יום העיון מעניק כלים, יסודות ויתדות לבניית בית יהודי חסידי מהמסד עד הטפחות, ונותן מענה לדילמות וקונפליקטים העולים בזמן מיוחד זה. ביום זה מושקעים משאבים וחשיבה רבה, והוא משלב במקצועיות העשרה חסידית ופסיכולוגית, חוויה וגיוון.

בתכנית: לאחר התכנסות וקבלת פנים הכוללת קפה ועוגה, יתקיים המושב הראשון שיכלול סדנאות מקצועיות על פי פילוח קהל המשתתפות. הסדנאות בהעברת נשות מקצוע מומחיות בתחומן:  הד"ר סבין זגורי, רופאת נשים, והגב' טובה הניג, יועצת זוגית ותרפיסטית.

לאחר ארוחת צהריים חגיגית, ייפתח המושב השני במליאה, וישלב הרצאות מרתקות לצד מולטימדיה חדשנית. הרצאה הלכתית תועבר מפי מורה ההלכה הרב יקותיאל פרקש, משא חסידי – השקפתי לבניין עדי עד יועבר מפי הרבנית ברוריה אשכנזי. בנוסף, תתקיים תכנית אמנותית מרגשת מאת גב' אמי קליינמן.

יום העיון יתקיים בעז"ה ביום שלישי ב' באייר 14.5.14, בין השעות 13:30- 20:00,  בקמפוס 'בית רבקה', בית זלטה,  כפר חב"ד ב'. הרישום מראש במשרדי  ארגון נשי ובנות חב"ד, טל' 03-9606142 או במשרדי מכללת בית רבקה, טל' 03-9602320.

לתשומת הלב-  מחיר מוזל לנרשמות עד שבוע לפני האירוע.

מילות השיר:

מבוכה, ספינה מוטלת את הים

שקעה השמש וההוראות אינם

במר ליבו שופך נפשו חסיד אבוד

כה בודד מרגיש הוא וגלמוד

חתן המלך, הרמ"ש משיב מעודד

הרבי כאן תמיד

לא יתכן חסיד בודד

לו בשיחות האחרונות ידקדק

את התקשרותו כך יהדק.

עוצרת לחשבון בזעזוע,

20 שנה הסתר וגעגוע!

כמהה לרגע קט של יחידות

מבט של הוד,

מרגישה לבד כך איך אשרוד

בתי אני איתך יחד הולכים

תיכף ומיד תראי לנצח נצחים

ולרגע אחרון תבלין נברא לניסיון –

דבר מלכות עבורך הפתרון.

שיחה אחר שיחה

הכל מוצף באור בהיר

הרי הרבי שליט"א

את הכל כבר הבהיר

כמוהו להביט

משתנה אט אט זווית

חדורה בהוראה העכשווית.

מתחזקת הכרה

סביב זו תפאורה

משיח פה באפלה

נפתחת תאורה

פנס בידיך

אוצר כוחות ואמונה

מה מתוק מזו המתנה.

ב770 דממה ניתן לחתוך

רבבות של יהודים נשפכים לתוך

מלך המשיח בקולו המדהד –

דבר מלכות ע"ד מלמד.

עוצרת לחשבון בזעזוע,

20 שנה הסתר וגעגוע!

כמהה לרגע קט של יחידות

מבט של הוד

מרגישה לבד כך איך אשרוד.

בתי אני איתך יחד הולכים

תיכף ומיד תראי לנצח נצחים

ולרגע אחרון תבלין נברא לניסיון –

דבר מלכות עבורך הפתרון.

שיחה אחר שיחה

הכל מוצף באור בהיר

הרי הרבי שליט"א

את הכל כבר הבהיר

כמוהו להביט

משתנה אט אט זווית

חדורה בהוראה העכשווית.

יש לי מקום חם בלב לקציצות בשר. אוהבת אותם בהמון וריאציות. את הקציצות האלה טעמתי אצל משפחה מדהימה שהאמא שם מבשלת טוב במיוחד ואצלה טעמנו לראשונה את הקציצות המשגעות הללו.

מאז אנחנו מבשלים רק אותם, כי הן פשוט מנצחות. כל המטבח מתמלא בניחוח קינמון מגרה והטעם? מושלם!

גם כאן בבית חב"ד במומביי הכנתי את הקציצות והן ניצחו כמו תמיד.

אז תנסו ותספרו לי אם אהבתם☺

קציצות בקר בניחוח קינמון

לקציצות:

2 בצל מגורד

2 תפו"א מגורד

2 בקר טחון כלומר ק"ג 1

2ביצים

חצי כוס שמן

בהרת

אפשר אם רוצים פרורי לחם

מלח

פלפל שחור

ליצור קציצות ולאפות כחצי שעה בתנור עד להשחמה משני הצדדים.

זהירות לא ליבש! חום בינוני .

לרוטב לשים בסיר:

4-5 בצל לפרוס להשחים היטב להוסיף כפית סוכר

כפית קינמון

חצי כוס מים ואם צריך להוסיף בהמשך להביא לרתיחה ואז על אש קטנה לבשל את הקציצות ברוטב.

בהצלחה,

דבורה לאה

ב"ה.

לפני שש שנים. שביעי של פסח אחה"צ. שנת הקהל. ישבנו אצל סבתא בכפר חב"ד, אכלנו מצות, שתינו יי'ן ואמרנו שזוהי סעודת משיח. מנוחה רחל שלנו היי'תה אז בת 6. בפשטות ובתמימות של ילדה, הדבר לא כ"כ הסתדר לה בראש, ולתדהמת כולם, קבעה בקול: "זה בכלל לא סעודת משיח!" ומיד המשיכה והסבירה: "סעודת משיח זה עם שור ולוויתן!…".

ילדה קטנה בת 6. ילדה קטנה, שרק שבוע וחצי קודם סיפרו לה ש"אמא עלתה לשמיי'ם להביא את המשיח". ילדה קטנה שמחכה כ"כ יפה ובסבלנות לרגע הזה שאמא כבר תחזור…. יחד עם משיח כמובן, שאותו היא הלכה להביא… ילדה קטנה שכשרואה שכבר עברו כמה ימים ואמא לא חוזרת היא שואלת בתמימות את אבא: "כמה זמן לוקח לאמא להביא את המשיח?!"… והילדה הקטנה הזו גם יודעת, יודעת ובטוחה(!), שבסעודה של המשיח יהי'ה שור ולוויתן!! ולא רק מצות ויי'ן… בסעודה של המשיח היא תשב ליד אמא, וזה יהי'ה בירושלים!! ולא בבית של סבתא בכפר חבד…

היום מנוחי שלנו כבר בת מצווה! היום היא כבר גדולה ומבינה מהי סעודת משיח שעורכים בשביעי של פסח. אבל עדיי'ן היא מחכה. מחכה ומצפה בקוצר רוח (כבר לא כ"כ בסבלנות…) לרגע הזה שהמשיח כבר יגיע! המשיח שמגיל אפס היא מחכה לו. המשיח שהיא הכינה תוף לקראת בואו. המשיח שכל הזמן מדברים, מספרים ולומדים עליו בבית, בגן, בכיתה. המשיח שבגיל שש הקב"ה נתן לה עוד סיבה טובה(?) לחכות לו. היא ממשיכה לחכות לסעודת משיח האמיתית! בפורים היא אפילו התחפשה למלצרית בסעודה הזו, עם שור הבר ולוויתן. גם יי'ן הי'ה לה, יי'ן המשומר.

עכשיו, כשמנוחי כבר יודעת מהי סעודת משיח שאלי'ה התכוונו אז. עכשיו הגיע תורינו להכריז ולקבוע את מה שהיא הכריזה וקבעה לפני חמש שנים. זה בכלל לא סעודת משיח!! סעודת משיח היא עם שור ולוויתן!! אנחנו רוצים סעודת משיח אמיתית! ולא ב'כאילו'… סעודת משיח כפי שמתקבלת בראש של ילד קטן. סעודת משיח בפשטות. סעודה שהאור של משיח שיאיר בה יהי'ה גלוי ונצחי! ולא יעלם אחרי החג…. סעודה שבה מנוחי תשב ליד אמא! וגם סבא יהי'ה שם.. וי'היו שם כוהנים ולוויי'ם!… והאבות!… וכל הרביי'ם!… והרבי מלך המשיח ישב בראש השולחן!… בקרוב ממש!

ריבונו של עולם! אנחנו מחכים ליום הזה בכל רגע ונשימה! אנחנו לא צריכים עוד סיבות ח"'ו כדי לחכות! די מספיק! מה התועלת של אריכות הגלות לאחר שסיי'מנו כבר הכל?! דורשים גאולה!!

מספרים, שביום שהמשיח יגיע, יודיעו לכולם שהנה הרגע המיוחל הגיע! ובעוד כשעה(!) משיח יתגלה. כולם ירוצו מבולבלים להכין לו איזה מתנה… והנה מגי הרגע ומשיח מתגלה במלוא הדרו. כל אחד ניגש לפי הסדר, אומר לו שלום עליכם ומגיש לו מתנה. אחד אומר לו איזה פלפול בנגלה.. ומתנצל שאם הי'ה לו יותר זמן הוא הי'ה מכין משהו יותר רציני… אחד מגיש לו ספר שכתב, ואומר שאם משיח הי'ה מגיע עוד חודש, הוא הי'ה מספיק יותר… אחד מנגן לו איזה ניגון, וגם טוען שאם היו נותנים עוד כמה שעות, הי'ה מגיע עם משהוא יותר מכובד. ואז מגיע תורם של החבדניקים והם מגישים למשיח כוסית קטנה עם קצת משקה, ואומרים: "אם היי'ת מגיע עוד כמה דקות, אז גם זה לא הי'ה נשאר….:)

שנה שעברה באמצע הנקיונות לפסח, שמתי לב שהתופים שתלויי'ם בסלון (אותם הכנו וקישטנו לגאולה כשהיי'נו קטנות מאד) כבר ישנים, מתמלאים אבק ונהרסים. אמרתי לאחותי שעד שמשיח מגיע, עוד מעט כבר לא ישאר משהו מהתופים האלה… צריך להכין תופים חדשים ויפים! אבל אז מיד חזרתי בי ואמרתי, לא!! לא נכין חדשים! כשמשיח יבוא, אנחנו נבוא עם התופים האלה(!), ונאמר לו, "אנחנו הכנו תופים כבר מזמן! היי'נו מובטחות ובטוחות שתגיע! חיכינו וחיכינו והמשכנו לחכות, להאמין ולבטוח! וההוכחה כמה חיכינו היא התופים עצמם(!), פעם הם היו חדשים ויפים אבל הם כנראה המתינו יחד אתנו ולכן הם נראים ככה… אנחנו ידענו שניגאל ולכן הכנו תופים אבל משיח הוא זה שהתעכב… מה שנקרא, אם היי'ת מגיע עוד מעט אז גם זה לא הי'ה נשאר…

שנזכה לחגוג את שביעי של פסח עם סעודת משיח האמיתית! כמו שנתפסת אצל ילד קטן. סעודה כזו שגם תינוק יבין שזו סעודת משיח! כי כולנו בעצם ילדים. ילדים של הרבי. ועוד לפני החג, נעלה כולנו לירושלים עם התוף ביד. נתופף, נרקוד, ונשיר: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

ילדה קטנה שמחכה. וגם מאד מתגעגעת…

להורדת המצגת

ערך השליחות

לצאת לשליחות זה לוא דווקא לצאת ליפן, לסין,

לניקרגווה או סתם לאוקראינה.

לצאת לשליחות זה לצאת מהמצרים הפנימיים וההגבלות שלך.

ממה יאמרו, מי אמר ולמה שיבואו ואם אכשל.

ואולי לא אצליח ואיך אראה בעיני אחר כך…

לצאת לשליחות זו הבנה

שאני עושה מה שצריך. ולא מה שכולם עושים.

כי ככה זה ב"טרנד".

לצאת לשליחות זה לעשות את הרצון של הרבי בדיוק בלי "פשטלאך"

וכשלא מבינים יש משפיעה.

לצאת לשליחות זה להיות רחוק בגשמיות וקרוב קרוב ברוחניות.

לצאת לשליחות זה לא להתנתק לרגע מהמשלח ולחשוב שכוחי ועוצם ידי.

זה להיות כל הזמן ב770 בית חיינו

(מקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא).

זה להיות כל הזמן מלאים בעשייה וסיפוק נס מהדברים הקטנים "השוליים"

ולדעת שהם רצון המשלח.

זה ללמוד, להתמלא, להתמסר, כי כך רק אפשר גם לתת.

זה להיות בביטול – לא לעשות מה שאת רוצה וצריכה,

אלא לדעת מה רוצים ממך ולמה צריכים אותך.

זה לשמש דוגמה חיה – נר להאיר 24 שעות של שליחה אמתית.

הרבה אהבה והצלחה, אמא