שיחת פרשת ויקרא

מוזמנות לשלוח אלינו תמונות של ילדיכן מפרסמים משיח בימים אלו ונעלה לאתר בע"ה

תמונות לשלוח למייל: [email protected]

מדריך פסח בצל הקורונה

בעקבות המצב הקשה ששורר בקהילות חב"ד בעולם מפני "נגיף הקורונה", אלפי חסידי חב"ד נמצאים מול מצבים מורכבים בהם אין ניתן להשיג מוצרים ומצרכים מסוימים, וכן רבים מטה לחמם נשבר, על כן הוצרך להוציא מדריך הלכתי ובו היתרים מיוחדים לתקופה זו.

הקובץ נכתב ע"י הרב *מיכאל שלמה אבישיד* רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' ומרבני מכון הלכה חב"ד, לאחר שהתקבלו שאלות רבות באופן פרטי ובמוקדי ההלכה של מכון הלכה חב"ד שהכריחו מענה ברור .

הבהרה: *הקולות והפסיקות בקובץ זה נכתבו עבור מקומות הנמצאים בסגר מלא, או בשעת הדחק ועל תקופה זו בלבד.*

בברכת והסירותי מחלה מקרבך
מכון הלכה חב"ד

נ.ב רבני מכון הלכה חב"ד עונים בימים אלו על אלפי שאלות בענייני הקורונה וחג הפסח במוקדי ההלכה קו לרב וסמס לרב
בטל: 055-7081737

בימים אלו הוקמה שלוחה מיוחדת לנושאי הקורונה בלבד, בטל: 073-3135151 בין השעות 10:30-12:30 ובין השעות 20:00-22:00

באתר 'סמס לרב' נפתח ערוץ מיוחד עם שו"ת בנושא הקורונה

להורדת הקובץ: פסח בצל הקורונה

אני יושבת וחושבת על המצב
תוהה, מה באמת נכון עכשיו,
כשגזירת הקורונה על גדול וקטן
כשאנו "נושמים" וואטסאפ כל הזמן
פה בעל של חברה במצב חמור
שם רצות הודעות של מותר ואסור
אב של חברה שרוי בהנשמה
ואני בריאה, אז מה?
יש לנו תפקיד מתוך שמחה
לפעול על העולם טוב וברכה
איך? כיצד? נרפה מהדאגות
איך לשמוח גם בלי חגיגות …
כן, נראה לי שאני מזהה את התפקיד
ועכשיו יותר מתמיד
חבל לבזבז זמן יקר
המעשה הוא העיקר!
לבד או ביחד עוד פרק תהילים
מעשה טוב עם עצמי והסובבים
משהו אחד, אני מתחילה
ליצור שרשרת של גאולה.
מי מצטרפת במעשה , בדיבור או מחשבה
לפעול לזירוז הגאולה הקרובה.

בשורות טובות לכל עם ישראל
ביתר שאת אני ממשיכה להתפלל
שכבר היום נזכה לביאת גואל

כתיבה: שרה רטובסקי

רחל שאבי / מגזין עטרת חיה

"תכונת השמחה – שהיא חודרת ופועלת בכל ענייני האדם"

שמחה איננה עוד כיוונון שמסייע בייעול שטח זה או אחר בחייך, כי אם גורם-על בעל השפעה מכרעת על כל מה שהוא אדם, ועל כל מה שהם חייו.

שמחה היא תגבורת מצילת חיים.

"כשאדם שמח הוא  חי חיים שמחים" ולא רק שיפור במצב הרוח, אלא שדרוג מהותי של החיים עצמם. השמחה מעניקה לחיים גובה ועומק שלא בערך למסגרת ה"חיים" השטוחה, שתלתה שם דלה וחיוורת על הקיר, לפני שהוד רוממותה השמחה נכנסה לתמונה.

אבל עיקר הבשורה הוא שלא רק ברוחניות זה עובד. שמחה הנובעת מהתבוננות נכונה (להלן), זוכה לכינוי "שמחה גדולה ביותר", ומסוגלת לחדור את מסך הברזל הרקוע בין  הרוחני לגשמי ו – "משנה (גם) את חייו הגשמיים".

את המצב הרפואי/זוגי/תעסוקתי/כלכלי/פסיכולוגי/מנטאלי/פסיכוסוציאלי. מורידה גשם, מנצחת מלחמות ומשחררת את כל מה שתקוע. כח-על שאיתו מצליחים להצליח.

"הצלחה בכל פעולותיו ובכל חייו, כנראה במוחש". מוחש זה בנראה ובנגלה, כאן ועכשיו. הצלחה מדידה ואמפירית שאי אפשר להתווכח איתה, מפעמת בכל תחומי חייך.

כל-כך הגיוני ופשוט שבא לבכות. והרי כל זה כה ברור, ומי לא הייתה רוצה שחייה יהיו

"חיים אמיתיים שמחים ומוצלחים יותר"? שתקום. אף-אחד-לא-קם… ואם כן,

מדוע כה קשה להיות שמחה?!

כי  בדרך לארץ המובטחת צריך לעבור שטח מוקשים זרוע מניעות ועיכובים, פרדיגמות ומנגנוני הגנה מפותלים ואמונות תפלות. ובקיצור – יצר רע, שדי ברור למה כאן הוא ערמומי, חלקלק, גאוני ומטומטם מתמיד.

בשנים האחרונות החלו להופיע מחקרים מדעיים העוסקים בנושא האושר.

לשבחם יאמר כי הצליחו להגיע אל האמת די מהר, ושאין ביניהם חילוקי דעות משמעותיים. התוצאות הדומות מתנקזות כמעט כולן אל מסקנה מחקרית אחת: בני אדם אינם מאושרים משום שהם מתנים את אשרם בהשגת מטרות. האושר נתפס כבלתי אפשרי/לא–הוגן/לא-ראוי/לא אחראי/מסוכן כל עוד לא הושגה המטרה שסומנה. האקסיומה מכניסה את האדם למעגל סגור: כל עוד לא השיג את מטרתו – אי אפשר/אסור/לא נאה לו לשמוח. ומאידך –  כאשר היא סוף סוף מושגת – מיד מופיעה מטרה=דאגה חדשה… ושוב אי אפשר למלא שחוק פינו.

את תהיי מאושרת רק כאשר:

תגדלי. כבר בגן? האושר נמצא בכתה אלף. בתיכון. את תהיי מאושרת רק כשתגמרי עם בגרות. B.A. – כבר יש? אהה… עוד לא מצאת את האחד. כשתתחתנו. רק כשיהיה ילד…  אחרי הברית. כשהוא יקרא כמו כולם. כשתהיה לנו דירה משלנו. כשארזה. רק כשנגמור עם החובות. כשהכביסה תהיה מקופלת בארון והריצפה שטופה…

"במוחש" נראה שהצדק עימם, שהרי בשטח – זה באמת נראה ככה.

מדוע? הם טוענים שזו הדרך האבולוציונית היחידה למשוך אותנו החוצה מהמיטה בבוקר. אבל האמנם? האם סטרס ומניעת-אושר הם באמת שיטתו של אלוקים? להכריח בני אדם להשיג עוד מטרה ועוד  מטרה בדרך אל אושר בלתי מושג, וכך להניח עוד לבנה ועוד לבנה… וככה לבנות לו יתברך דירה בתחתונים?

מילכוד, החוויה הפילוסופית הסופנית. וברוך שהבדילנו מן התועים –

מה היינו עושים בלי השיחות האלה?!

הם צודקים! קובע הרבי. אושר ושמחה אמיתיים אכן מותנים במשהו. ועוד איך:

הם מותנים בגילוי הקשר הבלתי-מותנה שלך לקדוש ברוך הוא.

תאמיני או לא, התנאי האולימטיבי לשמחה שלך הושג כבר מזמן, שהרי "השמחה הכי גדולה שיכולה להיות היא בשעה שיודע שבכל מצב בו הוא נמצא, אפילו למטה מטה… הוא קשור  להקב"ה".

בכל מצב נפשי/דתי/מוסרי/שיכלי/ריגשי/מעשי – תמיד היית ותמיד תהיי – קשורה אליו יתברך. ולא רק את, גם הקדוש ברוך הוא קשור. אלייך. לא רוצה ולא יכול (אכן יכול גם להיות לא יכול) לא יכול לעזוב אותך! כי "הרי הוא (את היא) בנו יחידו (ביתו יחידתו) של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא", ומילדים, כידוע, לא רוצים וגם לא יכולים להיפטר. בכל מצב. "אפילו למטה מטה"… והאמת, שדווקא שם, כידוע ליודעות ח"ן, מתגלה האהבה האמיתית. אהבה משוחררת שאיננה תלויה בדבר.

חוץ מזה, שבניגוד למה שאת עשויה לחשוב, הרי הוא יתברך דווקא כן… מאד 'מבסוט' ממך!  ומעריך. עד שאפילו "אומר, שראשון נכסיו הוא (שמה שאת בשבילו זה) – זהב!" הכי נהדרת ואין עלייך בעולם כולו. לא רואה בעיניים כלום חוץ ממך. כל מה שעושה ועשיתי לא עשיתי אלא בשבילך, רק  תני חיוך!

ומי צריך יותר מזה? מטרת-העל של חיינו צריכה להיות הפנמה והפצה של הסוד הגדול והמשמח הזה. וזה לא אגואיסטי כמו שזה נשמע, שכן בדיוק כמו קורונה ודיכאון, גם השמחה היא מדבקת, רק הרבה הרבה יותר מהם, ורצה ברשת במהירות האור.

אחריות עצומה

ניסוי חברתי נחמד מתאר תופעה המוכרת לכולם: מצלמה נסתרת בקרון רכבת, במה שנראה כנסיעה ארוכה ומשמימה. זה קורא וזה נרדם. בוהים, חובשים אזניות וחמושים בסמארטפונים. איש אינו מגלה עניין בשני. לפתע מתחיל נוסע אחד לגחך. הוא קורא שם משהו ומצחקק בקול. הנוסעים לוטשים בו עיניים, מבליעים חיוכים מבויישים ומציצים זה בזה… מרגע לרגע מתגברים ציחקוקיו והופכים להתקפת צחוק. הנוסעים אינם מסוגלים עוד להתאפק ופרצי צחוק נשמעים מכל הכיוונים, כשעל כולם מנצחות תרועות הצחוק של השחקן.

"שמחה שפועלת… על כל מה שבא איתו במגע, והוא משמח גם אחרים בסביבתו"

תוך דקות מתגלגלים כולם בקרון בשאגות צחוק אדיר ומשוחרר בלי לעשות חשבון ו – מבלי לדעת לשמחה זו מה עושה.

אבל את יודעת.

ויש עוד המון אנשים מסביב שצריך לשמח, "שמחה בטהרתה"

שיש לה סיבה אחת ויחידה.

21-03-2020-19-59-21-סניף צה 21-03-2020-20-00-33-פרשת ויקרא

מדברי הרבי:
באיגרת קודש עמד הרבי על היבט נוסף הנובע מחוסר לימוד וידיעה בנושא זה, וזה לשונו הקדוש (בתרגום חופשי):
"ישנם כאלה, שמחמת חוסר ידיעתם בתורה בכלל, ובנושא הצניעות בפרט, סבורים כי הדינים, התקנות והמנהגים הקשורים בצניעות, "מגבילים" את האישה היהודייה, שוללים ממנה את זכויותיה החברתיות, או פוגעים בכבודה, וכיוצא בזה. זאת תפיסה מופרכת לחלוטין, האמת הפוכה לגמרי: תורתנו הקדושה, וחכמינו זכרונם לברכה, מדגישים פעמים אין ספור את הכבוד והפאר של הבת והאישה בישראל, ותקנות רבות הונהגו במיוחד כדי להגן ולשמור על כבודן וחשיבותן" (אגרות קודש חכ"ו עמוד שכה, האגרת מתאריך ז' אד"ר תש"ל), ההדגשה אינה במקור.(מתוך חוברת של הרב בסטריצקי שליט"א)

"אחד מאברכי חב"ד פנה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ושאלו:
מאיזה גיל צריך לחנך לצניעות וכיצד?
ענהו: לך ותשאל את פלוני בן פלוני (ונקב בשמו של אחד מחסידי חב"ד) שהצליח בחינוך בנותיו.
הלה נזהר בחינוכם של בנותיו מגיל רך ביותר, בהלבשת שמלות ארוכות שתכסינה את הברך בעת הישיבה, בשרוולים שיכסו את המרפק ובגרביים ארוכות. הוא זכה – ברוך השם – שכל בנותיו נישאו – ברוך השם – לרבנים גאונים וחסידים".
(ספר 'מדריך לאמהות בחינוך', הרב יוסף הרטמן, עמ' 82 ועמ', ספר "הצנע לכת" עמ' תכד)

הלכה למעשה מתוך חוברת של הרב ביסטריצקי שליט"א:
כיסוי הזרוע
מה צריך להיות אורך השרוולים?
הגמרא אומרת: "אישה הטווה בשוק ומגלה זרועותיה לבני אדם" עוברת על דת יהודית (מסכת כתובות דף עב עמוד ב).
בפוסקים כתבו שהטעם לכך הוא משום שבחלק העליון של הזרוע (= בין הכתף והמרפק)
יש כח חזק לעורר תשומת לב, לכן יש להקפיד ולכסותו בכיסוי תמידי, ע"י שרוולים המגיעים קצת אחרי המרפק (ראה בספר לבושה של תורה סימן מא בהרחבה).
כמו כן יש להקפיד שלא תתגלה הזרוע גם במצב שמכופפים את היד, כשמרימים את היד, או כאשר עוסקים במלאכה בה מפשילים מעט את השרוולים (כגון לישת בצק, רחיצת
כלים וכדומה).
ומטעם זה אין ללבוש בגד עם שרוולים רחבים – אף שמכסה את כל היד – משום שכאשר תרים ידה, ייפול השרוול ותתגלה הזרוע. דוגמא מצויה היא בנסיעה באוטובוס, שכאשר
עומדת ומחזיקה בידית השרוול גולש.
חשש נוסף בשרוולים רחבים הוא: כאשר שמגביהה ידה, הרי מפאת רוחב השרוול, ניתן לראות דרכו מקומות מכוסים שהיא עצמה איננה רוצה שיראו אך אינה מודעת לכך.

יישר כח, זכית ללמוד הלכה! בזכותך תבוא הגאולה!

ואם את רוצה לשמוע עוד הלכה והשקפה מדברי הרבי, תחייגי ל-0733824197, (נשים, או ווטסאפ למספר 0526761787), 0733834644 (בנות יסודי,ז-ח) וכולנו ביחד נזרז גאולה!
 

"סבורני שנושא צניעות חייב לעמוד כאחד מן הנושאים הראשיים של סדר היום, בחוגים יהודיים אחראיים. כגוף מרכזי של כל סניפינו של נשי ובנות חב"ד בחלקים שונים בעולם – במיוחד חובתכם הדחופה ברגע זה – לצאת במבצע צניעות אינטנסיבי"  (אגרות קודש חלק כ"ו)

מורן קורס, עטרת חיה

פורים. חג של מסכות. רעשנים. תחפושות. משלוחי מנות. 'מבצעים' – פעילות בלובי הבניין לילדים פלוס קריאת-מגילה… בקיצור, שמייח.

אך השנה כבכל שנה, מעבר לפעילות השוטפת היה חשוב לי לבקר עם משפחתי בבית הרפואה – שירגישו בזכות לשמח באמת. העשייה הזו מכניסה פרופורציה לחיים, שנודה לה' על כל הדברים הנורמליים שאנו מקבלים – על כל נשימה ונשמה.

הפעם, לא יכולנו לבקר בבית הרפואה בפרט כששמעו שאני מאור יהודה, בכלל… חשבו שרוב התושבים בבידוד מ"הפיראט האדום", כאילו הפיראט קם על יוצריו ויצר מצב פיראטי בעיר. כשהבנתי שהאופציה ירדה, התקשרתי ל"עזר מציון" בעיר וביקשתי טלפונים וכתובות של משפחות נזקקות שמתאים לבוא לשמחם. מתוך הרגשת הודיה לה' על הרעיון, התחלתי להתקשר. השיחה הראשונה עברה בהצלחה – קבענו שעת הגעה, לאחר מכן ביקשתי מילדיי שיכינו הצגה קצרה עם מסר, ניכנס בליווי מוזיקה ונשמח קשישה בודדה.

למספר השני חייגתי ומיד ניתקתי. המספר זוהה באנשי הקשר…לא נעים.

מישהי שאני מכירה ממש – נתמכת כלכלית על-ידי "עזר מציון", עד כדי כך שהביאו לי את המספר שלה כמשפחה שאמרה שתשמח שיבואו לשמחה.

ביקשתי מבני הגדול שיתקשר מהפלאפון שלו ויתאם איתם שעת מפגש (נס שהם לא מכירים את כל ילדיי…) בשלב השני שיתפתי את הגדולים והסברתי שאינני יכולה לעלות למשפחה, ושאלתי האם הם יכולים לתפוס פיקוד, בנוסף הבעתי כאב מכך שיש אנשים סביבנו שממש זקוקים לעזרה – כלכלית/נפשית/רוחנית ואיננו מודעים. אצלנו, כשמדברים עם הגדולים, הקטנים מטים אוזן… פתאום הם יודעים להקשיב ולהבין טוב מאד – אפילו בפעם הראשונה(!) מה שאמרתי, גם אם זה בקודים סמויים…

לפתע, בני בן השש שצותת הפתיע ואמר: "אמא, אני תורם מהכסף שמצאתי הבוקר. יותר חשוב לעזור למשפחות מאשר לקנות את הממתק שרציתי", טרם ידעתי מה לומר ומיד הגיעה בת ה-10 שיצאה מחדרה והביאה את מאה השקלים בהם זכתה בהגרלה אחרי מבצע תובעני שהשקיעה בו חודשים! וכך עוד ילד תרם ועוד אחד התנדב. לא יאומן, ברגעים מספר הגענו לסכום מכובד! ומיד יצאנו בשיירת שמחה של מצווה למבצע.

האמת? חשבתי שאני הולכת לשמח ואילו ה' שימח אותי…

ה' הראה לי באחת, שלמרות שילדיי רבים, מתווכחים בקול (ולעיתים אף מכים זה את זה…); בזמן אמת, כשצריך לעזור, לתרום, להתגייס לטובת הזולת – הם לא חושבים רק מה טוב להם/מה ייצא להם, אלא פועלים בטבעיות כפי שיהודי צריך להתנהג – נותנים משלהם לזקוק יותר מהם ויוצאים מגדרם – לעזור ולשמח.

פתאום קלטתי שיותר מהזכות לשמח משפחות אחרות, ה' זיכני לראות את האמת שבילדיי, להוריד את ה'מסיכה', ולשמוח בגילוי של כמה הם באמת טובים ורוצים להיטיב.

חוויה מדהימה זו עוררה בי את התובנה כמה אנו משמחים את ה' כשאנו מתמסרים לזולת, מוותרים ונוהגים באהבת ישראל גם כשזה 'על חשבוננו', או 'לוחץ לנו' על משהו…

(ולא כפי שהעולם המערבי מכוון אותנו לחשוב רק – מה יצא לי/מה טוב לי, ולהשתעבד ולנפח את האגו שלי). כמה עונג, שמחה ונחת אנו גורמים לאבינו ה' באהבתנו זה את זה ובהתגברותנו על נפשנו-הבהמית שכל רצונה להפריד בין יהודים. כמה משמעותי לו כל מעשה שמבטא אהבת ישראל וכמה ברכות ושפע הוא מעניק לנו בעקבות זאת!

כשחזרנו מ'סבב השמחה' הייתי עייפה אך מאושרת, הרגשתי אסירת תודה לבורא על כל הטוב שמשפיע עלינו בחן, בחסד וברחמים! ומצד שני, ביקשתי בכל מאודי: "אנא בורא עולם, כולנו נזקקים לישועה מידית! לא של סכום כסף, לא לעוד צינור שפע מוגבל. אלא לפתיחת ה'שיבר הראשי' – לגאולה האמיתית והשלמה" – אז לא נדע יותר צער וכאב, שכול ועצבות אלא רק את הווית ה' המחיה את כל העולמות בטובו ובחסדו.

פרשת ויקהל פקודי

שרגא קרומבי, חב"ד אינפו

בכל העולם עוקבים בדאגה אחר התפשטות נגיף הקורונה, וחסידי חב"ד מתעניינים בראש ובראשונה בנעשה בשכונת המלך קראון הייטס שלפי הדיווחים הפכה למוקד התפרצות. רק לפני פחות משבוע, ביום שישי האחרון, החליטו כל מנהלי מוסדות החינוך בשכונה על סגירת בתי הספר החל מיום ראשון, אך מאז הפך המצב לחמור הרבה יותר, והשיא הגיע כאשר רבני השכונה חברי הבד"צ הורו על סגירת כל בתי הכנסת כולל בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש – 770, צעד שכמוהו לא נודע מאז ומעולם.

בעקבות כך פנינו לר' יוסי הרשקופ, מנהל המרכז לרפואה דחופה בקראון הייטס הממוקם בפינת הרחובות קינגסטון ולפערסט, כדי לשמוע מכלי ראשון על המצב, על הצעדים הנדרשים ועל ההנחיות.

תוכל לתת לנו בקצרה תמונת מצב מה קורה בשכונה?

השכונה כעת סגורה לחלוטין ורק חנויות המזון פתוחות. זהו צעד חיובי בהחלט, כיון שזה אומר שהתושבים הפנימו את ההוראות שפורסמו על ידי הרבנים, הרופאים וארגון 'הצלה'.

להערכתך, כמה אנשים נדבקו בנגיף מתוך כלל התושבים (אנשים, נשים וטף)?

אני לא רוצה לעסוק בספקולציות, אז לא אתן הערכה מספרית, אך אוכל לומר שלמיטב ידיעתינו אכן רבים נדבקו בנגיף. חשוב לציין שכמות הנדבקים מתוך כלל התושבים היא קטנה, ולכן אין דרך לאמת או לשלול כל הערכה אחרת, המבוססת על אנשים עם תסמינים, אך לא על בדיקה רפואית.

מה עושים גורמי הבריאות (רופאים, הצלה וכו') כעת?

ארגון 'הצלה' מתמודד עם מבול של שיחות והם נותנים מענה, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. הרופאים המקומיים מנסים להעביר הנחיות לחולים באמצעות הטלפון עד כמה שהדבר אפשרי. המטרה היא להמעיט ככל האפשר את כמות החולים שיסתובבו ברחובות ויגיעו למרפאות.

האם להערכתך המצב בשכונה גרוע יותר מאשר בשאר ניו יורק?

נכון לעכשיו המצב בשכונה הוא אכן גרוע מאוד, הרבה יותר גרוע מאשר השכונות האחרות בניו יורק. יחד עם זאת, מהדיווחים שאנחנו מקבלים משכונות אחרות בעיר, נראה שלמרבה הצער גם השכונות הנוספות בדרך להגיע למצב הזה או אפילו למצב גרוע יותר, כיון שככל שמאחרים לסגור את השכונות, כך המצב מחמיר.

מה דעתך על תפקוד התושבים, האם שומעים להוראות או שיש זלזול חלילה?

כעת כאשר אפילו 770 נסגר, אני מאמין שכולם הפנימו ומקיימים את ההנחיות. לצערנו, תמיד יהיה את הטיפש שחושב שהוא יותר חכם מכולם, אבל 99 אחוז מהתושבים לקחו את הענין ברצינות הדרושה.

מה ההנחיות למי שלא נדבק, ומה צריך לעשות מי שמתחיל לפתח סימפטומים של קורונה?

ההנחיה החשובה ביותר היא להישאר בבית, כולל לא לצאת לאחת המרפאות מחוץ לשכונה שבהן מתקיימות הבדיקות לגילוי הידבקות בנגיף. מי שנמצא במצב שבאמת זקוק לטיפול רפואי, יקבל זאת על ידי הרופאים בשכונה. יחד עם זאת, עבור רוב התושבים אין צורך להיבדק כלל, ובמקרה של תסמינים קלים יש להשתמש במשכך כאבים, לשתות הרבה מים ולשמור על עירנות למקרה של התדרדרות במצב. רוב הנדבקים יחלימו ללא צורך בטיפול רפואי כלל, אך במקרה הצורך – יש להתקשר להצלה.

תודה לך, והעיקר שיהיה מתוך בריאות.

מבצע ארצי לרגל הקורונה !

מתקשה לשמור על סדר יום? לא מספיקה?
רוצה לעשות משהו כדי לפעול ישועה אבל לא יודעת מה?
המבצע הזה בדיוק בשבילך!
משימות יומיות, בונוס לשבת והגרלה שבועית.. לא תפספסי!
בכל יום ישלח דף לימוד יומי
ובכל שבוע טבלה שבועית להדפסה

להצטרפות למבצע שלחי
עד יום חמישי 12 בלילה מייל עם שם מלא (לכתיבה לרבי) ומספר פלאפון
[email protected]

מוקד המבצע ותרומות
SMS בלבד
חוי זינגר 0585770885

מיועד לבנות התיכון והסמינר

אלישבע רוסו, ישראל היום

במצב של האנדרלמוסיה הכללית השוררת בשל נגיף הקורונה, כשהילדים מטפסים על הקירות, ההורים משוועים לדרך לסדר את היום ולהרגיע את המצב בבית. בתור שליחת הרבי במומביי החיים שלי הצריכו ממני ליצור, כמו להרבה שליחות של חב"ד בעולם, מערכת חינוך ביתית. בנוסף זכיתי ואני מנהלת מערכת חינוך אונליין לילדי השלוחים של חב"ד ברחבי העולם, ויש לי טיפים שיעזרו לכם לסדר את היום.

מערכת כתובה

בנו לעצמיכם מערכת שעות ופעילות כתובה. כל פעילות רגילה הכניסו לתוך טבלה לפי שעות. השקמה, מקלחת, הכנת ארוחת בוקר ועוד. השתדלו לעשות מכל פעילות שגרתית עניין ולשתף את הילדים בפעילות. לדוגמא, במקום מקלחת מהירה תוכלו לקחת את הזמן ולתת לילדים לשחק באמבטיה. כמובן לשמור על חיסכון במים כדי לשמור על הכנרת מלאה ונהדרת.

עכשיו כשיש לכם מערכת שיש בה זמנים לקימה, ארוחות והתארגנות שבשגרה, יש לכם משבצות שצריך למלא. הגדירו פעילויות כגון: לימודים, משחק מחשב, משחקי קופסה, הכנת עוגה, ספורט, ריקוד, מוזיקה ושיר, קריאה בספרים וכדומה. שבצו את הפעילויות בתוך המערכת.

חשבו בכל ערב איזה תכניות אתם מעוניינים לבצע מחר, תחת הכותרות שהגדרתם במערכת.

אפשר להכין מערכת גדולה ומקושטת יחד עם הילדים ולתת לכל ילד להיות אחראי על פעילות.

מדפסת מדפסת מדפסת

אם אין לכם מדפסת, השתמשו בזו של השכנים. אל תחסכו בהדפסות. אם לא הספקתם להשתמש במה שהדפסתם היום, בטח יהיה מספיק זמן מחר. הרשת מלאה בדפי עבודה ודפי צביעה חינמים מכל סוג ולכל גיל. השתמשו בהם.

תיצרו, וכמה שיותר

יעדו קופסה לציוד, קשטו אותה ועשו לה כבוד. אספו מרחבי הבית מכשירי כתיבה וציוד בית הספר, דבק, מספריים, ודפים צבעוניים. אם יש לכם פריטים כמו פייטים, מקלות ארטיק, מחוררים, חוטים, סיכות מתפצלות, צדפים קטנים וכדומה הכניסו גם אותם לקופסה. אין צורך לפזר את הפריטים בבלגן. ניתן לארגן כל קטגוריה בשקית אוכל. תוכלו לצרף גם דברים נפסדים כגון חתיכות בד, גלילי טישו ומכל הבא ליד.

את כל הציוד אפסנו בקופסה שהכנתם. אל תתנו לאביזרים להתפזר בבית. את הקופסה הוציאו לשימוש רק תחת אחת הכותרות במערכת שהכנתם. כמו כל דבר צריך להשאיר טעם טוב לפעם הבאה ולכן אל תתנו לקופסה הזו לאבד את הייחודיות שלה.

שימוש במסכים? לגיטימי, אך נצלו זאת לטובתכם

הגבילו את השימוש במסך לזמנים מוגדרים והיו עיקשים לפחות כמו הילדים שלכם כשמגיע הזמן לסיים.

תהיו כנים עם עצמכם. אם אתם רוצים שעה של שקט אל תגידו לילדים שלכם שעוד רבע שעה הם צריכים לשחרר את המחשב. תתנו לעצמכם את הזמן אבל כשהזמן מסתיים עמדו על כך שהילד שלכם עוזב את המחשב.

כשאתם נותנים לילדכם לשבת על המחשב הגדירו את הפעילות. אני ממליצה לכם למצוא ברשת כיתות אונליין או פעילויות אונליין חינוכית אחרת. הירשמו לאתרי פנאי איכותי כמו האתר של צבאות השם, ערוץ מאיר לילדים וכדומה, ניתן להשתמש גם בתכנים שמשרד החינוך מציע.

העצה הזו תעזור גם לכם וגם לילדים שלכם. תוכלו להשתמש במסך כפרס על התנהגות טובה במקום להמציא פרסים ותמריצים יש מאין.

שחקו במשחקי קופסה

עדיף לשחק במשחקי קופסה על פני רובוטים, ודמויות אקשן אחרות. קאפלה, קליקס ולגו יעסיקו את הילדים שלכם הרבה יותר.

עטפו כל קופסת קרטון בסלוטייפ עבה כמה פעמים מכל צד כדי שהקופסה תהפוך לעמידה. אני נוהגת כך גם בקופסאות של עפרונות צבעוניים וכל מארז מקרטון.

דאגו שהילדים אוספים את המשחקים כדי שיהיה לכם איך להעסיק אותם גם מחר.

והעיקר לנשום עמוק

עמודה במערכת שהכנתם תוקדש לצל״ש עבורכם. בסוף היום, כשאתם מתכננים את היום הבא, תכתבו לעצמיכם בטוש ענק זורח: כל הכבוד!!!! תנו לעצמיכם פרסים על יום נעים שעבר בשלום!

הכותבת היא מנהלת בית הספר משיח קידס אונליין, בית ספר אינטרנטי של שלוחי חב"ד בעולם

לפעילות