תקראו לה בבקשה! מיד! עוד דקה והיא כבר חייבת להיות על הבמה!! מה קורה פה היום? איפה כולן נמצאות כשבאמת צריכים אותן?

לחץ גובר…מתח באויר…והמון התנשפויות… כן… זה חלק מלהעלות מופע מקצועי.. הזמן כל-כך קצר… והמלאכה מרובה!

עשר.. תשע.. שמונה… שבע… נו מהר…שיהיה לך בהצלחה!

אני מביטה לאחור, אחרי חימום רציני.. מתרגשת בטירוף.. הלב פועם בקצב כפול… אני מביטה בכם כשאני מאחורי הקלעים וכבר מחכה שניפגש!

כל הופעה מבחינתי זו פגישה מחודשת שבה אתן קוראות לי לבוא! כבר מגיל צעיר אהבתי את זה.. ומאז הקשר ביננו רק הולך וגובר.. ועכשיו תסלחו לי.. ההצגה חייבת להמשיך.. תחזיקו אצבעות.. אני כבר פה!

פרשת ויקרא קוראת לכן לבוא! שנים רבות שניסיתי להדחיק את הפרשה. האמת היא שקצת קשה לי להבין אותה.. היא לא ממש סיפורית כמו בראשית ולא ממש ציורית כמו במדבר.. אבל מתחת לפרטים  האלה מתגלה עולם די מעניין …

הרבי בש"פ ויקרא, דבר מלכות אומר "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד- "פי' ענין קריאה זו היינו הארה והשפעה למשה כדי שעי"ז יוכל לעלות ולבוא אל אוהל מועד".

לפעמים הכל מושלם בחיינו ולעיתים הכל פשוט לא! בדיוק כמו אומן על הבמה… לעיתים זה נראה אמיתי ולעיתים לא מציאותי… אבל עצם הקריאה בשמנו נוסכת בנו הרגשת קיום! אני נמצאת! אני פועלת! אני בעצם "האני" של עצמי – עם השליחות האמיתית והמציאותית שלי!

משה- עם כל גדולתו ומעלתו זקוק אף הוא לקריאה מצד הקב"ה עמ"נ לגשת לתחילת עבודתו באוהל מועד. למה זה חשוב? הוא יכל פשוט לגשת לבד ולהתחיל במלאכה!

ניתן ללמוד מכך שלמרות שאנו יודעים את מעלתנו, לעיתים, צריך פשוט לחכות שיקראו לנו. לא לגשת לבד, אלא לחכות לסמכות העליונה שתתן לנו סימן שזה הזמן המתאים לגשת. לפני עבודה חשובה או שליחות מכוונת יש לנו זמן להציץ למספר שניות.. אבל לא יותר מזה! את הסימן האמיתי – כל אחת כבר תקבל מקרוב.

עם הזמן למדתי שישנם גישות רבות להגיע לאותה במה.. אפשר לרוץ.. אפשר לקפוץ.. אפשר להפתיע.. ולעיתים להרתיע…

ואפשר פשוט לחכות שיקראו לנו..

שבת שלום!