יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
"לא! לא!", התעקש המקסיקני. "אתה צריך עניבה. אדם חשוב עם חולצה לבנה כשלך צריך עניבה. הנה, אעשה לך הנחה. קח עניבה ששווה שבעה דולר בחמישה בלבד" • "נבוכותי. 'אבל רבי', ניסיתי להתפתל, 'הלבוש המרושל שלהם דוחה אותי. אף אחד מהם אפילו לא לובש עניבה!'. הרבי, עם אותו חיוך מלטף על פניו, אמר לי: 'אתה רוצה עניבה? בסדר. הפעם יבוא מישהו עם עניבה'. ואז התעוררתי • סיפור מרגש
קראי עוד6
אוי כמה שאני אוהבת מתנות. ממש לא נעים להודות בזה, אבל יותר מכל אני אוהבת את גורם ההפתעה, את הסקרנות ואת הציפייה. מתנות הן קטע פסיכולוגי, קטע רגשי, מערכת יחסים שלמה. מי לא אוהבת מתנה? מי לא מחכה שיקנו לה אחת כזו? מי לא רוצה שירגשו אותה? • מירי שניאורסון
קראי עוד
האם בית חמים, כוס תה מהביל וטפטופי גשם על החלון? וההרגשה? חום נינוחות ושלווה. או שמא קר, קודר, אפרורי, רטוב ובוצי? והרגשת דכדוך ודיכאון? • שפרה אופנר
קראי עוד2
כשסיימתי לכתוב את הטור הזה ולקרוא אותו שוב ושוב, נעצרתי לרגע. האם אני יכולה להקביל בין הקב"ה לאברהם אבינו? האם אני יכולה להקביל בין האבות הקדושים לאבי הפרטי? חשבתי וחשבתי והחלטתי להזכיר לכם את מה שאתם בוודאי יודעים • מירי שניאורסון
קראי עוד1
דודה רבקה שלי, אם השלוחים, גם כאשר אינך כאן, רוחך פה. ילדייך ממלאים את השליחות של הרבי לה הוכשרו על ידייך. בלבם של מאות ואלפי האנשים שנגעת בהם בחיוכך • מירי שניאורסון בכתבה מיוחדת על דודתה רבקה רסקין שהלכה לעולמה בשבוע שעבר • מרגש עד דמעות
לקראת כינוס השלוחים העולמי שמתחיל היום בחצרות קודשנו, ראיינה ד.ל לוי את השליחה רבקה בן שמעון שליחת הרבי מלך המשיח באי איסלה מוחרס שבמקסיקו • רבקה היתה ילדה עצמאית והחליטה לעזוב ולהתנתק מכל מה שהיא הכירה. היא עברה ללמוד בבית ספר שלא שומר ומחנך לתורה ומצוות • ראיון מרתק וגלריית תמונות מרהיבה
קראי עוד7
סיפור עלילתי מתוך מבול החיים על נערה שהצילה חיים בזכות הליכה בדרכה של אימנו רחל • גב' בלומשטיין יצאה מהאסיפה גם היא בלב כבד. כואב לה על תלמידתה שלא מנצלת את כישרונותיה. אך מוחה לא יכול היה להתעסק בזה יותר מידי. פרשייה אחרת, מסעירה ביותר הטרידה את מנוחתה. פרשת הכסף. השקית עם כל הכסף של תלמידות הכיתה עבור הטיול השנתי נעלם! היא נזפה בעצמה שהעזה להשאיר את השקית על השולחן בזמן ההפסקה. אך הנזיפה כמובן לא הועילה. מוכרחים לפתור את התעלומה • לקריאה
מדוע האופציה המועדפת בציבור היא הסמינר? ומה גרם לסטיגמה שבת שלא לומדת חינוך – פחות 'שווה'? • רבני קהילות, בנות י"ב, מסיימות מסלול מקצועי ומסלול להוראה בסמינר, מורות ומנחות, פותחים צוהר לעולם כאוב ואפוף מסתורין של שתיקה • התחקיר באדיבות מגזין 'דרך המלך' • לקריאה
קראי עוד25
הוא תכנן שהראשון שיפגוש יחייך לו ככה, השני דומה, השלישי יגיד לו פלאי פלאים והרביעי ממש ימחא כפיים. אבל הוא בא ואף אחד לא מתפעל, אף אחד לא מסתכל עליו ועוד נדמה לו שאחד עשה לו פרצוף!!! מיד כל העולם שלו התקלקל. הוא כבר לא יכול, עצבני כול היום ולא יכול ליהנות מכלום • שפרה אופנר
שאלתי אותו מתי חל היום הזה שאימא סיפרה לי עליו והוא ענה כי זה יחול בעוד חמישה ימים. ספרתי יום אחרי יום. חמשה, ארבעה, שלושה, שניים וביום המיוחד עליתי למשרדו של מפקד המחנה ואמרתי לו שכואבת לי השן. הלה לקח צבת ועקר אותה ממקומה ללא הכנה... כך נהגתי שנה אחר שנה. במשך חמש שנים הצלחתי לשמור על היום הזה בלי שהבנתי מה פשרו ומה הוא מסמל עבורי". כך סיפר העולה מרוסיה ובסיום סיפורו פתח את פיו והראה את מקומן של חמשת השיניים החסרות.. • מירי שניאורסון
הרב יעקב המשיך לשכנע ולהפציר ביחיא לכתוב לרבי. היה לו ברור שמכאן תבוא הישועה לצרה שניחתה לפתע על ראשו של היהודי החביב. "חשוב גם שתדע", אמר יחיא, בנימה של מי ששולף את הקלף המנצח, "כי אני יודע לכתוב רק בערבית!".הרב יעקב לא הראה סימני בלבול מיוחדים. "אז תכתוב בערבית!" • סיפור לשבת
כשהילד אינו עונה על ציפיותינו, כיצד אנו מגיבים? האופן שבו אנו מגיבים הוא גורם ראשון במעלה בהשפעה על הילד. שוב, אני מצטטת את דברי הרב ד"ר טברסקי, המספר כיצד, בהיותו ילד קטן, עשה משהו רע, אביו קרא אותו אליו. הוא לא הרביץ לו ואף לא צעק עליו אלא אמר לו בעדינות, "דבר זה איננו הולם אותך". ומילים מעטות אלו, שימשו לו מורי-דרך כל ימי חייו, כי הן אומרת הרבה מאוד: אתה טוב מדי בשביל מעשה כזה • נחמה גרייזמאן
קראי עוד3
הזמן הוא אחד הסודות שחוקרים מנסים לפענח זה זמן רב. איך מצליחים לדחוס יותר לתוך חיי היום יום המלאים? וכתלמידות, כולנו וודאי ערכנו הכרות עם התחושה המתסכלת של העבודה שהיה צריך להגיש/מבחן עמוס חומר שלא למדנו לקראתו, חוסר זמן לומר חת"ת או לשוחח עם משפיעה... התחושה המרגיזה הזו שהזמן פשוט נוזל לנו בין האצבעות. האם מישהו גילה קופסא אטומה שתקל עלינו לתפוס את הזמן או לפחות לנצלו באופן מירבי? • באדיבות עלון אחות התמימים
בהתלהבות הוא מחיש את צעדיו. הטרף נופל ישר לידיים. בגסות הוא תופס ביהודי, ומתיז: "ז'יד!! ז'יד מלוכלך! באיזו חוצפה אתה מסתובב פה בצורה כזו? יודע הינך על הגזירה החדשה?!" קהל סקרנים מתאסף מיידית, מקיף במעגל צפוף את השניים. כולם בעיר יודעים, בטוח גם הז'יד הזה יודע. הוד מלכותו גזר לאחרונה שעל כל יהודי לגזור את פיאותיו! בחמת זעם מתנפל השוטר על היהודי, מוציא כיסו את כלי המשחית ומקרבו לפאה הימנית • באדיבות עלון אחות התמימים • לסיפור המלא
זמן שמחתנו מזמן אורחים לפתח סוכתנו, אך כיצד נארח את ה"אושפיזין" שלנו מבלי להגיע כמעט לאשפוז מתוך אפיסת כוחות? המשפיעה של רינת מראה לנו כיצד, ולקינוח תורמת מנסיונה מתכוני סלטים קלים, פיקנטיים וטעימים! • באדיבות מגזין 'עטרת חיה' • לקריאה
תשרי בעיצומו, והורים רבים נתנו את ברכת הדרך לילדיהם, בני ובנות חב"ד היקרים, שנסעו לרבי מה"מ. כתבתנו יצאה לבדוק את השטח והביאה משם כמה תובנות הוריות משמעותיות • מה שחשוב הוא לשבץ את הנוער במסגרות המקשרות לרבי שחי ופועל, ולבית שהוא "בית חיינו", ולא אתר היסטורי... ההשפעה לחיים - מבחינה חינוכית והתקשרותית - במסגרת כזו היא נעלית באין ערוך • לקריאה, מרתק
בין אם את נמנית על אלו שמתלבטות - האם לטוס? לכמה זמן? או שמא את נמנית על אלו שמבחינתן וודאות הטיסה לרבי היא כמו הוודאות שהשמש תזרח מחר אז וודאי יעניין אותך לדעת שכל נושא הטיסה לרבי של נשים ובנות הוא חדש יחסית, כשהתנופה הגדולה היא דווקא בשנים אחרונות... עלון אחות התמימים הפליג למסע אחורה בזמן כדי לבדוק - איך זה היה כשהכל התחיל? כמה אורחות היו? קצת על האווירה ועל מה שכל אחת לקחה אחר כך, לחיים... • מרתק
אבל עד אז" – מתרומם קולו של אבא – "עד הגאולה השלימה, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.." קולו של אבא מתנשא, מלא עוז: "החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקודשים שלנו, והרבי הוא הארון אשר בו לוחות תורת השי"ת שלנו" • טור מרתק
קרובת משפחה שהיא בת יחידה שיתפה אותי בסיפור הבא. ביום חתונתה הייתה אמה כי מרוגשת עד שהיא הסתובבה כל העת ומלמלה "רק שמשיח לא יגיע היום. לפחות שיחכה עד הערב"... נו, מה אתן אומרות על זה? תשאירו לנו את המוכר והאהוב. כבר למדנו לסבול אותו • מירי שניאורסון
את עולה למטוס, או לאוטובוס (פחות מרגש, קצת יותר שגרתי...) ולפתע מתיישב לידך גבר. מה עושים? קמים? נשארים במקום? מזעיקים את צוות הדיילים המורחב ואולי גם את את הטייס? • בפנים: הרב חיים פרוס מכפר חב"ד משיב • באדיבות 'עלון אחות התמימים'