ערכתן התוועדויות? שלחו אלינו בהקדם [email protected]

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתה של מרת חיה-מירל סגל ע"ה מירושלים, לאחר מחלה קשה וייסורים, והיא בת 74.

הותירה אחריה את יבדלחט"א בעלה הרב שלום-דוד הלוי סגל.

ילדיה: ר' אברהם-מרדכי, הרב לוי-יצחק, משפיע בתות"ל נתניה, הרב שניאור-זלמן מהשלוחים בנתניה, הרב שלמה-יהודה מישיבת ת"ת חב"ד בקריית גת, השליחה גב' חנה דרייפוס מנתניה, השליח הרב מנחם-מענדל ממשמר דוד ונכדים רבים.

הלווייתה תתקיים היום בשעה 15:00 ב'שמגר' ומשם תצא להר המנוחות, שם תטמן.

המשפחה תשב 'שבעה' בבית המנוחה בשכונת סנהדריה, רחוב שאול המלך 12, ירושלים.

ויה"ר שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והיא בתוכם.

השבוע נחתם בי"א מרחשוון – יום השנה לפטירתה של רחל אמנו. אם צעירה, בת 36, שקיפדה את פתיל חייה באורח טראגי בעת לידת בנימין, בנה השני.

הרבה דמעות הזילה רחל מעיניה עד שנולד בנה הראשון, לאחר שנות עקרות ארוכות – והרבה דמעות היא הזילה גם לאחר שנולד בנה השני. כפי שמספרים חז"ל, בכוונה קברה יעקב בעלה בבית-לחם, על אם הדרך שמירושלים לבבל, כי הוא "צפה שהגלויות עתידות לעבור שם – לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים". כך גם נמצא כתוב בספר ירמיה (לא, יד): "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים – רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם".

רחל היא סמל של אם שנאבקת למען בניה ולא מרפה מתחנוניה לפני הקדוש-ברוך-הוא – "מאנה להינחם" – עד כי יחוס וירחם עליהם וישיבם אל המנוחה ואל הנחלה – אל הגאולה השלמה.

*

את האופי התובעני, הטיפוס המבקש ו'מנדנד' שוב ושוב, אנו רואים גם בדמותו של הדוד הזקן של רחל – אברהם אבינו. בפרשת-השבוע אנו קוראים כיצד לאחר שנודע לאברהם כי בכוונת הקדוש-ברוך-הוא להפוך את סדום ועמורה, הוא מפעיל את כל כוח שתדלנותו ומנסה להסיר את רוע הגזרה. "אולי יש חמישים צדיקים" ולמענם יסכים הקדוש-ברוך-הוא לבטל את הגזרה?

והקדוש-ברוך-הוא הסכים, אך אברהם לא מרפה: ולמען ארבעים וחמישה? – גם לכך מסכים הקדוש-ברוך-הוא, אבל אברהם עדיין לא מרפה: ולמען ארבעים? ולמען שלושים? ועשרים? ועשרה?

אברהם לא חשש שמא אם ירבה להפציר יכעיס בכך את הקדוש-ברוך-הוא ואולי יגרום לו לסגת ממה שכבר הסכים. היה לו ברור כי אצל הקדוש-ברוך-הוא אין נסיגות מהטבות, וכל אמירה לטובה היא החלטית. היה לו ברור גם שהקדוש-ברוך-הוא נכון וכרוי להפצרותיו, כי הוא אהוב וחביב לפניו. לפיכך הוא הוסיף והתחנן ומתח את חבל הרחמים עד קצה גבול היכולת.

*

אברהם ורחל, האב והאם, התוו לנו את הדרך להתפלל. הם לימדו אותנו כיצד לבקש ולא להרפות.

ואמנם אנו הולכים בדרכם, ושלוש פעמים ביום חוזרים על אותן בקשות, באותן מילים ממש. בקשות שבחלקן מתייחסות לבעיות היום-יום, כמו פרנסה טובה – "וברך את שנתנו כשנים הטובות לברכה", או בריאות נכונה – "והעלה ארוכה ורפואה שלמה לכל מכאובינו", ובחלקן מתייחסות לשפל המהותי שאנו נתונים בו מאז חורבן בית-המקדש והיציאה לגלות. ערב ובוקר וצהריים אנו שבים ומתחננים להתגשמות חזון קיבוץ הגלויות – "ושא נס לקבץ גלויותינו", להתגלות המשיח – "וכסא [משיח בן] דויד עבדך מהרה בתוכה תכין", לבניין בית-המקדש – "והשב העבודה לדביר ביתך", ועוד.

איננו חוששים מלהיות טרדנים. אנחנו מחקים בכך את גדולי האומה שהראו לנו כי התפילה היא מהדברים שאין להם שיעור. אדרבה, כאשר אנו דבקים ולא מרפים מלהתפלל, אנו מוכיחים כי הדברים אכן נוגעים בנפשנו – ולזאת בדיוק מצפה אבינו שבשמיים. הוא רוצה לראות שבאמת איננו מסוגלים לשאת את חיי הגלות ובכל לבנו אנו רוצים כבר לצאת אל הגאולה.

ואנו מובטחים כי תפילותינו לא תשובנה ריקם. כבר לרחל הבטיח הקדוש-ברוך-הוא, "כי יש שכר לפעולתך, נאום השם, ושבו מארץ אויב". אלא שאז זו הייתה הבטחה על עתיד רחוק. כיום עומד אותו עתיד רחוק להפוך בכל רגע להווה – כפי שהובטחנו בנבואה מפי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.

נמשיך להתפלל, נבקש ולא נרפה – ותכף ומיד ממש נזכה לראות בהתגשמות התפילות.

בקרו בפורטל התוכן לאישה היהודיה "אור חיה לייב"

ארגון אחות התמימים בארץ הקודש פתח השבוע את הקורס היוקרתי לבנות סמינר 'בית רבקה', מידי יום ראשון בבוקר לפני תחילת הלימודים. באחו"ת מספרים כי לא מדובר בשיעור חסידות רגיל, אלא במשהו מקצועי וברמה גבוהה, כאשר כל חודש זו יחידת לימוד נפרדת עם מרצה אחר ונושא אחר.

הארגון מתגמל את משתתפות הקורס ב150 דולר מלגה ב'דור דעה' לשנה הבאה, על ידי השתתפות ב10/12 מפגשים ומילוי מטלה פשוטה (על מנת להראות רצינות והקשבה) על החומר הנלמד בקורס.

רישום: נסגר במהלך השבוע הקרוב – בשיעור הבא יוכלו להשתתף תלמידות רשומות בלבד.

לרישום לחצי כאן

תשלום: 50 שח לסמסטר. ניתן לשלם באשראי כאן 

ש זוכות בהגרלה החודשית בין בנות חב"ד: מבצע חלוקת מליון נרות שבת קודש לעילוי נשמת הילדה חיילת בצבאות ה' רבקה ע"ה בת יבחלט"א מנחם מענדל קורנט, נמשך ביתר שאת. במהלך חודש החגים, חולקו באמצעות בנות חב"ד מבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ, כ-80 אלף נרות! מבין כל המשתתפות בחלוקה, נערכה ההגרלה החודשית בר"ח מרחשוון. התלמידה מוריה ברזני מבית הספר 'בית חנה' בירושלים זכתה בספר חת"ת מעור, והתלמידה טוהר בראל מבית ספר חב"ד בקרית מלאכי זכתה בספר המצוות מעור.

ההגרלה הבאה תערך אי"ה בר"ח כסלו, בין כל הבנות שיצאו לחלוקת נש"ק לפחות שלוש פעמים בחודש. ניתן להרשם להגרלה אצל הנציגות בבית הספר, או באמצעות הטלפון: 03-3077086.

בתי ספר המעוניינים להצטרף למבצע ולקבל ערכות נש"ק לחלוקה בחינם, מוזמנים ליצור קשר: 053-3397706.

מבט פה ושם, ואחרי החגים כבר כאן.

אז מה יש בו, במקום המיוחד, שגורם לאנשים נשים וטף להימשך אליו כבחבלי קסמים?

סעווען סעוונטי.

והגעתי למסקנה אישית: יש הרבה, המון, בלתי ניתן לתיאור או להסבר, אבל הבולט מכולם זה החיות.

חיות אין סופית, שמורגשת בכל פרט. בתפילות, בלימוד, בריקודים ואפילו סתם – בשיחת רעים.

החיות הזאת, בעיניי, היא זו שנותנת חיים לבית חיינו 770, שעושה לנו אותו כל כך חי!

ובעצם, אם כבר מדברים על חיות, אז במילה אחרת, המוטיב המרכזי ב770 זה הכרזת יחי.

כי רק מקום שנושם רבי חי,

שחי עם הרבי באמת וכל הזמן,

רק הוא יכול להמשיך ולחיות ורק הוא יכול להוציא ממנו חסידים חדורים,

מלאים בעוצמות של חיות, ולהחיות אותם כך שיצאו מלאים וגדושים

להחיות את הסביבה ולהכין את העולם לקבלת פני הרבי מלך המשיח!

מילים ושירה: תהילה חכימיאן

בפרשת נח אנו מסיימים שבוע ברצף מתחילתו ועד סופו בלי חג באמצע. הרבי מסביר שפרשת נח היא שבת כללית כי היא השבת הראשונה שבה נשלמה העבודה של ששת ימי המעשה לאחר פרשת בראשית. פרשת נח קשורה גם לעניין של מנוחה וגם לעניין של שבת מכיוון ש"נח" הוא מלשון "מנוחה", שבת מנוחה.

מהי בעצם מנוחה? מנוחת הגוף כולם יודעים מהי אך מהי מנוחת הנפש? מנוחה של נפש יהודית?

הרבי עונה על השאלה הזאת בהרחבה בשיחת שבת במדבר, ה'תנש"א:

 "טבע בני אדם הוא שכאשר אינו מרגיש את הכוונה והתכלית בחייו ש"אני נבראתי לשמש את קוני" הוא אינו יכול להיות במנוחה והתיישבות אמיתית, כיוון ששינויי הזמן והמקום וכל ריבוי הפרטים ופרטי פרטים שבחייו גורמים לאי שקט תמידי, ש"שובר" אותו; דוקא כאשר הוא מרגיש את המטרה – הכוונה והתכלית – הטמונה בכל הפרטים, זה מביא לו מנוחה, שהיא למעלה מתנועה ושינוי דפרטי החיים, ובמילא – לשלימות האדם".

במילים אחרות, סוג אחד של מנוחת הנפש זה לדעת בבירור שמה את עושה ברגע זה הנתון הוא הדבר הנכון ביותר. למשל, כשהתינוק שלך רעב ואת מניקה אותו איך לך ספק שזה מה שאת צריכה לעשות עכשיו, אם את מורה ויש צלצול, אין לך ספק שאת צריכה להכנס עכשיו לכיתה, כשאת מבשלת בערב חג ברור לך שאת לא אמורה להיות עכשיו בחדר כושר.

אבל הבעיות מתחילות כשנכנס ספק, חוסר בהירות, ואז מתחיל "כף הקלע", חוסר וודאות שמביא איתו תחושה של חוסר מנוחה, אי שקט ומתח.

"אולי התינוק שלי לא באמת רעב ואני סתם מפנקת אותו?" "אולי אני צריכה לגמול אותו ולתת יותר תשומת לב לילדים האחרים"? "אולי הייתי צריכה לבשל פחות ולנח בצהרי ערב החג"? "אולי אני צריכה לעבוד חצי משרה במקום משרה מלאה"?

כשאנחנו יודעים שמה שאנחנו עושים זה רצון ה', אז גם אם הדבר הזה מאוד קשה לנו או שאנחנו לא נהנות ממנו בכלל, בכל זאת יש לנו מנוחה ושקט בלב כי אנחנו יודעים שהגענו למקום הנכון.

הכתב הבא הוא של נערה בגיל ההתבגרות, הוא כתב מהיר, מחובר, וגודל הכתב לא אחיד סימנים אלו מעידים על חוסר מנוחה ואי שקט. מאידך, מכיוון שישנם סימנים נוספים המעידים דווקא על מנוחת הנפש ויציבות כמו רווח סדיר בין המילים, אות בצורת זווית ולחץ כתב בינוני, ניתן להסיק שמדובר בחוסר מנוחה האופיינית לגיל ההתבגרות שהוא בגדר הרגיל.

שיהיה לכולנו מנוחה נעימה, בגוף ובנפש!

חשוב מאוד– על מנת לאבחן כתב יד יש לעשות מכלול מכל הסימנים הגרפולוגיים ולא להסתפק בסימן אחד. לאבחון כתבי יד וציורים- רונית סטודניץ, [email protected], 0525115770

תלמידות בית הספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד נכנסו ביום ראשון השבוע למבנה החדש והמרווח שיפתור את מצוקת הכיתות בבית הספר, בשנים האחרונות. את הטקס הנחתה מנהלת בית הספר שרית שוויכה ותלמידות כל כיתה נכנסו בזו אחר זו והקפידו על כניסה ברגל ימין. באירוע נכחו רב הקהילה הרב יהודה ירוסלבסקי, ראש העיר אליהו זהר, חברי ועד השכונה, חבר המועצה בצלאל מזרחי, ממלא מקום מנהל מחלקת החינוך אלי כהן ואישים נוספים.

התרגשות נרשמה בקהל בזמן שהמנהל המיתולוגי של חב"ד בנות, הרב יוסף מעטוף הגיע לטקס חנוכת בית הספר.

המבנה החדש כולל 3 קומות, 18 כיתות וחדרי מנהלה חדשים. עלות הבנייה מוערכת ב-12 מיליון שקלים.

רה"ע אליהו זהר: "ב"ה בי"ס חב"ד נפתח השבוע, והבנות יוכלו ללמוד בכיתות מרווחות וראויות. כל תלמיד ותלמידה בעירנו ראויים לקבל את מיטב המבנים והכלים כדי להצליח ולהביא את עצמו לכדי מימוש. אני שמח שהצלחנו להפריך את הספקות לגבי יכולתנו לעשות זאת, שכן אני מזכיר שההשקעה בחינוך בכל הזרמים בקריית מלאכי היא מיעדי המפתח שלנו לצמיחת העיר, כך אמרנו ועשינו עד כה וכך נמשיך לפעול בע"ה.

ארגון אחות התמימים בארץ הקודש יוצא ביוזמה חדשנית: קורס יוקרתי לבנות סמינר 'בית רבקה', מידי יום ראשון בבוקר לפני תחילת הלימודים. באחו"ת מספרים כי לא מדובר בשיעור חסידות רגיל, אלא במשהו מקצועי וברמה גבוהה, כאשר כל חודש זו יחידת לימוד נפרדת עם מרצה אחר ונושא אחר.

הארגון מתגמל את משתתפות הקורס ב150 דולר מלגה ב'דור דעה' לשנה הבאה, על ידי השתתפות ב10/12 מפגשים ומילוי מטלה פשוטה (על מנת להראות רצינות והקשבה) על החומר הנלמד בקורס.

רישום: נפתח ביום ראשון הקרוב (ה' מר חשון) ולא ניתן להצטרף לקורס לאחר סגירת ההרשמה.

לרישום לחצי כאן

תשלום: 50 שח לסמסטר. ניתן לשלם באשראי כאן או בעת ההגעה למפגש הראשון – מפגש פתוח, בו ניתן להרשם ולשלם במזומן.

מאת חיה גילר

יהודי מבלגיה עבר פעם מול הרבי מלך המשיח בחלוקת דולרים וסיפר לרבי: "התחלתי להתקרב ליהדות, אך יש לי חברה לא יהודיה שהחלטתי להתחתן עימה"…

הוא ציפה שהרבי יזהיר ויוכיח אותו, אך לתדהמתו, הרבי ענה לו: "אני מקנא בך". בתחילה לא הבין, הרבי כה קדוש, מקנא בי, במעשים הנבזים שלי?!

הרבי המשיך: "אם הקב"ה נותן לך כזה אתגר, הוא מאמין בך. הוא נותן לך את הכוחות לעמוד בזה ולהצליח. מעולם לא היה לי ניסיון כמו שלך".

היהודי התרגש מאוד מתשובת הרבי, חזר לבלגיה והפך לאדם אחר לגמרי,  כיום הוא אברך חסידי והקים משפחה יהודית לתפארת.

יסוד בסיסי בחינוך

לכל אחד מאתנו ה' הטביע מעלות וחסרונות (-תכונות אופי מלידה ותכונות שנרכשו  במשך הזמן), לאחד יש חיסרון באכילת יתר, לשני יש קושי בעמידה בזמנים, השלישי מתקשה

להשתלט על כעסו, ועוד כל מיני תענוגות הבאות מהאהבה העצמית הפראית, המאפשרות להנות מהם מיד ובקלות.

לנו נותרה הבחירה כיצד להתייחס ולהגיב לחסרונות שלנו.

אפשר להגיב אליהם בסלחנות, "ככה אני, זה מה יש", "ככה נבראתי" , להתעלם ולהמשיך בחיים.

או להחליט להגיב אליהם בכעס, בבהלה ובהצלפה עצמית, "למה אני כזה?", "איזה נחות אני?", "איך אני יכול להתנהג ככה?"

או שמא לבחור להתייחס לנטיות הרעות כאתגר, עם קבלה עצמית ותקווה לעשות שינוי,  שהרי הקב"ה ברא לאדם חסרונות כי הוא מאמין שהוא מסוגל לתקנם.

אהבה מתוקנת שלי ושל ילדי

התחלנו שנה חדשה, ונדרש מאתנו לעשות חשבון נפש על העבר, בלי להתעלם ממה שקרה ולצד זה בלי לחיות כ'עבריינים' – להיתקע ולהתייסר על מה שעבר עלינו, ולהתבונן באובייקטיביות במה עלינו להשתפר ולהציב מטרות ויעדים לשינוי עם הרבה אמונה שיש בנו הכוחות להשתנות – זוהי אהבה מתוקנת.

כאשר נכשיר את עצמינו להתבוננות פנימית שכזו, נהיה מסוגלים יותר לחנך את ילדינו באותה מידה.

אז בפעם הבאה שאתם מגלים חיסרון והנהגה לא מתוקנת אצל ילידיכם, אם זה בקושי להתפלל,

התפרצויות זעם, אמירת דברים לא אמיתיים, חוסר ארגון וסדר, חוסר קבלת עול וכו', בדקו את עצמיכם: האם אני מתייחס לחיסרון ילדי בסלחנות, בכעס או שמא כאתגר בקור רוח?

והאם אני מאמין שילדי אכן מסוגלים להתגבר על חסרונותיהם (עם התערבות חינוכית שעליה נדבר במאמרים הבאים בעז"ה)?

מה משפיע על התגובות שלנו?

אם נהייה כנים, לא תמיד קל להגיב ולהתייחס לסיטואציות לא נעימות, בצורה בריאה ונכונה. אך אם נפתח מודעות ונבין מה משפיע על התגובות שלנו, נוכל לשלוט בהם במקרים השונים.

כאשר אנו רואים מצב כלשהו נשים לב אלו מחשבות עולות לנו באותו רגע על אותו אירוע, למעשה זוהי הפרשנות שלנו על המציאות. יכול להיות על מקרה אחד ,כמה פרשנויות.

המחשבה והפרשנות על אותו מקרה, היא זאת שתוליד את הרגש המסוים ותשפיע על התגובה.

לדוג': אמא אשר נפרדת מביתה בבוקר בגן והילדה בוכה בכי תמרורים, אפשר לחשוב על כך שאולי לילדה לא טוב בגן, או שהיא מרגישה בודדה, רגישה מדי, או שהאמא לא מחבקת מספיק וכדומה, מחשבות אלו פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי של האמא והילדה, כתוצאה מזה האמא יכולה לחוש דאגה, בהלה, נחיתות.. ומאידך גיסא, ניתן לחשוב אחרת, שהילדה כל כך מחוברת לאמה ואוהבת להיות בקירבתה שקשה לה להיפרד ממנה או שהילדה עדיין בתקופת הסתגלות אחרי חופשת החגים ודווקא ממחשבות מסוג כזה האמא יכולה לחוש תחושות של ביטחון ורגיעה, ותהייה מספיק חזקה להגיב נכון לסיטואציה הזאת.

עוד דוגמא: אם הילד מדבר עם הוריו בגערות ובחוצפה. זה יכול לעורר בהם רגשות שונים. גם כאן נשים לב למחשבות שיכולות לעלות לנו. ניתן לחשוב שהילד לא מחונך, חוצפן, או שההורים לא טובים או חלשים וכדומה.. מחשבות מעוותות אלו יכולות לעורר רגשות כגון: פחד, אשמה, ייאוש, כעס.. לעומת זאת ניתן לחשוב, מחשבות השומרות על הדימוי העצמי של המחנך ושל הילד, שההתנהגות של הילד לא סותרת את העובדה שההורים טובים ושעדיין הילד טוב ומחונך, רק שאולי יש פה קושי באיפוק ובהרגל מסוים או הילד מחפשת לתקשר עם הוריו בדרך שלילית, או שהילד מעורר מצוקה מסוימת שלא קשורה להוריו וכדומה, אם נחשוב מחשבות חיוביות ונכונות על אותו מצב, נצליח להמשיך לנהוג בקור רוח, בביטחון , בשמחה ובשאיפה לעשות שינוי.

מכאן שהמשבות הם המורה דרך בחיים שלנו, והם אלו שיעוררו את הרגשות שלנו וישפיעו על ההתנהגויות שלנו.

לעיתים קשה לנו לעשות ביקורת עצמית ללא נגיעות אישיות ובאובייקטיביות ולכן מומלץ להתייעץ עם רב או אדם מומחה בעניין. (כבקשת הרבי "עשה לך רב")

"נתת ליראיך נס להתנוסס"

לסיכום, הקב"ה ברא חסרונות לנו ולילדינו במטרה שנתקנם, לנו נותרה הבחירה לחשוב בצורה חיובית ובריאה תוך שמירה על הדימוי העצמי שלנו ושל ילדינו, על מנת שנוכל להגיב בצורה נכונה לאותם האתגרים. בנוסף לכך, קיים הביטחון המלא, שיש לנו הכוחות להוביל לשינוי וכתוצאה מכך זה אף ירומם אותנו ואת ילדינו למקומות נעלים יותר, כידוע אנשים אשר עברו קושי בחייהם והצליחו להתגבר עליו נהיו חסינים יותר ומתוקנים יותר בעוד תחומים בחייהם.

ובעבודה עצמית שלנו, שה' כה חובב אותה, ה' מוכרח כביכול לחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה למען נוכל לעובדו בלבב שלם.

(מקורות: כללי חינוך והדרכה פרק ג' ו-ד', תניא פרק יב, סיפור מהרב שבתי סלבטיצקי על אחד ממקורביו)

הכותבת חיה גילר, מנחת הורים לפי משנת חב"ד בוגרת מרכז ינר.

להרצאות מרתקות, סדנאות וייעוץ אישי: 054-9404776