כל ילד חסידי יודע שאוטוטו אנחנו בדרך לבית המקדש טסים על עננים, יחד עם בית המקדש מחובר ל770 ולכל בתי הכנסת, בתי מדרשיות ובתי חב"ד בעולם. כל ילד יודע ומחכה לכך בכיליון עיניים… אבל לא כל ילד יודע שיש בית חב"ד שכבר נמצא מעל העננים.

בית חב"ד וואטה קאנל ממוקם על מצע עננים שנראים כמו קצפת ענקית, שקיעות משגעות זריחות עוד יותר משגעות. נוף אלוקי ועוצר נשימה מידי יום.

מי שעולה לבית חב"ד צריך לעלות את העליה התלולה. הוא לא יפספס שני דגלי משיח צהובים גדולים המתנופפים עם הרוח וצועקים גאולה, ושלט עליו מתנוססת תמונתו של המשלח- הרבי מלך המשיח עם כיתוב ברור ומזמין שכאן! כאן זה בית חב"ד- הכתובת לכל יהודי בכל עניין!

מתחת לבית חב"ד ישנה מסעדה הודית שעדיין לא כשרה, בכניסה למסעדה שורות שורות של עציצים יפיפיים, ובמרפסת המסעדה יש נורות כחולים שזוהרים בלילה. פעם היא נקראה מסעדת משיח היתה כאן כשרות של בית חב"ד. בעזרת השם בקרוב ממש שתחזור להיות מסעדת משיח.

מעל בית חב"ד יש את חדרי המתוק והחמים ואת הגן לילדי השלוחים. יש לי מרפסת מדהימה הצופה על כל הנוף המפעים הזה, בשש בבוקר אני מתעוררת לזריחה עוצרת נשימה. ולאחר מכן אני יוצאת לאוורר את השמיכות ולהתפלל מול הטבע אל השם שהקליטה אליו חזקה במיוחד דווקא מכאן.

מולנו, מעלינו ומתחתינו ישנם גסט האוסים ודירות לרוב למטיילים והתיירים הפוקדים את וואטה בעונה. ליד השער של בית חב"ד יש חצר עם דשא, שתי נדנדות מעץ,  החנוכיה הגדולה עומדת שם וגם חור מיוחד באמצע עם עצים לאש לילה שהתיירים עושים כאן מידי לילה.

מולנו בין השיחים יוצאות הפרות לרעות, הן מטיילות ואוכלות ומטיילות ואם השער פתוח הן מגיעות לבקר בבית חב"ד לשמוע קצת חסידות על הנפש הבהמית והנפש האלוקית שאולי קיימת בתוכן.

בכניסה ליד השער יש נדנדה מעץ המזמינה את כולם להתנדנד בטבע..

המרפסת של בית חב"ד עם ריצוף מעץ וגדר עם איקסים כתומים כאלה ונוף! נוף עוצר נשימה.

הרים ירוקים וגבוהים, קצפות של עננים נחים להם מעל ההרים, שמיים בגוונים מתחלפים וממגנטים שנראים כמו ים רב גוני כזה. נוף אלוקי בהחלט.

על מנת לעלות לבית חב"ד צריך לעלות יש עליה (קשה),ליד העליה יש שיחים ועשבים גבוהים ומשם תמיד מגיעים הקופים החצופים שבאים לקחת אבוקדו או עגבניה.

כשתכנס לתוך בית חב"ד תקבל את פניך תמונתו של הרבי עם חיוך אוהב ומזמין. כן, זה בעל הבית הרבי מלך המשיח!

קירות מיוחדים עם אבנים בצבע האבנים של 770 הגורמים לגעגוע עז למקום אהוב.

מטבח מצד שמאל, וחדרים מצד ימין. ספריה מכובדת עם ספרי קודש, ספרי קריאה של סיפורי חסידים. שולחן ארוך שאותו מאריכים יותר ויותר משבת לשבת. כסאות בכל צבעי הקשת וכורסאות עץ מחייכות לשיעורי תניא ושיחות אל תוך הלילה…

תחושה חמימה ונעימה של בית וזוג מקסים שתמיד תמיד מזמין ושמח לכל מטייל חדש שהגיע לוואטה.

גם הילדים המתוקים המסתובבים ומשחקים בבית נותנים למטייל איזה געגוע לאח או אחיין שנמצא בארץ. הם מברכים, מחייכים וגורמים לקידוש השם גדול.

הילדים יוצאים למבצעים של תפילין או נש"ק ביום שישי ומתקבלים על ידי המטיילים באהבה וחיבוק.

מידי יום מגיעים מטיילים שהגיעו מרחבי הודו במהלך טיולם ובאים לומר שלום קודם לבית חב"ד, לשתות קפה, מניחים את התיקים משוחחים קצת עם השליחים ויוצאים לחפש להם גסט האוס או דירה.

מידי יום מתקיימים פה במהלך היום חברותות תניא, חסידות ויהדות.

מידי ערב בשעה שבע מתקיים שיעור בתורת הנפש, לומדים על שתי הנפשות המתרוצצות בתוכנו, על המושג של צדיק יסוד עולם, על שמחה והמון מושגים שלרוב המטיילים אלה מושגים חדשים ומפעימים.

לאחר השיעור מתיישבים לארוחה מעשי ידי השליחים והמטיילים. עובדים כאן בכיף ובצוותא. אחד חותך סלט, השני מטגן חביתה, השלישי פורס לחם והרביעית מערבבת טחינה. מתיישבים, משוחחים מתוועדים. ואני בטוחה שלכל מטייל הארוחות האלה נחרטות בלב פנימה. על הארוחה הביתית שהם קיבלו אי שם במעלה ההר בוואטה קאנל, על כך שכמה אנשים שהם אפילו לא מכירים החליטו לבוא לגור בתנאי הודו בלי בשר ובלי גבינה, בלי מוסדות לילדים, בלי משפחה וללא חברים. אבל הם כאן בדיוק בשבילם, ומקבלים אותם באהבה ובחיוך עם הפירסינג והג'וינט, הקוקו והצמה…

אנחנו כאן בשבילכם, ובאנו בשליחות הרבי מלך המשיח על מנת שעוד יהודי בקצה העולם במזרח הרחוק יניח תפילין, יטול ידיים וישמע קידוש בשבת קודש.

כן, זה מהתמונה שמחייך כל כך, זה הוא שדואג לכם, זה הוא שחושב עליכם, זה הוא שאכפת לו כל כך מכם. כי הוא ראש בני ישראל! הוא הכל! זה התפקיד שלו לדאוג לכל יהודי באשר הוא!

בית חב"ד וואטה קאנל מזמינה אותך לחוויה רוחנית על עננים.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

במטה משיח בארץ הקודש נערכים בימים אלו לשבת השנתית למשפחות אנ"ש – שבת שכולה משיח. בשבת ישתתפו מיטב המתוועדים והמרצים, אשר יתוועדו יחד עם המשפחות לרגל יום קבלת הנשיאות – יו"ד בשבט.

צוות משפיעות עמלות בימים אלו על בניית התכניה ומהן נמסר כי בנוסף לרבנית חיה רחל הענדל שתתוועד עם הנשים במהלך השבת,

תשתתף אורחת נוספת ומפתיעה: הגב' ניצן רון ממושב צרופה, מטפלת משפחתית בשיטה ייחודית, יועצת חינוכית וזמרת, בעלת סיפור חיים מרתק.

במהלך השבת תנתן אפשרות לקבלת ייעוץ חינוכי באופן אישי ופרטני לנשים ומשפחות, ללא כל תשלום.

ממטה משיח ממליצים להרשם בהקדם האפשרי, כי המקומות הולכים ואוזלים.

ניתן להרשם במשרדי המטה בכפר חב"ד.

03-9607922

הקב"ה פוקד על משה רבינו "בא אל פרעה" ומורה לו לדרוש את שחרורו של עם ישראל. משה מזהיר את פרעה מפני העלול להתרחש אם יסרב להיענות בחיוב לשליחותו.

האיום מתממש שוב ושוב אך פרעה עדיין במריו. הוא אמנם מתחנן על רכושו ורכוש המצרים, על גופו ועל עמו, אך כצפוי (וכמובטח) הוא חוזר לסורו פעם אחר פעם.

בפעם האחרונה בה נפגשים המלך המצרי העיקש והמנהיג היהודי הרחום, מזהיר משה רבנו את פרעה: "כה אמר ה', כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, ומת כל בכור בארץ מצרים", או אז תבוא גם אתה אדוני המלך, להתחנן שנצא ממצרים.

לפני שנתיים וחצי הייתי בתקופה מאוד קשה בחיי. "על הפנים" כמו שאומרים. כמה חודשים קודם לכן פוטרתי מעבודתי, שני בני הבוגרים כבר היו מספיק גדולים ואיכשהו נתקעו בשידוכים, והייתה זו שנת האבל על אבי מורי עליו השלום שנפטר לאחר שנה קשה של אשפוזים וייסורים.

ודווקא באותו קיץ קשה נפתח בכפר חב"ד קורס של בית הספר "תורת הנפש" – פסיכולוגיה חסידית על פי תורת הבעש"ט. היה זה בשבילי יותר מאשר סגירת מעגל. חצי יובל שנים לאחר שעזבתי את ספסל הלימודים, חזרתי אליו. חזרתי ללמוד חסידות בדרך חדשה ומאירה, זכיתי ויחד עם לימודי החסידות והקאוצ'ינג (ידוע הדבר שכל יסודות הקאוצ'ינג נכתבו כבר קודם בתניא) הדברים עלו על דרך המלך, מצאתי את דרכי בעסק שלי, הבנים הקימו בתים בישראל וב"ה רואים נחת מהם.

השיעור המכונן היה שיעור המבוא, שיעור שהיה כעין סקירה היסטורית אודות הסיבות והנסיבות שהביאו את הבעש"ט לייסד ולהפיץ את תורת החסידות. וכך באר לנו המרצה, הרב ניר שיחי': כידוע שאדם ששרוי בעילפון קוראים בשמו כדי לעוררו מתנומתו. וזה בדיוק מה שעשה רבנו ישראל בעל-שם-טוב. הוא הסתובב בערים ובעיירות וקרא בשמם של אחיו היהודים שהיו בעילפון רוחני וחשו ריחוק מאביהם שבשמים. דמעות הציפו את עיניי כאשר שמעתי בראשי את קולו של אור שבעת הימים, הזועק בכיכרות ובבתי הכנסת "ישראל. ישראל. בטח בהשם". למותר לציין כי שמו של אבי ע"ה היה ישראל רפאל…

—

בשבוע שבו הלך לעולמו המחזאי והפזמונאי דידי מנוסי, שהיה, בציטוט מהתקשורת הכללית "מאושיות התרבות הישראלית". דידי או נכון יותר ידידיה בשמו המלא, היה בן קיבוץ גבע ורחוק מאוד מדרך ישראל סבא.

הגעתי לניחום אבלים ומצאתי את עצמי יושבת לצדן של אשתו צילה ובנותיו קרן ודנה. שלושתן לא ממש מצאו את עצמן במנהגי השבעה… בתום ההלוויה הותקנה לראשונה מזוזה בבית אביהן הנפטר וכל המנהגים היו זרים להם.

בנו יחידו של מנוסי, הרב ניר, הוא המרצה שהחזיר אותי לפני שנתיים וחצי למקום הטבעי שלי, של כל יהודי, לאורה של תורת הבעש"ט. ניר הוא זה שאחראי לקביעת המזוזה ולעובדת קיומם של שלושה מניינים מידי יום בבית האבלים…

כאשר ישבתי ושוחחתי עם הבת הבכורה – קרן, לא יכולתי שלא להזדהות עם האבל והכאב שלה. למרות השוני בינינו, רק בת בכורה יכולה להבין את האבל על מותו של אב. בכורה זאת בכורה ולא סתם מכה.

אמנם אבא שלה היה יהודי שלא חי בדרך ה' ואילו אבי היה חסיד ומקושר לרבותינו נשיאנו בכל נימי נשמתו. אבא שלה חי 86 אביבים ואבא שלי הספיק רק 65 חורפים. אבא שלה היה אשף של מילים וחרוזים ואבא שלי היה בעל מנגן של ניגונים חסידיים, אך הבכורה, האחריות והמחויבות שהיא מטילה, אם זה לאימא ואם זה לאחים ולאורחים הרבים שפקדו את הבית, זהה בשני המקרים. ממש מכה – מכת בכורות!

—

ובינתיים, במצרים. בני ישראל נדרשים לסמן את המשקופים בדם קרבן הפסח על מנת של יינזקו מהמכה שמכה ללא רחם בבכורות הארץ ההיא. וכך בעוד שקולות השבר בוקעים מכל עבר, הם – עם ישראל – יושבים לבטח בבתיהם ואוכלים את קרבן הפסח. פרעה, שליטה של המעצמה העולמית של אותם ימים, רץ בבגדי השינה שלו ומחפש את משה ואהרן. לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ… הוא מתחנן: קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את ה'.

זה מה שקורה כאשר הטומאה – המצרים בעצמם – מבקשים מאיתנו למהר וללכת לעבודת ה'. זו גאולה!

עם ישראל זקוק לניעור וטלטול כדי שהיציאה ממצרים תמשיך להתרחש בכל אחד מאתנו בכל דור ודור ובכל יום ויום. לולי רבנו הבעש"ט שנחלץ לעורר אותנו מהעילפון, מי יודע היכן היינו.

ועדיין תורתו ממשיכה לעשות זאת ומקרבת אותנו לגאולה האמיתית והשלימה. ללמוד חסידות, לחיות משיח, כי הוא כבר כאן. עלינו להתעורר ולגלות בעצמנו את קיומו.

כשיש תקופות קשות בחיים, צריך לזכור שזה רק עניין זמני. 

לכבוד כד' טבת יום הסתלקותו של אדמו"ר הזקן התוועדו נשות ינוב והסביבה יחד עם הגברת אושרת ליפשיץ מכפר חב"ד.

פרחים וצבע, ואור ובית

גשם ושפע ועלה של זית

ובום.

פחד, דאגה, ומה יהיה

עם ועם ואם…

ועלה נובט וענני נוצה

וצחוק של ילד ושמש מציצה

ובום.

צער ועצב וחשש ומה יהיה

עם ועם ואם…

ועוצרת.

במקום למשוך את הצער

אל השמחה

למשוך את השמחה

אל הצער,

ואז צוהר.

יש נפש אלוקית

לא קרה לה דבר

והיא האמת

ולא יקרה לה דבר

ואין בעולם חשוב ממנה

ואין בלתו ואין דומה לה

והיא כולה טוב, חלק אלוקה

טהורה, יפה, מתוקה

ותמיד תמיד שמחה

באמת.

רק להתחבר, לגעת

בבלי גבול, באין סוף

ואז השמחה בוא תבוא

תעטוף

ותמלא עד גדות ותשפך

לנפש הראשונה

וגם לה יהיה אז סיבות טובות

לגיל ורננה.