מה תפקידן של נשים בבית המקדש, ניסיתי לברר בשבועות האחרונים כאשר הוזמנתי לדבר בנושא המקדש במסגרת שבוע בו נערך מרתון הרצאות בנושא בית הבחירה. "אין לנשים תפקיד במקדש" נעניתי

והבנתי שצריך לשאול שאלה רחבה יותר. השאלה היא "מה תפקידן של נשים בכלל?". הבנתי שעלינו לברר את תפקיד הנשים בכלל, לחשוב על־כך שהן לא נצטוו לשרת בבית המקדש בדיוק כמו שעם ישראל כולו – חוץ משבט לוי – וחוץ ממשפחות הכוהנים, גם לו קיבל תפקיד בבית המקדש. הקב"ה קבע כי רק הכוהנים והלווים ישרתו בבית המקדש. נקודה.

יש שונות בקביעותיו של הקב"ה: יש קביעות אותן "פרסם" ה' יתברך דרך התורה, כמו "והזר הקרב יומת". דהיינו אדם שירצה לעבוד עבודה בבית המקדש והוא זר – לא כהן ולא לוי – יתחייב בנפשו! וישנן קביעות אותן הודיע הקב"ה בצורה אחרת לגמרי, כמו למשל תפקידו של מי להיות בהריון, ללדת, ולגדל ילדים וכן הלאה. זה לא כתוב בתורה שבכתב, זה מפורסם על־ידי המבנה הגופני השונה של האיש והאישה כפי שנבראו על ידי הבורא.

איש אינו חולק ומערער על המבנה הפיזי, האנטומי של האישה. למעט אולי אי אילו סהרורים או נכון  לומר סהרוריות בשולי החברה. כנראה שאיש אינו יכול להתכחש ולהתעלם מההבדלים הביולוגיים שאינם ניתנים לשינוי. אך על התפקידים החברתיים יש גם יש חולקים ומערערים. אחד ההבדלים בין נשים וגברים בהיבט החברתי בא לידי ביטוי בקביעת התורה לפיה רק גברים משבט לוי משרתים במקדש וגם זה בתנאים מסוימים ובגילים מסוימים. נשים, לפי התורה, אינן משרתות בבית ה'! גם אם הן משבט לוי.

—

רגע, רגע, אז לשם מה הייתה עזרת נשים בבית המקדש? הסיבה הייתה כדי להוסיף על הקדושות שבמקדש. מתברר שעזרה זו נוספה לחצרות הקודש במהלך ימי בית המקדש הראשון ונקראה "החצר החדשה", וחצר זו נקבעה כחצר מיוחדת לנשים בה יוכלו להתכנס לתפילה ולעבודת ה'. מדברי חז"ל עולה, כי בחיי היום-יום שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים.

כך מובא במסכת חגיגה: "אמר רבי יוסי, סח לי אבא אלעזר: 'פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים… כדי לעשות נחת רוח לנשים'". עם זאת, עזרת "הנשים" שימשה, בזמנים מסוימים גם כמקום התכנסות כללי. כך למשל מידי שבע שנים, בשנת ההקהל. או בראשית ימי הבית השני כאשר עזרא הסופר כינס את העם בראש השנה, קרא לפניהם בתורה ועוררם לתשובה.

גם שמחת בית השואבה התקיימה בעזרת הנשים כפי שכתוב במשנה במסכת סוכה: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים…". מאידך, בבניית בית המקדש ובכלל בגאולה, יש לנשים חלק גדול. ראשית, בגאולת מצרים נאמר "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים. שנית, בתרומת המשכן היו הנשים הראשונות לתת ברוחב לב, ובגאולה העתידה, כאשר ייבנה הבית, תהיינה הנשים אלו שעוסקות בתיקון והכנת הפרוכות ודברים אחרים במקדש.

—

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/

בהגרלה שנערכה בין המשתתפות במבצע חלוקת נש"ק בחודש תמוז, לעילוי נשמת החיילת בצבאות ה' רבקה ע"ה בת יבלחט"א מנחם מענדל קורנט, זכו בגורל החיילות בצבאות ה': תמר פריימן מירושלים והודיה דמארי מצפת – בספר חת"ת מעור, והחיילות חני גולדברג וטלי'ה שירה ביטון זכו בספר המצוות מעור. מבצע חלוקת מליון נרות שבת קודש במהלך השנה הקרובה, יימשך גם בימי חופשת הקיץ, כשמידי ראש-חודש תתקיים הגרלה בין המשתתפות.

בנות המעוניינות להצטרף למבצע החלוקה הגדול, ניתן ליצור קשר דרך הנציגות בבתי הספר, או במספר פלא': 0533397706.

למילוי השאלון לחצי כאן

השבוע בימים שלישי ורביעי נהננו עשרות מנשי חב"ד בצפת, מיומיים מלאים וגדושים בהרצאות סדנאות וחוויות בתוכן גאולתי מעשי.

במהלך הימים נהננו המשתתפות מהרצאותיהן של הרב אסף פרומר שהגדיר והסביר את הנושא, הרב זיו קצבי שהכניס את הנושא לתוך ביתנו, על חינוך ילדים בשילוב סיפורים חסיידים עם הרב מנחם מענדל פרידמן, לימוד מעמיק עם הרב שלום דובער וולף, לימוד שיחה בחיות עם הרב נחמיה גרייזמן, סדנאות לבחירה (הבחירה היתה קשה-רצינו להיות בשתיהן…) בין גב' רחל קעניג שנתנה טיפים מעשיים לטיפול בילדים ובין גב' איריס שופן ששחררה אותנו בתנועה ומחול.

הגב' עינת מרום נתנה עצות כלכליות בראיה גאולתית לבית והרב יוסף גינזבורג הסביר את משמעות דורנו ותקופתנו.

בנוסף התרגשו המשתתפות מוידיאו וירטואלי עם משקפות תלת מימד על בית המקדש, התוועדות חסידית עם גב' חיה ברכה לייטר והרבנית הנדל אל תוך הלילה ולמרות זאת קמו מוקדם לתפילת שחרית אצל רבי שמעון במירון.

שנזכה לראות ולחיות גאולה בפועל ממש.