ההכנות לקעמפ אורו של משיח ה'תש"פ בעיצומן!!

– שבת מברכים חודש שבט תש"פ –

סעודת ליל שבת… הבית חב"ד עמוס עד אפס מקום, 150 איש אולי יותר – אין מקום לעבור… אנשים מתיישבים על השמשות ועל הספות כי השולחנות עמוסים… אני מתזזת בין המטבח, לילדים, לתינוקת ולשולחן שלנו…

ברקע אני שומעת שמתחילים "שלום עליכם".

קופצת שוב למטבח לבדוק מה קורה, הוראות אחרונות לעובדים, הגיעו כבר ל"אשת חיל"… מגיעה לשולחן, פותרת את הסכסוך העולמי של מי ישב ליד אבא/אמא… כל אחד במקומו. קידוש.

בזווית העין אני מזהה מישהי מבוגרת מתרגשת… בצד השני מישהי צעירה מזילה דמעות… אין לי איך לפנות אליה…"אמןןןןן" והופ מתחיל הריב של מי ישתה קודם יין… מצליחה ליישב את הסיפור, כל אחד מקבל יין בדיוק על המילימטר, שותים יחד (כדי שאף אחד לא יהיה הראשון) ושוב אני במטבח.

לחמניות, צלחות וסכום למי שחסר, חוזרת לשולחן: מלחמת עולם שלישית.

קהל גדול – יש בלי עין הרע אז אפשר להתחיל את הדרמה… זה נפל, ההוא משך, זה בוכה, זה מרביץ… מנסה להחזיר את המצב לקדמותו. רואה שזה לא עוזר ומתחילה שיחות אישיות  עם הילדים במטבח, הערות, חיבוקים, נשיקות, כל אחד והמנה שלו… חוזרת, כולם אחרי "המוציא".

רצה למטבח, להתחיל להוציא סלטים, מים ועוד…

מוציאים הכל!

סוף-סוף אני נוטלת ידיים ומתיישבת, ואז זה מתחיל: "אמא תביאי לי", "אמא נפל לי", "אמא מים", "אמא סלט"… והקהל הגדול – צופה. מחכה שהאדמה תבלע אותי… לא בלעה.

קמה שנייה למטבח ובדרך פוגשת את הצעירה שבכתה…

עיניים אדומות כולה מרוגשת. "מה קרה??? הכל בסדר??? להביא לך טישיו" אני שואלת אותה, "לא הכל בסדר! זה פשוט אתם – משפחה כזאת מתוקה, ילדים טובים וחמודים… התרגשתי מהקידוש איתם ואתכם… ואני מתגעגעת הביתה"…

חיבוק ארוך והיא לוחשת לי: "איזה כיף לך אני רוצה גם ככה… לשבת בשולחן עם בעלי והילדים… אתם מדהימים!".

ואני… נאנחת לי… לא יודעת מה ה' מנסה לרמוז לי עכשיו… "אוטוטו אצלך, תני לי את השם המלא שלך ושל אמא שלך ואתפלל עליך לזיווג בעזרת-ה'".

באמצע הסעודה מתיישבת לידי מיכל. "את לא עייפה כבר? תשע שנים כל שבת, ים אנשים… איך יש לך כח?!" אני מנסה לענות ועוד לא מספיקה להגיב כלום חוץ מחיוך… והיא כבר ממשיכה: "זאת פעם ראשונה שהסכמתי לדרוך בבית חב"ד, אני לא בקטע, אבל הפעם רציתי לראות מה זה, והכל מקסים! תברכו אותי לזיווג, אני כבר לא צעירה… שגם אני אזכה להיות ככה בקרוב".

ורק אני נשארת עם מלא סימני שאלה, והודיה לה' שזכינו, זכיתי.

מבטיחה שברגעי האמת גם אני לא זוכרת את זה… ושלפני שרצתי להדליק נרות הייתי צריכה הרבה עבודה עצמית להתחיל סעודת שבת עמוסה נוספת.

– שבת מברכים חודש מנחם אב תש"פ –

כבר כמה חודשים שאנחנו פה מארחים במסגרת מצומצמת. אחרי שעזרנו להרבה להתקפל מפה לארץ בטיסות חילוץ למיניהן נשארנו עם האחרונים… מאד רציתי לחזור גם, הודו מלאה בקורונה ומזג האוויר עכשיו לא נעים – יש הרבה מונסונים והפסקות חשמל למכביר. כתבנו לרבי והסברנו את המצב והרבי כתב לנו להישאר. עד היהודי האחרון… מכתב מדויק שמסביר ששליחות לא עוזבים.

לא אשקר… היה לי מאד קשה לקבל את הבשורה… מה יותר מנחם במצב מטורף שכזה מאשר לחזור לארץ… להיות ליד ההורים, עם אוכל כשר ועזרה עם הילדים.

אבל, ב"ה הרבי נותן לנו כוחות ועברנו כבר מצבים לא פשוטים אחרים ותמיד הכל הסתדר לטובה בסוף.

אז עכשיו אנחנו מארחים בבית… כמה משפחות בכל שבת. פתאום רואים את האחדות ואת החיבור אצל אנשים שלא היו כל-כך קרובים אלינו… פתאום יש זמן להשקיע בכל אחד… פה יש יולדת שצריך לבקר, שם יש "מת מצוה" שצריך להגיע לקבר ישראל. ב"ה, אנחנו לא נחים. מרגישים שלא סתם נשארנו. אמנם לא אותן כמויות, שליחות מסוג שונה, אבל לא מוותרים על אף יהודי! ב"ה.

י"ט- כ"ג מנחם אב אלו ימי הקמפיין שלנו לתרומות כדי שנוכל להצליח להחזיק את הבית הזה פה בהודו… נשמח אם תעזרו לנו להמשיך להיות בית לכולם למרות המצב הלא רגיל שפוקד אותנו.

רק ביחד נוכל לעבור את הגל!

נטע מרילי

בית חב"ד גואה, הודו

פרשת עקב

דבורה לאה אמיר / מגזין 'עטרת חיה'

בכתבה הבאה אספתי טיפים ותובנות בכל הקשור למעבר דירה בצורה הטובה ביותר.

הדבר הראשון שמכניסים לבית חדש אלו מזוזות מהודרות, חת"ת, קופת צדקה וספרי קודש.

כדאי להיכנס לבית חדש ביום שלישי – בו נאמר פעמיים "כי טוב" ולחנוך אותו בכינוס ילדים ו/או התוועדות חסידית כך תכינו אותו להיות מקום משכן להשראת השכינה.

סביבת מגורים

חפשו ברשת, פרסמו בין החברים, לעיתים אנשים יודעים על דירה שמתפנה באזור/בבניין בו אתם מחפשים דירה ולפעמים, ממש כדאי ורצוי להשתמש בשירות של מתווך. אם יש לכם ילדים בדקו היכן ממוקמים מוסדות הלימוד – כמה שתהיו קרובים יותר יקל עליכם.

בדקו את המרחק ממקום העבודה שלכם, והאם פרקטי לנסוע מרחק כזה מידי יום. בררו אודות תחבורה ציבורית קרובה – באם אינכם ניידים. חפשו מכולת קרובה לבית, גן שעשועים לילדים.

שאלו על איכות סביבת המגורים – אילו אנשים מתגוררים בבניין? האם "ועד הבית" או דייר מתכנן שיפוץ ארוך-טווח העלול לפגוע באיכות החיים שלכם? האם הסביבה רועשת? יש כלבים/חתולים? חנייה פרטית/חנייה מוסדרת ברחוב?

הדירה

החליטו מה חשוב לכם בדירה הבאה: על מה אינכם מתפשרים ומה פחות חשוב לכם. הסקת מסקנות מהמגורים בבית הקודם תעזור לכם לחשוב ולהחליט מה תרצו בביתכם החדש.

בדקו האם קיימים מזגנים בכל החדרים, הפעילו אותם ובדקו האם הם פועלים היטב, האם יש בבית מזגן מיני מרכזי או מזגנים יחידים בכל חדר. מידת כוח הסוס לכל מזגן תשפיע על חשבון החשמל.

בדקו האם קיים בבית דוד שמש – בארץ שטופת השמש זה חיסכון משמעותי מול דוד חשמלי.

במקלחת ובברזים בדקו שאין נזילה, זרימה ושאין חלודה.

בדקו חיבור לגז ומיקום למכונת הכביסה והמייבש.

בקשו תיעוד על פגמים בדירה. בדקו האם החלונות אטומים, האם יש תחושת קור או חום קיצוניים, דפקו על הקיר – לוודא שאינו מגבס… בדקו תקינות של מזגנים, בעיות באינסטלציה – בעיקר אם היא ישנה.

אם זו קומה עליונה – וודאו שיש זפת על הגג. שקעים של חשמל, שאין חורים בתקרה, או ברצפה ליד הפאנלים – פרצה לנמלים…

מדדו את הרהיטים והחפצים הגדולים שלכם כמו: ארונות, מיטה, מקרר, מכונת כביסה, פינת אוכל, וכאשר תלכו לראות דירות, הביאו מטר ומדדו את החדרים: סלון, חדר שינה, וכל שאר המקומות בהם תרצו להכניס רהיטים גדולים.

שימו לב לבעלי הדירה – האם הם קשובים ואכפתיים? האם הדירה מתוכננת נכון כך שיש מרחב נשימה?

חשבו קדימה: אם יש תינוק בדרך, חשוב לחשוב על מרווח פעילות בשבילו, מיטה, שידה וכדו'.

חוזה

קראו היטב את החוזה, כל פסקה חשובה. גם אם בעל הבית נראה לכם כאדם ישר או חסיד!

רצוי לבקש אופציה לתקופת שכירות נוספת באותם תנאים.

בחוזה יש אחריות לטיפולים בבלאי. כדאי לוודא שהמשכיר ידאג לטפל בכל בלאי בדירה תוך 24 שעות – כך שאתם כשוכרים לא תצטרכו להתעסק עם זה.

מעבר קל ומסודר

לאחר שבדקנו את כל מה שחשוב לנו ומצאנו דירה כלבבנו (והתפשרנו קצת, ברור!) זה הזמן לחשוב על האריזה, יום המעבר והפירוק של החפצים.

החדר הראשון שנרצה שיהיה מוכן וראוי למגורים זהו חדר השינה וחדר הילדים.

לכן נקדיש ארגז ועליו נרשום "חדר שינה" – אליו נכניס את המצעים שנרצה לשים כשנגיע, את מנורות הלילה, מפות או מפיות מיוחדות שאנו מניחים על השידה ואפילו את התמונות. זהו החדר הראשון אותו נכין ונסדר בצורה כזו שיהיה אפילו נעים וכיף להיכנס אליו.

הכיני רשימה לפי סדר אריזת החדרים.

ריכשי ניילון בועות – 'פצפצים', נייר דבק, מסקנטייפ, 2 לורד ארטליין שחור, מדבקות צבעוניות עגולות גדולות, הביאי הרבה עיתונים לאריזת כלים.

רכשי/השיגי ארגזים קטנים לנוחות הפועלים – במיוחד לאריזת ספרי קודש, כלי בית וצעצועים.

ארגזים גדולים מתאימים במיוחד למצעים, בגדים ונעליים.

התחילי לארוז את המקומות שאינם שימושיים לך לשבועיים הקרובים לדוגמא: כלי פסח, בדים

לסוכה, דברים שנמצאים בארגז המצעים, ספרים, כל מה שב'בוידעם'.

כל חדר יקבל מדבקה בצבע שונה, ואפשר גם לכתוב על כל ארגז את שם החדר אליו הארגז צריך להיכנס – כך יפוזרו הארגזים לפי חדרים בדירה החדשה ולא תצטרכו לסחוב אותם בעצמכם מחדר לחדר. רשמי על הארגזים פירוט תכולה: בגדי חורף, נעליים בנים, מצעים, וכדו'.

מוצרי בישום, תכשיטים ואיפור, מחשב, מצלמה, כלי כסף כדאי לארוז בנפרד במזוודה שאת אחראית עליה ונוסעת איתכם ברכב, כמובן עם הילדים היקרים מכל.

בארגזי כלי המטבח אל תשאירי חללים ריקים, אלא מלאי אותם בניילון בועות, עיתונים, מגבות, סדינים. על כל ארגז בו יש חפצים שבירים או עדינים רשמי בצורה בולטת: "שביר".

תכולת המקרר – השתמשו בה כמה שיותר מהר. במעבר, את המקרר מרוקנים ברגע האחרון ואת מוצרי החלב מכניסים לצידנית.

כדאי לנקות את המקרר והתנור לפני המעבר – כך תהנו ממקרר ותנור נקיים בבית החדש.

מעבר דירה זה זמן להתחדש ולהתפטר מדברים מיותרים: בגדים שלא בשימוש, נעליים, כלים לא שימושיים ועוד. זה צובט רגע בלב ואחר-כך מתפנה מקום לדברים חדשים ושוכחים ממש מהר. מבטיחה!

אם יש לך הרבה דברים מעניינים תוכלי להכריז על 'בזאר' בו את מוכרת הרבה דברים בזול. צלמי, פרסמי תמונות ומחירים – ככה פחות יכאב לך הלב וגם תקבלי כמה 'גרושים'.

אם יש לך דברים שאת לא משתמשת בהם וגם אינם נמכרים – פרסמי על מסירה.

בגדים וחפצים במצב רע – זרקי לפח. לא נעים לקבל בגדים דהויים וקרועים.

ארזי כמה ארגזים שבהם יהיו כל הדברים להם תזדקקו בימים הראשונים כגון: בגדים, בגדי שינה, כלי רחצה… – סמנו אותם וקחו אותם עימכם.

השאירי כמה ארגזים ריקים ליום האחרון – לדברים האחרונים שנשארו בבית.

הכיני ארגז אוכל: קורנפלקס לילדים, פריכיות, כלים חד-פעמיים, קומקום, קפה, סוכר ואפילו עוגיות.

כשמגיעים לדירה, החדר הראשון אותו נסדר הוא חדר השינה – שלנו ושל הילדים – שאר החדרים יכולים לחכות.

עזבתם דירה, היו לכם שכנים טובים? השאירו עוגה או עציץ עם פתק תודה.

ממש קל וכיף לנקות דירה ריקה מאשר דירה מלאה בחפצים וארגזים. כדאי להגיע לפני המעבר לדירה, לנקות אותה היטב ולהכין אותה לבואכם. אם אין לכם אפשרות, הביאו מנקה כמה ימים קודם. במידה ולא מתאפשר, הכינו ברכב דלי, מגב וחומרי ניקוי, השתדלו להגיע לפני הפועלים ולנקות.

הובלה

בבירור על חברת הובלה אל תתפשרי על הזול ביותר. בדקי אם יש למוביל המלצות, אם הוא אמין ועושה את העבודה בצורה טובה. אם הוא יודע לפרק ולהרכיב מיטות, ארונות וכו'. את לא רוצה מישהו שירים ויניח את חפצייך היקרים בחוסר רגישות והם ישברו/יפגמו.

כשיש לכם המלצות על כמה חברות הובלה, התקשרו לקבלת הצעת מחיר – לא תאמינו להבדלים בין ההצעות!

כדאי לבקש שהמוביל יגיע לדירה לראות את תכולתה וכך להעריך נכונה את הצעת המחיר, זה מאוד מקובל אצל מובילים מקצועיים. כשיגיע, תוכלו לשאול מה שתרצו ולראות האם יש דינמיקה ואם הוא נראה אמין.

אל תשכחו לשאול האם ההצעה כוללת את כל הארגזים ולא משנה כמה יהיו, יכול להיות שברגע האמת יראה שיש יותר מידי הרבה ארגזים וירצה תוספת מחיר על כל ארגז. כדאי להגיד מראש – במידה ואתם סוגרים בטלפון – מה בדיוק יש לכם, ושאתם לא יודעים כמה ארגזים יש (תמיד ברגעי אחרון מתווספים עוד ועוד). בקשו שהצעת המחיר תהיה כתובה עם כל הפרטים החשובים וגם אלה שנראים לכם לא ממש קריטיים. שאלו את המוביל מה קורה במידה וחפצים נפגעו – האם יש אחריות ומה היא כוללת.

סגרו איתו על תאריך ושעה בה תספיקו להיות מוכנים.

יום לפני, כדאי להתקשר לוודא שהם זוכרים ושאין טעויות ואי הבנות. אם יש אפשרות, היו נוכחים (או השאירו חבר או בן משפחה) בעת ההעמסה והיו נוכחים בעת הפריקה בבית החדש.

הכינו שתייה קרה וכיבוד לנשנוש – עבורכם ועבור הפועלים.

שיהיה מעבר קל ומתוך שמחה והתיישבות נפלאה ושתזכו לארח את הרבי שליט"א מלך המשיח בביתכם!

להערות, הארות ופניות :[email protected]

לכל מעשה קטן יש השפעה עצומה, וכאשר זהו מעשה של זיכוי הרבים, של השפעה חיובית על אחרות – מי יוכל לתאר עד היכן יגיעו תוצאותיו…

הסיפור שלי הוא על כוח השפעתה של חוברת אחת(!).

היה זה לפני למעלה משנתיים (תשע"ז). באותה תקופה כבר היו לי בס"ד כמה ילדים מתוקים. חפצתי והשתוקקתי לזכות עוד ועוד בברכת הבנים, אך בעיות רפואיות מסוימות שהתעוררו, גרמו לי להבין שזהו חלום רחוק מעט עבורי.

חברה שפגשה אותי, הציעה לי ללמוד הלכות צניעות ונתנה לי חוברת ללימוד הלכות. ראיתי שקשה לי ללמוד לבד, ולכן הצעתי לשתי שכנות להצטרף אלי. ואכן במשך כשנה וחצי למדנו פעם בשבוע במשך כרבע שעה את נושא הצניעות: למדנו מתוך הספר "הצנע לכת" – שיחות ואגרות קודש של הרבי בנושא צניעות, וכן מתוך חוברת הלכות.

זכינו וסיימנו כמה פעמים את ספר ההשקפה ואת חוברת ההלכות, וכמובן גם קיבלנו על עצמנו עם הזמן קבלות טובות בנושא.

והנה, הבשורות הטובות לא אחרו להגיע! כולנו זכינו להיפקד בילדים תוך תקופה קצרה מאוד!!!

שכנתי, שהיא כבר קצת מבוגרת, זכתה בבן זכר. יומיים לאחר מכן נולדה גם לי בת!

שכנה אחרת, שהצטרפה ללימוד לאחר שלושה חודשים, נפקדה שלושה חודשים אחר כך. היא זכתה בבת ראשונה לאחר שלושה בנים (אז הבנים שלה היו בני 13, 9 ו-6).

וגם החברה שהביאה לי את החוברת זכתה להיפקד באותו חודש, גם היא לאחר שהקטן בילדיה כבר הגיע לגיל בית ספר!

הטעם המתוק של הלימוד המריץ אותי להציע לעוד ועוד נשים להתחיל ללמוד בקביעות הלכות צניעות. רציתי שגם הן תזכינה להבין את מעלת הצניעות ולחוש את המתיקות שאני חשתי. אולי גם כך תזכינה גם הן לישועות שהן מצפות להן…

אמנם לא תמיד זוכים לראות ישועות, זה כבר תלוי ברצון ה' היודע מה טוב באמת עבורנו, אך עצם המעשה וזיכוי הרבים – זו כבר זכות עצומה.. כפי שזכיתי לראות במו עיני, וכפי שתוכלנה לראות בהמשך המאורעות:

"מצווה גוררת מצווה", בעקבות כך זיכה אותי ה' להוסיף עוד – חברה תיווכה ביני לבין יהודית, שהיא מורה וגם מוסרת שיעורים, ופועלת רבות בענייני צניעות. זכינו לעשות יחד שיעור צניעות אצלי בבית – דבר שהוסיף לי הרבה סיפוק ושמחה.

בהמשך, בשנת תשע"ט, הוחלט בכנס נשי חב"ד להתחזק בצניעות, באותו תקופה האזנתי לקו טלפון של שיעורים לנשים. ואז עלה לנו הרעיון להקים קו טלפון של צניעות לנשי חב"ד. האישה שארגנה בעצמה קו של שיעורים לנשים שבעקבותיו עלה לי ראיון לפתוח קו, סיפרה לי שהקו שלה נפתח בזכות תשובה שקיבלה באגרות קודש. היא אמרה לי: "הרבי דאג לפתוח את הקו שלי, כדי שאתן תפתחו קו טלפון משלכן…"

וכך זכינו להקים את קווי הטלפון – הקו לנשים "בזכותך ניגאל", והקו לבנות ונערות – "נסיכות".

וכמו שאתן יודעות, הרבי לא נשאר חייב. לאחר זמן קצר, כשהייתה הגרלה על הדולר של הרבי, יהודית זכתה בדולר!

לאחר כמה חודשים, אחת מהמאזינות השיגה מישהי שהסכימה לתרגם את השיחות לספרדית ולשלוח בקבוצות ווטסאפ, והיא זכתה בכרטיס טיסה אל הרבי!

למחרת, קיבלה על עצמה מאזינה אחרת לפרסם את הקו לקבוצת ווטסאפ, וגם היא זכתה בכרטיס טיסה לרבי!

וזאת בנוסף למשוב הנפלא שאנו מקבלות מהמאזינות, חיזוקים והתעוררות ללא סוף. אחת מהמאזינות למשל, חוזרת בתשובה לפני כ-15 שנים, לקחה את המכנסיים שלה, ומהם תפרה חצאיות לנכדות …

וכשאני מתבוננת על כל זאת במבט לאחור אני מבינה שכל הזכויות העצומות האלו נזקפות לאותה חברה, שאזרה אומץ ונתנה לי את חוברת ההלכות. מסתבר שגם היא, כמו כולנו, חששה מעט לעשות זאת, אך היא בכל זאת עשתה מעשה קטן, והמעשה הזה גרר אחריו זכויות רבות עד אין שיעור!

הרבי מתוך אהבת ישראל, כבר לפני כחמישים שנה ביקש והתחנן שנשמור על הצניעות, ונצא במבצע צניעות אינטנסיבי, ואם אז היה כך, הרי היום זה כבר עוד יותר חשוב ודחוף.

לעולם לא נדע כיצד ישפיע מעשה אחד שלנו, ולכן לא צריך להרגיש אי נעימות להציע לאחרות להצטרף ללימוד צניעות.

כאשר מארגנים קבוצה לזכות ישועה מסוימת, זו דרך מצוינת לגרום לרבות לרצות ללמוד את ההלכות מבלי לחשוב שיש כאן חלילה ביקורת אישית עליהן.

הבה נקיים יחד את החלטה טובה של כנס נשי חב"ד תש"פ, כל אחת תצטרף למעגל המאזינות, ותצרף שלוש חברות לפחות – נשים לקו "בזכותן ניגאל" או בנות לקו "נסיכות" (לבנות המתמידות בהאזנה לקו "נסיכות" תערך הגרלה על תליון ממטבע הרבי בסיום 40 שיעורים).

בנוסף לכך כל מי שתוסיף כמה דקות של צניעות בשיעור קבוע שכבר יש בביתה, או כל מי שתקים שיעור צניעות – בבית שלה או בשיחה ועידה, תקבל את הספר "הצנע לכת" במתנה מארגון 'אפריון'.

עד כה זכינו לחלק יותר יותר משלושים ספרים ברחבי הארץ,

ובס"ד בזכות ההתחזקות המשותפת של כולנו, נזכה כולנו יחד בגאולה האמיתית והשלמה מתוך גאווה יהודית אמיתית בלבוש שלנו, כפי שלימד אותנו הרבי.

*הקווים הוקמו בעידודו של הרב ביסטריצקי שליט"א, ובהכוונתו ההלכתית של הרב בלינוב שליט"א. בקו יש תוכן עשיר מתוך שיחות ואגרות קודש של הרבי, וכן שיחות מיוחדות מרבניות חשובות: הרבנית סימא אשכנזי, הרבנית וילשאסקי, הרבנית לנדא והרבנית ברוריה אשכנזי. אפשר לשמוע שם גם מכתבים מעודדים של הרבי בנושא שידוכים.

להאזנה חייגי:

לנשים ונערות 0733834197

בווטסאפ 0506800770

לבנות 0733834644

אחותי,
פעם ראשונה שזה קורה! בענק! קעמפאחות התמימים!
עולה לט-יא?
-במיוחד בשבילך-
5 ימים מלאים באש חסידית עם
מגוון סדנאות, פעילויות, שאבעס קעמפ, התוועדויות, שיעורי בוקר
ועוד שלל דברים שיש רק באחות !
ההרשמה עד יום שלישי הקרוב!! הזדרזי להבטיח את מקומך
להרשמה-
http://achot.co.il

מגזין עטרת חיה / שרה יוטא גופין

בחודשים האחרונים כולנו הוצאנו בכח מסדר היום הקבוע, וללא הפרעות ולחץ חברתי מתפנה זמן להרהר במשמעות החיים. כמה אירוני שהמצב של שהות ארוכה בבית מולידה תנועתיות בתוך הנפש, שמוצאת לה מזור על ידי התחדשות בתחום היצירתיות. השכנה לידי התחילה ללמוד פסנתר באופן עצמאי וחברתי רות דיילס, שהיא זמרת ויוצרת, החלה לצייר ציורים מדהימים. אפילו ללא מסגרת של חוג כישרונותיהן פורים. בנוסף, התרשמתי משיר משובב לב שחיברה נחמה שחר, מורה ומחנכת, בזמנים בלתי רגילים אלו. היא מספרת: "כשהתחילה המגפה הרגשנו פעמי משיח. העברתי את כל התופים ודגלי משיח לכניסה לבית כדי שנוכל לקחת מיד כשיגיע". התקופה הביאה העלמות והסתרים, ונחמה פותחת את סגור ליבה דרך שירה, שהיא בעצם תפילה. חברה נוספת – חנה לוסטיג, מורה ותיקה, הביעה את רחשי ליבה בשיר מרגש ביותר (יצירותיהן מצורפות לכתבה).

המשנה בפרקי אבות (ה', כ"א) מחזקת את התודעה שככל שמתבגרים, אוצרות הנפש משתבחים. הביטוי "בן שישים לזקנה" מקדים את "בן שמונים לגבורה" והסדר לכאורה הפוך! החברה המודרנית מתייחסת לצעירות כזמן השיא של החיים מכיוון שהכושר הגופני במיטבו. בניגוד לדעה זו, ממבט של היהדות – במעלה הראשונה מצויים הכוחות הפנימיים של הנפש, המתעצמים לאורך כל חיינו משמירת תורה ומצוות.

משנה ידועה זו מציגה סולם בעבודת השם. "בן עשרים לרדוף" – בגיל עשרים האימפולסיביות דועכת ובמקומה באה אחריות בוגרת על המעשים, לכן זהו הגיל בו התורה מחייבת להיות "יוצא צבא בישראל". "בן שלושים לכח" – הלויים החלו בעבודתם לשאת ולבנות את המשכן, עבודה מאומצת שדרשה כוח פיזי רב, בהיותם בני שלושים. "בן חמישים לעצה" – לאחר עשרים שנה של עבודה טכנית במשכן, הלויים רכשו ניסיון רב, הועלו בדרגה והחלו לנהל ולייעץ ללויים הצעירים. גיל חמישים, "שער הנון" מסמל שלמות בנפש האדם. חז"ל אומרים: "עולם חדש ללויים", שהוא בשנת היובל לחייהם, בה כל יהודי מתברך בגל על-טבעי של התחדשות והתעלות.

פתגם עממי אומר: "מי שהכי מגביל את האדם הוא האדם עצמו". אילו היינו מתבוננים ביכולות האינסופיות שהקב"ה חנן אותנו, היינו מסתכלים על כל מהלך חיינו בזווית הנכונה. שליחותנו בעולם הזה מתרחבת ככל שאנו מתבגרים. בילדות רוכשים כלים לנהל את עצמנו, גיל ההתבגרות מכין אותנו להיות ראש משפחה ובשלבים הבאים אנו מובילים בתוך הקהילה, ואם זוכים, משפיעים על עם ישראל כולו.

זכיתי להיות בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ג, יום ההולדת ה-81 של הרבי מה"מ. לעולם לא אשכח את התרוממות הרוח ששררה בקהל החסידים. בשיחה מאלפת הרבי הדגיש שאצל יהודי לא שייך הביטוי "לצאת לפנסיה", מכיוון שהאנטומיה שלנו מתנהלת על פי הכלל של "מעלין בקודש". הניצוצות הקדושות של כל מעשה טוב שעשינו מביאות תוספת אור וכוח לנשמה ועבודת השם הופכת להיות טבע שני. לכן רף הציפיות של הרבי מה"מ מאיתנו עולה עם כל שנה המתווספת לחיינו. בחב"ד זקני החסידים תמיד זוכים ליחס של הערכה. בתפילות ביחד עם הרבי מה"מ נשמר להם מקום של כבוד בשורה הראשונה ובהתוועדויות הם ישבו מאחורי הרבי ובנוכחותם המאירה פיארו את הבמה. זקני החסידים הם ראשי המדברים באירועים שלנו והקהל שותה בצמא את דבריהם.

אסיים במשל מעורר השראה: הנשמה נמשלה ליונה כיוון שהיא תמיד בתנועה כלפי מעלה. כאשר כנף אחד נח, הכנף השני ממשיך בתנועה בכדי להגביה את התעופה לשמי רום. היונה מהווה דוגמה עבורנו שאין היתר לשביתת הכוחות. בכל מצב ובכל גיל ניתן לפרוס כנפיים ולהתרומם אל על.

בתקופה האחרונה כולנו עדים שרק את הגוף ניתן להגביל, טבע הנשמה להתעלות כמו להבה. לעומת הגוף, שמיועד לשרוד, הנשמה שואפת לברר ניצוצות ולפעול לתיקון העולם. במיוחד בדור הגאולה, אין שום תירוץ לליאות ואדישות כשסביבנו מעיינות החסידות מציפים את העולם ואנו זוכים לשאוב חיות אמתית מהתקשרות עם הרבי מלך המשיח!

קישור לזום (קבוע):
https://us02web.zoom.us/j/5164720955

Meeting ID: 516 472 0955

ערוץ היוטיוב לשידור חי:
https://www.youtube.com/channel/UCCLDpFBYzVskOzUnTC68XEw?view_as=subscriber

מספרי טלפון:
https://us02web.zoom.us/u/kq0929brd

שידור משיעור #1 "זה בשבילך!"
https://drive.google.com/file/d/1e2jKeEmdQ4RzHdgfnMpBHGg-vy-M3SJs/view?usp=sharing

שידור משיעור #1 של ׳רק רציתי לדעת׳.
https://drive.google.com/file/d/1vMSHUt4EfCxqeeXfH6nz7E_dbYRGKiY9/view?usp=sharing

תיקייה של כל הזומים:
https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1CTNc8-VWd580fTGlLShL_WJSx15TBR_R

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCCLDpFBYzVskOzUnTC68XEw?view_as=subscriber

איידל'ה מאירי, עטרת חיה

יום ראשון, י"ט אדר – אחרי שבת פורים: הכל בשליטה

השמועות על החולים הראשונים מקהילת חב"ד בארץ ישראל מתחילות לעלות הילוך, יש מי שעוד אופטימי ולא מאמין עד שלא יראה, ויש מי שמתחיל לחשוש ברצינות. עדיין הכל מעורפל ולא ברור, כך שלכל אחד מהטיפוסים יש במה להיאחז…

אני נמנית על הטיפוסים החרדתיים, ובכל זאת – מצאתי את עצמי מנצלת את החופש שנחת עלינו בפתאומיות ויצאתי עם בעלי והילדים לפארק פתוח, בדיעבד מסתבר שזו הייתה הפעם האחרונה לחודשיים הקרובים!…

בשעות הערב, אני מתחילה להישאב לחרדות ומודיעה לבעלי חד משמעי: אין יותר יציאות מהבית, לא מניינים, לא אסיפות, רק מה שדחוף – כמובן שאני אחראית על רמת הדחיפות);

מתחילים בטוב, נהנים מהזמן הלא מוגבל פתאום, הרוגע מהעומס היומיומי של השגרה הסוחפת, וההרגשה היא שכביכול הכל בידיים שלנו.

יום רביעי, כ"ב אדר: קורונה…זה כאן! 

הקורונה מתקרבת… המדריך בישיבה נדבק, כל מי ששהה בקרבתו צריך להיכנס לבידוד.

מסתבר שביום ראשון בעלי נפגש איתו, פנים אל פנים בחדר סגור, כולל טפיחה על השכם – מה שנקרא 'מהדרין מן המהדרין'…

אז הפעם זה רשמי – נכנסים לבידוד משפחתי, איך הילדים אמרו: "לא משאירים את אבא לבד, נכנס כולנו"…

עם הילדים – ממשיכים באותה מתכונת אך קצת יותר מסודרת – הרי מדובר עכשיו בבידוד לשבועיים, (בחלום הכי גרוע לא האמנו שיותר…): סדר יום חסידי, תפילה, סיפורים, פעילות ויצירה.

מקפידים על ארוחות משותפות ומסודרות – גילינו כמה זה זמן איכותי וחשוב, אוסף את כולם, זמן לדבר, לספר ולשתף.

אחרי כמה ימים בעלי מתחיל לחוש ברע, מתלבטים אם להיבדק או שזה סתם, ספקות חוסר הוודאות הכריעו – בעלי נבדק (זה היה בשלב שעוד ספרו – חולה מספר….).

מחכים לתוצאה, יום ועוד יום, ואין תשובה.

במקביל אני מתחילה לקבל סחרחורת, אחרי יומיים של חולשה וסחרחורות אני קולטת שאני לא מריחה כלום!!! נבדקתי והתשובה הגיעה מהר – חיובית! – תמיד);

אז הבנו מיד שלכאורה גם בעלי חיובי כי האפשרות היחידה שהייתה לי להידבק היא ממנו…

מה זה אומר?! מה עושים?! והילדים??? יש לי תינוק יונק….

כולם נבדקים, ה'אסטרונרטים' הלבנים מגיעים לבית, בהשראת פורים, הילדים מקבלים אותם בהתרגשות – 

 ב"ה!!! כל הילדים שליליים.

השכנים המדהימים מתגייסים: 

'תורנות זבל' – זה לא קל, שישה נפשות, קומה שלישית – כולל ניקיונות פסח ובפסח עצמו – קליפות, חד-פעמי, נסו לדמיין מדובר בכמויות…

'תורנות קניות' – מכולת, ירקות, "סופר פארם", משחקים, ביגוד, הנעלה וזה לא נגמר…

אט-אט קולטים את רמת התלותיות בעולם החיצון, זה קשה!!! משתדלים לעשות רשימה דמיונית ממי ביקשנו כבר וממי לא, באיזו תדירות לבקש ממי ומתי – משפחה, גיסים, חברים ושכנים… כל אחד שמניח משהו ליד הדלת 'מנוצל' לפינוי זבל/קרטונים/בקבוקים… 

פסח מתקרב ואנחנו מבינים שאין ברירה – יש דאורייתא: "ושמחת בחגך". ויש הידורים. ופתאום "פסח שני" מקבל הזדהות אמיתית…

מתחילים בניקיונות. בעלי ואני חלשים פיזית – בין השאר הקורונה גורמת לחולשה כללית וכאבי שרירים,

את האקונומיקה לא מריחים, ובלילה סובלים מקוצר נשימה…

עובדים חצי שעה ונחים שעתיים – מנוחה הכוונה הסבה לגננות – הפעלות, יצירות, סיפורים לארבעת המתוקים הבריאים פלוס…

האתגר השנה היו לפנות את החמץ מהבית ולפתוח את הפסח באותו יום – בבידוד אין אפשרות לשלוח את הילדים עם פיתה ו'בייביסיטר' החוצה…

פסח: החירות מתחילה 

מכינים את התופים באמונה שלימה שנזכה לגאולה פרטית וכללית! השנה הציפייה מורגשת יותר מתמיד…

וב"ה ב'ליל הסדר' מתחילים להרגיש הקלה משמעותית.

פסח היה מדהים! 'סדר' פעם ראשונה בבית עם הילדים זה פשוט מתנה!

הכנו מגירות ששם שמרו הילדים את היצירות שהכינו במשך השבוע, וב'ליל הסדר' הוציאו, והראו לכולם, בעלי מצא 'מניין מרפסות' והיה מאושר – תוך כדי הקפה שלי, מתנגן ברקע – "נקדישך"… אפילו ל"יזכור…" דאגו לי מהחלון.

"לשנה הבאה בירושלים" – פסח נגמר…

אחרי פסח: מבידוד לבידוד

"שהחיינו וקיימנו" בספירת העומר… בעלי קיבל את השלילי השני, ההתרגשות בשיאה, הילדים משתוקקים לצאת החוצה, חלק חוששים ששכחו איך יורדים מדרגות…

בעלי יוצא איתם לסיבוב ראשון, קוטפים פרחים וחוזרים עייפים אחרי חצי שעה… בשבילי – פעם ראשונה בשבועות האחרונים ששמעתי את השקט בשעות היום – הבית ריק!

ואני – עוד מחכה לשלילי – נתונה לחסדיה של הבירוקרטיה הלא ברורה…

בשלב מסוים מבינה שהתסמינים שלה גרועים מהמחלה עצמה – המלחמות מול שרותי הבריאות לקבלת המגיע לך, הפניות למשרד הבריאות לשמוע הסברים, פיקוד העורף, מד"א…

ואז מבינים שכל עוד הילדים חשופים אליי, הם עדיין צריכים בידוד. על מנת לאפשר להם לצאת החוצה אחרי תקופה כל כך ארוכה, החלטנו שאני יתפנה למלונית יחד עם התינוק – הייתי שם שבוע, מלוניות הקורונה הם כתבה בפני עצמה…

יום שני, י' אייר: הביתה בשמחה רבה!

אני מקבלת את ה'שלילי' השני ומתקשה להאמין, מסתכלת עוד פעם, ועוד פעם, הגיע שלב שכבר לא האמנתי שאהיה שלילית אי פעם…

התחלתי לתכנן את היציאה אך שוב בירוקרטיה – התינוק שהיה איתי צריך להיבדק שוב – במשרד הבריאות לא לוקחים סיכונים… מה שאומר שאצטרך להישאר כמה ימים נוספים במלונית – בדיקה, תוצאות… 

בשלב הזה כבר לא היו לי כוחות להתמודד – שבוע מחוץ לבית, לבד, בלי בעלי והילדים…

כנראה הקב"ה ריחם עליי – תוך כדי שאני מתכננת את הבריחה הלא-חוקית, הבן שלי טיפס ונפל – נלחצתי שפתח את הראש – חרדתית, אמרנו?! פקידי הקבלה בשלט רחוק לא לקחו סיכונים כששמעו את ההיסטריה שלי ופינו אותנו באמבולנס… שם, בבית הרפואה, הבדיקה ב"ה נעשתה במקום והתוצאות גם במיידי… שלילי;

חזרתי לבית שלילית לקורונה אבל הכי חיובית להכל…

י"ד אייר: מחכים לסוף הטוב

פסח שני, "למה נגרע?!" משמעות חדשה…

גאולה שלימה!!!

בנות יקרות, כ' אב מתקרב וכולנו רוצות להגיע מוכנות. אז הכנו לכן הפתעה מיוחדת מבצע "המנהיג במדינה ההיא" יוצא לדרך.

שלושת ימי העיון של 'אור חיה', המרכז העולמי לאישה היהודייה, הפכו לשגרה זה למעלה משני עשורים, שבהם המרכז העולמי עורך את שלושת ימי העיון באולמי גוטניק בירושלים. השנה, עקב המצב ועקב הגבלות משרד הבריאות, עמלו בהנהלת המרכז לאפשר את ההשתתפות בשלושת הימים גם מן הבית, למען אלפי הנשים והבנות המשתתפות מדי שנה. הנהלת המרכז ריכזה את שלושת ימי העיון ליום אחד, באמצעות שידור לייב באתרי חב"ד ו'בזום', בלי לפגוע ברמה הגבוהה שמגיש המרכז לאלפי הנשים הנוהגות לעלות לירושלים בכל שנה ושנה.

המושב הראשון נפתח בידי מנחת יום העיון הגב' רבקה זלקס, שליחת הרבי לבריאנסק. "המצב השנה נתן לנו אפשרות להגיע לעוד נשים ברחבי העולם שלא זוכות לשבת וללמוד תורה בתשעת הימים", פתחה זקלס, "למרות המגבלה אנחנו הופכים את חוויית לימוד התורה והחסידות של ירושלים ליום אחד לכל הנשים בעולם דרך המסך".

לאחר מכן הוזמן לשאת דברים בפתיחת מושב הבוקר הרב דב הלפרין, משפיע ומשגיח ראשי בישיבת תו"ת באלעד. הרב הלפרין הרצה באריכות והסביר כיצד ניתן לעצור את המגפה במבט אחד, ומהו המבט הנכון על בחור ששועל מסתובב בליבו. נושא נוסף שבו עסק הרב הלפרין הוא 'רוגזו של יוסף' והתגלות המשיח.

את מושב הבוקר חתם המרצה החב"די הנודע הרב שניאור אשכנזי מראשל"צ. הרב אשכנזי דיבר לפני קהל אלפי הנשים והבנות שהשתתפו במשדר הלייב על נושא "ברכת השם היא תעשיר", ועד כמה חשוב שיהודי ידע להעריך זאת.

מושב הערב ששודר בלייב לאלפי המשתתפות החל במשא המרכזי היישר מניו יורק של המרצה העולמי הנודע הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, שריתק את הקהל. הרב ג'ייקובסון חידד את ההבדל בין המשמעות של כתיבה על דף כשרואים את האותיות ניכרות, וכאשר לא רואים, ואת המשמעות בחסידות ובעבודת השם שיש בזה לכל אחת מהנשים.

השידור נחתם בהתוועדות חסידית ספונטנית בידי השליחה בצפת הגב' שרה קפלן ובתה הגב' דבורה הרצל, שליחת הרבי לרמת הגולן.

בהנהלת 'אור חיה' נחשפו בתום המשדר למספרים של יותר מ-17,000 מחשבים מישראל ומכל העולם שהתחברו למשדר. המדינות שבהן הצטרפו נשים ובנות הן ישראל, גרמניה, טאיוואן, אוסטריה, ארה"ב, פינלד, קזחסטאן, אזרביג'אן, רוסיה, הונגריה, דרום אפריקה, צ'ילה, אוקראינה, הולנד, בלגיה, סלובקיה, ארגנטינה, ברזיל, ספרד, בלרוס, צרפת, שווייץ, איטליה, קנדה, אוסטרליה, פולין, תאילנד, שוודיה ורומניה.

"למעלה מ-17,000 נשים ובנות שרובן לא משתתפות בימי העיון שלנו זכו לטעום מקרוב את ימי העיון – לימוד תורה וחסידות כבקשתו של הרבי", אומרת לנו הגב' דניאלה גולן, יו"ר 'אור חיה'. "כשאנחנו נחשפים להשתתפות במדינות הללו אנחנו רואים עד כמה השליחות של הרבי שמחות להיות גם הן בימי העיון שלנו", היא מסכמת.

פספסת את השידור החי? יש לך הזדמנות להשלים

כנסי לקישור מושב א':  https://orchayalive.org.il/H9qvr