פאי תפוחים

גם למי שחובבת עוגות קצפת וקינוחים קרמיים. יהיה עדיין קשה לסרב לפאי תפוחים נפלא שכזה. עם בצק פריך בטעם חמאה ומילוי תפוחים שנימוח בפה. ואם מזג האוויר ירשה, אז תוסיפו גם כדור גלידה וניל ליד וקיבלתם שילוב נפלא של טעמים.

לבנתיים במזג אוויר הסוער הזה ואוטוטו שלג נסתפק בכוס תה חם ופרוסת עוגה. אז תפשילו שרוולים וכנסו למטבח. בערב, אחרי שהילדים ילכו לישון תוציאו את העוגה מהמקרר ותתחילו את הערב בלהתפנק.

אפרופו שלג, השנה אני מקווה שתהיה לי חוויה מתקנת עם השלג.

תשאלו למה? לפני שנה שניאור שלי נולד. ילדתי ממש יומיים לפני השלג. (מישהי אפילו הציעה לי לקרא לתינוק שלג..)  ביום שישי הייתי צריכה לחזור הביתה. וכבר התחלתי לספור את השעות..

רק שהשלג הפתיע אותנו בגדול. וחוץ מהיופי הלבן הייתה הפסקת חשמל רצינית.. בנוסף לכך שלא היה לי כל כך איך לחזור הביתה. בקושי הגיעו אפילו רופאים ואחיות. הביאו אותם עם ג'יפים..

אז נשארתי שבת למרות שכבר התגעגעתי הביתה, במיוחד לבן הגדול שלי, שלא הבין לאן נעלמתי כל כך הרבה זמן..

ניצלתי את הזמן בלנוח ולהכיר קצת את התינוקי החדש. ומדי פעם הסתכלתי מהחלון על ההרים המושלגים, התפללתי שהשלג כבר יפסיק לרדת וקיוויתי שכולם שם בבית בסדר..

ביום ראשון השלג היה עוד יותר כבד מיום שישי אבל כל כך התגעגעתי שהחלטתי שאני חוזרת הביתה. חברה שלי סידרה לי רכב של הצלה (יותר טוב אפילו מג'יפ!) ופשוט ארזתי את שניאור טוב טוב ו"ברחתי"..

הנסיעה ברכב של הצלה הייתה חוויה.. הרכב פשוט חתך את השלג וטסס. ואם לא היתי אחרי לידה ועם תינוק קטנטן אין ספק שההיתי אפילו נהנית.

אז עכשיו, שנה אחרי כשאני נזכרת בגעגועים ובלידה. עכשיו, כשהתינוקי שלי כבר מתחיל ללכת וכשכולנו מחכים לשלג שיבוא אני רוצה לאחל לכולכן חורף חם ונעים 🙂

פאי תפוחים

לבצק: 3/4 כוס אבקת סוכר

150 גרם חמאה בטמפרטורת החדר. חתוכה לקוביות

2 כוסות קמח

אבקת אפיה

2 חלמונים

למלית:

6-7 תפוחים ירוקים חמוצים (גראנד סמית) חתוכים לקוביות קטנות

חצי כוס צימוקים בהירים (לא חובה)

1/2 כוס סוכר

1/2 כוס מים

כף קורנפלור

כפית קינמון

מערבבים בקערה  אבקת סוכר, אבקת אפייה, קמח חמאה ומעבדים

עד לקבלת מרקם פרורי. מוסיפים חלמונים ומעבדים עוד קצת .

יוצרים מהפירורים כדור. שמים בניילון ומכניסים למקרר לשעה. (הקירור חשוב כדי שיהיה נח לעבוד עם הבצק)

מוציאים ומחלקים את הבצק ל-2/3 ו-1/3

מרדדים את החלקהגדול של הבצק על נייר אפייה ,מרימים את נייר האפייה עם הבצק

ישירות לתבנית הפאי ומרפדים את התבנית. גם את שולי התבנית.

 את שאריות הבצק מצרפים לשליש שנותר ומכניסים לקרור..

הכנת המלית:

מכניסים לסיר את קוביות התפוחים, המים, הסוכר והקינמון.

מבשלים על אש קטנה מאוד כ-20 דקות(כדי להוציא מהתפוחים את כל המיץ). מערבבים מידי פעם.

כשהסיר מתמלא במיץ של התפוחים והם כבר קצת רכים מוסיפים קורנפלור מעורבב עם מעט מים ומערבבים היטב. מגבירים קצת את האש עד שהרוטב מצטמצם. מסירים מהאש ומצננים .

הרכבת הפאי:

מסדרים את התפוחים

מוציאים מקירור, ממלאים במלית התפוחים ומיישרים. משליש הבצק הנותר יוצרים גלילים ברוחב 1 ס"מ (לקמח את הידיים)

המתאימים לקוטר התבנית ,ומסדרים אותם בצורת שתי וערב מעל מלית התפוחים. אופים בתנור שחומם מראש.

ל-170 מעלות כ-25 דקות. או עד שהבצק מעט משחים.

לאחר שהפאי התקרר פיזרתי אבקת סוכר לקישוט.

שמים במקרר לכמה שעות.

ועוד מתכון לפאי פרווה ללא מרגרינה. עם תוספת מפתיעה לבצק

לבצק:

כוס וחצי קמח (אפשר גם מלא)

חצי כוס קוואקר (להכנה מהירה)

חצי כוס סוכר לבן/ חום

אבקת אפיה

ביצה

חצי כוס שמן

2 כפות מים (רק אם יש צורך)

למלית:

6 תפוחים חתוכים לקוביות

אופציונלי- חצי כוס צימוקים

חצי כוס סוכר

חצי כוס מים + כף קורנפלור (או קמח)

כפית תמצית וניל

כף מיץ לימון

חצי כפית קינמון

קורט זנגוויל (ג'ינג'ר)

אופן ההכנה:

מערבבים קמח, קוואקר, סוכר ואבקת אפיה

מוסיפים ביצה ושמן (אם ש צורך גם מים)

לשים לבצק אחיד.

משטיחים בתבנית.

למלית:

מבשלים את כל הרכיבים יחד. את המים והקורנפלור יש לערבב קודם למניעת גושים. מבשלים על אש קטנה 20 דקות ואחר כך מגבירים את האש ומבשלים עד שהרוטב מצטמצם. מקררים.

ממלאים את התבנית במלית התפוחים. אופים עד שקצוות הבצק משחימות.

ניתן לחתוך את התפוחים לפלחים דקים במקום קוביות ולסדר יפה בצורה כזו:

"תתענין בתכניתה בשכונת קראון הייטס…."

קיבלה מהרבי  מענה מרת רוחמה נסיה רוזנשטיין יו"ר אפריון.

ארגון "אפריון"הינו ארגון התנדבותי העוסק בהפצת "קדושת הבית -היהודי"ובעריכת חופות יהודיות בקרב מי שטרם נשאו כדת.

הארגון מלווה בהנחייתו הרוחנית של הרב אהרן שפירא שליט"א רבה של שכונת "פרדס כץ "בבני ברק.

    ימי החנוכה היוו אתגר להפצת הקדושה וכשם שבימים ההם "אף הנשים היו באותו הנס" במסירות נפש -כך בזמן הזה בקראון הייטס-למרות הקור העז והגשמים התאספו נשים רבות להתוועדויות וקבלת החלטות טובות למען ביתן.

מי בהתחזקות בקיום מצוות האישה בשמחה ,מי בחבישת כסוי ראש ,מי בייסוד שעור בקהילה ועוד.

רוחמה פעלה רבות בסיוע של הרבנית לאה יחיאלוב שבזכות ארגונה המוצלח נערכו ההתוועדויות לדוברות הרוסית בקראון הייטס,בניהולה של מרת ליאל מקסימוב ,כן בקרב דוברות העברית בקווינס בבית חב"ד שבניהולה של השליחה מרת שרה.

בנועם דבריה והשראת שמחה עם המשתתפות התקבלה החלטה ליסד סניף "אפיריון" לדוברות הרוסית "בשכונת המלך "והחלטה נוספת לייסד שעור בנושא "טהרת המשפחה."

 אכן רק הודלק  הניצוץ והשלהבת עלתה מאליה-זהו כח הנשמה המאירה.

התוועדות נוספת אורגנה בקרב נשות דוברות העברית ובנוסף לרוחמה הרצתה הפסיכולוגית אילנה ישראל בנושא "זוגיות בונה אושר".

מדריכת הכלות ומנחת הזוגות רינה גרשוביץמתנדבת אף היא בארגון.

והעבירה סדנאות בליווי מצגתמושקעת.ואכן פתיחותה ומלות ההסבר שניכר שנבחרו בקפידה גרמו לאוירה נוחה בקרב המשתתפות לשאול  ולקבל מענה לשאלות הלכתיות ודילמות המתעוררות בקשר הזוגי.

מטרת העל בסדנאות אלו הינה שההלכה נר לרגלינו.

 והתורה מאירה את החשיבות להרבות שמחה בחיי הנישואין.

מתוך הדגשה  שלקדושה יש אין ספור מדרגות .

ויש למי לפנות וצריך לפנות ולא להחמיר או להקל מסיבת הבושה .

עפ"י המשובים שהתקבלו ניכר הצורך הרב במתן סיוע בנושא רגיש זה.

 ואכן נערכו מספר התוועדויות ספונטניות גם בקרב משתתפות הקבוצה שהגיעו מארץ הקודש ואף הן קיבלו החלטה לייסד שעור ב"טהרת המשפחה " במחוזותיהן.

כמו כן נערך שעור ב-770 בקרב נשים המתמודדות ברצונן להיפקד.

הרבי ענה שלימוד והתחזקות ב"טהרת המשפחה "הינו סגולה לזרעאחייאוקיימא.ללא ספק שלימוד בימי סגולה במקום המסוגל הינו עת רצון.

וכעת חיה נשמע בשורות טובות -אמן.

תודה מיוחדת למרת גרשוביץ רינה הביעו חלק ממדריכות הכלות שהתארגנו בזמן קצר לשעורים וקיבלו ממנה הצעות ופתרונות.וחומר לימודי שיסייע להדרכת הכלות בשכונת-המלך.

זו הבמה להודות למרת לאה הנדל ודבורה רייניץ שניהלו וסדרו וטרחו בגשמיות ורוחניות להביא לפועל את ההתוועדויות.

בחלק מההתוועדויות חולק  שי  הספר"שישאר בינינו"

סיפורי מס"נ למען הטהרה.

את הספר חיברה מרת ליבה פרלוב שהגיעה במיוחד לחנוכה "לשכונת המלך" מקליפורניה.וריגשה את המשתתפות בסיפור נס הצלת חייה בברכתו של הרבי להוציא לאור ספר בנושא מס"נ של נשים בדורינו למען הטהרה.

ספר שנרכשו ממנו למעלה מ5000 עותקים והודפס בשפות הרוסית העברית וכבר בתהליך הדפסה בשפה האנגלית.

תודה מיוחדת נשגר לרבנית רחל הנדל מצפת שהגתה את רעיון יסוד הארגון "אפיריון" ותודה  מקרב לב שאירגנה "קבוצת נשים מארץ הקודש ל"770" בחנוכה ,וע"י כך זכתה שכונת קראון הייטס לחיזוק הבית היהודי.

הרבנית רחל הנדל מלווה התוועדויות רבות של  ארגון "אפריון"

מעודדת בברכותיה הניתנות בחום ואהבה את המשתתפות.

ובקרוב !!!!!

בחודש שבט אי"ה תיערך

התוועדות רבתי לציון שלוש שנים –"חזקה"- לארגון  "אפריון"

בהשתתפותה של הרבנית רחל הנדל ופרטים אי"ה יפורסמו.

ואכן הובטחנו ש"חזקה" על תעמולה שאינה חוזרת ריקם.

בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים.ובזכותמס"נ של נשים בדורינו

לשמירת הטהרה ניגאל.גאולה פרטית של כל משתתפת למשפחתה.

ואת התגלות הרבי וגאולה כללית לעם ישראל תיכף ומיד ממש.

החיילת בצבאות ה' טוב לבב ממעלות, תטוס לרבי יחד עם אימה, במימון תנועת הנוער צ"ה. טוב תשמש כשליחה של למעלה משישה עשרה אלף חברי צבאות השם. וזאת במסגרת ההגרלה הדו חודשית שנערכת בין כל הרשומים לתוכנית המשפחתית של צבאות השם.

עד כה עלו בגורל 26 חיילים/ות שזכו להיות שליחים של ילדי צבאות השם אצל הרבי, החיילים: לוי יצחק אליאס מגבעת שמואל, תמר בורסלובסקי מתל אביב, דוד הינדי מכפר חב"ד, שיינא דן מכפר סבא, יעקב גולדשטיין מפושקר הודו, יוסף יצחק רוזנטל מפתח תקוה, חיה מושקא משה מהרצליה, חיה מושקא גולדטשיין מפושקר, הודו, שמעון לוי יצחק איבערט מירושלים, חיה מושקא סגל מראשון לציון, מנחם מענדל חדד מהרצליה, שניאור זלמן גבריאל מתל אביב, יוסף יצחק אברביה מקרית אתא, לוי יצחק אליאס מגבעת שמואל, חיה מושקא פיזם מקרית שמואל, משה זלמן ריבקין מכפר חב"ד, אלישע אוחנה מבאר שבע, איציק ברגר מקרית מלאכי, מנחם מענדל גדסי מרמת אביב, הדסה אוחנה מבאר שבע, מוישי נחום מאור יהודה, לוי יצחק סוויסה מפלורידה, עטי גרינברג מעמנואל, רובי קרישבסקי מלוד, יוסף יצחק הורביץ מביתר עילית והחיילת טוב לבב ממעלות.

התוכנית המשפחתית של צבאות השם מזכה את חבריה בהטבות מיוחדות, בהצטרפות זו, זוכים כל ילדי המשפחה: לקבל מידי חודש היישר הבייתה, את תוכנית הווידאו המרתקת והחדשנית שכבשה את הארץ: 'ראלי' יחד עם עלוני במחנה צ"ה שבועיים, דפי משימות, 'כרטיס חייל' מהודר – המוחלף בכל פעם שעולים בדרגא, הטבות במבצעים של צבאות השם (שבת צבאות השם, קעמפ מחנה משיח, יום צ"ה ועוד), מבצע יום הולדת נרחב ועוד. וכמובן גולת הכותרת – ההגרלה הדו חודשית בה זוכה החייל/ת לכרטיס חינם לרבי, וההורה המלווה מקבל השתתפות משמעותית בכרטיסו.

מלבד זאת, באמצעות הצטרפות לתוכנית הנכם תומכים בסניף המקומי שמקבל תיקצוב לפעילות, והטבות נוספות. ניתן להצטרף למסלול המשפחתי בכל עת, באמצעות משרדי הרישום של צבאות השם בטלפון: ‎077-500-1770‏ (השאירו הודעה ויחזרו אליכם בהקדם).

ההגרלה הקרובה בר"ח אדר, יש לכם סיכוי טוב לזכות!

כשנה לאחר אסון ההדברה בירושלים, בו איבדה משפחת גרוס את שתי בנותיה, אביגיל ויעל ע"ה – אנו מתבשרים כי בן חדש נולד במזל טוב למשפחה.

כאמור, באסון ההרעלה נהרגו יעל ואביגיל ע"ה, ולהבדיל שני אחיהם חיים מיכאל שלמה ורפאל יצחק אייזיק, התאוששו ממצבם הקשה, לאחר שבמשך ימים ארוכים עקב עם ישראל בדאגה אחר מצבם והתאחד בתפילה לשלומם.

ט"ז כסליו תשע"ה

המסע הפרטי שלי בנפש ומסכת התובנות התחיל אתמול בצ'ק אין בנתב"ג…

אני מגיעה. השליחים הגיעו כנראה הרבה לפניי והם עדיין עומדים עם דיילת "מאוד אדיבה" של אל על ועם אובר וויט ענק (אובר וויט לא בשבילם אלא עבור המטיילים. ומי יודע אולי יום מן הימים הדיילת הזאת תיכלל בניהם כאורחת בבית חב"ד) המטוס באיחור של חצי שעה כולם ממתינים לנו.

אני מסתכלת על השליחים ויש לי דמעות!! וואו!!! מה הם מוכנים לעשות בשביל הרעבע! זה לא הגיוני!  איזה חיילים! אני מורידה בפניהם את הכובע! נפעמת! הרעבע שלח אותי לראות מקרוב מסירות נפש מהי מסירת הרצון! אני המומה! איזה אנשים נפלאים זה ממלא אותי בכח לעזור ולתמוך יותר. זו תמיכה במלך המשיח…

רצים למטוס ארבעה ילדים והמון, המון המון חבילות עלינו (חוץ ממה ששלחנו לבטן המטוס) ואנחנו רק שלושה מבוגרים וספר תורה.

אנחנו עולים, כולם מסתכלים עלינו.. אני שומעת אנשים ממלמלים משהו על איחור ועוד מישו ממלמל "אה זה בית חב"ד"

כן, מתוקים אנחנו בית חב"ד. איחרנו כי היינו צריכים לדאוג שיהיה לכם המטיילים טחינה וטונה וגם קקאו.

יושבים, מתמקמים, ממריאים… נדלג על העינוי הזה שנקרא טיסה…. (אל על – הכי לא בבית בעולם)

ו…נוחתים לריח הידוע של בומביי עם 4 ילדים קטנים והמון המון, המון חבילות.

"יעבדוך עמים" מה שלא קורה בארץ, קורה בבומבי. הודי עם רכב של שדה תעופה מרכיב אותנו עד הבידוק הראשון. 3 שעות הליכה בשדה התעופה… בדיקת דרכונים, תורים של הודים (יש להם את כל הזמן שבעולם), הולכים, הולכים והולכים. לוקחים את המזוודות, הולכים… זה לא נגמר..

הילדים עייפים.. ואנחנו עדיין הולכים…

עוד ביקורת, עוד, עוד…

גם לנו המבוגרים נהיה קשה, עייפות, מלחמת התשה. אבל הרבי המשלח באמת ממלא בכוחות ואנחנו ממשיכים עם החבילות הכבדות..

עוד פעם צ'ק אין, אנחנו תוקעים את התור שעה ויוצאים בנזק עצום…

הרבי ישלם..

נוסעים בתוך אוטובוס בשדה.

ואז נחשו מה? שוב הולכים…. ועומדים בתור, אפילו לשבת על הרצפה אי אפשר-אנחנו בבומביי המזוהמת…

השם? רעבע? הלפ!

עולים למטוס, טסים שעתיים ונוחתים בקוומטור. הלם תרבות ראשון שלי.

אנשים יחפים ומחייכים עומדים יציאה מהשדה…

הגה בצד ימין והמונית מתחילה לנוע למלון. מזל שיש הודים שיסחבו כי הגוף שלנו כבר לא מתפקד…

הודו!!! אשקרה מלא הודים, ריקשות, אופנועים, הודיות לבושות בסארי, וילדים יחפים ברחובות… וואוו.. מהמם אני אוהבת

הודו להשם כי טוב…

נחים במלון אוגרים כוחות לשליחות האמיתית מחר יש לנו נסיעה של  5 שעות ברכב עד לוואטה קנאל….

וואו, מסע כומתה..

פעם שאלו אותי כמה חבר'ה למה אנחנו החבדניקי"ם לא מתגייסים? אנחנו לא מתגייסים?!?

אנחנו סיירת מטכ"ל של הרבי מלך המשיח… לא מגוייסים עלאק.

יעססס

אמונה

nerot

himnon

אמונה

hashgacha

(קליק ימני ושמירה בשם)

קראתי את הכתבה הנוקבת והכואבת והזעקה העולה ממנה נשמעת היטב.

אכן נושא כאוב עדין וחשוב שחובה לתת עליו את הדעת.

אז ראשית אומר ש:
* נכון לקיים דיון כל כך חשוב בפורום מקצועי רחב ולשתף בו את מיטב המוחות על מנת להפיק ממנו את מרב התועלת שנדרשת בהתמודדות מורכבת ועדינה.
* בנוסף לכך כדאי למצוא דרכים להגיע למוסדות ולהעביר סדנאות לילדים ולצוות על הסכנה, הזהירות, ההשלכות והמשמעויות שבפגיעה על ידי אנשי מקצוע מהתחום.
* החשוב מכל הוא שיתוף הפעולה ובטח בנושא כל כך רגיש, רק שיתוף פעולה מלא עם כל הנוגעים בדבר יניב תוצאות טובות.

ולעצם העניין:
בנוגע למקרה הראשון אותו תיארת על הילד שחטף סטירת לחי, נדחף במורד המדרגות והושפל לעיני כל.
קשה מאוד לקרוא את התיאור המזעזע, לבי נוטה להאמין ומוחי לחשוב שמדובר במקרה קיצון ולא שגרתי.
אבל אין זה משנה מקרה כזה חייב להיות מטופל בחומרה רבה במטרה אחת ויחידה שמקרה כזה לא חוזר על עצמו.

הדרכים רבות ומגוונות, אך לכל לראש יש לקיים שיחה עם המלמד ההורים לברר את העובדות כפי שנשמעו משני הצדדים להתאים את העובדות למציאות הנשמעת ולאחר מכן לחשוב על דרכי פעולה. אלימות כלפי חסרי ישע יכולה לנבוע מהמון סיבות אין כאן המקום להרחיב על כך, אך כאמור העיקר הוא לדאוג שמקרה כזה לא ישוב.

החשוב מכל הוא: רוח המוסד-התפיסה העקרונית של מוסד חינוכי הגישה והיחס לגבי אלימות כלפי ילדים.
נוסף לכך המקרה המדובר מעלה חשד לדפוסי התנהלות תוקפניים עם התפרצויות והתקפי זעם, מה שהופך את המקרה לשונה בעקבות הטיפול לו נזקק אדם עם דפוסי התנהגות כאלו….

בנוגע למקרה השני:
נושא ההטרדות אף הוא מורכב סבוך ועדין. אני בוחר לא להתייחס למלמד בכוונה, כי מהות הפגיעה ואופיה והטיפול בה הוא נושא בפני עצמו שהבמה הזו לא נועדה לה.
אומר רק: שמלמד שפגע לא יכול להתעסק בחינוך קטינים בשום דרך שהיא, וחייב לקבל טיפול מותאם על ידי גורמים רלוונטיים

חשוב להדגיש ולומר שהטיפול בהטרדה או פגיעה חייב להיעשות בתוך ויחד עם הגורמים הנוגעים בדבר קרי: הנהלת הת"ת, גורמי מקצוע חיצוניים, גורמי רווחה וקהילה בדמות רב קהילה מקובל. שוב שיתוף הפעולה במקרים אלו הוא הבסיס להצלחה בטיפול הנכון עבור כל הצדדים.

אך ארצה להתייחס לילדים: תפקידנו כהורים הוא להגן על ילדנו מכל משמר הן כשהם נמצאים תחת השגחתנו ועיננו הפקוחה והן כאשר אנו שולחים אותם ללמוד, לשחק לערוך קניות, לבקר חבר או חברה וכד'.

בכל הנוגע למוסד לימודים חובת ואחריות הילד ושלומו היא על המוסד: החל מבחירת הצוות הראוי והמתאים, טיפול במקרים חריגים של הטרדות ופגיעות בכל האמצעים הנדרשים למניעת מקרים מעין אלו על ידי שיתוף פעולה מלא כאמור בין כל הגורמים הרלוונטיים סיוע מקצועי, צוות המוסד רווחה, רבני קהילה וכד'.

אמנם כאשר הילדים נמצאים תחת ידינו ועיננו האחריות המלאה היא עלינו לצורך כך אפרט מעט על המקומות המועדים והאמצעים הנדרשים על מנת להגן ככל האפשר על ילדינו.
ישנם מקומות מועדים שאנו יכולים בנוכחותינו למנוע הטרדות ופגיעות לדוגמא: גני שעשועים, שירותים בקניונים, מקוואות שירותים בבתי כנסת הפתוחים במשך כל היום, ילדים תחת גיל 13 לא אמורים להסתובב במקומות הללו ללא השגחת מבוגר!!!
מקרים רבים מההטרדות והפגיעות נעשו במקומות הללו. הפוגעים עוקבים ואורבים לילדים משוטטים בגפם
אפרט כמה דוגמאות לטובת העניין:
א. ימי שיש שעת צהריים מוקדמת אצל ילדים קטנים משמש מקווה כבריכת שחייה והנאה מעבר לטבילה לכבוד שבת. נקודת תורפה זו מנוצלת היטב לצערנו על ידי הפוגעים למיניהם שעוקבים ומכירים את הילדים הבאים לבדם למקוואות.
ב. גני שעשועים: שעות לא שגרתיות שעות בוקר כאשר ילדים מסתובבים ללא השגחה עקב היעדרות מבתי ספר, ילדים שנשלחו לביתם עקב בעיות משמעת, שוטטות עקב חוסר תפקוד של הורים בבית, וכד'.. שוב הפוגעים אורבים ומכירים היטב את אותם ילדים ומנצלים את המצב בכדי לפגוע בהם.
ג. בתי כנסיות הפתוחים לאורך היום אותם ילדים המשוטטים להם בעיקר בשעות בהם אין איש בבתי כנסיות נכנסים רק לרגע לבית כנסת מתוף שעמום, לשירותים, לקרוא תהילים, שבת בבוקר צהריים אחריי התפילה המקום ריק אך פתוח, וכד' אותם פוגעים אורבים להם בהיכנסם לשירותים ושם פוגעים בהם.
ד. קניונים: שירותי הקניון גם במקרה הזה משמשים לאורבים פוגעים המחפשים טרף קל בדמות ילדים משוטטים ללא השגחה ופוגעים בהם.

בכל המקרים שוטטות ללא השגחה הובילה לפגיעה!!!

אין ערבות בטוחה ומוגנת הדבר יכול להתרחש בכל מקום אף במקומות מוגנים יותר לכאורה אך עלינו לעשות ככל שניתן כדי למנוע את הפגיעה הבאה על ידי הכרת דרכי פעולת ומקומות המועדים לפגיעה כאמור.

תפקידנו להזהיר את ילדינו מהתעסקות עם זרים, בכל צורה או אופן גם אם זה יהודי בחזות חרדית חסידית או מה שלא יהיה, שכן, חבר, מורה, אף אחד לא יכול ולא רשאי ליגוע בי באבריי בכל דרך שהיא החורגת מכללי הצניעות אותם אנו מלמדים את ילדינו השכם והערב. גופך הוא שלך הוא ולאף אחד אין זכות לגעת בו או להשתמש בו בשום צורה או אופן. אפשר לבטא את חשיבות שמירת הגוף בדיוק כמו שמירה על טהרת הגוף, ושאר מצוות המקיימים עם הגוף ניקיון וכד',

אני רוצה להוסיף נקודת מבט על התנהלות חסרת אחריות מצידנו כאשר אנו נתקלים במקרים בהם הורשעו אנשים בפגיעה בילדים נערים וכד' לא קיבלו טיפול וממשיכים למלא תפקיד פרטי או ציבורי בתוכינו.
לא ייתכן שאדם מועד המשמש בתפקיד כזה או אחר שהורשע בעבירות בקטינים יוכל להמשיך בעבודתו כאילו לא קרה כלום. אני מדבר על אמני במה, מחנכים, רבנים וכד' …

אם לא תהיה הסתייגות חד משמעית מאנשים אלו דפוסים אלו ימשיכו לתפוס במה ותאוצה והבעיה תלך ותתעצם חובתינו להוקיע אנשים אלו מתפקידים הנושאים אחריות על קטינים חד וחלק..

ישנם כאמור השלכות משמעותיות ומרחיקות לכת בכל הנוגע לפגיעה בילדים הן בהיבט הפוסט טראומטי של הפגיעה,הנזק הנפשי רגשי של הילד שחווה את הפגיעה. האמון שילד אמור לתת במבוגרים נפגע, התפיסה של הילד את האירוע היא מעוותת בכך שהילד מעניק פרשנות למה שקרה לו בשני כיוונים או שזו לא פגיעה אלא משחק, או שאני אשם בפגיעה זו. בעגה המקצועית זה מכונה 'בלבול השפות בין ילדים למבוגרים' שפת הרוך ושפת התשוקה (אפשר לקרוא על כך במאמרו המפורסם של שנדור פרנצי).

במקרים רבים ילדים כלל לא מדווחים על הפגיעה וממשיכים לשאת בתוכם את הפגיעה על כל היבטיה והשלכותיה המזמינות במשך השנים הזדמנויות שונות לדבר על הפגיעה אך כאן השפה שונה או שהם נאטמים רגשית ואז הם מחצינים בהתנהגותם תוקפנות, חוסר רגישות חוסר ראיית האחר מה שגורר בעקבותיו פגיעות נגדיות שלהם באחרים.
פן נוסף לחוסר טיפול ראוי הנו ניתוק רגשי (דיססוציאציה) המזמין את הילד המתבגר לבועה בה הוא נכנס לעולם מנותק רגשית על מנת להגן על עצמו מפגיעות חיצונית, שם חובר עולם הדמיון ועולם המציאות יחד ומתפתחות הפרעות נפשיות קשות.

מניסיוני בטיפול בקטינים אוכל לומר שנתקלתי במקרים קשים מאוד בעקבות חוסר ידיעת ההורים, המורים, וכד' על מסע ארוך של פגיעות בתוך המשפחה או מחוצה לה מה שהוביל למצבים נפשיים קשים לטיפול.

חשוב להדגיש אין לנסות לדובב ילדים על מהות ההטרדה הפגיעה הילד לא מסוגל לתרגם "מעבר ל" תפיסתו היא קונקרטית ומוגבלת בתפיסה ובפרשנות הניתנת שבדר ככלל כאמור מעוותת בשתי אופנים הנ"ל.
יש לפנות לגורמים מוסמכים ולקבל מענה טיפולי מותאם לילדים שעברו הטרדה או פגיעה מכל סוג שהוא.

אל לנו כמבוגרים להעניק פרשנות כגון: לא אין צורך לא קרה כאן משהו חריג הוא יתגבר וכד' ..
כל התנהלות כזו יכולה רק להחריף את מצבו הנפשי רגשי של הילד וכאמור יש לגשת לגורמים מוסמכים לטיפול במקרים אלו

הייתי שמח להאריך בהיבטים טיפוליים נוספים ובתיאור גורמי איתור של נפגעים ופוגעים
אך אני חושב שלבמה זו אסתפק בכך

בשורות טובות ובהצלחה

מישאל,

פסיכותרפיסט מוסמך בטיפול בפוסט טרואמה
מתמחה בטיפול בנוער וקטינים נפגעים/ ופוגעים
בייעוץ חינוכי ובחינוך המיוחד