-
הסיבה הפשוטה לכך שבחר רש"י בפירוש זה (למרות שבפרשה מופיעים גם קורות-חיים של יצחק וניתן היה ליחס את המילה 'תולדות' אליהן) היא על פי הכלל שמלמדים חז"ל: "כל מקום שנאמר ואלה – מוסיף על הראשונים". כלומר, כאשר פותחת התורה עניין במילה 'ואלה' (עם ו' החיבור) היא רוצה לקשור (להוסיף) את העניין אל מה שנכתב לפניו ('הראשונים'). ומכיוון שקודם לכן, בסיום הפרשה הקודמת (חיי שרה) נמנו ילדים – בניו של ישמעאל, הגיוני לומר כי היא ממשיכה בסיפור על ילדים – בניו של יצחק • לשיחה המלאה
קראי עוד
-
לכל הדעות יש מקום להציב גבולות בכל הקשור לנתינה בין הורים לילדים ובייחוד כשהם עוזבים את הקן. כשם ששמחתם בהם בעת הגיעם לעולמכם, כך שמחו בעת בה הם נכנסים אל עולמם הם, עולם מלא בהתנסויות ומתחים חדשים לבקרים ללא כל מדידה והגבלה. נתינה הנעשית תוך שימת לב ראויה על כל כללי הנתינה ושמירת מרווח ביטחון בין השתפכות הנפש להסגר כללי • לטור המלא
קראי עוד
-
ההרמוניה הזו של שניהם במעמד שהוא בוגר ומתפקד, משלימה אותם בכך שהיא הופכת את המראה שבתוכה לזכוכית שקופה, דרכה תהיה תפיסתה אמיתית ואינה מסולפת מבלי לאבד את העוצמה הרוחנית שמעניקה לה המראה בתוכה בשל רגישותה הנשית ליצור ולעבד את הפוטנציאל באופן מקסימאלי... • מאת: רבקה ערנטרוי
קראי עוד
-
קראי עוד5
-
השעבוד הכלכלי מטביע אך גם מאפשר לצמוח מחדש. ללא התמודדות, ללא כוח מעכב ומנַגד אי אפשר גם לצמוח. חיי שובע שלווים ובטוחים הם לרוב מניע חלש לפעולה ולחיפוש שינוי ומשמעות. הטרדות אמורות לדחוק לצמיחה מחודשת את מי שלא נכנע להם • לטור המלא
קראי עוד
-
מגזין הנשים החב"די 'עטרת חיה' איגד את ארבע האחיות לבית חזן: הגב' דבורה גרינברג, הגב' חיה שיינר, הגב' בתיה כהן, והגב' אסתר שיינברגר החוזרות בזמן לאותם ימים אפלים ומיוחדים ומביאות סיפורים מאחורי המסך • "גולה וסורה" אך "דמתה לתמר"! • לכתבה המלאה
קראי עוד1
-
בימים אלו מלאו ארבעים שנה למלחמת יום הכיפורים • לפניכן סיפורה המרגש של אישה, אשת חסיד, ששהתה בחצרות קדשנו בעת שנשמעה האזעקה פולחת הלב שנתנה את האות לפרוץ המלחמה. היא ידעה כי בעלה גויס אף הוא בין אלפי החיילים ולשמע בשורות האיוב שהגיעו לארה"ב, נחרדה לגורלו ופנתה אל הרבי בוכייה ודאוגה, זאת מלבד הדאגה העצומה לילדיה, היכן הם?! מי שומר עליהם בשעות כה טרופות?! • מתוך הספר המרתק על דמותו של הרה"ח הרב מאיר פריימן ע"ה, שיוצא לאור בימים אלה • לכתבה המלאה
קראי עוד4
-
פעמים רבות אנחנו מודעים יותר למעלות שלנו מאשר לחסרונות שלנו. המפגש עם החסרונות שלי/החולשות שלי הוא מפגש קשה, שמלווה ברגשות שלילים מכל מיני סוגים: החל בדחייה מעצמי, תסכול, בושה וכלה בחרדה מלגלות שאני "כזאת" - כזאת שתלטנית או כזאת לא חברותית, שמשהו באווירה הכללית שלי לא מזמין אנשים להתקרב אליי או אפילו שיש בי משהו חיצוני לא אסטטי • לטור המלא
קראי עוד8
-
החסידות מלמדת שכמו כל חוויה שאנו עוברים – שסופה להתבטל אם לא נקשר אותה מיד עם ההוויה והמציאות – כך גם חווית החגים וההתחדשות של תחילת השנה. יכול אדם לחוש את הקרבה והדביקות בראש-השנה, יום-כיפור ושמחת-תורה, אך כשיגיע לאמצע השנה ימצא עצמו שוב 'תקוע' באמצע החיים, רחוק מאותם חוויות מרוממות, כשכל מה שהרגיש בהתרוממות הגדולה של חודש תשרי נראה לו רחוק ובלתי קשור למצב העכשווי • לטור המלא
קראי עוד
-
שלל גוונים כל-כך מרהיב משתקף מהענן בגופה של קשת ואסור להתבונן בה - מדוע? • קרני שמש הנופלות על גופו של ענן, מוחזרות בפאר העשיר הזה אך למה לא נתגלם ההדר הזה בטרם המבול? • וגם: מה הסיבה שתופעת טבע שגרתית זו נחשבת ליצירה של ערב שבת בין השמשות?
קראי עוד
-
יועצת הזוגיות מרב לביא עם תובנות בעקבות חג האחדות • כשכל אחד מביא עמו לברית הנישואין את ייחודיותו שלם ומגובש ככל שיהיה, אך לומד לשמוח ולנצל לטובתו ולטובת הנישואין גם את תכונותיו השונות והמעוצבות של בן הזוג • לטור המלא
קראי עוד
-
שנה חדשה – שינויים. תפילות. תקוות והסתכלות אחרת • "שישו ושמחו בשמחת הגאולה, הנה זה משיח בא!" • מאת קרן קפלן באדיבות מגזין הנשים החב"די העולמי 'עטרת חיה'
קראי עוד3
-
אחדות מסוג זה כמוה כאחדות שיוצר הנהר – המקשר שני אנשים לצורכי מסחר או אינטרס משותף אחר, אך עדיין נשאר כל אחד בישותו הנפרדת. כמו אותו זוג שמתנהל זה מול זה ורואה בקשר הנישואין מקור להשגת אינטרסים אישיים יועצת הזוגיות מרב לביא בטור זוגי על הסוכה, החג והזוגיות
קראי עוד2
-
פעם, לפני המון שנים, זה היה רק שם של חודש בשנה, חודש שיש בו גם הרבה חגים. במשך הזמן, עם התרבות הנוסעים והנוסעות לרבי שליט"א מה"מ ל"בית רבינו שבבבל", הפך "תשרי" לשם של מקום. לא נדיר בכלל לשמוע במחוזותינו: "את נוסעת לתשרי?" או "כמה עולה כרטיס לתשרי?" והיום, כשמספר הנוסעים והנוסעות מתרבה ב"ה משנה לשנה, "תשרי" זה גם סוג של אווירה • יומן עם ניחוחו של 770 באדיבות מגזין 'עטרת חיה' • לכתבה המלאה
קראי עוד3
-
בעל העגלה המסכן אינו יודע לקרוא, כך שלא היה מסוגל לבטא את רגשותיו בתפילה. הוא ייגע, איפוא, את מוחו הפשוט, כדי למצוא איזו דרך הולמת להבעת תודתו. בסופו של דבר הוא לקח לידו את השוט שלו, הניף אותו אל על, נפנף בו בכל כחו וקרא בקול גדול: "ריבונו של עולם! אני אוהב אותך כל כך! אני אוהב אותך יותר מאשר את אשתי וילדי! מה אוכל לעשות כדי לשכנע אותך באהבתי אליך? אצליף בשוט שבידי לכבודך, כאות וכסמל לאהבתי"! • לסיפור המלא
קראי עוד
-
מה שמסתתר בקרעפלאך ובלעקאח • למה אוכלים בערב יום כיפור כיסנים ועוגת דבש? טעמם המרתק של המנהגים • לטור המלא מאת הגב' נחמה גרייזמן ע"ה
קראי עוד
-
בכפר אחד התגורר חוכר יהודי. הוא היה יהודי נעים הליכות, ובעל-האחוזה, אשר החכיר לו את אדמותיו, העריכו מאד והתיחס אליו כאל ידיד אישי. חוכר זה נפטר ביום בהיר אחד והותיר אחיו אלמנה צעירה וילד קטן. לא היו ימים מרובים עד שגם האלמנה נפטרה מרוב צער והילד הקטן נותר יתום בלי אבא ואמא • לסיפור המלא
קראי עוד
-
במשך השנה מנשא המלאך מטטרון את אותיות התפילה של היהודי לאלוקיו בשל המוגבלות הרוחנית של היהודי, הוא קושר כתרים לקונו מתפילותיהן של ישראל ומעלה את אותיותיהם כפי שמובא בזוהר: "שגפיף (מחבק) ונשיק לה" ואולם אז מעיין המלאך בדינו של האדם ועשוי לקטרג עליו • לטור המלא
קראי עוד
-
יועצת הזוגיות מרב לביא בטור מיוחד: איך מבקשים סליחה בזוגיות? • מה גורם לקושי? מדוע כל כך קשה להודות בטעות שעשינו ולבקש עליה מחילה? והאם "סליחה" סתמית יכולה לעזור במקרים כאלו? • לטור המלא
קראי עוד
-
טבילת התפוח בדבש היא ממחישה את העובדה כיצד עבודת התשובה בסמל של שושנה (הניצוץ האלוקי) מתעורר בשל החוחים, היות והם מעוררים את רחמיו העצמיים על השפל בו הוא שרוי ואז בשל דקירת החוחים בעלי הכותרת של השושנה מתנדף הריח הערב המשיב נפש, זוהי התגלמות של מצב בו הדבש ממתיק • לטור המלא
קראי עוד
אילוסטרציה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
נס כפול ומכופל בלילה אחד
פרשת השבוע מזווית נשית-רגשית
ערב פסח: ניקיון, ילדים ושמחה
חג הפסח מזווית נשית רגשית
המתנה שלי לרבי