עכשיו, עכשיו זה מתחיל באמת. אז איך עבר עליכם השבוע הראשון של אחרי החגים?

עברנו שבוע שלם והנה הגענו לשבת פרשת נח. בניגוד לשמה, פרשת נח לא עשתה שום דבר יותר נוח… להפך, נדרשו מנות גדושות של אמונה ושמחה כדי להתגבר על המבול והבלבול.

איריס הגיעה אליי, ולא במקרה. גם היא, כמו נשים אחרות שרוצות להשפיע על נשים במגזר החרדי, מצאה בי כתובת כדי שאתווך לה את נשות העסקים ואלמד אותן לחיות בשלום עם המשאבים ששואבים אותן וגורמים להן לחיות בתחושת הישרדות במקום מתוך חיות.

״אז מה סיפור הכסף שלך?״ היא שואלת אותי ובעצם עושה עליי את הסטאז'… כל זאת כדי שאבין מה בדיוק היא עושה. האם אנחנו, הנשים, מוכנות לקחת אחריות על ההתנהלות הפיננסית שלנו? להישיר מבט מול הנהלת הבנק, לשנות הרגלים קבועים, לקנות חדשים וליישם טכניקות (פשוטות יחסית) כדי לחיות ברווחה כלכלית?

"רובין הוד" של הבנקאות הישראלית, ומי שנבחרה כאחת הנשים המשפיעות בכלכלה, מגיעה אלינו ללמד על סודות הכסף. היא רוצה לגרום לנו לצאת מעצמנו ולהיכנס לפרטי הפרטים, להפסיק להתבכיין כשלא מרוויחים ובמקום זאת לעשות פעולות אמיצות ולנוע קדימה לחיים של ברכה והצלחה.

ראש חודש חשוון כבר כאן ותכף נחגוג את ז׳ במרחשוון, שהוא יום של ברכה ושפע עד בלי די – נתחיל לבקש בו גשמים, ״ותן טל ומטר לברכה״, כשהכוונה היא לשפע פרנסה שיגיע מהשמיים. אבל לכל אלו נדרשת השקעה ועבודה רבה.

אחרי שבת אצל בני הרב בבית הכנסת בשליחות שלהם בקריית גת, בעיצומם של ימי החגים, שאלתי: ״מה הקטע הכי מאתגר בשליחות שלכם?״

התשובה יכלה להיות האירוח, הקניות, הכנת השיעורים, אחריות על המניינים של התפילה או חוסר הפרטיות של המשפחה והילדים, אפילו קשיים כלכליים למימון הוצאות השליחות.

אבל התשובה שקיבלתי הפתיעה בפשטותה: ״להביא אנשים״, אמרו לי השליחים הצעירים. "הכי קשה לגרום לאנשים לצאת מהבית ולהגיע לשיעורי התורה, לתפילות, ואפילו לקידושא רבא שאחר התפילה".

כאשר התורה מספרת שנח מצא חן בעייני ה', ה' מוזכר בשם הוי'ה.

נח הוא אדם גשמי, שחי בתוך העולם. הייתה אליו התגלות של שם שהוא למעלה מהעולם.

זה האידיאל, זה מה שיהיה בגאולה – שהשם הנעלה של ה', יחדור בתוך העולם המוגבל.

שבוע שלם עבר מאז שבת בראשית – מאז שירדנו לעולם. וצריך לעשות חשבון נפש על הימים שחלפו.

חשבון צדק אמיתי ויסודי צריך להביא אותנו למסקנה ברורה:

הגאולה צריכה להגיע מייד!

אין שום הסבר לזה שאנחנו עדיין נמצאים בגלות.

ניקח מפרשת נח את האמונה והשמחה, ונשאב ממנה כוחות לחורף של עשייה, עבודה והשקעה ובד בבד נזכור מהו מקור הברכה ונתפלל לשפע והצלחה.

אמא, לא בא לי! (קשה לי, עזרי לי)

הסוד לחוסר משמעת

הסיבה  שילד לא מקשיב לנו, היא פשוטה: הוא חש שקשה לו. יכול להיות שקשה לו מכל מיני סיבות: אולי המשימה גדולה בשבילו, או אולי יש דברים חיצוניים שמונעים ממנו לעשות זאת, או אולי פשוט מחוסר מוטיבציה וכדומה.

אז קודם ראשית חשוב לבדוק אם הדרישות מותאמות ליכולותו ולגילו, שהוא מסוגל לבצע את מה שנדרש ממנו, ויש אכן סביבה המאפשרת לו זאת. לדוג': אני יודעת שבני בן ה7 מסוגל לשבת עד 8 דקות לבדו בעשיית שיעורי בית בתנאי שנשמור על שקט וסדר מסביבו.

ביתי יכולה להתארגן ב30 דקות לבית ספר, כאשר בגדיה מוכנים מראש בארון או בסלסלה שלה ליד מיטתה.

הכלים החשובים של המחנך

אם בכל זאת לילד קשה לבצע את מה שנדרש ממנו, מה עושים אז?

כאשר לילד נחבל ברגלו וקשה לו ללכת בתחילה נותנים לו קביים, עזרה חיצונית.

הכלי עזר של המחנך על מנת להרגיל את הילד להרגלים חדשים הם שכר ועונש. הם הזרז החיצוני של לילד בתחילת התהליך על מנת שהוא יתרגל לדרישות חשובות, ויבצע אותם עד שיעשה זאת מעצמו ומרצונו.

בחירת הכלי יבחרו לפי מצבו של הילד באותו רגע.

דוגמאות לשכר ועונש:

פרסים- נתינת פרסים על מעשים טובים או על ידי מבצע של צבירת נקודות בהרגל מסוים.

שבחים ועידודים- "אתה ילד מסודר ושקדן, אני יודעת שאתה מסוגל" ,"כמה שאני שמחה שהצלחת לעשות זאת"..

להראות פנים זעופות- ילדים שלנו מאוד חכמים ומוסריים ולעיתים מספיק על ידי תוכחה קצרה ורמז בשפת הגוף שלנו על מנת שיבינו את טעותם.

תוצאות טבעיות- ילד צריך לעיתים לחוות מה ההשלכות למעשים שלו. אם הוא לא הכין מראש את הפרוסה שלו לבית הספר, אנחנו לא חייבים לרוץ לבית הספר ולהכין במקומו, על מנת שלמחרת הוא יזכור להכין בעצמו בזמן. שימו לב שהילד לא יפרש זאת כנקמה מצידינו ח"ו, אלא כצורך ללקיחת אחריות.

לסיכום, חשוב להשתמש בשני הכלים הללו להקניית הרגלים. השתדלו להרבות ולהשתמש בעיקר בשכר ועידודים ביחס לביקורת והעונשים (ביחס של 7:1). הביקורת והעונשים יתנו מתוך שיקול דעת של המחנך, בקור רוח ובאהבה ולא ברוגז ומתוך פזיזות, על מנת לשמור על יעילותם.

לשיחת ייעוץ והכוונה הנכם מוזמנים להתקשר ל-054-9404776

חיה גילר, מרצה ומנחת הורים

מומחית להקניית הרגלים והעצמה

מייסדת שיטת "שביל הזהב לחינוך"

לב

אנו בעיצומו של חג שמסמל יותר מכל את האחדות- חג הסוכות. נצטוונו לשבת במשך שבעה ימים תמימים בכדי לזכור את תקופת הנדודים במדבר בה עטפו אותנו ענני הכבוד מפני החום הלוהט של המדבר. אותם עננים היו בזכותו ולאורך כל חייו של אהרון הכהן. לא סתם נאמר הווה מתלמידיו של אהרון, כיוון שבעיני אהרון לא היה כל הבדל בין כהן, לוי או ישראל. בין צדיק, בינוני או רשע. בעיניו , כולם שווים.
כיום אנו יושבים בסוכה לזכר הימים ההם. כולנו כאחד. שמאל או ימין. דתיים ושאינם. פריפרייה מול מרכז, עשירים עם עניים, כי מצווה היא לא רק מלשון ציווי, אלא גם צוותא וחיבור, ואין יותר ממצוות חג הסוכות, בכדי להמחיש זאת היטב: מצוות ישיבה בסוכה, ארבעת המינים ושמחת בית השואבה. ארבעת המינים מסמלת את הייחודיות של כל אחת ואחת בישראל. זה בעל תורה ומעשים טובים, ההוא כל כולו תורה, ההיא שופעת מעשים טובים, וכן יש גם את האלה שרחוקים מכל ההנ"ל, אבל למרות הכל את כולנו אוגדים יחדיו. בשמחת בית השואבה מקדמים בברכה את הנשים והגברים, הצעירים והמבוגרים, הרקדנים המקצוענים וגם בעלי הרגליים השמאליות, ועל ישיבה בסוכה כבר כתבתי באריכות.
אחד מהכללים בשיווק הוא להדגיש את הייחודיות שבעסק שלך. לבדל את עצמך. במה אתה שונה מאחרים לעומת זאת כאשר מדברים על אחד מסודות ההצלחה של אנשים מצליחנים מדברים על להקיף את עצמך בסביבה תומכת ואוהדת. באנשים שרוצים את טובתך. אז מצד אחד אנו ייחודיים בעולמנו, ומצד שני אנו נמצאים בחברה בעלת מטרה משותפת.
בואו נלמד מחג הסוכות את הדרך הסלולה להצלחה שכולנו חותרים אליה: מצד אחד לא לשכוח את ה"אני" המיוחד שבי. את חלקי בעולם, וכל אחד ואחת הוא יחיד/ה ומיוחד/ת. לכל אחד השליחות שלו והתרומה שלו לחברה האנושית, ומצד שני לא לשכוח את הכוח של להיות ביחד, את הקבוצה, את המטרה המשותפת ליצירת חברה טובה יותר, עולם שטוב יותר לחיות בו, ורק כך, אבל רק כך נגיע להצלחה הפרטית המיוחלת שאנו כמהים אליה, וגם להצלחה הכללית של עולם שכולו טוב בגאולה האמיתית והשלימה.
מועדים לשמחה חגים זמנים וששון
רויטל מרקוספלד, מאמנת ויועצת לכלכת משפחה
ליווי אישי כלכלי, סדנאות והרצאות
054-4562647
[email protected]