כבר שבוע, אם לא יותר אני מסתובבת כארי בסוגר. כמות הזעם שאצורה אצלי בבטן יכולה להזין את תחנת הכוח בחדרה. לפרקים אני מרגישה כמי שאם הייתה לה הזדמנות ושעת כושר, הייתה נלחמת בידיים חשופות באויבי ישראל, ותהא התוצאה אשר תהא. אכזריות מעשיהם של אויבנו והדרכים הנאלחות בהן הם משתמשים בכדי למלא את יעודם בעולם, אינה נותנת לי מנוחה. בא לי להשיב להם כגמולם, ולנקום!
אבל,
הרבי שלנו, מלך המשיח לימד אותנו, שהעולם איננו ג'ונגל.
כך, בשלוש מילים מדויקות, הגדיר הרבי מלך המשיח את מבנה העולם וסדרו. אין זה ג'ונגל שבו משחרות חיות לטרף, ואיש הישר בעיניו יעשה. יש סדר לעולם. יש מנהיג לבירה. ואנחנו, משמשיו.
אמנם, יש כאלו המתהלכים בינינו, בחופשיות יתרה, יש לציין, שמנהגם הוא מנהג חיות טרף: לארוב לקרבנות תמימים. לנעוץ בהם שיניים טורפניות, לרקוד על הדם ולנמנם עד בוא הטרף הבא. בין לבין הם מזילים דמעות תנין ובוכים על "הכיבוש". אך, בניגוד לחיות עצמן, שבהן אין רשע מכוון והן עושות זאת לשם הישרדות, כי לכך תוכננו ויועדו מששת ימי בראשית, לבני האדם יש כוונות מאחורי המעשים, "יצר לב האדם רע מנעוריו".
ספר התניא, חידש לנו חידוש מדהים בעניין הזה. מסתבר, שגם לאומות העולם אין ממש זכות בחירה. זה נראה כך על פניו, אבל בדקות שבדקות, מדובר ביצורים תבוניים, שאינם בחיריים. הגוי, במהותו, ובמעשיו מושפע מדבר אחד: היהודי.
רק ליהודי יש זכות בחירה אמיתית ומלאה. בין טוב לרע. בין חיים להפכם, בין גשמיות ורוחניות. בין נפש האלוקית, לנפש הבהמית.
לאמיתתו של דבר, הגוי "מופעל" על ידי בחירותיו של היהודי. ניתן לראות בפשטות ובנקל כי כאשר יהודי עומד בתוקף על עניינים של תורה ומצוות, אין גוי בעולם שיעצור אותו. ההיפך. הם אלה הראשונים לעזור. להם אין זכות בחירה. כאשר הם מקבלים 'איתות' כי יש כאן יהודי שמגלה את הניצוץ האלוקי שבו, הם מיד עוברים לדום. יהיו רשעים ואכזרים ככל שיהיו. לעומת זאת, כאשר יהודי בוחר להתנחמד, להיות ככל הגויים, לרצות את אומות העולם, את אובאמה ואת האו"ם, להתקבל למשפחת העמים ול G-8 , לפרוק עול וללכת בתרבות הגויים ובחוקותם, או אז, המצב מתהפך. הגויים חוטפים עלינו קריזה. אין שום הסבר הגיוני לדבר, כי ככל שאנחנו משתדלים יותר-כך הם מתאכזרים אלינו יותר וככל שאנו מתרפסים יותר, ככה הם דורכים עלינו חזק יותר. אין שום הסבר, לבד ההסבר מספר התניא. כשיהודי עושה את תפקידו- או אז גם הגוי מרוצה. כיוון שאז גם לו מתאפשר לקיים את תפקידו, ומי בעצם לא רוצה לממש את ייעודו בעולם?
ממבט מהצד, נראה, כי גם לחיית הטרף נמאס להשתולל. גם אותה מלאכת ההרג, הרצח והקזת הדם מעייפת כבר. גם הגויים רוצים חיים טובים, שלווים , שקטים שבהם הילדים שלהם מגיעים לגיל שיבה ולא מתפוצצים בגיל 17 עם מטען במקום הומה אדם. רק, שהם לא יכולים להגיע לשם בלעדינו. אין להם את זכות הבחירה להחליט על צעדיהם.
היחידים שיכולים לשנות את התמונה זה אנו. יומרני ככל שזה ישמע, עם ישראל אחראי על גורל העולם, בהחלטותיו ובבחירותיו. ב"ה, לא אלמן ישראל. הקב"ה לא הפקיד את כל האחריות בידנו. יש מנהיג, משה שבדור, מלך המשיח. הוא נתן לנו הוראות ועצות מדויקות כיצד לעשות זאת.
הוא הגדיר במדויק תפקידים וחילק סמכויות. האציל מכוחו וחכמתו- כמשה רבנו בשעתו, עלינו רק לרתום את עצמנו, ולבצע. "רק".
כמובן, זה הרבה יותר קשה מלצאת ולצעוק "מוות לערבים". אבל יש לנו תפקיד, ולכך נבחרנו.
כי העולם, איננו ג'ונגל.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
