אחרי שהקימה רשת של גנים, בתי-ספר יסודיים ותיכון חב"דיים בעיר ביתר – כעת מנהלת המוסדות והרוח החיה שמאחוריהן, הגב' נחמה שחר השלימה פרויקט חינוכי נוסף: בשבוע שעבר היא חנכה את הסמינר החב"די של ביתר לעילוי נשמת הנערה סימא ראס, בוגרת מוסדות "עטרת חיה מושקא".

תושבת העיר סימה ראס ע"ה, בת ה-19, שנפטרה בטרם עת בשנתה במהלך חג הסוכות היתה הנערה הראשונה שנרשמה לסמינר מיד לאחר שהוחלט על פתיחתו ולא זכתה לחנוך אותו, אך זכרה יונצח בהקמת הסמינר ויהא לכבודה.

"הופתענו", מודה המנהלת, "תלמידות תושבות העיר ביקשו להירשם עוד בטרם הפתיחה הרשמית וב"ה יש ביקוש גדול, הכיתה הראשונה נפתחה וכוללת קבוצה נכבדת של נערות חסידיות".

הסמינר מיועד לתלמידות חב"דיות מביתר ומערי הסביבה כמו בית שמש וירושלים – וכן לבנות מכל רחבי הארץ ומחו"ל שמעוניינות ללמוד באווירה תורנית גבוהה, באוויר ובאווירה חב"דית חסידית ובמרחק קצר מירושלים.

"המטרה העיקרית שלנו היא לשים דגש על הפנימיות ועל המידות לאור תורת החסידות ואורו של הרבי – מבלי לאפשר לרוחות הנושבות ברחוב לחדור פנימה ולפגום בדברים החשובים באמת.

שמנו לנו למטרה להיות 'השורה הראשונה' כראוי לנשי ובנות החסידים", אומרים בהנהלת המוסדות.

הלימודים יתקיימו 3 פעמים בשבוע בשעות הערב, כדי לאפשר לבנות לשלב עבודה במגוון תחומים בשעות הבוקר ולימודי הוראה במגוון מסלולים בשעות הערב.

צוות הסמינר מורכב מנשים בכירות בעלות תארים בחינוך וניסיון רב בהוראה, שנבחרו בפינצטה. "היום לא מספיקה רק תעודת הוראה, היה לנו חשוב להביא נשות צוות שהן דוגמא ומופת בהתנהגותן, רגישות וחדורות בשליחות אשר רואות בחינוך בנות ישראל ערך עליון וחשוב ונותנות לשם כך את כל כולן. כל תלמידה תקבל את מרבית תשומת הלב והידע המקצועי.

בכיר בקהילת חב"ד בביתר אמר: "מדובר בבשורה עצומה. מלבד העובדה שהסמינר יחסוך נסיעה אל מחוץ לעיר – הוא משלים את המענה החינוכי לאנ"ש וזה חשוב מאוד להתפתחות הקהילה ואני שמח שהגענו לשלב הזה".

משפיעה מאנ"ש בביתר הוסיפה: "הסמינר הזה יהיה בעז"ה סדן שמייצרים עליו חסידות. מהיכרות אישית עם בנות חב"ד בביתר אני יודעת עד כמה פתיחת הסמינר החב"די בביתר הוא צורך חשוב ומבורך. הגיע הזמן לסמינר כזה, ששם דגש על הדברים החשובים באמת ויכין את התלמידות להקמת בית יהודי בישראל המבוסס על אדני התורה והמצוות, דרכם של רבותינו נשיאנו".

נפלאות בפרשת חיי שרה/מירי שניאורסון

פשוט לחיות

״עד היום אף פעם לא אמרו לי: ׳אמא שלך נפטרה׳, משתפת כוכבה. עיניה כבר יבשו מזמן מהדמעות שהיו שם דרך קבע בעשרים השנים האחרונות. "מאותה שנה זכור לי רק מראה פניו של אבא שבכה ובכה, וגם אנחנו הילדים הסתגרנו כל אחד בכאב שלו. זה היה טעון מאוד. רק אחרי שנים גם אני התחלתי לבכות. רק כשסיימתי תיכון פתחתי את המנעול של הרגשות, ומתוך זה למדתי שלושה דברים על החיים, שאני נאמנה להם כל יום מחדש:

1. לבחור לא להיות במסכנות ורחמים עצמיים, לבחור להודות.
2. לקחת אחריות על הרגשות, למרות שבחיים יש סיטואציות מאתגרות.
3. למצוא חברה טובה, משפיעה, מאמנת שאפשר לחלוק איתה.

כשהחיים שלי הפכו לרכבת נוסעת בהם אני לא יודעת אנה אני פונה, החלטתי שבמקום לברוח ולסרב להרגיש אני מסכימה להסתכל לחיים בעיניים, לבכות ולספוד, להרגיש – ובסוף אפילו לשמוח ופשוט לחיות".

פרשת חיי שרה מפגישה אותנו עם פטירתה של שרה, אך עם זאת מציינים המפרשים שחייה היו שווים לטובה… האם זאת האמת או סיפור שהיא מספרת לעצמה? הרי חייה של שרה היו רצופים סבל וייסורים, ניסיונות ומהמורות, ודרשו ממנה להיות גיבורה תמיד? מבנה הנפש שלה היה גבורה, לעומת בעלה אברהם אבינו שהיה כולו חסד. אולי במקום לספר על חיי שרה (הי׳ בצירי) נקשיב לציווי האלוקי ״חיי שרה!" (הי׳ בחיריק) ונבחר את החיים שאנחנו רוצות שיהיו לנו.

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה.  וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ".

ומפרש רש"י: "לספוד לשרה ולבכותה – מדוע נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק? מכיוון שכאשר שמעה שרה על כך, פרחה ממנה נשמתה ומתה". ספר הזוהר הקדוש אומר שפסוק זה מרמז, בפנימיות העניינים, על הגוף והנשמה ועל החיבור ביניהם – 'שרה' מרמז על גוף, ו'אברהם' מרמז על הנשמה.

'וַתָּמָת שָׂרָה' – כאשר הגוף מת, 'בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן' – הגוף שבזמן החיים היה מורכב ומחובר מארבעת היסודות, אזי – 'וַיָּבֹא אַבְרָהָם'. הנה לאחר מיתתו של הגוף מגיעה הנשמה, 'לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ' – לספוד על הגוף המת ולבכות עליו, וזאת מכיוון שגם לאחר המוות הנשמה עדיין קשורה אל הגוף.

העקרון היסודי שבבריאה, שהנמוך הוא הגבוה, בא לידי ביטוי אצל אברהם ושרה, כאשר ההדגשה היא  שבמעלת הנבואה הייתה שרה גבוהה יותר. שרה הנביאה זכתה למעלות נשגבות אלו על מנת ללמדנו את חשיבות הפצת היהדות, ללמדנו עקרונות חשובים בחינוך וללמדנו את חשיבות מעלת העלאת ה"גוף" – כי "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה זו בתחתונים"!

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת לרכישת הספרים "פרשה באהבה" היכנסי לאתר.

 mail: [email protected]   טלפון 054-9292901

26-10-2021-17-36-05-05חיי שרה

26-10-2021-17-36-06-חיי שרה-מוגה

גילגולה של פיסת נייר

ב"ה י"ד  חשוון תשפ"ב

רבים מאתנו מכירים,  את השיר המפורסם של גדול  הזמר החסידי ר' אברמ'ל פריד,  על העלה שנשר מהעץ והגן על תולעת ביום חמסין…

השיר  מציף את התודעה והמחשבה שלנו,  וממנו לומדים על ההשגחה הפרטית,  שבה הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו בהשגחה פרטית מדוקדקת,  כולל את  הדברים הקטנים ביותר.

ביום חולין סתמי, ח' חשון תשפ"א, לפני שנה, מצאתי בביתי דף נייר, שעליו רשומים שמות של  שלושה ילדים. הייתי אמורה לקנות עבורם אות בספר התורה של ילדי ישראל. המבצע המפורסם של הרבי שליט"א מ"ה.

הבעיה החמורה, שצצה מול עיני היתה…התאריך! הנייר שהחזקתי בידי נכתב כארבע שנים לפני כן!. שנת תשע"ז. זה היה נתון שהלחיץ אותי מאד.

חשבתי בליבי- הייתכן שקיבלתי שניים עשר ש"ח, שלא הועברו עד עתה, למשרד של הוועד לכתיבת ספר התורה ? היתכן שלא מסרתי עד עתה את שמות הילדים לגב' רייזי תחי' ליברמן, המזכירה-שליחה הוותיקה והנאמנה במישרד הנ"ל?
חלפו ארבע שנים, ועדיין לא ביצעתי את השליחות?

אם יש משהו, שמאד מלחיץ אותי, זה טעויות מסוג זה!

חיפשתי סימן "וי" גדול על גבי הנייר.
לו הייתי רואה אותו- זה היה סימן בשבילי, שסיימתי את הטיפול במלואו. אבל לצערי הרב- שום סימן כזה לא התנוסס על גבי השמות.

פיסת נייר זו, בהשגחה פרטית מרגשת, היתה ה"זרז" לאירוע מופלא. ומעשה שהיה  – כך היה:

התקשרתי למס' הפל,  שהיה רשום בדף ושאלתי, האם קיבלו תעודות עבור הילדים? נעניתי שלא זכור להם! המשכתי לברר.

התקשרתי לגב' רייזי שתחי', ולשמחתי הרבה השמות אכן נמצאו רשומים  בשלמות במחשב. כשהתעודות עבורם אכן נשלחו במועד, ארבע שנים לפני כן.

אנחת רווחה פנימית השתחררה בי.
ב"ה! לא "מעלתי" בשמות הילדים, ולא "מעלתי" בהעברת התשלום.

התקשרתי שנית למשפחה, והפעם מתוך רגיעה, והודעתי להם, שאכן הילדים נירשמו במועד והתעודות אף הן נשלחו לכתובתם במועד.

תוך כדי שיחה עמם, עלה בדעתי רעיון ל"נצל" את ה"פגישה הטלפונית" להמשך המבצע.

הצעתי לאם להשלים את המשימה,  ולרשום את הילד ( או הילדים) שנולדו להם מאז ארבע השנים האחרונות, לאות בספר התורה של ילדי ישראל.

"לא נולדו לנו ילדים מאז" – ענתה לי בצער רב. עמדה בפני האפשרות, לאחל לה "בשורות טובות בקרוב", ולסיים את השיחה.

בחרתי באפשרות השניה, לנסות להמשיך את השליחות החדשה שזה עתה נקרתה בפני. השליחות והמסר שהטביע  בנו הרבי בנתינה ומסירה.עשרות שנים של התוועדויות, אין ספור שיחות קודש. אין ספור מענות קודש…

הסברתי לה,  מה הן העצות של הרבי לנושא הילודה. בדיקת תפילין ומזוזות ודיקדוק בדיני טהרת המישפחה. היא שיתפה אותי,  שבנושא טהרת המישפחה, היה פרט (חשוב ומשמעותי מאד), שעליו הפסיקה להקפיד.

היא קיבלה על עצמה,  הן את בדיקת התפילין והמזוזות,  והן הקפדה על הדינים.

כעבור יומיים,  רכשה אותיות בספר התורה הכללי אצל שליח  הרבי לנושא, הרב אוירכמן. כמו"כ קיבלה ע"ע להגיד פירקי תהילים,  ולדאוג שבתה תדליק נר לכבוד שבת קודש. ובנוסף,  הסכימה בהתלהבות להצעתי,  שאבקש עבורה את ברכת הרבי באיגרות קודש.

ביום יג שבט תשפ"א. יום שניצרב בתודעתי כיום משמח ומרגש מאד, התעורר בי רצון פנימי לשמוע ממנה,  האם יש חדש אצלה? והיא ענתה לי כששמחה עצומה בקולה- שאכן נפקדה  בבשורה טובה!

ב"ה ! בחודש אב תשפ"א, תשעה וחצי חודשים! מאז שקיבלה ע"ע את העצות הטובות של כ"ק הרבי מליובאוויטש, נולדה להם בת בריאה ושלמה – לשמחת המישפחה.

שוב ושוב מראה לנו הקדוש ברוך הוא, וכל פעם בנסיבות שונות, מרגשות ומפתיעות מחדש, את הכח והברכה העצומים, שגלומים בכל המבצעים הקדושים, ובברכות הקדושות של כ"ק הרבי מליובאוויטש מ"ה.

מודה אני להשם יתברך, שמזכה אותי ברחמיו הרבים, לראות את הניסים ואת הניפלאות.

בדידי הווא עובדא.