אפתח בהצהרה נועזת: יש לא מעט דברים מעצבנים כשמדובר בילדים. רעש, בלאגן, נדנודים בלתי פוסקים, כינים, נזלת, ועוד כהנה מטעמים שמרגע הכניסה להורות בפועל לומדים להסתדר איתם ואף לאהוב אותם. כשמדובר באוצרות הפרטיים שלי אני פתאום מפתחת סבילות לכל מה שיכול להוציא אותי מהדעת בדרך כלל. רק דבר אחד לא עובר את הרדאר שלי. זהו ה'בא לי'. יש לי מלחמת חורמה אישית עם המושג הזה ומה שהוא מייצג. אני שומעת חריקה פנימית בראש כל אימת שילד מיבב בקול מתפנק לידי: "באאא לייייי" ומיותר לומר שהכחדתי את הביטוי מהשיח הביתי שלנו, כי הוא מעולם לא נכנס לשם.
מדובר בתופעה של דור. ילדי תפנוקים, להורים מותשים וחסרי אונים מנגנים ללא הרף: אמא בא לי! אבא בא לי! ומקבלים על המקום את מבוקשם. סבתות וסבים מרעיפי מתנות מגדילים לעשות ושואלים: חמודי מה בא לך? וגם גננות משלימות עם הביטוי הנלוז ומדווחות לאמא בחדווה: 'היא אמרה שבא לה לשחק בפינת הבובות אז כשכולם יצאו לחצר היא נשארה ושיחקה יפה"
צריך להבין כי אין הכוונה לשלילת מאווי הילד, רצונותיו וצרכיו. בטח שלא להגבלת חופש הביטוי והבעה עצמית. כל אלה מבורכים ורצויים עד מאוד ונחוצים להתפתחות תקינה. הבעיה היא הדרך. המושג 'בא לי' הוא מושג מפונק, חסר אחריות, גחמני. מושג שנוטל מהילד את שיקול הדעת והיכולת לקבל החלטה, וכן-גם בגיל פעוט הם מסוגלים לכך- והופך את הילד לקורבן של חשקים, אופנות והיעדר מינימאלי של שליטה עצמית. בעיני ראיתי כיצד השתטחה על הרצפה בסופר ילדה קטנה וצווחה 'אבל באאאאא ליייייי!!!!!!' בשל ממתק כלשהו שרצתה. האם סרבה לקנות לה ובשפה רפה, ניסתה לשכנע את הילדה לקום ולהפסיק לעשות לה בושות משל היתה אמא מתעללת. האב נזעק למקום, נזף באם ואמר לה: 'בא לילדה ממתק! למה לעשות עניין? תקני לה וזהו.' וכמובן, הילדה שבא לה, קיבלה את מבוקשה בחיוך של ניצחון. כי בא לה.
כשביתי הבכורה ניסתה עלי לראשונה את המטבע הלשוני הנ"ל הסברתי לה בנעימות נחרצת:  'מתוקה, אצלנו אין בא לי. את יכולה לומר: אני רוצה. אני מבקשת. אפשר בבקשה. גם לומר מתחשק לי זה בסדר. אבל בא-אלינו זה לא בא.'
הראציונל הוא חינוך הילד ללקיחת אחריות כבר מגיל צעיר, פיתוח מודעות סביבתית והתחשבות. עצם המושג בא לי מביא איתו משהו חיצוני, כפוי, כזה שבא מבחוץ ולכן חייבים לציית לו, ומהר. כי אם זה בא, איך זה ילך?
כשילד מהמשפחה המורחבת ניגש אלי עם משפט הפותח במילים בא לי- אני לפתע מפתחת חרשות זמנית, ואם צריך, עוזרת לילד בבחירת המילים הנכונות לקבלת מבוקשו, בשמחה ובחיוך.
כאמא, אני רחוקה מלהיות דוגמא ומופת בענייני חינוך, אך אחר צהריים אחד כשחברה של ביתי באה לשחק וביקשה ממנה לשתות, לאמור: "בא לי מיץ" ענתה לה הצאצאית בשקט: "אצלנו אין בא לי. יש אני רוצה או אני מבקשת." באותו רגע ממש חייכתי חיוך רחב וטפשי, ותליתי לי על הלב בפנים מדליה קטנה ונוצצת.

רשת 'מועדוני נוער חב"ד' הוקמה לפני יותר מ-25 שנים על ידי שליח הרבי, יו"ר מרכזי 'יד לילד', הרב אלימלך הרצל מנחלת הר חב"ד, במטרה לפעול עם ילדים ולהעניק להם ערכי מסורת שהם בבחינת "טוב לשמים וטוב לבריות", מתוך מאור פנים.

מרכזי 'יד לילד' מפעילים שורה ארוכה של פרויקטים ומוסדות, כאשר המוסד הוותיק ביותר הוא המועדונים שבברכת הרבי גדל היקפם בשנתיים האחרונות במאות אחוזים, ועומד כיום על יותר מ-100 סניפים.

מנהלת רשת המועדונים, הגב' פרדי ברוד, אומרת כי הרעיון להעניק את הערכה היוקרתית, נעשתה ברוח המנחה והמלווה את הנהלת מועדוני נוער חב"ד, השואפת למצוינות ומקצועיות רבה. "במהלך השנה ישנם מסרים רבים המשולבים בתוכנית המועברת בצורה חווייתית לילדים. חלק עיקרי מהתוכנית נמסר באמצעות שירים בעלי תוכן וערכים, שהוקלטו באולפן מקצועי. השנה, במקום להעביר את השירים על גבי דיסק, השתמשנו בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר והענקנו לכל מועדון חבילת סאונד מיוחדת, כאשר על גביה הוכנסו כל השירים בצורה מסודרת כפי שילמדו במהלך השנה.

"לצד אלו, במפגשי היערכות שהתפרסו על פני חמישה מוקדים בארץ, המדריכות קיבלו חוברות הדרכה מפורטות, מלאות בתכנים, סיפורים, המלצות למשחקים ועוד, כאשר כל אלו משולבים בשירים המוקלטים עבור הילדים למערכת הסאונד, זאת על מנת שכל מדריכה תוכל להפעיל את התוכנית המוזיקלית לצד התכנית היהודית-ערכית בצורה הזמינה והטובה ביותר".

המדריכות קיבלו בשמחה והתפעלות את ההשקעה הרבה של הרשת במועדונים. ממועדוני נוער חב"ד נמסר כי זו התחלה בשרשרת של פיתוח ושדרוג המועדונים שתתקיים בעזרת ה' בתקופה הקרובה.

זו ההזדמנות להודות לכל צוות הקעמפ המסור שהשקיע כל דקה ושניה למען החיילות!

איפור מעושן הוא ללא ספק אחד הטרנדים החמים ביותר כבר שנים רבות. שימוש באיפור מעושן פופולרי מאוד מאז שנות ה-20, האיפור המעושן יכול לגרום לכל אישה מסתורית, מתוחכמת ונשית, כל זאת רק באמצעות איפור נכון של איזור העיניים. האיפור המעושן משמש בדרך כלל כאיפור ערב, שמוסיף למראה הכללי זוהר ויוקרה.

אז מה זה בעצם איפור מעושן? או כמו שמאפרות קוראות לו "סמוקי"?

ראשית איפור מעושן לא שווה דווקא למראה שחור. המילה "מעושן" באה בדיוק מהמילה "עשן", ולכן המשמעות של מעושן היא משהו רך, מטושטש, כמו ענן של עשן. אם באיפור עיניים רגיל לרוב העבודה מאוד נקיה, משורטטת ומוגדרת, איפור מעושן הוא יותר מעורפל ומטושטש.

אנו משתמשות בצללית בצבע דומיננטי ומורחות סביב גבולות העיניים וככל שמתרחקים מאותם גבולות, האיפור הולך ונעשה מטושטש יותר ויותר, מה שיוצר את המראה הדרמטי והמסתורי המתקבל בסופו של דבר.

לגבי צבעים, לא חייבים להשתמש דווקא בצבע שחור, כל גוון שכהה מגוון העור שלנו, כלומר יש לו את היכולת לתחום ולהבליט את העין, יכול להיות מעושן: חום, אפור, ירוק, ירוק זית, כחול, סגול בהמון שילובים.

אז בואו נתחיל

אני מעדיפה להתחיל מאיפור עיניים, לנקות מסביב ואז להניח מייקאפ, הצללות ושאר ירקות. במידה ונוח לך להתחיל מהפנים. הניחי בסיס, ואז הניחי כמות גדולה של פודרה מתחת לעיניים, כדי שכאשר יפלו הצלליות, הן יפלו על הפודרה ולא יהרסו את הבסיס שעשית. כשתסיימי עם העיניים, פזרי את הפודרה עם מברשת.

כעת נדגים איפור מעושן שחור:

1. מרחי קונסילר או בסיס לצלליות על העיניים. (חומר רטוב כמו קונסילר מאוד חשוב ע"מ ל"תפוס" את הצלליות על העיניים שידבקו ויחזיקו מעמד)

2. הניחי צללית בצבע חום בהיר בשקע העין וטשטשי כלפי פנים וכלפי חוץ. הולך וחוזר

3. עם עפרון שחור איכותי שרטטי צמוד לקו הריסים העליון

4. עם מברשת טשטוש (פלאף) טשטשי את השומן של העיפרון למעלה וכלפי חוץ יש להקפיד לא לטשטש את גלגל העין ואת עצם הגבה

5. אם את רוצה מראה דרמתי וחזק יותר, הוסיפי שרטוט נוסף מהעיפרון וטשטשי כלפי חוץ.

6. הניחי צללית שחורה מעל העיפרון וגם את הצללית טשטשי עם מברשת טשטוש. חשוב מאוד הצללית מקבעת את העיפרון כדי שהוא לא ימרח.

7. הניחי צללית בצבע שתבחרי, אפרסק, שמנת, פודרה ואפילו צהוב או כתום באמצע העין מעל קו הריסים העליון.

8. הניחי צללית בצבע שמנת עם מברשת נקיה (אם זה אירוע צללית מבריקה) בעצם הגבה ובשליש הפנימי של העין

9. בעזרת מברשת פלאף קטנה הניחי קו צבע מתחת לריסים וטשטשי את הגבול. חשוב להשתמש במברשת זו בצורה עדינה ולא למרוח יותר מדי צבע

10. ניתן להוסיף איילינר- לא חובה המראה גם ככה דרמתי.

11. הניחי עיפרון לבן בתוך העין (זה מגדיל את העין ופותח אותה)

12. מרחי מסקרה בכמות יפה.

ניתן להתאפר איפור מעושן עדין ואפשר קצת יותר תיאטרלי וכבד. התחילי עם מעט חומר, תמיד ניתן להוסיף.

בהצלחה יקירות

בעזרת השם בתשרי הבעל"ט אהיה אצל הרבי מלך המשיח ב770 אתן מוזמנות להגיע אלי לאיפור חגיגי לכבוד שבת/ חג או כל אירוע. אני אתאכסן במלון של אש"ל קומה 7. ואני זמינה בוואטצאפ: 052736-5770

יהיה לי שם גם מספר טלפון אמריקאי אעדכן אתכן בהמשך.

לסדנת איפור מקצועית וחוויתית – אחד על אחד עם הדגמה של כל השלבים.

–

הוא התחיל לחפש את הזיווג שלו בגיל צעיר מאוד תמיד הרגיש בשל להתחתן, בוגר יחסית מבני גילו ושאיפתו הייתה להקים בית בישראל. אבל איך אומרים, "אנשים מתכננים והקב"ה צוחק", ולא תמיד התוכניות שלנו מסתדרות עם התוכנית האלוקית.

הוא חיפש שנה ולא מצא שנתיים והמיועדת עדיין מתמהמהת מלבוא, לבסוף עברו כבר יותר משני עשורים כשהוא עדיין ברווקותו.

בצר לו הלך להיוועץ, לבקש ברכה ונחמה מגדולי ישראל מכל החוגים. באחד מעשרות ביקוריו אצל רבנים שונים קיים מפגש עם רב גדול שאמר לו בזה הלשון: "עוד לא הכריזו על זיווגך בשמיים" … כך אמר ולא יסף.

הוא יצא מבית הרב שבור ונכלם את המסקנה מדברי הרב לא היה צריך להכריז, היא הייתה ברורה כשמש "אז מה, חשב לעצמו זה אומר שהפלונית המיועדת להיות אשתי עוד לא נולדה מתי אם בכלל אזכה להכירה?".

לאחר מספר חודשים בודדים הוא בא בברית הנישואין עם גיורת הנחשבת כקטן שנולד.

כששמעתי את הסיפור הזה בפעם הראשונה המושגים "אלוקות במוחש" ו"בטחון בה' " קיבלו הגדרה מחודשת. יכול להיות שתיוולד למציאות חיים (ב"ה שומרת תורה ומצוות…) תתרגל לחיות בהשקפת עולם מסוימת, תשנן את המשפטים "הכול משמיים" "ויהיה טוב" באופן ספונטני ועדיין כפי שהרבי כינה זאת בשיחת כ"ח ניסן תישאר בגלות. "גלות פנימית בעבודת ה' " לעניות דעתי היא, שרוב הפעמים ככל הנראה האדם לא באמת מזדהה עם מה שהוא אומר או עושה, כלומר ההסברים וההבנה קיימים בחוכמה, הבינה מרחיבה את הנקודה עם השכנועים והפעולות שלה, אבל איפשהו בכוח הדעת זה נתקע.

אתה לא באמת מפנים את הדברים שאתה משחרר כמו "מנטרה". ולמה זה באמת קורה? כי רוב הפעמים אנחנו לא זוכים לראות שיש מנהיג לבירה זו "בלייב", לא תמיד הניסים הם גלויים, לפעמים נדמה לנו שרק את השמחה שלנו הקב"ה שכח, ומה יהיה עם המשכנתא שצריך לשלם? והנסיך הקטן שמתמהמה מלבוא?

אז מה באמת הפתרון? כיצד ניתן לצאת מהגלות הזו? לאמיתו של דבר נקודת המוצא של הפתרון קיימת כביכול כבר בבעיה עצמה. אם המקרים בהם אנו נוכחים לדעת שאכן "אצבע אלוקים היא" נדירים וניתן לספור אותם על כף יד אחת למה לא לשחזר אותם שוב ושוב? למה לא להיזכר ברגעים הקטנים שהקב"ה כן זכר אותנו, בסיפורי השגחה מופלאים ששמענו שגרמו לנו להפנים שכן, יש דברים שאנחנו לא מבינים בשכלנו המוגבל, הם נשגבים מבינתנו ובעצם "אין רע יורד מלמעלה".

מדברים כאן באתר בזמן האחרון הרבה על נושא השידוכים, סוגיה שכמו שפתחנו בסיפור יכולה להיות גם מסע ארוך וכואב. כיצד ניתן לעבור תקופה זו בהצלחה? איך ניתן לאחר אין ספור פגישות מאכזבות עם כל יצורי האנוש (כשדווקא הייצור המיועד לך התנדף לו בינתיים…) להמשיך לחייך?

 התשובה היא כפי שאמרנו קודם, להיזכר דווקא ברגעים הקשים שלך (ולכל אחד ישנו הקושי והניסיון הפרטי שלו), בניסים פרטיים שקרו לך או ששמעת עליהם, שבהם נפל לך האסימון כן, "מישהו הולך תמיד איתי"…

1 קילו של פילה סלמון במשקל

אופן הכנה:

להגשה

זהו. אנחנו כבר באלול. לכאורה אחרי המלחמה. מה שמאפשר לי לספר את הסיפור הבא: את דירתו של בני שיפצו במהלך המלחמה. הטילים שהגיעו מעזה לא הבדילו בין יהודי לערבי, הערבי שירה את הטיל מעזה, גרם לשיפוצניק הערבי לרוץ ולחפש מחסה במרחב המוגן כמו כל היהודים סביבו.

בהוראת המעצבת, התקבלה ההחלטה לסגור מספר חלונות בבית. מה שהעניק לי את ההזדמנות ללמוד עוד הלכה. חמותי שעושה הליכה מידי יום, נוהגת לעבור במסלול הליכתה ליד דירתו של בני. היא הבחינה כי ישנם חלונות שנאטמו לחלוטין ומיהרה להסב את תשומת לבי לצוואת רבי יהודה החסיד בה נכתב כי אין לאטום לחלוטין פתח קיים. פנינו לקבלן הערבי וביקשנו לעשות חור באטימת החלון, נדהמתי לגלות שהוא כבר עשה זאת. "אנחנו מכירים את ההלכות המשונות של היהודים", אמר לנו והראה לנו את המקדח שיצר את החור. "אנחנו עושים חור קטן שמתאים להלכה הזאת", אמר ברצינות.

אני בשיפוצים

מצטערת. אין לי הסבר להוראה הזו של רבי יהודה החסיד בדיוק כפי שאין לי הסבר להוראות אחרות שלו שאנו נוהגים לפיהן. אבל למדתי מוסר השכל מהשיפוץ הזה. תמיד חשבתי שחשוב להשקיע בתוך הבית, לשפץ אותו כך שיתאים לצרכינו, מעולם לא העליתי בדעתי שהשיפוץ אמור להתחיל מבחוץ. חודש אלול הוא ההוכחה לכך.

המלך בשדה ואנחנו יוצאים החוצה, לקבל את פניו. הרי איש אינו מעלה בדעתו לקבל את פני המלך מבלי "לשפץ" את עצמו קודם. נכון שהמלך בא אלינו לשדה, אך גם שם הוא מלך, בשדה, אבל מלך ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו למעמד. בקיצור, אני בעיצומו של שיפוץ מאסיבי…

מה גם שהחוץ מהווה הכנה לבפנים. מה שרואים בחוץ הוא שיקוף של מה שקורה בפנים. אם החוץ נראה מוזנח ועלוב, לא יועיל השיפוץ בפנים. בדיוק כפי שאין משקל למראה החיצוני כאשר הפנים מכוער. את השיפוץ הרוחני התחלתי מזמן, עכשיו אני בעיצומו. מתכוננת לקראת המפגש עם המלך בהיכלו – בראש השנה הבא עלינו לטובה.

דרושה משפיעה

מיד שנה בתחילתו של חודש אלול אנו קוראים את פרשת שופטים. כבר בתחילת הפרשה התורה מצווה אותנו, או נכון לומר את שופטינו, "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד". הכפילות הזו לא ברורה. אם כבר נאסרה הטיית המשפט מה טעם לאסור לקיחת שוחד. הרי כל בר דעת, וסביר להניח ששופטים נמנים על ברי הדעת, יבין שנטילת שוחד מנוגדת לצדק והיא הטיית משפט. מדוע נדרשת התורה לציין את האיסור לקחת שוחד?

רש"י כפרשן העוסק ב"פשוטו של מקרא", עונה על השאלה מיניה וביה. גם אם השוחד ניתן בתנאי שפסק הדין יהיה הגון וצודק, אסור לקחתו. דהיינו, לו היית התורה מסתפקת במילים "לא תטה משפט", היינו עלולים לחשוב שנטילת שוחד אסורה רק אם הכוונה היא להטות את הדין, אך אם הכוונה היא לעשות דין אמת, אין כל איסור לקחת שוחד. באה התורה ומבהירה שהשוחד יעוור עיני חכמים ואסור לקחתו בכל מצב ומכל אדם בכל זמן.

התורה גם משתמשת במילים "לא תישא פנים", על מנת להבהיר שגם אם אין כאן מתת שוחד אלא היכרות משפחתית קודמת, לא תועיל הטענה שהדיין אינו מתכוון להטות משפט, משום שעצם הקרבה היא כבר הטיית המשפט כמו שעצם לקיחת השוחד מעוותת את שיקול דעתו של השופט.

ומכאן הוראה לחיינו שלנו. לא לחינם נקראת פרשה זו דווקא בחודש אלול ובדרך כלל היא הפרשה הראשונה בחודש אלול. משום שבחודש זה אנו הופכים לשופטים של עצמנו, אנחנו אמורים לעשות חשבון נפש, ומי לא קרוב אצל עצמו? לכאורה אנו פסולים לדון את עצמנו. נכון. באה התורה לומר לנו שעלינו למנות לעצמנו שופט אובייקטיבי ("עשה לך רב" או "משפיע" בשפה החסידית), שלא יישא לנו פנים, לא ייטול שוחד ולא יטה משפט, אלא יבקר את מעשינו בכנות וביושר. רק כך נוכל לשנות את דרכנו ולערוך עם עצמנו חשבון נפש אמיתי לקראת סיומה של שנה ותחילתה של שנה טובה ומתוקה. וכבר אמר רבנו נ"ע – כ"ק אדמו"ר הרש"ב – "אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי".

מאחלת לכן שיפוץ אמיתי ויסודי יחד עם חשבון נפש נוקב ותועלתי. זכרונה! המלך בשדה, חייבים לנצל את ההזדמנות על מנת למהר ולקבל את פניו. יהי רצון שנזכה לקבל את פניו של מלך המשיח עוד בטרם תחל השנה הבאה עלינו לטובה.

ניצחון בטוח!

התחלתי במלחמה ואסיים בה. פרשת השבוע מלאה ועמוסה בהוראות לחיים. דווקא עכשיו, כשאנו נמצאים בתקופת הכנה לשנה החדשה, מן הראוי לתת את הדעת על חלק מהמצוות המופיעות בפרשתנו ונקראות בעיתוי הנוכחי. התורה מנחה אותנו כיצד יש להתייחס למלחמת היצר. להבדיל מגישתם של בעלי המוסר שיש לשבור את המידות, התורה מורה לנו לפתוח בדרכי שלום… אם היצר יסכים להיכנע לה', מה טוב. אם לא, נצא אליו למלחמה ללא מורא ובביטחון מוחלט כי הניצחון בידינו. "לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך!". תורת החסידות מלמדת אותנו שאנו יכולים לרתום את הנפש הבהמית לעבודת ה'. אין צורך לשבור אותה, אלא לשנות את קוד מערכת ההפעלה שלה כך שתנוצל לקיום תורה ומצוות.

יצאתי לקבל את פני המלך בשדה כדי לשוב בתשובה שלמה.

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

[email protected]