות ריצה וקבוצות הרזיה בדגש לאורח חיים בריא.
גלי וקסלר יהושע:
נשואה ואמא לארבעה מרמת אביב.
מלמדת יוגה חסידית במרכז והכשירה בעבר מורות ליוגה יהודית מטעם מכללת "אלימה". (שמנה לב: יוגה לא מבוררת משלבת בתוכה ע"ז!)
המייחד את היוגה משאר פעילויות גופניות זה השילוב בין כוח לרכות, נשימה ותנועה. שילוב בין חוויה לכלים מסודרים וטכניים. היוגה יוצרת המון מרחב פנימי, חיוניות, טווח תנועה, וחיבור בין הגוף למתרגל.
כלומר יש טכניקה מוגדרת, המאפשרת מציאת חיבור אותנטי של החוויה האישית לתוך הצורה האובייקטיבית. כתוצאה מכך הגוף מתקן חוסרים ועיוותים עד שנהיה יותר דינמי ו"חכם" ופחות גולמי וחדגוני.
הדס קמחי:
נשואה ואמא לחמישה ילדים חסידיים וספורטיבים, מרמת אביב. מתעסקת בתחום הספורט והתזונה כ-19 שנה.
מאמנת אישית לנשים וילדים, מדריכת אירובי, עיצוב, פילאטיס ובעיקר קיקבוקסינג ואימון פונקציונלי.
מטפלת בספורט טיפולי הוליסטי לילדים (חיזוק מערכת השלד ושרירים, ויסות חושי ותזונת ילדים). מעבירה סדנאות לתזונה נבונה וליווי התפתחות מוטורית בגנים ובאופן פרטי.
ולסיום, רפלקסולוגית – חיבור תנועה ומגע כחלק בלתי נפרד מאימון הוליסטי.
למה להתעמל?
בלי: "חשיבות הפעילות הגופנית ידועה מקדמת דנא, ומוזכרת באריכות בכתבי הרמב"ם: 'ההתעמלות אשר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החולאים'. ("הנהגת הבריאות" השער הראשון, סעיף 3, עמ' 32).
וכן: 'ועוד כלל אחד אמרו בבריאות הגוף, כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפים, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק…' ("משנה תורה" הלכות דעות ד, יט).
"חוסר בפעילות גופנית מוגדר כגורם הסיכון הרביעי בחשיבותו למוות בעולם!
פעילות גופנית מאריכה חיים!
העיסוק בכושר ובספורט משפיע על הבריאות הפיזית שלנו, פעילות גופנית עוזרת למי שחלילה סובל מסכרת, לחץ דם או כולסטרול. פעילות ספורטיבית מפעילה את מערכות הגוף השונות כמו הלב השרירים ועוד. בנוסף לטיפוח הגוף, הפעילות משפיעה על הנפש: בעת פעילות גופנית המוח מפריש הורמונים הנקראים אנדורפינים המשפרים פלאים את מצב הרוח ואף מהווים משככי כאב טבעיים – לא רק בעת ביצוע פעילות גופנית אלא גם במצבים אחרים. כושר עוזר לנו לפרוק מתחים ומסיח את דעתנו מטרדות היום. פעילות גופנית אף משפרת את איכות השינה. וכבר נאמר: 'נפש בריאה בגוף בריא!'".
גלי: "פעילות גופנית חשובה מאוד, מכיון שהגוף הוא הכלי שלנו להתנהלות בעולם, מה גם שעם אותו הגוף אנו מקיימים מצוות.
"אני תמיד אומרת שפעילות גופנית היא הכרח: אם אנחנו לא רוצות להתעסק עם הגוף כל היום – בגלל כאבים, מחלות לא עלינו, חוסר נוחות וכדו' – נתמקד בגוף שעה ביום כדי שבשאר שעות היום נהיה פנויות לדברים אחרים! ברובד קצת יותר עמוק, פעילות גופנית יכולה להוות כלי להבנת דברים רגשיים ורוחניים ברובד הפיזי נוסח 'מבשרי אחזה אלוקה'".
הדס: "הגוף שלנו זקוק באופן טבעי לאיכות בתנועה, ביציבה בריאה, נשימה, מודעות גוף
ומגע – 'עם כל החושים' ממש תחזוקה מלאה לגוף ולנשמה.
"אורח החיים שלנו מאוד עמוס ודינאמי. עבודה, ילדים. אנחנו בעולם מערבי עם מעלית, רכב, תזונה מעובדת ולכן הגוף שלנו עייף ולא חזק למרות שכביכול אנחנו פעילים אך לא באיכות התנועה שלנו. עלינו נקדיש חצי שעה לאימון מועיל למערכת השרירים – לאו דווקא להרזיה אלא לחיזוק המערכת הכללית המשפיעה על עייפות מוקדמת.
כמו שאנחנו דואגים למזון, האימון הוא מזון השרירים והמוח – וחשוב לתפקוד חיוני של הגוף וכמובן מונע מחלות".
הגיל המומלץ
בלי: "אורח חיים ספורטיבי ובריא הוא ממש לא משהו רק של מבוגרים, כדאי ורצוי להתחיל בגיל מוקדם. כמובן לכל גיל תותאם תוכנית ספורט ייחודית המובנית לפי מבנה הגוף והיכולות הפיזיות תוך השגחה וליווי מקצועי.
"כשמדובר בילדים חשוב לראות שהילד נהנה מהפעילות, הוא חייב להרגיש פיזית על גופו שהעיסוק הספורטיבי גורם לו לתחושה טובה. ילד שמבין שהוא מסוגל לבצע תרגילי ספורט, מרגיש בטוח בעצמו".
הדס: "אורח חיים ספורטיבי ובריא מתחיל מגיל מוקדם (מינקות, אולם לפי חוק הספורט מגיל 6 עד 14 חובה שזה יתבצע בליווי מאמן מוסמך המפקח ודואג לציוד תקין ומותאם). באמצעותו נזכה לבריאות הנפש ונמנע בעתיד: פציעות כתוצאה מתנועה לא נכונה, בעיות גב, גמישות תקינה של המפרקים, יציבה ועוד'".
גלי: "פעילות גופנית מתרחשת באופן טבעי אצל ילדים ואט-אט דועכת עם הגיל. אבל האמת היא שחייבים לתת לגוף פעילות בכל גיל ובכל מצב כך שאין גיל מומלץ להתחיל להתאמן. כל גיל הוא מצויין!".
הפעילות הכי מומלצת לנשים
בלי: "יש להקפיד על יישום כל מרכיבי הכושר הגופני: סיבולת לב ריאה, כוח, גמישות וקואורדינציה.
סוגי אימון:
אימון אירובי –משפר סיבולת ותורם להאצת שריפת קלוריות.
לדוגמא: הליכה ממושכת, ריצה, שחייה, אופניים, ספינינג, זומבה, קפיצה בחבל ועוד…
אימון כוח והתנגדות –עוזר בבניית שריר ועיצוב הגוף.
ישנם תרגילים הנקראים תרגילים פונקציונליים המשלבים קבוצות גדולות יותר של שרירים.
שילוב – לכל אימון חשיבות משלו. כל אימון מחזק ומשפר סיבי שרירים אחרים, מיומנויות ויכולות אחרות. שני סוגי האימונים חשובים לבריאות, גם האימון האירובי וגם אימון הכוח. שני סוגי הפעילויות מחזקים את הלב ומשפרים את התפקוד היומיומי שלכם.
"בנוסף, לאשה חשוב מאוד להשתתף בשיעורי פילאטיס שעובדים על חיזוק שרירי הליבה – אלו השרירים הפנימיים שלנו במרכז הגוף ורצפת האגן. שיעורים אלו עובדים על הארכה וגמישות השרירים ויציבה נכונה.
חשובה הפרופורציה ביכולות השרירים השונים, כלומר: שלא ייווצר מצב בו חלק מהשרירים חזקים ובעלי יכולות טובות ואילו שרירים אחרים מוזנחים, חלשים וחסרי יכולת.
שווה להתייחס לגוף כלמכלול שלם הזקוק להתייחסות ותשומת לב לכל חלק שבו.
"חשוב גם להבין שככל שמסת השריר גדלה, כך גדל גם קצב חילוף החומרים במנוחה (במילים אחרות, כמות הקלוריות הנשרפת מדי יום, מבלי לבצע מאמץ ספציפי למטרה זו – גדולה יותר)
"ככל שנהנים פחות מאימון הכושר, כך גם הסיכוי להתמיד יורד ולאחר זמן קצר מתחילים התירוצים שגורמים לך להפסיק. חשוב למצוא את האיזון הנכון בין אימון שהוא מספיק אינטנסיבי, על מנת שישפיע על התוצאות, אך גם כזה שיהיה מהנה מספיק כדי להחדיר מוטיבציה וציפייה לאימון הבא.
"באופן כללי ניתן לומר שפעילות גופנית מתונה שהופכת לסגנון חיים, תורמת יותר מאשר פעילות אינטנסיבית לתקופות קצרות מדי".
גלי: "גוף של אישה זה יצירה מיוחדת כי הוא עובר כל כך הרבה שינויים בטווחים מאד קצרים (חודשיים, הריונות, לידות, התבגרות טבעית). אין סוג אחד של פעילות שמתאים לכל אישה! אבל, מאד-מאד חשוב לשים דגש על בריאות רצפת האגן ושרירי ליבא תומכים. אני אישית אוהבת מאד יוגה אבל גם פילאטיס ופלדנקרייז הם כלים מצויינים".
הדס: "אימוני כח: משקולות, גומיות וכו'
סיבולת: ריקוד, שחייה, ריצה, הליכה מהירה, עלייה במדרגות וכדו'
מתיחות: יוגה, פלדנקרייז.
רצפת האגן: פילאטיס, עיצוב ועוד.
עיסויים: חשוב ומומלץ לנשים להזרמת כל מערכות הדם והגוף זה חלק מרפוי".
פעילות למבוגרות
בלי: "ככל שאנו מתבגרים יש ירידה הדרגתית בתפקוד מערכות הגוף השונות הכוללת ירידה במסת השריר, ירידה במסת העצם, ירידה בכוח השרירים, ירידה בתפקוד מערכת הנשימה, מערכת הלב וכלי הדם. נוצרות בעיות בריאות שונות הכוללות בעיות ביציבה, בעיות אורטופדיות ועלייה ברמת הכולסטרול והשומנים.
לכן, מגיל חמישים ומעלה חשוב מאוד להתייעץ עם רופא ולבנות תוכנית אימונים עם מאמן מוסמך. תוכנית האימונים אמורה לכלול תרגילים רב-מפרקיים שמחזקים מספר קבוצות שרירים ותורמים ליציבה.
חשוב לאמן את כל קבוצות השרירים בגוף.
יוגה פילאטיס ומתיחות מסייעים בגמישות וביציבה.
הליכה ושחייה תורמים לפעילות האירובית של הגוף".
סיפור מהעבודה
בלי: "בעבודתי כמאמנת לאורח חיים בריא פגשתי אישה ששקלה כ-130 קילו, היא הייתה מיואשת, מתוסכלת ומדוכאת, לאחר שניסתה אין ספור דיאטות ותכננה לפנות לביצוע הליך ניתוחי. הסברתי לה שאין קיצורי דרך ואין קסמים, שינוי זה תהליך ארוך ועיקבי באורח החיים! הבטחתי לה ליווי אישי צמוד במיוחד, בנינו סדר יום מאוזן מבחינת תפריט בריא ואיכותי, והיא עברה תהליך מדהים! למדנו לשלב בשגרת החיים העמוסה את אורח החיים הבריא שהוא לא רק משקל.
היא ירדה 30 קילו ממשקלה! אחרי הירידה המשמעותית החליטה להצטרף לאימוני כושר בסטודיו – דבר שמעולם לא העיזה לפני כן גם בגלל המשקל הכבד עמו לא הצליחה ליהנות מפעילות גופנית…
רואים את השמחה והאושר בכל שיעור מחדש, הציפייה לשיעור, האכזבה כשלא מסתדר להגיע, הקלילות והמודעות, והאיזון שהביא לתוצאה!
"זה הדגש של תוכנית ההרזיה שלי: אורח חיים בריא = שילוב של תזונה, כושר, מודעות והרבה איזון בסדר-יום"….
גלי: "יש כל כך הרבה סיפורים מיוחדים כל יום. אני עובדת בעיקר בתל אביב ומשלבת רעיון חסידי מפרשת השבוע בתוך העבודה הפיזית כך שנשים שבחיים לא שמעו על הרבי מה"מ או חסידות מצליחות להיפתח לתכנים שבעבר התנגדו להם במסגרת אחרת. כיף גם לראות כתבת מעיתון "הארץ" מתרגלת ליד מתנחלת ושתיהן שומעות 'דברי אלוקים חיים' יחד".
הדס: "בתחום הספורט הטיפולי לילדים ותינוקות פגשתי פעוט מתוק בן שנה שלא התקדם ממצב של ישיבה. עבדתי איתו על מערכת שיווי המשקל, חיזוק חגורת כתפיים ומגע עמוק על-ידי עיסויים. היה מפליא לראות התקדמות כל-כך מהירה! תוך מספר טיפולים החל לזחול קדימה ולהסתובב במרחבי הגן. ולמה זה קרה אחרי כמה טיפולים בלבד? כי אצל ילדים ובכלל בגיל מוקדם, מערכות שרירי הגוף לומדות מהר ומשתקמות מהר וההשפעה המוטורית בגיל מוקדם קריטית לכל היציבה וחיזוק הגוף בכלל".
ועכשיו…נתרגל! (עם כסא):
גלי: "לשבת על קצה הכיסא כך שכפות הרגליים מקבילות אחת לשניה על הרצפה. להניח יד ימין על ירך שמאל ויד שמאל על גב הכסא ולפתל את עמוד השדרה כשהראש מסובב לקיר האחורי. לנשום כחמש נשימות תוך התארכות עמוד השדרה.
"לעמוד נוח עם רגליים מקבילות מול הכיסא ולהרכין קדימה כ-90 מעלות כך שהידיים מונחות על גב הכיסא והראש משוחרר (פותח כתפיים ומגמיש שרירי רגליים, מאריך עמוד שדרה) נשמי חמש נשימות.
"לשבת שוב על קצה הכסא ולהניח את שוק ימין על ירך שמאל ולהרכין קדימה. חמש נשימות כל צד (פותח אגן, משחרר שרירים, עוזר לסיאטיקה)".
הדס: "מתיחות בוקר – בכל הגוף: לפני מתיחה לקחת נשימה עמוקה ואז במתיחה שאיפה החוצה.
למתוח את הגב, הידיים, רגליים ושורש כף היד.
"פעילות אירובית – 5 דקות לעלות ולרדת את מדרגות הבניין/הבית, או חלופה: אם יש שרפרף בבית (להניח על שטיח כדי לא להחליק) ולרדת ולעלות משך 5 דקות רצופות. כמובן, כל אחת לפי הקצב שלה יכולה לעשות פעילות מדרגות לזמן ארוך יותר.
"שכבי על הגב, הצמידי את הגב למזרן כך שלא יהיה מרווח בין הגב למזרן. הניחי כדור רך או כרית בין הרגליים, לחצי על הכדור בעזרת שתי רגלייך תוך כדי כיווץ שרירי הבטן והסוגרים. חזרי על כך 15-20 חזרות, 3-5 סטים".
בהצלחה! ובבריאות הנכונה!
Error loading player:
No playable sources found
בשורות לבנות ו', ז', ח'!
להורדה: עלון 'מובילות' פרשת ראה
אבא, נחם אותנו!
"אמא, מה זה אומר שאת לא רוצה 'סטירות עם הסברים'?" שואלת אותי הקטנה שלי, כשסיימתי את השיעור בשבת אחר הצהרים. "וכשאת אומרת 'סוכריות' את מתכוונת לסוכריות שאני אוהבת?"
הנה אני מסבירה לך, ילדה אהובה שלי. על אבא ואמא מוטל לחנך את הילדים שלהם, נכון? לפעמים הילדים משתפים פעולה, ואז מרוויחים 'סוכריות'- פרסים, הפתעות, חיזוקים וחיבוקים.. ולפעמים, כשהם לא מקשיבים, ההורה צריך להשתמש בשיטות אחרות- לא 'סטירות' ממש, אלא, עונש או הפסד של משהו שרצה.. ברור שההורה שמעניש את ילדו כדי לחנכו עושה זאת מאהבה. ילד חכם יבין את ההסבר שמאחורי ה'סטירה', ירגיש את האהבה הפנימית וישפר את התנהגותו.
בימים אלה של חודש מנחם אב, אחרי החורבן והצרות שסבלנו במשך הגלות, אנחנו מבקשים מהקב"ה שלא ייתן לנו עוד 'סטירות' עם הסברים. לא מרגיע אותנו שאנו מבינים בשכל שהכל ממנו הוא טוב והכל בא מאהבה, אלא אנחנו רוצים טוב גלוי, סוכריות מתוקות. כשילד מרגיש את הטעם המתוק בפה, הוא לא צריך שיסבירו לו שאבא שלו אוהב אותו.
רק אתמול שוחחתי עם תלמידות מתוקות מבית ספר בארץ, "איך יכול להיות שאחרי כל התקופה האחרונה, משיח עדיין לא בא?" הן שאלו אותי "היינו בטוחות שזה יקרה מזמן!!" מסכימה איתכן לגמרי, רק הקב"ה יכול לענות על התהיה הזאת.
השבת אנו קוראים את ההפטרה השלישית בסדרת 'שבע דנחמתא', (שבע נבואות נחמה) והיא נפתחת בדברי הנביאים לה': "ענייה סוערה לא נוחמה" -העם לא רוצה להתנחם.
המפרשים מסבירים שהפטרות הנחמה ערוכות כעין דו-שיח בין ישראל לקב"ה:
בהפטרה הראשונה מצווה הקב"ה את הנביאים לנחם את עמו על החורבן: "נחמו נחמו (את) עמי".
בהפטרה השנייה עם ישראל מגיבים: "ותאמר ציון עזבני ה'" – איננו מסתפקים בנחמת הנביאים, אנו רוצים שהנחמה תבוא מהקב"ה עצמו.
ואז, בהפטרה השלישית, מוסרים הנביאים לקב"ה את תגובת ישראל: "ענייה סוערה לא נוחמה" העם אינו מסתפק בנחמה שלנו.
בהפטרה הרביעית מקבל הקב"ה את הטענה ואומר: "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם" – קיבלתי את תביעתכם ואני מנחמכם בעצמי.
ואכן, בהפטרה החמישית והשישית מנחם הקב"ה עצמו את העם: "רני עקרה, "קומי אורי כי בא אורך".
ולבסוף, בהפטרה השביעית, שמחים ישראל בנחמת הקב"ה: "שוש אשיש בה'" – בקב"ה עצמו.
אז מהי המשמעות של הדו שיח המוזר הזה? הלא הקב"ה יודע תעלומות, לפניו גלוי העתיד, וודאי ידע מלכתחילה שבני-ישראל לא יסתפקו בנחמת הנביאים. אם כן, למה לא ניחמם בעצמו אלא המתין עד שהעם יטען: "עזבני ה'"?
יתכן שהבן שנענש על ידי אביו, ירוץ לאמא שלו בבכי כדי להירגע לבקש נחמה, אך אם יודע ומרגיש שאבא באמת אוהב אותו בכל ליבו ורק רוצה לחנך אותו וללמד אותו איך להתנהג נכון, יבקש את הנחמה מאבא בעצמו.
הקב"ה רוצה שהעם ידרוש את הנחמה ממנו, כי הדרישה הזאת המבטאת את ההכרה, שהחורבן והגלות לא היו עונש, אלא צופנים בחובם אהבה עליונה וחסדים נסתרים.
כדי שהברכות הנעלות שבייסורים יתגלו, צריך להכיר שמדובר בברכות ולא בקללות. כל עוד רואה האדם בייסורים עונש וצרה, הדבר מפריע לו לראות את הטוב שבהם. ואז זוכים ל "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם" -נחמה מושלמת שתתקיים במלואה בגאולה.
אז אם לא אמרנו את זה מספיק עד עכשיו, אז נאמר כעת: אנחנו לא רוצים 'מתנות קטנות', פרסי ניחומים, לא רוצים הפתעות והבטחות מאף אחד אחר חוץ ממך! רוצים את הדבר האמיתי, חסד גלוי וגאולה אמיתית ושלימה עכשיו!!
וכפי שנוהגים לאחל מט"ו באב- כתיבה וחתימה טובה!
שבת שלום חברות שלי
נחמי⚘בית חב"ד בנגקוק
את רשימה זו אנו מביאים בלשונו הזהב והמקורית של הרבי הריי"צ ללא עריכה לשונית למען יחוש הקורא את הווית הימים הם ללא מחיצות.
"במשך מאה ושתים השנה בהן היתה ליובאוויטש עיר הבירה של כ"ק (=כבוד קדושת) אדמו"רי חב"ד היתה לקרית ספר בדרכי החסידות ומנהגי החסידים, גם בחיי החולין של כל השנה ובפרט בחיי המועדים והימים הטובים.
בשבת מברכים אלול בליובאוויטש, למרות שהיתה עדין יום קייצי בהיר – השתנתה כבר האוירה, החל כבר להיות מורגש ריחו של אלול, החלה כבר לנשוב רוח של תשובה. כל יהודי נעשה מתון יותר, עסוק יותר במחשבותיו, והוחל לשכוח את כל דברי החולין.
במשך שני חדשי הקיץ – למן אחר חג השבועות עד שבת נחמו – עם הפסקה מסויימת בימי בין המצרים, שהיו באמת ימי תוגה ועצב, שכן את הלכות תשעה באב היו שומרים על כל פרטיהם – היו מטיילים קצת בין מנחה למעריב בככר השוק. בין פסח לשבועות לא יצא איש לטייל, אך מאחרי שבועות עד שבעה עשר בתמוז היו מטיילים ונהנים מהרוח הקייצית הנעימה.
אחרי שבת נחמו החלו כבר ללמוד אחרי מעריב, לקיים מה שכתוב "רוני קומי בלילה", וכשהגיעה שבת מברכים אלול החלו כבר לחוש באויר של אלול, ובדריכות רבה חיכו ל"לדוד ה’ אורי וישעי", לקול השופר, לתקיעה הראשונה שהי’ה בה משום הודעה ששערי חודש הרחמים נפתחו.
מאמרי ה"חסידות" של שבת מברכים אלול, עם הפתיחה הרגילה "אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול" או "השמים כסאי" או "ראה אנכי נותן לפניכם היום", היו כבר רוויים ברוח של אלול. כל יום מימי חודש אלול אינו דומה כלל לשנה כולה. כאשר שוכבים במטה בשעה שש בבוקר, שומעים שמנין הותיקין הראשון בבית המדרש כבר סיים תפלתו ותוקעים בשופר. קול השופר מעורר, הרי אלול בעולם, ממהרים להתלבש, והאדם אינו שבע רצון עם עצמו, מדוע איחר כל כך בשינתו, ועובר ברעיונו על משה רבינו עליו השלום שהי’ה בהר, ושהימים הם ימי רצון שאפשר לפעול בהם באופן אחר לגמרי, עליו להיות בן אדם, ואסור להפסיד את הזמן.
כשבאים לבית המדרש כבר מוצאים בו קהל גדול, אחרים אומרים תהלים, אחרים לומדים חסידות, אחרים אומרים תיקוני זוהר, ואחרים עומדים או יושבים ומתפללים.
בסדר העבודה של תורת חב"ד, תופסת התפלה – עבודה שבלב – את אחד המקומות הגדולים והחשובים ביותר. בליובאוויטש היו כאלה שקראו להם בעלי עבודה, שהיו מתפללים שעות מרובות גם בימי החול של כל השנה, וביחוד בחודש אלול שאז הי’ה זה באופן אחר לגמרי.
כשהיו נכנסים לחדר השני של ה"מנין" היו נפעמים מהמחזה הבלתי רגיל שנתגלה. כל אחד שקוע בשרעפיו ושרוי בדביקות, אינו שומע ואינו רואה את הנעשה סביבו.
זה שר בניגון חב"די "ברוך גוזר ומקיים", השני אומר "חנון ורחום", השלישי אומר "וכולם משבחים ומפארים", ואחר מצוי בעיצומה של תפלת "אהבת עולם" ואומר מלים ספורות, כאשר פירוש המלות מזדקר מכל מלה בכל כך הרבה עסיסיות של השגה, בהתקשרות כזאת וקול תחנונים כזה שמרגישים שבכל מלה מתעלה המתפלל מעלה מעלה! הוא מתקרב יותר ויותר אל הנקודה, והנה הנה הוא משיג את מטרתו.
ניגון התחנונים של "מהר והבא עלינו ברכה ושלום" והניגון השקט והנעים "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", קול הביטחון בו אומר "כי א-ל פועל ישועות אתה" וקול השמחה בו אומר "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול" – מעניקים לו את הכח לומר "שמע ישראל".
בכל יום נוסף מתקרבים יותר לשבת סליחות. את החסידות של שבת סליחות היו שומעים בכוונת הלב אחרת לגמרי. בליל שבת של ערב סליחות היו בדרך כלל ממעטים בשינה, כי לא היו יכולים לישון, האדם לא מצא לו מקום, ולמקוה היו הולכים לפני שהאיר אור היום.
במקוה כבר פוגשים באנשים רבים, כולם ממהרים, על כולם ניתן להכיר ששבת זו שונה מכל שבתות השנה, הרי היא השבת שלפני סליחות.
במוח הולמות המחשבות המחשבות הזורמות בגאון. ברעיון חולפת הזעקה הסוערת של "ולך ה’ הצדקה" ועוד יותר מכך ההרגשה של "ולנו בושת הפנים", טובלים בלב שבור, והאדם מבקר את עצמו, האם טבילה היא אכן טבילה היא אכן טבילה של תשובה אמיתית בחרטה על העבר וקבלה על להבא, או שהיא חלילה בבחינת "טובל ושרץ בידו".
כשעברו ליד המנינים – בית המדרש ו"בנימין’ס שטיבל" (=בית הכנסת של בנימין) – היו שומעים קהל אנשים אומרים תהלים.
אמירת התהלים באותה שבת היתה גם היא שונה מאמירת התהלים בכל השנה, למרות שאלה הם אותם יהודים פשוטים המתאספים כל יום בהשכמה לומר תהלים. ובשבת היו באים גם אלה שכל השבוע היו שוהים – לרגל עסקיהם – בעיירות וביישובים. אך אותה שבת שונה גם אצלם מכל השבתות, כל אחד עסוק עם עצמו, ובקול אמירת התהלים נשמע קול פנימי של "מקיף" חסידי.
כאשר שבו מהמקוה היו הולכים לחזור את המאמר, דבר שלקח כמה שעות. כרגיל היו נכנסים ל"חזרה", וממשיכים לחזור את המאמר עד התפלה, ובשעה שלש היו אוכלים סעודת שבת קודש.
סעודת שבת קודש של שבת סליחות – על שולחנו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דוב בער) – היתה אף היא שונה מסעודות שבת קודש של כל השנה, היא היתה קצרה יותר. הסעודות בכלל בליובאוויטש לא ארכו זמן רב, אלא שלפרקים היו מתוועדים בהן, מספרים סיפור או חוזרים על אימרה.
לסעודות השבת בליובאוויטש היה סדר מסודר. בכלל היה לליובאוויטש סדר קבוע בכל הדברים ומוגבל בהגבלות של זמן ומקום. בשבת סליחות היה הכל בקיצור, שכן בכל דבר הורגש ריח הימים הנוראים.
אריאלה דאשיף, עטרת חיה
אם הייתי מציירת בדמיוני את ה"עקרונות", נותנת להם צבע גודל מיקום, וחיים משל עצמם, הייתי מתארת לעצמי אותם, גבוהים ונישאים ברקיע, זוהרים באור יקרות, ומשקיפים על העולם במבט מתנשא משהו. אם הייתי מציירת לעצמי את המציאות, בוודאי היא הייתה נראית בעיניי אפרורית, חולית ומאובקת, ומתפלשת בעפר. שמים וארץ.
והנה כבר מזמן בריאת העולם עלתה השאלה הנצחית הזו – "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, "משל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ כּוֹסוֹת רֵיקִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֲנִי נוֹתֵן לְתוֹכָן חַמִּין, הֵם מִתְבַּקְּעִין. צוֹנֵן, הֵם מַקְרִיסִין, וּמֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ עֵרַב חֲמִין בְּצוֹנֵן וְנָתַן בָּהֶם וְעָמָדוּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם בּוֹרֵא אֲנִי אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים (רחמי בארמית – חסד, נתינה), הֲוֵי חֶטְיָיה סַגִּיאִין (יהיו חטאים רבים). בְּמִדַּת הַדִּין, הָאֵיךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד? אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּמִדַּת הַדִּין וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד (בראשית רבה) – ויום-יום שעה-שעה, השאלה עולה מחדש ודורשת ביאור; איך, למען ה', מגשרים על פער הזה, שבין העקרונות למציאות? אז כן, סוד ההצלחה בחיבור העקרונות למציאות הוא – המיזוג הנכון, עירוב דין עם הרחמים, אבל איך נדע, אל נכון, מהו המיזוג הנכון, כיצד נכוון?
האמת: גישור
ידיעת המחלה – חצי תרופה. קודם כל הידיעה שהעקרונות והמציאות, הדין והרחמים, הם שני קצוות של הבריאה, ושנית, שיש לגשר ביניהם – זו כבר חצי הדרך לרפואה, כי אם נחשוב רק על העקרונות, או רק על המציאות, ורק בהם נתחשב, לא התחשבנו בכל הבריאה, נשארנו מנותקים מן האמת, כלומר העקרונות לבדם אינם האמת!!! האמת היא מידת יעקב אבינו, מידת התפארת, קו האמצעי, הממזג – התורה. והאמת מונחת במקום של הגשר.
ובכן, איך בונים את הגשר הזה? כאן בא לעזרתנו ה"חלק החמישי של השולחן ערוך". רגע, מאיפה צץ החלק החמישי, והלא ל"שולחן ערוך" רק ארבעה חלקים!? כן, זהו החלק הבלתי נראה, והבלתי נכתב, וזה שלא ניתן ללמד אותו מתוך הכתובים, רק מן החיים עצמם. חיים שיש בהם את השילוב של יעקב אבינו – טוהר התמימות, יחד עם הבנת המציאות. זה החלק שהוא, בעצם, פנימיות ה"שולחן ערוך". כל ה"שולחן ערוך" הוא מצוות ה', תילי תילים של הלכות, ומבואר בחסידות שהן חיצוניות רצון ה', כלומר, ההגדרה של מה ה' רוצה. ואילו הכוונה הפנימית של בריאת העולם, של נתינת התורה, גם של פסקי ההלכה, היא פנימיות רצון ה', כלומר, מדוע ה' רוצה, מה התענוג שלו – המסתתר שם. וכפי שמלמדת החסידות – דירה בתחתונים. אמנם יש מקרים בהם הפנימיות והחיצוניות, איך נאמר, לא נראות מסתדרות. אז איך מחליטים?! חסיד – לפי הפנימיות.
כי זהו, אם תירצו, העיקרון שמעל לעקרונות – פנימיות רצון ה'.
כשאנחנו מניחים תפילין בכל מקום לכל אחד, יש שטענו שזה נוגד את ההלכה ח"ו, אבל למבצעי הרבי כבר יש קבלות, וחוגים שפעם התנגדו, היום עושים זאת בעצמם. כשנער עבר את גיל 13 הוא מחוייב כבר בכל המצוות. אם ההורים מזכירים לו ללא הרף מה עליו לעשות עכשיו, ולא מאפשרים לנער בחירה עצמאית על ידי נתינת מרחב בחירה חופשי, אולי הם עזרו לו לשמור את ההלכה של היום – תפילה במניין וכדו', אבל חנקו את הבחירה החופשית שלו, את הקשר האישי שלו עם השם, מאיזה אופן וגוון שיהיה, ולא מאפשרים לו לפתח קשר זה. הם כאן עמדו כחייץ בין הנער להקב"ה… להזכיר – אפשר, לעודד ולתגמל – אפשר, ללחוץ ולהכריח, ליצור אוירה "רודפת" – ממש לא כדאי!
כלי הביצוע – קשת הגוונים של ההלכה
הקדוש ברוך הוא, שמו שלום. את השלום – השלמות וההשלמה אנחנו מחפשים. והכלי להשיג את כל זה הוא הספקטרום (מניפת הגוונים) הרחב של ההלכה, ואפשרויות תגובה נסתרות אחרות שעומדות לרשותנו. למה הכוונה?
מי שהוא רב מורה הוראה לומד, בין היתר, את כל אפשרויות ההקלה וההחמרה שבהלכה. לשם מה? הרי אם הוא מחזיק את עצמו רודף אמת, למה שילמד "קולות", הרי הוא לא יצטרך להן, הוא תמיד יחמיר! אבל לא! התורה, ההלכה, היא תורת חיים, והיא נותנת מענה למורכבות של החיים, ולכן צריך שיהיה לה כלי לעבוד עם מורכבות זו – הכלי הוא, אם כן, מניפת האפשרויות שבמסגרת ההלכה – ספקטרום הפסיקה ההלכתית. הספקטרום הזה מאפשר להתאים את ההלכה למקום, לזמן, ולנפשות הפועלות בכל מצב, מבלי לחרוג מרצון ה'. וזוהי נקודת החכמה, לכן נקראו גדולי ישראל בשם חכמי ישראל, משום שיש לחכם את היכולת לראות את פנימיות רצון ה', שהוא האופן להגיע לדירה בתחתונים, במקומות השפלים, באמצעות זיכוך התחתון, האדם, בהדרגה, על ידי קיום ההלכה כפי שההלכה מתאימה לאותו אדם באותו מצב ולפסוק בהתאם. התורה היא דו-שיח בין העקרונות למציאות, וחכמי התורה הם "מנחי השיח" זה.
בין האירגונים העובדים בשיטה הזו קיים אירגון שמסייע לזוגות בהם המצב הדתי של בני הזוג מגוון, להגיע להסכמה ולדרך בהענקת יציבות בבניין ביתם. שם הארגון הוא "התקשרות זוגית" של עמי ואביטל ברעם, שפועל בקשר עם רבנים. אם השיטה הייתה של ללכת על כל הקופה, ו"ייקוב הדין את ההר", זוגות לא היו מחזיקים מעמד, כי באחיזה ב"דין", בעיקרון, אדם רואה את מה שהוא מאמין בו, ותו לא! אבל בשלום בית, של כל בית, צריך לראות את השני, להביט החוצה אל מחוץ לעצמי. זו לא בחירה בין בן הזוג להקב"ה, שהרי גם בן הזוג הוא בעל נשמה יהודית א-לוקית, גם הוא חלק של הקב"ה, הוא לא מעלים עליו. זה צירוף ואיחוד של שני חלקי א-לוקה ממש אל הקב"ה, באופן ייחודי, בירור של מצב חדש.
והאם אין זו פנימיות הכוונה?
ביקשתן לצאת לנופש?
הנה קבלו שלוש נשים מובילות במסע נשי בריא אחד!!!
החלטנו להעניק לך מסע נשי בריא ובו טעימות מהחיים שתמיד חלמת שיהיו לך… אחת שתיים שלוש יוצאות לדרך!
ביום שלישי כ״ח מנחם אב 18.8.20 בעשר בבוקר נצא בעזרת ה׳ לחוות הילה -כפר יחזקאל ליומיים של חופש, שלווה, ניקיון, למידה, העצמה וצמיחה.
שאלתן מה הולך להיות שם? מה נעשה כל היום?
*נכיר ונתוודע לאורח חיים בריא
*סדנת תנועה ומתיחות
*ארוחות צמחוניות מפנקות וטעימות
*מתחם טיפולים (בעלות נוספת)
*לאורך כל היום פינוקי בריאות ופירות
*סדנת עומק בטבע
*מעגלי שירה לתוך הלילה
*מודעות, שיח והקשבה
*בריכה לשכשוך וג'קוזי
וכל זה בכשרות למהדרין
והקפדה כמובן על כללי הבריאות.
חברנו לנו שלוש מנחות קבוצות ותיקות ומנוסות:
️יפעת זינגר ריפוי בדרך הטבע.
️ יעל אלימלך-בואי נפגש-הנחיית מעגלי נשים בטבע
️מירי שניאורסון-מנטורית ונשיאת נפלאות
כל אחת בתחומה כדי להעניק לך שמחה רגיעה ושלווה בכל תחומי החיים במיוחד בימים טרופים אלו.
את באה?
פרטים ורישום כאן: https://lp.vp4.me/ma8h
ערב הצדעה חובק עולם שנערך בסוף השבוע האחרון והועבר בשידור חי אל 70 מוקדים, היה ליריית הפתיחה של ימי השותפות השנתית בארגון 'עדי עד'.
ארגון "עדי עד" הוקם בשנת ה'תשס"ח, ע"ש הרה"ח הר' ישראל צבי הלוי הבר ע"ה וחרת על דגלו את מצוות 'הכנסת כלה'. הארגון מקיים פעילות נרחבת והיקפית כדי להושיט יד, לקדם ולסייע לחתונות בקהילת חב"ד.
הארגון מעניק סבסוד משמעותי על חבילת נדוניה עשירה גדולה, הכוללת מכשירי חשמל, מצעים ופריטי יסוד מגוונים לבית. ארגון הבת "לחיים ולברכה" מעניק מעטפת תומכת לקידום שידוכים בקהילה, דרך מגוון יוזמות ייחודיות, הן בקרב המשודכים לעתיד, בני ובנות אנ"ש, בדגש על המתבגרים, והן בקרב שדכניות חב"ד שביוזמת הארגון הפכו לקהילה מקצועית מגובשת.
מגבלות ההתכנסות הנוקשות והנחיות משרד הבריאות הציבו אתגר בפני מארגני הדינר השנתי לארגון. הרצון לשתף את קהל הנשים בפעילות ולספר על העשיה פגש באיסורי משרד הבריאות על כינוס רב משתתפים ואילץ לחשוב יצירתית על אופן קיום וארגון הערב. עלה רעיון לערוך מוקדי התכנסות קטנים בעשרות מוקדים בארץ ובעולם ולפנות לנשים בבקשה לארח את הערב בביתן. ההיענות הרחבה הפתיעה וריגשה, עשרות נשים פנו אל משרדי ארגון 'עדי עד' בהצעה לארח את הערב בביתן ולהזמין את מעגל חברותיהן לקחת חלק בערב ההצדעה המיוחד. צוות ההפקה דאג לשנע ערכות של שי מרהיב לכל מארחת ושי לכל אורחת בנוסף למנות אוכל עשירות. כמו כן חומרי מידע על פעילות הארגון וכלים שיעזרו בגיוס היעדים האישיים שילקחו לקראת ימי השותפות שיחולו בתחילת חודש אלול הבעל"ט.
אור לט"ו באב ב20:00 באב כולן התייצבו בבתי המארחות.
שולחן מהודר קיבל את פני הנשים ומסך שידר את הבמה המפוארת שבאוהל האירועים אל הסלון המרווח. הקבוצה הקטנה של הנשים שהתיישבה סביב לשולחן הרגישה מהר מאוד חלק מהאירוע העוצמתי שהוקרן על גבי המסך. השידור נפתח ב'מראות קודש' וידאו של הרבי על קשר הנישואין וקדושתו. בסיומו פתחה מנחת הערב הגב' נעמה טוכפלד במילות ברכה למארחות והמשתתפות וציינה את התרגשותה להנחות את הערב שקיומו גבר על כל ההגבלות המאתגרות. היא הזמינה את גב' יפוש ברכהן למופע שירה בליווי האחיות כליפא שי'. הפתיחה המוזיקלית סחפה את עשרות קבוצות המשתתפות ורוממה את הרוח. מיד בסיום קבלה את המיקרופון הגב' שרהל'ה סנדורי שיתפה בתובנות אישיות על חתונתה שנערכה במתכונת מצומצמת ועל האתגרים שנלוו לכך. מיד אחריה דיברה חווה מיפעי וסיפרה את סיפורה האישי על הצעות השידוך שבוששו מלהגיע, עד ההחלטה הטובה לעזור לארגון שהניעה את שערי השמים והביאה ישועה.
עם סיום מחיאות הכפיים חושך השתלט על הבמה וזרקור האיר דמות של פעילת האירגון עונה לטלפונים. הדמות הוצגה בחן רב על ידי תיאטרון שחרית שביים סיפור אמיתי שאירע במשרדי הארגון בשנה החולפת.
על הקו הייתה אישה מבוגרת שביררה כיצד ניתן לעזור או להתנדב בארגון. הפעילה המופתעת ביררה במשרדים כיצד אפשר להיעזר בשירותי המתקשרת שהתעקשה להתנדב ולעזור בכל דבר שנדרש בשל השמועה ששמעה על סגולותיה של מצוות 'הכנסת כלה' והישועות שנלוות לתומכים בארגון. הפעילה העבירה לה רשימת תורמים שהחסירו פרטים באמצעי התשלום בדינר האחרון וביקשה ממנה להשלים את פרטיהם. אחרי כמה חודשים צילצלה הגברת שנית וסיפרה על הישועה המפתיעה שאירעה לה. ""זו אני שצילצתי אליכם לפני כמה חודשים," פתחה ברגש, "יש לי בן שהגיע לפרקו ולא מצא את זיווגו, אחרי תקוה ארוכה ומאתגרת שמעתי על הסגולה שבעזרה לארגון שלכם ואחרי שנתת לי את רשימת התורמים להשלמת הפרטים חייגתי, ובשיחה הראשונה ענתה אישה ממש נחמדה שפתחה איתי בשיחה. כך התגלגלה השיחה והתברר שיש לאותה גברת קרובת משפחה בגילו שגם מחפשת שידוך. היא פירטה כמה היא בחורה טובה ומוכשרת ואיך זה שהיא מתעכבת כי היא ממש מציאה. אני התעניינתי וקבענו פגישה בין קרובת משפחתה ובני וברוך ה' סגרנו שידוך והם מתחתנים בחודש הקרוב!"
הסיפור הוצג בהומור וברגש רב ובסיום ההצגה לא הותיר עין יבשה.
מנהלת הקרן הגב' ברכה שתחי' טברדוביץ הוצגה על המסך לאחר סיום ההצגה. היא סיפרה על ימי ההקמה של 'עדי עד' ו'לחיים ולברכה' ושיתפה בהתמודדות של הקרן מול האתגרים הפיננסים שהגיעו בעקבות משבר הקורונה. "שמעתי על קרנות וגמ"ח שנסגרו מקשיי התקציב של המשבר, אבל לא אנחנו. למרות הפניות הרבות לעזרה וגידול במספר הזכאים למסלול הנדוניה המשודרג כולם נענו בשמחה. בימים האלו אנו מתכוננים לימי השותפות השנתית ואני קוראת לכל אחת מהמשתתפות להיות לשגריריה ולקחת על עצמה יעד תמיכה במספר כלות שתגייס ממעגליה הקרובים"
בסיום דבריה של מנהלת הקרן שיצאו מן הלב ונכנסו ללבבות נפנתה הבמה למשא המרכזי. "אני נרגשת להזמין היישר מיבשת אמריקה הרחוקה את הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון" הזמינה המנחה. הרב ג'ייקובסון ציין כי השידור מתבצע בזמן שסופה טרופית מתחוללת בחוף המזרחי של ארצות הברית ומאתגרת את קיום השידור, אבל הוא סמוך ובטוח שאת החיבור בין כל המוקדים לא ניתן יהיה לקטוע. אחר כך פרש את משנתו על הקשר הזוגי בין איש לאישה ושריית השכינה בקשר נישואין שמושתת על כבוד והערכה הדדית.
בסיום המשא שהתקיים לרווחת ההפקה ללא הפרעה, צעדה לקדמת הבמה הגב' יפוש ברכהן עם שיר מיוחד שחובר לערב ההצדעה. השיר מגולל את סיפור ישועתה הפרטית של בחורה שתרמה לארגון ומילותיו הקצביות הרטיטו את כל השומעים.
לחתימת הערב עלה הרב אליאב אביטבול שי' מנציגי חברת צ'ארידי והציג את שיטת ההתרמה המבוססת על שגרירים וגילה שיטות מוכחות לגיוס משאבים מוצלח.
אחר כך החלו להתעדכן על גבי המסכים שמות השגרירות ויעדיהן האישיים לתרועת הקהל, המספרים של אימוץ הכלות שטיפסו כלפי מעלה המחישו את עוצמת החיבור של המשתתפות שתרגמו למעשה בפועל את הרגש ללקיחת יעדים אישיים לקראת ימי השותפות.
יעד מרשים של מאות כלות שאומצו הופיע בצג המסך ומיד הוקרן שידור מבית הרבנית הנדל שתחי' שערכה הפרשת חלה והעתירה על כל התורמות. הרב שמואל הלוי הבר שליט"א ערך סיום על מסכת תענית כהוראת הרבי ופתח במילות התלמוד "לא היו ימים טובים מישראל" שהתחברו לזמן המסוגל של ט"ו באב.
ימי השותפות של ארגון עדי עד ייערכו בימים ג' ד' ה' אלול הבעל"ט ובהם יגוייסו כלל המשאבים הנדרשים לקיום מערך החסד, בו נתמכים בנות בוגרות בדרך למציאת זיווגן ומסובסדים נדוניות מלאות במוצרים ובפרטי יסוד לזוגות המאושרים.
זוהי זכות עצומה וסגולה בדוקה לעזור בעשיה הברוכה של מצוות 'הכנסת כלה' וניתן ליצור קשר עם פעילות ארגון 'עדי עד' במטרה לקחת חלק ויעד אישי.
קריאייטיב ומיתוג: קראייטיב מיזם.
הפקה: חברת צבעים הפקות.
צילום: חיים טויטו.
דולר מיד קודשו של הרבי יכול להיות שלך!
בתרומה של 1₪ ליום נכנסים להגרלה על הדולר.
בתרומה של 2₪ ביום מקבלים 3 כרטיסי הגרלה.
בגואה אף יהודי לא לבד!
הבית של כולם- ועכשיו יותר מתמיד!
ההגרלה תיערך בר"ח אלול בע"ה
לתרומה: https://mimunhamonim.com/aorot/