אחרי הרבה נסיונות להכין גלידה בבית. שברובם היות מוצלחים פחות או יותר. הגעתי למתכון שווה במיוחד. עם מרקם גלידתי. המתכון של הגלידה הוא של קרין גורן האלופה. ואני הפכתי אותו לטילון. אפשר גם להשתמש בבסיסים לארטיקים מ"מקסטוק". יש מלא מהממים.

החומרים מעט יקרים אבל הכמות יוצאת יפה. ואם תעשו חישוב זה יוצא שקלים בודדים לטילון. אז במצטבר זה לא הרבה. וכמובן הגלידה הרבה יותר טעימה מזו הקנויה שעשויה לרוב ממים, סוכר, משפרי טעם ומייצבים. רק לא הדבר האמיתי. תוכלו להמציא ולשדרג איך שמתחשק.

במתכון השתמשתי בחלב מרוכז על מנת לקבל מרקם גלידתי. כדי שגלידה לא תצא במרקם של קרח צריך חומר שקופא בקור מאוד נמוך.

אם לא מצאתם חלב מרוכז בכשרות מהודרת (לחברת פוליבה יש) תוכלו להכין לבד. מתכון למטה.

החומרים:

500 מ"ל שמנת מתוקה חלבית (הגדולה)

צנצנת חלב מרוכז ממותק

כפית תמצית וניל

גביעי גלידה של גלידריה (לחברת עלמה יש או שתקנו בגלידריה)

80 גרם שוקולד מריר

תוספות לגלידה כמו: קליק, פירורי עוגיות, שוקולד עם סוכריות קופצות מפורר, מנגו, בוטנים או שקדים קלויים קצוצים גס, ריבת חלב. חמאת בוטנים.

אופן ההכנה:

מקציפים את השמנת לקצפת יציבה. (שימו לב שהקצפה ארוכה מידי תהפוך את השמנת ל..חמאה).

מוסיפים את החלב המרוכז והווניל ומקציפים עוד קצת.

מוסיפים את התוספות שרוצים.

ממיסים את השוקולד על בן מארי או במיקרוגל בפולסים קצרים שזה כל פעם על 30 שניות עד שנמס.

מוסיפים את השמן ומערבבים.

עוטפים כל גביע בנייר כסף בצורה כזאת שהגלידה תמלא את הגביע וישאר עוד מקום לכמות יפה של גלידה מעל בלי שישפך. כמו זו הקנויה.

שופכים לכל גביע קצת שוקולד שימלא את הקצה של הבסיס.

ממלאים בקצפת.

מסדרים בדלת של המקפיא בתוך כוסות.

מקפיאים ל-4-5 שעות מינימום.

אחרי שקופא ניתן להמיס שוקולד חלב ולשפוך מלמעלה. להקפיא עוד כמה דקות ולהגיש. לא חובה כמובן. טעים גם בלי..

לגלידת מנגו: טוחנים מנגו. מוסיפים לימון סחוט. מערבבים את הקצפת שהכנתם. ניתן להשתמש בחלק מהמנגו הטחון לשים מעל הגלידה,בחלק העליון.

לגלידת פירות יער: מבשלים פירות יער קפואים עם קצת מים וסוכר. מקררים מוסיפים לקצפת.

גלידת פיסטוק: מוסיפים ממרח פיסטוק.

גלידת שוקולד: מוסיפים שוקולד מומס.

חלב מרוכז: מרתיחים ליטר חלב ו2 כוסות סוכר. מבשלים חצי שעה על להבה בנונית. מוסיפים 50 גרם חמאה ומערבבים היטב.

מערבבים 4 כפות קורנפלור עם חצי כוס מים למרקם חלק מוסיפים לסיר בזרם דק. מבשלים עוד 15 דקות. נשמר במקרר מס' ימים.

לחלב מרוכז יש טעם של ריבת חלב עדינה.

בהצלחה בהמשך קיץ בריא.

באהבה חיה אביטל

נוכח עליה מדאיגה בכמות הפניות שהגיעו ליד לאחים במרוצת השנה החולפת מכל המגזרים, על בנות שנקלעו לקשרים עם בני מיעוטים, הוחלט ביד לאחים לקיים יום עיון עם מחנכות ונשות מקצוע מתחום החינוך והטיפול כדי להציף את התופעה.

"מתחילת שנת תשע"ח אנו רואים עליית מדרגה מדאיגה ביותר של מקרי התבוללות בכל המגזרים. זהו שיא של כל הזמנים" אומרת גב' מירי איצקוביץ יוזמת יום עיון, ואחראית המחלקה למניעת ההתבוללות ביד לאחים.

את יום העיון שנערך באולם מפעל הפיס בבני ברק ושאורגן ע"י הגב' מירי איצקוביץ מיד לאחים,  פתחה הרבנית מרים ליפשיץ תחי', פסיכולוגית קלינית בעלת וותק רב, ורעייתו של מייסד יד לאחים הרב שלום דב ליפשיץ זצ"ל. היא דיברה על ההיסטוריה של יד לאחים ועל ההתמודדות עם תופעת הטמיעה וההתבוללות ושזרה בדבריה רעיונות פסיכולוגים ומסרים יהודיים. אחריה נשאה דברים גב' זהבה דרורי, מנהלת המחלקה להצלה מטמיעה, שדיברה על היקף התופעה שלא פוסחת על שום מגזר, וכן על הגורמים לתופעה הקשה ועל השלכותיה.

בהמשך נערך סימפוזיון שכלל 4 נשות צוות מתחומים שונים שהרחיבו על המעטפת המורחבת שיד לאחים נותן למטופלות, ונתנו מענה לשאלות המשתתפות.

לאחר הפאנל התקיימה ארוחת צהריים ושיחות בין המשתתפות ולאחר מכן נשאה דברים הגב' ברכה טובול, עו"ס ומנחת קבוצות, המדריכה את העובדות הסוציאליות של יד לאחים, בנושא: הקהילה כהיכל של מראות. היא נתנה כלים מעשיים והציגה גישה טיפולית בריאה במסגרת המשפחה והקהילה.

לסיום הוקרן סרט "רגעים שמתחברים לסיפור" תיעוד אותנטי של חילוץ שתי גיסות יהודיות  עם שמונת ילדיהן בעזרת יד לאחים, מכפר ערבי עוין.

תגובות המשתתפות ביום העיון היו מעורבות. מחד, הלם ותדהמה מהיקף התופעה בכל המגזרים שהגיעה גם אלינו הביתה, ומאידך התפעלות רבה מהעבודה האינטנסיבית ומהמענה הרחב שיד לאחים מציע. או כפי שסיכמה זאת אחת ממנהלות בתי הספר שהשתתפה: "גרמתן לנו להרגיש את החורבן אך נטעתם בנו הרבה תקווה".

חדש! חדש! חדש!

חטיבת הביניים של ביה"ס חב"ד גילה "בית חיה מושקא" מתרחבת!
החל משנה"ל הבאה תשע"ט אנחנו מתרחבים גם לבית ספר על יסודי *ופותחים גם כיתה ט'*.
מעניין אתכם לשמוע פרטים, חזון, מטרות ותוכניות?

קחו למשל את בנות ישראל המחוללות בכרמים. גאות הן שבנות ישראל הן. לבושות בגדי לבן שאולין/ מתנהלות באחווה ורעות אחת עם חברתה, וכך גם מצליחות להשיג את המטרה הקדושה ולמצוא את בחיר ליבן.

תארו לכם מה היה קורה לו הן היו מהססות, נרתעות או מבוהלות מכך שהן עדיין לא מצאו את השידוך המתאים. ומה היה קורה אם חלילה הן היו נתקעות במקום של בושה וכלימה על מצבן ומעמדן הגרוע מבלי שתהיה להן היכולת להרים את עצמן ולהתקדם הלאה לעבר המטרה, או יותר נכון לעבר הגאולה הפרטית שלהן.

על כל זה דמיינו את הסיפור שהן מספרות לעצמן… משהו כמו "אני לא מספיק מיוחסת". או אולי "אני לא יפה מידי", או אפילו "לא עשירה מספיק כדי שאוכל להשיג לי את הבחור ולהקים איתו בית". הרי אין ספק שכל אותן מחשבות זדון היו מעכבות את הגאולה הפרטית והכללית. לא?

—

השם הרפואי למחלה בה הגוף מתקיף את עצמו הוא 'מחלה אוטואימונית'. התייחסות שלילית של אדם ליכולות ולכוחות שלו מפילה אותו לפעמים לערש דווי והתוצאות יכולות להיות חלילה בלתי הפיכות. כן, ממש כך!

בשבוע שבין ט' באב לט"ו באב, במציאות הישראלית שבין חורבן לתקומה, בין הירידה הכי גדולה של עם ישראל לשפל המדרגה ובין היום כמוהו לא היו ימים טובים לישראל, יש לזכור כי לא לחינם אמר לנו הנביא "מהרסייך ומחריביך ממך יצאו". מנגנון ההרס העצמי של עם ישראל ידוע ומפורסם. רק הוא מכיר ויודע את נקודות התורפה שלו ורק הוא יכול להרוס במחי יד או בהנפת מקלדת את המרקם העדין שנוצר כאן בשבעים שנות (סוג של) שלטון יהודי בארץ ישראל. בדיוק כמו אותן בנות ישראל נהקטע הקודם שיכולות לרגע להתבלבל בין תפקידן כמחוללות ולהפוך חלילה למחללות.

אחד מסימני הגאולה שנרמז בשם גאולה הוא גילוי. ככל שמתקרבים לרגע המכונן, הכל מתגלה, הכל חשוף, זמין, פרוץ ופרוע יותר מתמיד. אבל זה לעומת זה עשה אלוקים. החיבור הפנימי של כל יהודי לקב"ה יכול להתגלות בכל רגע ולחבר את הנקודה שבנפש לרצון ה'. עתה נותרו לנו שבעה שבועות עד לתחילתה של השנה החדשה וזה הזמן לנצל כל רגע על מנת לגלות את הגאולה בחיים שלנו ולהחיש גאולה לעם ישראל ולעולם כולו.

—

כפל הנחמה שבהפטרת השבת – שבת נחמו, נובע מכך שעלינו להינחם על שני מקדשות שחרבו. מעלת בית המקדש הראשון היא שהיה בו גילוי אלוקות בדרגה גבוהה מאוד. בית המקדש השני התבסס על עבודת האדם ללא גילוי שכינה בדרגה גבוהה. בזה השלישי מהרה ייבנה יהיו שתי המעלות יחד:

יהיה בו גילוי אלוקות בדרגה נעלית ביותר תוך שהוא יקובע בעולם, בטבע העולם, בגשמיות, באופן נצחי. (משום שהוא בא לאחר עבודת התחתון, ואז יש לנו את ה'כלים' להכילו בעולם). עכשיו מובן למה שתי נחמות. נחמו נחמו, כפל נחמה, כפל מעלה. הבלי גבול בגבול.

—

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/

פרויקט "בונים את בית הבחירה מתוך בחירה" שע"י ארגון בנות חב"ד בביתר עילית בהנהלת הגב' יוכבד בוטמן ובשיתוף מוסדות ישיבת הקיץ של הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא נחתם בהצלחה רבה ובתגובות נלהבות.

האושר והסיפוק של הנערות, האווירה החיובית והחממה המיוחדת, אלו שהעצימו את כוחו של הפרויקט האדיר.

חמישה ימים מלאי ערכים חסידיים ליוו את נערות קהילת חב"ד בגילאי 14-18 בקהילת חב"ד בביתר עילית.

מידי יום פקדו עשרות נערות את מתחם "בית משיח" בביתר עילית, בין השעות 4 אחה"צ עד 9 בערב ונהנו ממגוון רחב של פעילות, סדנאות, ארוחות ערב עשירות ומפנקות ואווירה חמה במיוחד.

יחד למדו, שננו, נבחנו בכתב ובעל פה וצברו מילגות כספיות.

הסדנאות וההרצאות נגעו בנושאים השייכים לנוער, מלאי ערכים חסידיים ונמסרו ע"י אנשי מקצוע במגוון תחומים, ביניהם: שזירת פרחים, העצמה אישית, עיטור בבצק סוכר, גילופי פירות וירקות, סיפורי חיים ותובנות עשירות לבניית בית יהודי חסידי.

פעילות הקיץ הולכת ומתמשכת, שפע של שיעורים, סדנאות, ימי גיבוש, ימי עיון וטיולים מחכים לבנות הנוער בביתר עילית.

"ההנאה המושלמת לנוער", אומרת יוכבד בוטמן מנהלת הארגון, "היא העשיה וההשתתפות מתוך בחירה אישית של כל אחת, היוצרת חיבור ותחושת שייכות לתכנים החסידיים ולפעילות הארגון"

לאורך השנה פועל הארגון למען בנות הנוער, נותן מענה חברתי חסידי קהילתי, ומאפשר בחירה חיובית לכל נערה חב"דית בביתר עילית.