

היום אני רוצה לעניין אתכם בטרנד של כיסוי ראש מדהים ושמו טורבן. ההיסטוריה שלו מגיעה בכלל מהמוסלמים שהיו לובשים סוגים שונים של טורבנים, רק הגברים לבשו אותם.
הטורבן נפוץ גם אצל ההודים וכן אצל הסיקים. אך ישנם סוגים רבים של טורבנים.
הטורבן מורכב מצעיף או פיסת בד ארוכה הנכרכת סביב הראש או סביב כובע פנימי. ישנם סוגי טורבנים רבים הנבדלים זה מזה באורכם, סוג הבד שממנו הם עשויים, וכן צבע הבד. אורך הבד שממנו בנוי הטורבן, כשהוא פרוס, משתנה ממקום למקום אך לעתים נדירות בלבד הוא עולה על 5 מטרים.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה? אם תסתובבו בירושלים או בבני ברק ובכל ריכוז חרדי חסידי תמצאו הרבה נשים שמסתובבות עם הטורבן כשהוא משמש בעיקר כסרט אופנתי מעל הפאה.
תתפלאו, ניתן ללבוש את הטורבן בצורות מסוימות שמאוד מאוד מחמיאות לפנים. הוא כבר לא כובע פוליטי אלא אביזר אופנתי.
בשנת 2010 הוא היה חזק מאוד באופנה. נכון הטורבן דורש אישיות שמלאה בביטחון עצמי ודורש התחייבות למראה. טורבן אינו עוד סרט, אלא הצהרה.
ניתן ללבוש על השיער (לרווקות), וכמובן הוא יושב מעולה על הפאה.
הסתובבתי הרבה בירושלים ולא מצאתי טורבנים במדרחוב. ואז אישה אחת אמרה לי לכי לגאולה את תמצאי שם. הלכתי לגאולה ושם? כל חנות שניה יש מבחר גדול של כיסויי ראש ושל טורבנים יפיפיים.
יש שם טורבנים מקטיפה שניתן להשתמש בהם בתור כובע מחמם לחורף.
אז סעו לגאולה בירושלים או לבני ברק ותנסו את הדבר שתמיד חשבתן שבחיים לא תשימו על הראש 🙂 ניתן למצוא גם באינטרנט באתרים של מעצבות כיסויי ראש בהחלט ניתן למצוא
אני מצרפת לכן תמונות מהפקה שלי של איפור וסטיילינג. בתמונה רואים טורבן על פאה מדהימה של שירה ג'אנח 052-8034034
בהצלחה יקירות
את מעוניינת בסדנת איפור/ סטיילינג ?
את מוזמנת לסדנא מקצועית וחוויתית על כוס קפה ומזגן
צרי עימי קשר ונקבע פגישה
באהבה, דבורה לאה
—
הבהרת המערכת:
לאחר שהתקבלו מספר פניות במערכת האתר – ברצוננו להבהיר שכאתר חב"די האמון על הוראותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח, כתבה זו לא באה לתת פתח לנשים להסתובב עם טורבן בלבד וללא פאה חס ושלום, מה שנוגד בצורה מפורשת את הוראתו של הרבי מלך המשיח – שעל כל אישה להסתובב עם פאה בלבד ולעודד נשים נוספות בקרבתה לחבוש פאה מטעמי צניעות.
טור זה בא לתת מענה לנשים ובנות בנושא היופי תוך שמירה על כללי הצניעות והתקבל בברכה אצל אלפי גולשות האתר. באם נפלה טעות ו/או קטע מסויים בטור אינו הובן – אנו מביעות התנצלות ומבהירות שהטורבן משמש כסרט על הפאה ולא כתחליף לכיסוי הראש.








































































































מהו אחד המכשולים הגדולים במינוי של משפיע?
מכשול קלאסי ל"עשה לך רב" קשור לפי דעתי לעובדה שבחיידרים החסידיים ישנו דגש יפיפה על קדושתם וצדקותם של האדמו"רים והצדיקים. זה יוצר מצב שכל ה'גיבורים' והמדריכים שלנו נהיים בעינינו 'גדולים מהחיים'. בשנות הילדות המוקדמת, ההורים, הסבים והאחים הגדולים שלנו נראים בעינינו כמושלמים. כאילו שהם יודעים הכל ומסוגלים להכל. כשאנו גדלים קצת יש לנו מדריכים ומפקדים ב'קעמפים' שגם נראים בעינינו כמושלמים כמו גם מורים, מנהלים ומשפיעים. באיזה שהוא שלב אנו מתחילים להבין שהורינו כמו שאר האנשים בעולם הם רק בני–אדם. צדיקים אמיתיים הם כל–כך נדירים שה' היה צריך לשתול כמה בכל דור כי אי–אפשר לחיות בלעדיהם (כפי שמסביר אדמה"ז בתניא). אבל לראות את האנשים שאנו מעריכים בתור אנשים כערכינו יכול להיות הרסני. לפעמים התוצאה מזה היא איבוד אמון בכל הרבנים.
אסור שדבר כזה יקרה!
אני זוכר כל–כך בבירור שהתחננתי פעם למישהו שלא ישמיע לי לשון הרע על אחד המשפיעים שלי כי חשבתי לעצמי שאני פשוט לא מסוגל להרשות לעצמי לאבד עוד 'ענק' בחיי.
זהו לפי דעתי אחד המכשולים הקלאסיים ל'עשה לך רב'. וזה מגיע לגמרי מהיצר הרע. אבל כאשר מחפשים לעצמינו 'רב', האם לא צריכים לחפש אחר האדם הכי חסידי, חכם, ומכובד שאנו מכירים?
אני מציע שלא!
מהו משפיע טוב? מי מתאים להיות משפיע?
בתכניות גמילה, ישנו דבר הנקרא חונך. בלעדיו אדם לא יכול להגיע למצב שבו הוא נגמל לחלוטין ממה שהיה מכור. אומרים שמי שעושה את שנים–עשר הצעדים לבדו בלי חונך מלבד עצמו אז יש לו אדם שוטה בתור חונך… ומי יכול לתפקד בתור חונך? החונך הוא קודם כל אדם שהיה בעצמו מכור והיה נמצא באותו המקום בו נמצא הנגמל. הוא עבר את שנים–עשר השלבים לגמילה, וכעת הוא גמול.
וואו! איזו הפתעה הייתה לי כשגיליתי את זה! כשלמדתי זאת, זה שינה את כל הסתכלותי על הוראת הרבי למנות לעצמינו רב. הבנתי יותר מה אני מחפש, למה ואיך אני יכול לסמוך על הרב שאבחר לעצמי.
כשמחפשים אחר משפיע, אולי יהיה הכי טוב לחפש באותה צורה שמחפשים אחר חונך בתכנית גמילה. לא צריך לחפש דווקא אחרי מישהו הכי חסידי, גאון בתורה, וכדומה. רוב השאלות ששואלים משפיע אינם דורשים גאונות וצדקנות יתרה, אלא חכמת חיים והבנת המקום בו נמצא המושפע. המושפע צריך לראות בעיני המשפיע הבנה של התהו, הכאב והפחד שעוברים על המושפע בחייו.
הרבי סיפר את הסיפור הבא בהתוועדות סוכות תשי"א. כשהרבי הרש"ב היה ילד קטן הוא שיחק עם אחיו הרז"א ברבי וחסיד. הרז"א שיחק בתור הרבי והרבי הרש"ב שיחק את תפקיד החסיד. ה'חסיד' הקטן ביקש מה'רבי' תיקון בנושא מסוים בעבודת ה' שלו, וה'רבי' ענה לו כיצד לתקן את מצבו. לאחר ששמע הרבי הרש"ב את תשובת אחיו אמר לו: 'אתה לא יכול להיות רבי'! 'למה לא'? שאל הרז"א. הרבי הרש"ב השיב לו 'כי רבי אמיתי היה מתאנח לפני שהוא עונה'. ומאידך גיסא, אנחה בלבד לא מועילה לשוב לדרך הנכונה. לכן הקריטריון השני הוא גם שהרב תיהיה לו הבנה בתורה, חסידות ובדרך שהרבי מורה לנו ללכת בה.
פשוט לעשות!
אל תחפשנה אחר מושלמות. במקום זאת, חפשנה משהי שמנהלת חיים דומים לשלכן, שחייה חיים שהייתן מאחלות לעצמכן. בקשנה את מספר הטלפון שלה, ואם זה יהיה בסדר שתתקשרו. הרגשנה נח אט–אט, ואז בקשנה ממנה להיות משפיעתכן. לאחר מכן הייתי מציע להודיע על כך לרבי, ולבקש ברכה שתהיינה פתוחות לקבל את מה שהמשפיעה תאמר לכן.
(נכתב על ידי הרב אברהם ליפשיץ, שליח בפלורידה. מתורגם מה'נשי חב"ד ניוזלטר' ע"י ר' סטודניץ)











































































































































































של
1/2 ראש חסה
2 כוסות עלי בייבי שונים
2 נקטרינות פרוסות
1 כוס שקדים
1/2 כוס סוכר חום
לרוטב:
3 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי
1 כף סוכר חום
מלח
2 שיני שום כתושות
מחממים מחבת טפלון ובו שמים את השקדים מוסיפים את הסוכר במשך כל הזמן מערבבים היטב עד שכל השקדים נעטפים בקרמל
מכבים את האש ומעבירים אותם לצלחת זכוכית לקירור.
בקערת הגשה מפזרים עלי בייבי וקרעים מהחסה.
מפזרים מעל את פרוסות הנקטרינה.
ושוברים את השקדים המקורמלים.
מכינים בצנצנת קטנה את הרוטב:
מערבבים היטב את כל המרכיבים ושופכים בסמוך להגשה.
באדיבות אתר אניני טעם
הזמן חולף מהר. הנה נגמרה עוד שנה וכבר הגענו לשבת מברכים חודש אלול. בדרך כלל מברכים את חודש אלול בשבת פרשת ראה. ובהחלט יש מה לראות.
הקב"ה ברא את העולם כך שהטבע מסתיר על האור האלוקי. כך שלרוב אנחנו לא רואים בעינינו את הניסים שעוטפים אותנו ומתקשים לקשר ולחבר את השתלשלות העניינים בחיינו כניסים שבכל יום.
הנה סיפור שסיפרה לי מעצבת החתונות. "בתחילת חודש מנחם-אב (כולנו זוכרים את מצב הרוח האישי והכללי שפקד אותנו באותה תקופה), התקשרה אליי לקוחה והודיעה שבכוונתה להגיע למחרת על מנת לסגור על הבר-מצוה של בנה. בדקתי ביומן ולא היה רשום לי דבר באותו יום, אבל היא התעקשה וטענה שכבר לפני חודשיים היא קבעה איתי. בדקתי שוב בהתכתבות בינינו וראיתי שאכן הייתה כזאת, אך לא נקבעה שום פגישה. הייתה זו התכתבות של הצעת מחיר וכאלה.
"התחבטתי קשות. למען האמת, התלבטתי האם 'להעניש' אותה על-כך שלא קבעה פגישה כראוי בצורה מסודרת או בכל זאת לכווץ מעט את לוח הזמנים שלי ולתת לה הזדמנות. בסופו של דבר פגשתי אותה ואת שתי בנותיה וביצעתי את ההזמנה לשביעות רצון שלושתן.
"שבוע לאחר מכן התארסה הבת הגדולה והזמינה אותי לעצב לה את הווארט. כמה ימים לאחר מכן כבר התקשרה לסגור על עיצוב החתונה כמה ימים לפני ראש השנה.
"תראי מה זה. כמעט סירבתי לאירוע הראשון שממנו קבלתי את ההזמנה השנייה וממנו השתלשלה ההזמנה לאירוע השלישי. והכי נורא, כמעט שכחתי את יד ה' המכוונת ומנווטת ביד אומן את כל מה שקורה איתנו והיא זו שאחראית להשתלשלות האירועים. לנו נראה הכל טבעי, ברור ומלובש בגדרי הטבע. אבל זה ממש לא כך".
כל מה שצריך הוא לראות!
פשוט לפקוח את העיניים ולראות את חסדי ה' וטובו הגדול שמלווים אותנו דבר יום ביומו.
—
גשם הטילים שטפטף בתחילת החודש ובשבת מברכים של חודש מנחם-אב, הזכיר לי את המשמעות הדואלית שיש במילה "גשם". הגשם כולל בתוכו את הגשמיות ואת הארציות אבל הוא גם התגשמות של חלום, של רעיון.
הגשם שמסמל את הפרנסה, את החומריות, יכול להיות טיפות עדינות של מים, של גשמי ברכה או סערה וסופה שגורמות להרס ולהצפה. הגשם מביא בכנפיו ריח של רעננות אך גם את הבוץ…
הדואליות הזו מעידה על הכפילות בחיינו. אנחנו יכולים להסתכל על העולם ולראות בתוכו את האור האלוקי. אנחנו יכולים להבחין בכך שכל מה שקורה איתנו, מטוב ועד פחות טוב, הוא למעשה שפע מלמעלה ואנחנו יכולים לראות את השלילה ואת כוחות הטבע הפועלים נגדנו.
אנחנו יכולים לראות את גשם הטילים כדבר שלילי אך גם כדבר חיובי שבזכותו התלכדנו וגילינו בתוכנו עוצמות נפש ואחדות שלא הייתה כאן זמן רב. הכל תלוי בנקודת המבט שלנו.
זכרו! הפרשה נקראת "ראה", ה' מצפה מאיתנו לראות. אם לא נעצום את העיניים הרוחניות שלנו ונתבונן במה שסביבנו ובמה שקורה לנו, נוכל לראות במו עינינו את הניסים הגלויים שמלווים אותנו. גלויים? כן. למי שמסתכל נכחו בעיניים פקוחות.
—
בזוהר מבואר, שלא רק שהשבת היא שיאם של ששת ימי השבוע שקדמו לה, אלא שהיא זו שנותנת את הטון לששת הימים הבאים אחריה – "כל שיתא יומין מיניה מתברכין".
שבת זו, שבת מברכים חודש אלול, היא שבת ממנה מתברך חודש אלול, החודש בו אנו מתקרבים למלך שנמצא בשדה. אם באמצעות הוספת מזמור תהילים בתפילה ואם באמצעות הוספת מזמורי תהילים אחריה. אם באמצעות תוספת בלימוד התורה ואם באמצעות תוספת בקיום המצוות. כל זה כמובן כהכנה לימים הנוראים שהולכים וקרבים.
שבת מברכים בה קוראים בתורה את הפסוק: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה". אם תסתכלו היטב, אם תראו נכון, תגלו שכל מה שה' נותן לנו זו ברכה. "אין רע יורד מלמעלה". זוכרים?
—
פרשתנו עוסקת בין היתר גם במעשרות. ביניהם מעשר עני. מספרים כי פעם אחת שאלה ויקטוריה מלכת אנגליה את השר מונטיפיורי כמה כסף יש ברשותו, או נכון יותר, מה סך כל נכסיו. איש החסד אמר לה כי ישיב לה על-כך לאחר שיעשה הערכת שווי לנכסיו.
ימים ספורים לאחר מכן חזר השר למלכה עם הערכת השווי שהכין. המלכה נדהמה. "מה?!", שאלה, "הרי כולם יודעים ששווי החברות שברשותך גדול הרבה יותר". "אכן", ענה לה השר שהקדיש את חייו לעזרת אחיו היהודים בעולם כולו. "האדמות והמפעלים אינם רכושי האמיתי, היום הם ברשותי ומחר אינם. אך הכסף שנתתי לצדקה הוא הוא רכושי האמיתי"…
"פתוח תפתח את ידך", מצווה התורה בפרשתנו. מצוות הצדקה היא ערך עליון ומזהה את היהודים בכל הדורות ועניינה קשור בקשר הדוק למצוות התלויות בארץ כפי שאפשר לראות בפרשה.
לה' הארץ ומלואה. כל כספנו ורכושנו אינו שלנו, אלא של ה' יתברך שמעניק לנו מידו הטובה והרחבה. אנו רק שליחיו של הקב"ה לעשות בו שימוש נכון. דהיינו, לתת לו משלו, כי אתה ושלך שלו.
"אפס כי לא יהיה בך אביון". אם נזכור שאנו רק "גזברים", יהיה לנו הרבה יותר קל לתת מכספנו לצדקה. אם נתבונן היטב ונראה (ראה) שכל מה שהשגנו הגיע מלמעלה ויד ה' היא זו שמכוונת את הכל, יהיה לנו הרבה יותר קל לפתוח את הלב ולהעניק לאלו שגורלם לא שפר עליהם.
הלוואי שנזכה לראות כל העת את הניסים שה' עושה עמנו.
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו
חם! חם! להתאוורר!!
פה בפנים כה בוער,
רוצה לצאת לנשום אוויר,
לעשות צעד, צעד כה כביר,
לנשום אוויר צח לרוץ בשדות,
לצפות בזריחה, לראות אי אילו מראות!
סוף כל סוף יצאתי מהבקתה הרותחת,
ביני לבין עצמי אני מתוכחת-
האם עשיתי צעד נבון?
האם כדי להיסחף אחד הרעש וההמון?
התשובה הייתה לי כבר ברורה-
וודאי רוצה אני להיות חלק מהחבורה!
התחלתי ללכת, מבטיה לצדדים,
ילדים רצו שם, בין שבילים מדדים,
אור כה חזק מהאופק הגיע,
אור כה שובה ומרגיע,
אור קסום, אור יקרות,
כמו בסיפורים והאגדות,
המשכתי ללכת מנסה לנחש,
מאין מגיע אותו אור כובש?
.לפתע מול עיני ניצב ארמון!
ארמון מזהב, זהב המון!
עמדו לצידו שני שומרים מחויכים,
עם חיוך של מלאכים,
נכנסתי בלאט, מפחדת להרעיש,
אך בארמון לא היה איש,
ספות נוחות ולבנות שם היו,
ותמונות נוף מרהיבות על הקיר ניתלו.
מוזיקה ערבה התנגנה באוזניי,
איזה יופי! זעקתי, בחיי!!
אך גרוני ניכר, הייתי כה צמאה,
ובר משקאות אדיר בלחיצת כפתור התגלה,
משקאות מכל הסוגים והמינים,
וגם עשרות ואלפי מעדנים..
להנאתי מילקשייק שתיתי,
וגם גזוז תותי פרוטי,
אך מים רציתי,
אותם דווקא לא מצאתי,
עשרות משקאות מסוכרים,
אך אין מים קרים,
לאחר מכן הפנמתי,
כשיש מיצים מרעננים
מי צריך מים חסרי טעמים?!
לגמתי עוד ועוד משקאות מתוקים,
והאוכל? כל כך טעים!!
אולם ככל שחלפו הימים,
גרוני התחנן לכוס מים קרים,
לא מצאתי, פשוט לא,
והייתי צמאה, צמאה מאוד!
מתוך ייאוש צעקתי
"מים!!" פיללתי.
מביטה אני לשמים,
מים… התחננתי.
וכמו מתוך חלום,
טיפות מים טפטפו, כמו מסמנות לי אותן ללגום.
אט אט המים החלו לנגוע בקירות הארמון,
ורעש מהומה, זעק כל ההמון.
הצבע החל להתקלף, הזהב החל להתפורר,
התגלה ברזל חלוד וקודר.
הכל היה שקר, הכל היה מרמה,
כל הארמון היפה והמבטיח הוא בעצם עורמה!
הברזל חלוד, משחיר,
פתאום התגלה שהזהב הינו אלה סתם קיר!
הבטתי סביבי,
הבנתי. לכן לא היה פה מים…
המים המיסו את השקר, המים הראו לי את האמת.
יצאתי מהבקתה החמה, רציתי להתאוורר,
הגעתי למקום קר וקודר,
המים, הראו לי את האמת הקדושה, התורה!
"צמאה לך נפשי…!!!"
(לינוי טל, תודה עצומה למורן פ. המדהימה על העזרה..)






















































































"תאמיני לי, בא לי לעזוב הכל, להיות גננת או מורה. אני כל יום נקרעת מחדש" היא מסמסת לי. לא, לא מדובר בבחורה דתיה, גם לא בתלמידת סמינר או סטודנטית לחינוך. זוהי סופרווייזרית בכירה, במשרד פרסום נחשב, מהגדולים בארץ, תל אביבי, מנותק וחילוני למהדרין.
יושבת מסביב למדורה עם כל החניכות, הלילה האחרון בקעמפ… מסתכלת סביבי, הדמעות בעיני הבנות מפליאות אותי. מה, באמת הן נהנו? הצלחתי לגרום להן להנות ולרצות להישאר?
מסביבי יושבות בנות מכל הסוגים, שליחות, כאלה שמתקרובות וגם כאלה שעדיין די רחוקות, אך הקעמפ הזה איחד את כולנו בתפילה כל יום, פסוקים במסדר, שיעורים וברכות הנהנין… מסתכלת על כל חניכה ומנסה לחשוב מה הקעמפ הזה השפיע עליה כי ללא ספק הוא השפיע!! ואז אני גם נזכרת שלא אני זאת שגרמתי להן להנות, זה הרבי! זה המשלח! הוא עשה פה הכל!!! בלעדיו לא הייתי מצליחה לעשות כלום, כי מה אני בסך הכל? שליחה קטנה בצבא גדול…
אני מביטה לאחור, לימים שעברו, ללילות ללא שינה ויממות מלאות עבודה ומבינה שכל מה שהלך כאן היה למעלה מהטבע, כי מאיפה למען ה' הכח ליחדה קטנה לעשות כזה קעמפ שישפיע, יחדיר וילמד…??
הבנות למדו דברים חדשים וגם אם לא בטוח שתמשיך עם מה שהתחילה כאן גם בבית, אין ספק שבכמה שלבים בחייה היא תיזכר בקעמפ הקטן הזה שלימד אותה דברים חשובים בחיים. זה הרי בכל זאת לא הקעמפ שלי…
זה הקעמפ של הרבי!!!!!
למרות המתיחות הביטחונית בארץ, המעונות שכבר יצאו לחופש, התאריך ששונה בדקת האפס ממש, מאות נשים צעירות התקבצו מכל קצוות הארץ ליום עיון השנתי של נשי חב"ד הצעירות בכפר חב"ד. המתכונת הקבועה שונתה לרגל המצב (ויש הגורסים למעליותא)
הנשים הגיעו בבוקר ונהנו מקפה וטעימות של פטיפורים וקינוחים מבית ופרלינה- נחמה דינה, ופלז'ור – שרי מזרחי. התכנית נפתחה צפי' בדברי הרבי הרלוונטיים לנשים הצעירות. בהמשך הקהל רותק להרצאתה המחכימה והאקטואלית של גב' אודלי' מימון, מטפלת זוגית ומשפחתית, בנושא ההתמודדות במצבי לחץ ומשבר. הרבנית ברורי' אשכנזי והשליחה גב' רוחי מיכלשווילי השיבו, האירו, והעירו סוגיות בחיי המשפחה החסידית הצעירה, בליווי קטעי שיחות של הרבי וקטעי קישור הומוריסטיים. הנושאים שהועלו לדיון היו: דיוק בטהרת המשפחה, התמכרות לטכנולוגי', פערים רוחניים אצל בני הזוג וכמובן צניעות.
בכנוס הושקה החוברת היוקרתית "מתנה לחיים" – חוברת טהרת המשפחה בכלים שלך, המיועד לציבור הרחב. החוברת מוצעת למכירה בחנות של חיש בכפר חב"ד ומומלצת מאוד ככלי עזר חשוב במבצע טהרת המשפחה.
לאחר סעודת הצהריים הטעימה הנשים חגגו עשור למקו' המחולל ניסים – מקו' מי מנחם בכפר חב"ד, שהוקם על ידי הנשים הצעירות, הקשיבו בשקיקה להרצאתו המאלפת של הרב נדב כהן שדיבר על בטחון, אמונה על פי חסידות וכיצד להוריד אותם למטה מעשרה טפחים. החלטות הכינוס הוקראו על ידי גב' חני זוהר ממארגנות הכינוס, ולסיום הגב' מיכל לוויטין ויפוש ברכהן העלו את הצגתן הייחודית "שבת, טוב שבאת" על הבמה להנאתן הצרופה של קהל הנשים.
יום העיון הסתיים עם הקראת שמות הזוכים במכירה הסינית הגדולה, כאשר זוג מאושר זכה בפרס הראשון והנחשק- נסיעה זוגית לרבי. עדיין ניתן להשתתף במכירה של המטבע של הרבי משובץ מתליון ודולר של הרבי משובץ בקופת צדקה. כל משתתפת קיבלה ערכת שי מכובדת- בחסות דבורה זיגמן ובסיוע אהליאב אבוטבול – בית משיח, חוברת "מתנה לחיים" לכל אחת לחלק למבצעים.
תודות לאכסניה – הנהלת בית רבקה, למנהלות האירגון גב' חני זוהר, טובה לבנהרץ ודבורה לאה רוטשילד ושאר חברות ההנהלה, יו"ר וועד כפר חב"ד הרב בנימין ליפשיץ, יו"ר נשי ובנות חב"ד גב' ברכה טברדוביץ, הצוות המקצועי, מנהלות השמרטפי', קייטרינג ריבקין, ר' אבי אושר, מנחות יום העיון גב' אסתי גופין ודינה וולף, וכל מי שטרח בגופו, ממונו ונשמתו להצלחת הכינוס.
הנשים חזרו לבתיהן ושליחותן להמשך בנין הבית החסידי עם קופסאת כלים גדושה ועם המון כוח לעשות חיל לנחת רוח לרבי ובתקווה ובטחון שהכינוס הזניק אותנו קרוב הרבה יותר לגאולה האמיתית והשלמה.














חברות יקרות
השבוע הטור הועלה באיחור קצת עמכן הסליחה…
בטח קראתן טורים קודמים שעסקו בהצללות והארות באיפור הפנים על פי מורפולוגיית הפנים.
השבוע אצרף לכן פירוט מדוייק לפי כל מבנה פנים, חשוב שתעבדו לפי התרשים המדוייק הזה, יהיה לכן הרבה יותר קל.
עימדי מול המראה ונסי לאבחן את מבנה פניך ולפי זה פעלי לפי התמונה המצורפת.
פעלי לפי טורים קודמים שבהם דברנו על הצללות והארות יבשות ורטובות
בהצלחה יקרות 🙂
את מעוניינת בסדנא אחד על אחד שמותאמת למבנה פניך ולסוג עורך?
את מוזמנת לסדנא מקצועית וחוויתית על כוס קפה ומזגן 😛
צרי עימי קשר ונקבע פגישה
באהבה,
דבורה לאה
–

































































































































































