חשבתם פעם מדוע ולמה בחר ה' להוריד את נשמת נשיא הדור לעולם דווקא בערב פסח, בזמן כזה עמוס ולחוץ? כמה נחמד אם זה היה מחי'ה את האוירה השקטה של חודש חשון למשל… היינו יכולות להשקיע ביום הזה מעל ומעבר בהתקשרות והתוועדויות. על כך ועוד בטור שלפניכן.
הנקיונות, הנקיונות… הקניות שלא נגמרות, שמירה על ילדי החמד שאוכלים פיתות וממרחים כבר כמה ימים בחדר המדריגות שלא יפזרו חמץ ברחבי הבית הנקי, וזה רק חלק מהרשימה העמוסה של ערב פסח…
ב"ה, השבת מתקרבת, מעט מרגוע לגוף ולנשמה, ולאחריה שבוע אחרון של עבודה עד לליל הסדר. ובין הימים העמוסים הללו – יום מיוחד יפציע לעולם, יום ההולדת של נשיא הדור, ובעצם של כל אחד מעם ישראל! היום שבו קיבלנו את המציאות והחיות שלנו.
אחחח, בתור בחורה – כמה עשיתי ביום הזה… תוך הסכמה עם אימי שעבודות הפסח נזנחות הצידה ליום אחד – יצאתי למבצעים: לחלוקת מצות, לפרסום זהות המשיח ועוד… מאז שהתחתנתי, כבר שכחתי מהי יציאה למבצעים בי"א ניסן.
והמחשבה הבלתי נמנעת פורצת לה: איך יתכן שיום כה נעלה וחשוב הוא דווקא בצמידות לחג הפסח, בזמן העמוס בעבודה?! בציור של ר' זלמן קליינמן שראיתי לאחרונה, מופיע בית עם חצר, כאשר בפתח הבית עומדת אישה וסביבה ילדיה. בעלה מטפס בסולם הניצב עד לשמיים, מפתח ביתו של הבית. כאשר הילדים והאם מביטים אל האבא שבמרומים (ציור זה מדגים את המצב בדורות קודמים בהם תפקידו של בעל המשפחה היה בעיקר התעלות רוחנית). כשראיתי את הציור הזה, התקשרו לי הדברים לתובנה החזקה שנופלת בי כל פעם מחדש: הדור שלנו – דור השביעי, שונה מכל הדורות שלפניו! הרבי עשה את השינוי. הרבי הורה, הסביר, הדגים שה-עניין הוא דווקא להיות בתוך העולם – בעבודה בבית, בחינוך הילדים ביום-יום העמוס וה'רגיל' שלנו….
ניתן לראות זאת בכל שיחה כמעט שהרבי מלמדנו, החל מדבריו אודות דור המדבר שלא רצו להיכנס לארץ ישראל כי העדיפו את רוחניות המדבר ולא את גשמיות הארץ, וממשיך לאורך כל פרשיות השבוע. כל 'דמות תנכית' שנראית בעינינו כ'חוטאת' – הרבי מלמדינו שההיפך הוא הנכון – מרוב צדקותה היא לא רצתה להתחבר עם הגשמיות…. אך כמובן – ממשיך הרבי תמיד – שרצון ה' הוא שנעבוד אותו עם הגשמיות ובתוכה.
למצוא בחול את הקודש – זו הסיסמא, וי"א ניסן שמתרחש בין נקיונות לקניות ולחץ ממחיש זאת יותר מכל….
ו…האמת היא שהדור שלנו הוא דור של מסירות נפש, אז ברור שהרבי דורש גם מסירות נפש מעבר לרגילות: להוסיף בי"א ניסן בהחלטה טובה, במבצעים (במידת האפשר) גם מבצעים בתוך הבית – נחשבים וחשובים…
********
פסח מתקרב ואני מנסה לתאם ציפיות עם הציפיות שלי… אלו שתמיד שואפות יותר ממה שאני יכולה להספיק – הן גם האחראיות על מצב רוחי הירוד באשר לאי ההצלחה לשלב בין קודש וחול….
אעשה חושבים: יחד עם הבישולים הרבים בפסח, העסקת הילדים, נקיון הבית שבו חיים אנשים מסביב לשעון ו…הטיולים, אני רוצה להספיק בחופש הזה (כמה מוזר לקרוא לפסח חופש… J) גם ללמוד על מהות החג משיחות הרבי, להתפלל במתינות כל יום יחד עם תוספת הלל האהובה עליי, חת"ת ועוד…
אנסה לעשות לעצמי סדר, איך בתוך החול אמצא את הקודש: אם משפחתי תאכל אוכל כשר בפסח – זו זכותי במצווה! הילדים ילבשו בגדים נקיים ויעשו קידוש השם בכל מקום שילכו אליו – תוספת קדושה. בבית תשרור אווירה רגועה, תוספת בשלום בית ובחינוך הילדים – הידד, עוד קדושה הביתה ויחד עם זה בוודאי אפשר למצוא את המשפחות שישמחו לאירוח – 'מבצעים' חשוב וקריטי עבורם, ובטוחה שיהיה ניתן גם לחטוף את הדקות שכן אפשריות לתוספת תפילה ועוד…
בהצלחה לכולנו עם הציפיות והמציאות, שנזכה לחגוג את י"א ניסן עם הרבי מלך המשיח שליט"א בבית המקדש. פסח יתבטל אז?! מה שבטוח שאז נחזה איך כל מעשה שלנו ממשיך ממש קדושה!
אביב הגיע פסח בא. תחושה של ניקיון באוויר, התחדשות, התעוררות מתרדמת החורף המבורך שהיה לנו. יחד עם זאת, חג הפסח טומן בחובו אתגרים לא פשוטים של הוצאות גדולות מהרגיל. זוהי אחת התקופות המעמיסות ביותר על חשבון הבנק. רבים ממשקי הבית בישראל אינם נערכים כיאות לתקופה זו, על אף שהיא מגיעה בדיוק באותו הזמן. חברות האשראי, הבנקים, מימונים חוץ בנקאיים מודעים לכל זה, ולכן מפרסמים חדשות לבקרים הלוואות בתנאים "אטרקטיביים", וגורמים להידרדרות כלכלית של בתים בישראל. הפעם ברצוני לשתף אתכן כיצד ניתן לצלוח את חג הפסח בשלום מבלי להיגרר לחובות מיותרים.
כאשר אני נפגשת עם מתאמנים לראשונה, מלבד היכרות מעמיקה, אני מנחיתה עליהם משימה ראשונית, והיא הכנת מאזן של הוצאות כנגד הכנסות. הדבר שם להם מראה בפרצוף, והם מגיעים אליי שוב כשהם בהלם מוחלט מצד אחד, אך עם תובנה של חשיבות בניית תקציב מוגדר מראש. זהו הטיפ החשוב ביותר שאני יכולה להנחיל לכן: תכנון, תכנון, ועוד פעם תכנון. בניית תקציב מוגדר מראש לאורך חודש ניסן כולו, כולל השוטפות, הינה הבסיס האיתן עמ"נ שלא להגיע לחריגות מיותרות בבנק. שבו עם בני זוגכן בנחת, ועשו רשימה מדוייקת של כל ההוצאות הכרוכות בחג הפסח: מזון, ביגוד, מתנות, טיולים ועוד. ההוצאות די חוזרות על עצמן מדי שנה, ומי אם לא אתם מכירים את משק הבית הכי טוב. למדו מניסיון העבר. לאחר שערכתם אל כל ההוצאות המתלוות לתקופה זו, שבו ביחד, ותנו ציון חשיבות לכל סעיף וסעיף. פה אני רוצה להדגיש לכן, אין נכון או לא נכון בכלכלת משפחה. מה שחשוב לאחד, כלל לא בראש מעייניו של האחר, וזה בסדר להגיע עם דעות שונות לשיחה על תקציב החג, העיקר שתגיעו להסכמה מוחלטת.
עכשיו כשאנו יודעים בדיוק על מה אנו עומדים להוציא את מיטב כספנו, מה היא מידת החשיבות של כל הוצאה והוצאה, וניתן לתקצב מראש כל סעיף וסעיף. בצורה כזו לא נצטרך להתמודד עם הוצאות מיותרות שלא תמיד הכרחיות ובאות ממקום רגשי, לא נתפזר יתר על המידה, ונדע לערוך כל קניה וקניה בצורה הרבה יותר מושכלת. מכאן אפשר לרדת לפרטי פרטים:
א. הוצאות מזון
1. כבר יש לכם תכנון איפה אתם הולכים לבלות את ימי החג? האם אתן מארחות? מתארחות? אם השנה יזכו מכרים שלכן לטעום מפרי מעשי ידיכן, תכננו מראש את ארוחות החג עד לירידה לפרטים הקטנים: מהמנה הראשונה, הסלטים, דרך המנה העיקרית ועד הקינוח. בררו עם האורחים מה הם באמת אוהבים לאכול, ו/או היעזרו בידע שלכן משנים עברו. בדרך זו תדעו מה להכין. דבר זה יגרום לכן לתפוס יותר משתי ציפורים במכה אחת. תוכלו לערוך רשימת קניות מדוייקת ללא עודפים במזווה, תחסכו כוחות ואנרגיה בהכנת התבשילים, וגם תמנעו מאוכל שילך אחר כבוד לפח האשפה, כלומר בל תשחית. אל תתביישו לבקש עזרה בארוחת החג. בררו עם אחרים מהם יכולים להביא, וכך תקלו על הוצאות הארוחות.
2. עשו סקר שוק לגביי סל הקניות. אל תסתכלו על מוצרים בודדים, אלא על סך הקנייה כולה. רכזו ככל האפשר את הקניות למקום אחד שעונה על כל צורכיכם. דבר נוסף, אל תחכו לרגע האחרון. נסו להקדים ככל שניתן את הקניות, ובצורה כזו תמנעו מעליית מחירי ירקות ופירות שקופצים להם ככל שמתקרבים לחג (וגם תמנעו מהתורים המתישים). אל תתפתו למבצעים שלא לצורך. זו שיטה מצויינת של הרשתות לכסח לכם את הארנק. חשבו באמת עד כמה המוצר הזה בכמות הזו נחוץ.
ב. ביגוד והנעלה:
כמו בסעיף הקודם, מרכזו את הוצאות קניית הבגדים. הסתכלו היטב בארון, בחנו באמת מה חסר (זוהי עצה של כל סטייליסטית מנוסה). אם אין באפשרותכם לקנות מלתחה שלמה, קנו בגד אחד שיכול לשדרג את האאוטפיט, לכל אחד מבני המשפחה. נסו למצוא חנויות עודפים שבהן ניתן לרכוש בגד חדש במחיר שפוי.
ג. מתנות:
כרגיל, חפרתי על כך לא מעט, תקציב. הגדירו מראש כמה אתם מוכנים להוציא למתנה לכל מארח, ילד, בני משפחה ועוד. נסו לגלות בהתחכמות קלה מה הבן אדם רוצה, וגם אם לא קלעתם בול, תמיד יש פתק החלפה. אם קיבלתם שי ממקום העבודה, אולי מישהו יחפוץ בו. אני חושבת שתו קנייה מוצלח לא פחות מסט צלחות או כלי הגשה.
ד. תרומות והוצאות קודש:
הרי אתם יודעים מראש פחות או יותר את ההכנסות. חשבו מראש כמה אתם הולכים להוציא לתרומות והוצאות קודש. היוועצו עם רב מתי מותר להשתמש בכספי מעשר לצורך הוצאות מצווה.
ה. בילויים בחול מועד:
כאן הכניסו את ילדיכם לתמונה. תכננו יחד לו"ז משפחתי לימי חג הפסח. חרשו את האינטרנט, בררו עם אנשים על מקומות בילויי חינמיים. תגלו עד כמה ילדיכם נהנים בחיק הטבע, שינה באוהלים, או כל טיול שכזה גדוש בחוויות. אם בכל זאת החלטתכם להוציא קצת כסף על בילויי כלשהו, הגדירו, נו אתן כבר יודעות, תקציב מוסכם יחד עם הצאצאים.
לסיום, מה לא לעשות? אל תתפתו להלוואות שלא לצורך, תשלומים באשראי (כן, גם זו הלוואה) וכו'. אני יודעת עד כמה זה קשה, אבל אם הגעתן עד לפה, אתן כבר מבינות שאין צורך. אם באמת כלו כל הקיצין, נסו להימנע מפריסת תשלומים ארוכה ככל שניתן. הלוואות בכרטיסי אשראי צורכות ריבית גבוהה יותר מהבנק. גם כאן, עשו סקר שוק.
דבר קטן, אחרון , אך חשוב, קבלו על עצמכם החלטה טובה. הכינו עצמכם מראש, כלומר חיסכו כבר לשנה הבאה. הרי אתם כבר יודעים כמה עולה לכם הוצאות חג הפסח. בצורה כזו לא תהיו מופתעים, וכל הלוואה שמושמעת לכם באוזן, תהפוך להיטלולא.
מאחלת לגולשות "נשי חבד" ולכל בית ישראל, חג פסח כשר ושמח.
רויטל מרקוספלד, מאמנת ויועצת לכלכלת משפחה והון אישי.
"מצורע של בית רבי"
אחרי שחזרנו מהחתונה עייפים,
כבר החלפנו לפיג'מה את הבגדים היפים,
פתאום למושקי צצה תובנה,
שנראתה לה לרגע מעט משונה:
בסוף החופה היה משהו רע,
ומצב הרוח היה נורא.
כולם בכו, "ואמא גם את…",
"אפילו לכלה ירדה דמעה כמעט…"
"לא, מושקי, הכל כך נפלא,
יש לך טעות קטנה במשוואה,
דווקא הדמעות שזרמו לא רמזו על שום חטא,
הן הצביעו על התרגשות שרק כך מתבטאת."
***
כך משיח נקרא –"מצורע של בית רבי"
זה לא נשמע שם קצת נורא?!
אכן חוליינו נשא, ומכאובינו סובל,
אך האין זה שם המזלזל בנשיא ישראל?
מסביר הרבי מלך המשיח שליט"א,
שהנגע שונה משחשבנו עד עתה,
בעור הבשר נוגע,
–הוא רק חיצוני במקרה הוא מגיע.
– ו"כי יהיה" ובליקוטי תורה נכתב אף יותר,
אלו אורות עליונים שמגיעים בהסתר.
וזו הסיבה שבהשתלשלותם כנגעים,
רק בסוף הלבוש הם נוגעים.
ואם נחזור לדבר על גלות גאולה,
הגלות לטומאת הצרעת נמשלה,
מצד שורשה הנעלה שלא שייך להתגלות,
נשתלשל בעולם חושך הגלות.
ותקוותנו שתיכף ומיד נזכה לחזות,
בגאולתנו השלימה מן הצרעת הזאת,
ותיכף ומיד תתממש הברכה,
שמאחל הרבי בסוף השיחה:
***
שביום הש"ק פרשת – "ובפשטות …
"זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו" (…)
תהיה לידת והתגלות משיח צדקנו
("חיוורא דבי רבי" כפי שהוא "ביום טהרתו")
שזוכים לשמוע ההכרזה – (בכל העולם ובכל סדר ההשתלשלות)
ש"הנה זה (מראה באצבעו ואומר זה) מלך המשיח בא," –…
ועוד והוא העיקר שכל זה נעשה בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים,
כך שיכולים להודות ולברך על לידת והתגלות המשיח:
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."
(מדברי הרבי מלך המשיח שליט"א בשיחה סעיף י"ד)