יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
פורטל קהילתי
לכניסה לחצי כאן
ב"ה
שלום וברכה!
בעקבות ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה,
מצו"ב זמני הצום וטבלה המסכמת מי חייבים בצום השנה.
בנוסף, מצורף בזה תרשים המתמצת את הלכות ומנהגי שלושת השבועות.
* * *
לשו"ת בנושא שלושת השבועות, הכנסו לגוגל של ההלכה:
https://did.li/3shavuot
ליתר פירוט על הלכות הצום, כדאי לעיין בספר "הלכה למעשה" – שבועות ובין המיצרים.
לרכישת הספר:
https://did.li/Halcha-book
בברכה שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה!
לשאלון מועמדות: לחצי כאן
עדיין שוברים את הראש אלו פעילויות ניתן לקיים בחופש הגדול במגבלות הקורונה? יש לנו בשורה מתוקה!
חדש מבית מקדמיה: ארטקולד – סדנת יצירה בשוקולד בהפעלה עצמית ובהתאמה מושלמת לכללי התו הסגול.
כל ילד מקבל ערכה אישית עם כל חומרי היצירה ואתם מקבלים הדרכה ברורה ומקיפה להנחיית הסדנה בעצמכם. כיפי, יצירתי ומעניק מזכרת מתוקה לכל ילד לבית.
הזמינו עכשיו ותקבלו את הערכות במשלוח מהיר עד אליכם
להזמנות לחצי כאן
הוא ידע את הסוד.
את סוד קיום העם היהודי מימים ימימה.
הוא ידע שלא יוכל לפתוח את פיו ולקלל בלי אישור מה'.
אך הוא בכל זאת ניסה.
וה' הטוב הפך את הקללה לברכה.
בלעם ראה את כל מחנה ישראל חונה לשבטיו. הוא הבחין בצורה המיוחדת שבה עומדים האוהלים. אפילו הוא, רשע מרושע שכמותו, התפעל מצניעותם של ישראל שפתח אוהל אחד מכוון כנגד גבו של האוהל שלפניו,
כך
מעוצם התפעלותו עלה בדעתו לברכם- "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל".
הוא ידע גם ידע, את הסוד הגדול שלנו.
ידע, שכוחנו, בפרטיות שלנו, בצניעות.
בכל יום אנו מזכירים בסיום התפילה את שש הזכירות, שאחד מהם הוא- מחיית זרעו של עמלק- למחות את שמו.
מה, הוא לא נכחד?
אז זהו ש.. בכל דור ודור ישנו עמלק רוחני שמקרר אותנו בעבודת השם. ובכל דור ודור אנו צריכות לזהות אותו ולפעול בהתאם.
בלעם נמצא גם בדורנו, בתחפושת של עמלק.
מעניין לראות כי החלק הראשון של שתי המילים יוצר את השם 'בלעם' והחלק השני של שתיהן יוצר את השם 'עמלק'.
ולא בכדי, הם בדיוק מאותו השרש. בלעם – הוא עמלק.
עמלק מתגלגל בתחפושות רבות, שונות ומשונות, שהרי אם יבוא אלינו עם מסכה מבהילה- הלא מיד נרחיק אותו מעלינו.
הוא מפעיל אסטרטגיה ומפתח כשרון משחק, כך הוא מנסה למכור לנו את השקר שלו בשמות תמימים, מיוחדים, בעלי רייטינג גבוה- כמו "שרינג".. מילה עם צליל כל כך תרבותי ומסחרי.. או בתרגום שלה- "לשתף".
מה הבעיה לשתף?
לא תמיד יש בעיה, זה יכול אפילו להיות נחמד ומועיל, השאלה מה, את מי ולמה אני משתפת. מה אני משיגה בשיתוף? האם כך יהיו לי יותר עוקבים? אקבל יותר לייקים? ארגיש יותר בעלת ערך ומשמעותית? זה יתן לי כוח להמשיך לצלם ולחלוק עם כולם את כל מה שעובר עלי?
אבל אם רק אעצור ואחשוב לרגע-
איפה הפרטיות? איפה בעלי בסיפור הזה? האם שאלתי לדעתו -אם זה מתאים לו? או שקבעתי לו עובדה, הרי זוהי רק תמונה.. נכון? ואפילו אם הוא 'זורם' ואפילו מעודד, האם זה נכון שכל חברותייך יראו כמה תמונות של רגעי האושר שלך עם בעלך? הרי בינינו, מה את מעלה? את רגעי האושר, הלא כן? אבל אופס.. לא כל תמונה הופכת למציאות.. והן לאו דווקא יודעות שרוב הזמן החיים זאת עבודה, ולא תמיד נוצצת כבתמונה… הן שוכחות שיש פוטושופ בפלאפון אבל לא בחיים עצמם…
בתמונה את יכולה להיראות יותר רזה, עם עיניים יפות וחיוך מאוזן לאוזן,
השאלה איפה את בחיים? אולי במקום לשפץ את התמונה שתשלחי לכולן- תשפצי ותעבדי על החיים הפרטיים שלך ושל בעלך? תחשבי מה נכון לפעול ולעשות שם, בקודש הקדשים הפרטי שלכם, במקום להיות עסוקה בלעגל פינות ולהיראות יותר טוב על המסך. תשקיעי בלהרגיש יותר טוב בקשר ולדעת שאת באמת במקום הנכון. בעבודה הנכונה. בשיפוץ הפנים ולא החוץ.
מה תחושי כשתתמקדי בפנימיות, בעיקר, במהות? תראי שממילא הרצון לשיתוף הקבוצתי יפחת. ואילו השיתוף הפנימי, האינטימי- יעמיק.
שכן, השיתוף חסר הגבולות הוא רק תוצאה של משהו פנימי לא מסופק בתוכנו.
כשהכל בפנים טוב ורגוע, שלם ומסופק- לא מרגישים צורך כה נואש להראות, לשתף.. שיראו..שיחזירו לי לייקים..
וחוץ מזה – חשבת מה המשמעות של שיתוף כולם בחיים ובזוגיות שלנו? האם את רוצה שכל מה שקורה אצלכם, יהפוך להיות נושא לשיחה, נחלת הכלל? מרגע ששיתפת, או שהתרגלת לשתף, זה לא תמיד יעצור היכן שנח ומתאים לך, אולי דווקא מה שאינך רוצה שייצא החוצה, הוא זה שייחשף?
אני לא נגד שיתוף באופן גורף, פשוט בעד שנחשוב לפני.
אם יש לנו מידע חשוב שיכול לעזור לחברות- נשתף. רק בואי נשים לב שזה לא על חשבון אדם שיקר לנו. שזה לא על חשבון השקעה בזוגיות. שזה במינון ובאיזון הנכון, שלא התמכרנו לדעת הציבור הווירטואלית, ואנו כמהות לראות את התגובות לכל תמונה או פוסט שהעלינו..
בואי נזכור- שמירת צינעת הפרט זהו סוד הברכה של עמינו.
סוד המשכת השפע מאז ולתמיד-
'מה טובו אוהליך יעקב'- מה הטוב והסוד של משפחותינו? 'משכנותיך ישראל'- הצניעות שבשמירת פרטיות ביתנו. רוצה ברכה בבית? המשכה של שפע מלמעלה?
להפוך את הקללה לברכה?
זה המתכון- שמירת הפרטיות הזוגית, הביתית, המשפחתית. חווית וחיבור הביחד כמשפחה, ולא החצנה של הביחד..
כל פעם שאת מצליחה לעצור ולא לשתף כדעת העולם, ה' רואה ורושם למעלה את ההתאמצות שלך, את הרצון שלך לשנות, להיטיב לבעלך ולמשפחתך, ה' מעריך ומראה לך- "כי טוב".
פחות נשתף, יותר נתחבר לבעל.
פחות נחצין, יותר נפנים ונשמור על הפרטיות.
ואז הברכה, שהגיעה דרך בלעם תמשיך ותהפוך את החושך לאור והשפעת הברכה עלינו בזכות שמירת הצניעות כמו שבלעם התפעל ממנה וברך- שבזכות זה כבר תתגשם הנבואה שלו על ביאת משיח צדקנו תכף ומיד ממש!
לתגובות: [email protected]
—
קישור להרשמה: https://bit.ly/geula3
'גאן-תאי'🌅 נוסח בלעם
מנקה הרחובות התאילנדי גם הוא מרגיש שמשהו משמעותי קורה פה. הרחוב שקט מדיי, חנויות מעטות מנסות את מזלן למכור לתושבים המקומיים מזכרות, וכל אדם חדש שמופיע באזור מתקבל במחיאות כפיים.
במקומות רבים בעולם אמנם חוזרים לשגרה והשמחה הגדולה על בתי הספר ומקומות העבודה שנפתחו, כבר לא מותירה הרבה מקום למחשבות על עתיד שונה.
אך כאן, בשקט של רחוב רמבוטרי, ובעוד הרבה מקומות שעדיין סגורים, שומעים עדיין את הקולות שמדברים על עולם חדש שיפציע אחרי שהכל יגמר.
בכל העולם יש תחושה שקורית פה מהפכה, והשינוי הזה מביא אותנו לעולם טוב יותר, מואר יותר, מדויק יותר.
בתאילנדית קוראים לזה 'גאן-תאי' בעברית- גאולה.
כולם מדברים על זה כבר בחופשיות, קוראים לזה בשמות רבים, חזון אחרית הימים, עולם חדש, עולם מושלם, קץ
הימים.. זה כבר לא אוטופיה רחוקה מהמציאות, זה כאן ועכשיו.
ואני תוהה בקול רם, למה כל כך משמעותית האמונה בביאת משיח וגאולה? איך זה משנה את כל התמונה? האם לא עדיף שנתמקד בשאיפה לחזור לשגרת החיים שהיתה ונעבוד את ה' הכי טוב שאפשר בתנאים הקיימים בלי להתעסק או להטריד את מנוחתינו במחשבות על גאולה? מה באמת חסר פה בתמונה?
התשובה מגיעה ממקום לא צפוי בכלל.
פרשת בלק מספרת על הניסיון של בלק מלך מואב להילחם בעם ישראל בדרך מקורית. משה- כוחו בפיו, הבה נילחם בו בעזרת מישהו שכוחו בפיו. בלק שולח להביא אליו את בלעם בן בעור, נביא ממדין שהיה ידוע כאדם בעל כוחות נעלים שמסוגל לחזות את העתיד ולקלל את מי שחפץ.
בלעם מנסה את מזלו, אך להפתעת כולם, במקום לקלל-
הוא משבח את עם ישראל בסוד ההישרדות הפלאית "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" ומברך אותם
בברכות עצומות. ויותר מכולן: נבואת הגאולה: "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" "אראנו ולא עתה, אשורנו
ולא קרוב.. ומחץ פאתי מואב והיה אדום ירשה"
כאן מנבא על דויד המלך ועל המלך המשיח שעתיד לעמוד מבית דויד.
מדהים לגלות שאחת משלוש הראיות מהתורה על הגאולה, שבה אנו מובטחים שעם ישראל יהפוך להיות אור לגויים, נאמרה דווקא מפי נביא גוי.
הרמב"ם בספר 'היד החזקה' קורא להם "שני המשיחים"- דויד המלך ומלך המשיח. מהי הסיבה שדויד המלך מכונה כאן בשם 'משיח', למרות שהוא לא גאל את עמנו משום גלות?
ההסבר לכך נמצא בייחודיותה של נבואת בלעם. למרות שהיא כתובה בלשון מליצית – בזמן שישנן בתורה
הוכחות ברורות ומפורשות יותר ממנה (לדוגמה: ההבטחה מפי משה "ושב ה' אלוקיך את שבותך", המתייחסת
לקיבוץ הגלויות). ייחודיותה של הוכחה זו הוא בהתייחסותה לגאולה כמציאות שתתחולל על-ידי מנהיג בשר ודם – נתון שאינו מצוין באף אחת מהראיות האחרות.
דווקא נבואת בלעם הופכת את האמונה במשיח ובאופי מנהיגותו להלכה מחייבת מהתורה. מהות הנהגתו של
המשיח היא לשחזר את השלמות שהייתה בהנהגתו של דויד המלך.
על פי התורה, משיח הוא מי שמכונן בעם ישראל שלטון שמאפשר קיום מושלם של התורה והמצוות. דויד המלך
היה הראשון שהביא לכך. הוא היה המנהיג הראשון שהחל במשימת בניין בית-המקדש בירושלים – מציאות
שתלויות בה מצוות רבות מהתורה.
משיח בן דויד הוא מי שמביא את חזונו של דויד המלך לשיא השלמות. כאשר הוא יבנה את בית-המקדש השלישי וישליט את עם ישראל על כל האנושות, תתאפשר שלמות מאין כמוה בקיום התורה והמצוות. לכן מכנה הרמב"ם בתואר זהה את דויד המלך ואת משיח בן דויד, כי אופי ההנהגה של שניהם קשור קשר בל יינתק.
כיום, יותר מאי פעם, אנחנו קרובים לעידן הזה שעליו מדבר בלעם. כל ההבטחות של הגאולה מתממשות לנגד
עינינו. עם ישראל נמצא במרכז ההתענינות העולמי, ובמיוחד אחרי החודשים האחרונים, קל יותר לחוש מה עיקר ומה טפל בחיינו כיהודים. המדינות מתקדמות לכיוון של קץ המלחמות ועולם שמושתת על צדק ויושר. קיבוץ הגלויות מתרחש כל הזמן בעליה מתמדת לארץ, ומתקרבים לזמן שאודותיו הכריזו הנביאים : "וכיתתו חרבותם לאיתים" (מילים שכתובות על חומת בניין האו"ם)
במצב המבלבל שמסביבנו כולנו מרגישים את החסר במנהיג בשר ודם, משכמו ומעלה, מנהיג של אמת, שנוכל
ללכת אחריו בעיניים עצומות וללמוד תורה חדשה מפיו. מרגישים את הצורך לשחרר את התלות בצרכים הפיזיים ולהתמקד בחיים של חיבור לאינסוף. גם למנקה הרחובות אפשר לספר, שישאף ליותר מתקוה לשגרה טובה. זה הזמן ללמוד מחדש את המקור להבטחה- שלימות של קיום תורה ומצוות ועולם שמכיר במציאות האמיתית שלו.
שנזכה כבר לרגע הזה מיד ממש!
שבת שלום
בשורות טובות!
נחמי, בית חב"ד בנגקוק
לכניסה: לחצי כאן
